פנאי בכל עת - ספוילרים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
תגידו אתם לא חושבים שהספר הזה פחות רגשי מהספרים הקודמים ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
כן, אני חושבת.
אולי בגלל כל התלונות של כמויות הטרגדיות שאנשים התלוננו לה היא הפחיתה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
למרות שלדעתי הוא ספר לגמרי מרגש. אולי לא מבכיא כל כך, אבל מרגש ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לא קראתי את הספר (ממש רוצה בקרוב בע׳׳ה)
אבל יש סיכוי לדעת פה ממי שקרא/ה כבר, האם הספר מדבר על המלחמה הנוכחית?
ואאהממ.. רק לי זה נישמע מכל הספוילרים שכלום כמעט לא מתקדם בהרבה תחומים מספר קודם?:sneaky::sne:
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
לא קראתי את הספר (ממש רוצה בקרוב בע׳׳ה)
אבל יש סיכוי לדעת פה ממי שקרא/ה כבר, האם הספר מדבר על המלחמה הנוכחית?
ואאהממ.. רק לי זה נישמע מכל הספוילרים שכלום כמעט לא מתקדם בהרבה תחומים מספר קודם?:sneaky::sne:
אכן, מדובר על המלחמה הנוכחית.
מה זה לא מתקדם? אבריימי לא חזר בתשובה, גם לא טויבי והילדים. וטוב שכך.
כי בסדרות הקודמות כל החילונים מספר לספר חזרו בתשובה, וזה היה מדי לא הגיוני.
לאף אחד לא נולד ילד, ובגדול בגלל שזה מתחיל מיד בסיומו של קודמו-כלום לא צריך להתקדם כ"כ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אכן, מדובר על המלחמה הנוכחית.
מה זה לא מתקדם? אבריימי לא חזר בתשובה, גם לא טויבי והילדים. וטוב שכך.
כי בסדרות הקודמות כל החילונים מספר לספר חזרו בתשובה, וזה היה מדי לא הגיוני.
לאף אחד לא נולד ילד, ובגדול בגלל שזה מתחיל מיד בסיומו של קודמו-כלום לא צריך להתקדם כ"כ.
זאת אומרת, אני ממש רוצה שהם יחזרו בתשובה, אבל לאט לאט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
דחוףף
יש לליבי קליין ספר בודד לא סדרה?
פשוט אני רוצה לקנות מתנה למישהי שלא מכירה את הספרים שלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
  • הוסף לסימניות
  • #78
עוד לא גמרתי לקרוא,אבל בנתיים ספר מדהים,ומרגש,כמו תמיד!
אין הרבה דרמות כמו בספרים הקודמים,מצב די סטטי,
הרגשה קטנה-שנה שלמה חיכנו וחיכנו והספר די דקיק,וזה ממש ביאס אותי,חיכתי למשו ארוך יותר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
טוב, היא התחילה לכתוב אותו רק באזור כסלו...כתבתי לה שתתחיל מעכשיו את של פסח הבא, אני רוצה לפחות 700 עמ'.
(:
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
מי שסיים, תגידו, בסוף ישראל מתחתן עם דבורה או לא?
לא יכולה להמשיך...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

סיפור בהמשכים מסדרון אווירי
פרק 1.



אורית קראה ספר.

על הספה מונחים בגדים לפני קיפול, לצד אריזת חטיפים ריקה וכוס חד פעמית. הרצפה היתה סך הכל נקיה, פרט למספר שקיות ריקות מהקניה האחרונה במכולת, והשולחן התעטר בשאריות כלי הארוחה.
הבית של הוריו היה תמיד מסודר, ונתי לא ידע להעריך את זה, או להתייחס לסדר כמשהו שצריך להודות עליו.
אבל לאחר החתונה הוא נוכח לראות שכדי לחיות בסדר- צריך שיהיה מישהו שיסדר את הדברים, יחזיר למקום, יעביר מטאטא כשצריך, ואפילו ידיח כלים.
אורית השתדלה, סידרה פה ושם, אבל עשתה זאת כשהיה לה נוח או פנאי.
ניכר שלא משנה לה אם הבית מאורגן או פחות.
נתי רצה להתיישב על כסא פנוי, אבל שני הסוודרים שהיו עליו מנעו ממנו לשבת.
הוא צריך לפנות אותם.
"הספר מעניין?" שאל את אורית.
היא לא השיבה מיד, רק לאחר ששאל פעם נוספת, נשאה מבט מהספר וחייכה: "מאוד מעניין, מותח ממש".
נתי חש שהוא מרוצה, החיוך שלה עשה לו טוב.
מה הוא צריך יותר מזה?
הוא התכופף, הרים, סידר קלות את הספה ואפילו קיפל כביסה.
צלצול הטלפון לא הזיז את הגברת מהספר, נתי השיב לשיחה: "מדברים כאן מחברת "הזכויות כולן שלך, החובות שלנו", אפשר לדבר עם נתנאל הלל גרץ?"
"שלום וברכה, מדבר"
"לגבי הגשת בקשת קצבת נכות של נתנאל גרץ, הבקשה שלך התקבלה בביטוח לאומי, תצטרך להעביר לנו את האחוזים עליהם חתמת, כיצד תרצה להעביר לנו את הסכום?"
"הבקשה התקבלה?" שאל בפליאה קלה. כמה שנים טובות הוא מנסה לבקש קצבה נכות בגלל החרדות שלו.
"בחודש הקרוב יתקבל בחשבונך סכום נאה. אתה צריך להעביר לנו את חלקנו המוסכם".
"קודם שאקבל את הכסף", אמר.
"נתקשר אליך בהמשך החודש".
השיחה הסתיימה, נתי הניח את השפופרת, נתקל במבטה של אורית, היא הקשיבה לשיחה.
"קבלתי תשובה חיובית לגבי קצבת הנכות", אמר לה, "תחשבי על זה שבנוסף לקצבת בסיס לכל אזרח, החוק שהעברתי כשהייתי מנהיג האנרכיה, תהיה לנו נקודת התחלה סבירה לשלם שכירות ולהתחיל את החודש".
" אני שמחה לשמוע", היא לא שבה לספר, היתה זו בשורה טובה מדי. היא חשה מאושרת.
היא עובדת במילוי מקום פה ושם, והמשכורת שלה לא גבוהה. הוא לא יכול לעבוד באופן מסודר בגלל החרדות שלו.
כמה מאות או אלפי שקלים תמיד יכולים לבוא בזמן.
שתיקה קלה השתררה, ואז אורית אמרה: "איך זה עבורך להיות אדם שמקבל קצבת נכות אחרי שהיית מנהיג עם כח בלתי מוגבל? זה לא פער גדול מידי?"
נתי נזכר בניצן, המנהיג החדש שתפס את מקומו ואת השידוך שלו ליעל גפנר.
לפי השמועות הוא חי בפאר ובכבוד, מעורב באופן מלא בכל מקום ומתערב בכל מה שקורה במדינה.
ככה זה, יש כאלה שזוכים להכל. אולי אתה צריך להיות עם תכונות לא-סגפניות מידי כדי להיות מנהיג, אולי אתה צריך להצליח להיות כוחני מעט ובעל מרפקים שיעזרו לך להיכנס למקום כלשהו, עבורו, מספיקה לו קצבת נכות כדי לחוש מאושר.
"זה דווקא לא פער גדול מידי," מצא את עצמו אומר, "אם אתה מנהיג חייבת להיות לך שריטה". הוא חייך קלות לעצמו.
הוא כבר לא מנהיג. וטובה פת חרבה ושלווה בה, מבית מלא פאר על חשבון האזרחים.
הוא אמר את מחשבותיו בקול, אורית השיבה מיד, "זה לא יעזור, נתי. המחשבות שלך על פת חרבה ושלווה לא יעזרו לאזרחים. כי מה זה משנה אם אתה חי על חשבונם או מישהו אחר עושה זאת? תמיד זה היה, אנשים עשירים ונהנתנים שחושבים שהעולם בכיס שלהם, ואנשים עניים שחושבים שעוני זה דבר קדוש מאוד".
*
עוני זה לא קדוש!
הוא רצה להתקומם.
מעולם לא חשב שעוני זה דבר קדוש ונשגב. הוא סך הכל... מה?
אולי הוא מחבב את החיים נטולי היומרה.
אבל אנשים כמותו לא מגיעים רחוק, הם נלחמים על חייהם נטולי היומרה, ואנשים אחרים מגיעים לנקודת מפתח שלטונית וחיים את חיי הפאר שלהם.
בעוד אנשים כמותו מסדרים בכל יום את הבית, ומחמיאים לאשה שלהם כדי שהיא תחייך ותהיה מאושרת.
הוא לא נועד לשלטון, והוא שמח מאוד בקצבת הנכות הקטנה שתאפשר לו למצוא את עצמו בעולם ולהתקיים בכבוד.
הוא שמח, אבל כשהוא נתקל בפרסומים על ניצן, שזכה לכל העולמות, רגשותיו מתחילים לגלוש בו נרגזות, מזכירים לו שיש בו בכל זאת את נתי הישן, זה שנהנה לחוש מנהיג למען האזרחים, בעודו פועל מתוך מוסר וענווה למען רווחת האנשים ולא מחפש שליטה כל הזמן, אלא חושב שכולם שווים. זה היה מקסים להיות מנהיג האנרכיה.
חבל שלא העריך את עצמו מספיק, וחבל שאף אחד לא הכיר בו ולא העריך אותו.



הפרולוג של הסיפור
https://www.prog.co.il/threads/עיזרו-להתאים-את-התוכן-של-הפרולוג-לקהל-חרדי.1107614/
טור שפרסמתי הבוקר, אשמח לשמוע תגובותיכם - עיקרי הדברים יובאו לפני מקבלי ההחלטות שרוצים לדעת מה הציבור חושב - בלי נדר

בס"ד

מנורה – העיר החרדית החדשה

עשרת הקוראים כבר יודעים שכאן יקראו רק על טובתה של ארץ ישראל והפעם על העיר החדשה שכה נכסוף נכספנו אליה – כסיף, או בשמה החדש והלא מוכר: מנורה. סוף סוף עיר חרדית במיקום הגיוני ועם תכנון קפדני בסגנון עתידני.

הסיבה שאנו כותבים על כך היום היא משום שהעיר הזו יצאה השבוע מהכח אל הפועל כאשר התפרסמה השבוע התב"ע של העיר להתנגדויות, תב"ע = תכנית בניין עיר כשמה כן היא: מיועדת לאפשר מגורים באיכות חיים גבוהה המתאימה לשנת תשצ"א – אשר בה לפי התכנית יגיע התושב הראשון בע"ה.

זהו, כבר לא חלומות שוא ודמיונות אלא משהו מוחשי שאפשר לקרוא ולמשש ולפרשן וזה בדיוק מה שנעשה כאן: נספר קצת על מה מבשלים לנו על אש מהירה, האמת שכל אחד שיש לו גישה לגוגל יכול לקרוא הכל לבד אך כדי לחסוך את הזמן שיצטרכו האברכים כדי לקרוא 79 עמודים צפופים הבאנו לכם כאן את התמצית מה שאתם חייבים לדעת והתורה חסה על ממונם של יושבי חדרי המחשבים.

אז קודם כל הגודל: מדובר על קרקע מדברית בשטח עצום של כ15,000 דונם שהוקצה עבורנו בלבד לא כולל איזורי תעשייה, כדי להבין את המשמעות: מדובר בשטח שהוא יותר מביתר עילית מודיעין עילית ואלעד גם יחד ויש מקום לרכסים!

המיקום אמנם נשמע רחוק מאוד: 5 דקות לפני ערד, אך למעשה מדובר במרחקים זניחים לאור התפתחות הכבישים באזור, לפני שבועיים נסעתי לשם כדי לסקור עבורכם את הפלא של הקניון המתגייר בערד ועל הדרך בחנתי גם את המיקום העתידי של העיר החדשה – לא נכחד, זה לא בית שמש וקרית גת אך מי שמוכן לשים 1.4 מיליון עבור דירת 3 חדרים בנתיבות ואופקים ישמח בוודאי לשמוע שעם עוד כמה דקות נסיעה הוא יחסוך כל חודש אלפי שקלים למשכנתא ויגור ברמת חיים שאין בשום מקום כפי שיפורט.

לא מאמינים על המרחק? אתם יודעים, היום אי אפשר לרמות בדברים הללו, תעשו את הניסיון שעשיתי הרגע: עשיתי בגוגל-מאפ מבית שמש לנתיבות נתן לי 59 דקות ומאותה נקודה בסוף בית שמש עד כסיפה (שזה היישוב הקרוב לכסיף, כן, יש קשר בין הצלילים הדומים, בדיוק כמו הקשר בין בתיר לביתר הסמוכה) ואז הגוילמאפ נותן לי 63 דקות, לא שווה לנסוע עוד ארבע דקות בשביל עולם אחר לגמרי?! (ואגב אין שום ניסיון חלילה להחליש את נתיבות שאלפי אברכים נוהרים אליה, עיר קברי הצדיקים תהיה תמיד מגדלור לתורה בנגב).

הגענו לעיר, כעת אנו מדברים על אישור תכניות לשכונה אחת בלבד, הסיבה היא חוסר רצון של המדינה להשקיע הון תועפות מעבר למה שכבר השקיעה לצרכי תכנון של עיר שלימה אם בסוף זה לא יצליח אך משכונה אחת אפשר להבין מה מתוכנן בכל העיר.

השכונה הזו תיקרא ראשונים (קל לנחש למה) ויש בה 6000 דירות (כמעט אלעד) על גודל של שלושת אלפים דונם, גם מי שלא למד ליבה מבין מיד כי זה אומר ממוצע של שתי דירות לדונם (זה לא באמת, כי רוב השטחים הם ציבוריים) לשם השוואה: העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק ושם יש 6 יח"ד ממוצע לדונם.

העיר מתוכננת כבר אמרנו וכבר חשבו על כל פרט כולל שרטוט מדויק של בית-החיים (מה לעשות, בסוף אנשים צריכים לחיות איפשהו) לי זה מזכיר את העיר מודיעין השכנה שלנו, כל יום כמעט אנו נאלצים לעבור בעיר השכנה ולראות שלמרות ששתינו הוקמנו יחדיו ולשתינו בערך אותה כמות תושבים אנו מצטופפים בשטח של שכונה אחת במודיעין ונאלצים להסתמך על כל השירותים שהיא מביאה (מלבד שטיבלאך וד' מינים שזה הם באים אלינו) מהאגם המפורסם ועד תחנת הרכבת וכן הלאה, הסיבה היחידה להבדל היא שמודיעין תחתית תוכננה בידי המדינה לטובת התושבים ואילו מודיעין עילית (אנחנו העילית, ברוחניות) תוכננה – אם בכלל תוכננה אי פעם – בידי היזמים עצמם ולטובתם וכך אכן היא נראית.

ולכן למשל השטחים הציבוריים שהיזמים בכל מקום לא אוהבים לתת ואם כבר הם דוחקים לפינת בלעין, כאן יש שפע עצום של הרבה יותר ממעשר מהשטח הכולל והרוב נמצא בתוך המתחמים, כך שיש מספיק לכל חסידות ותת ישיבה קטנה, מהיום אין צורך לריב יש מספיק שטחים לכולם להתפצל ולהתפלג כמנהג גברין יהודאין.

אך מלבד התכנון הקפדני ברצוני לדבר על כמה פנינים שייחודיים רק לכאן, גילוי נאות: חלק מהדברים הייתי מעורב יחד עם עסקני ציבור נוספים מכל החוגים החרדיים.

למשל השכונה מתוכננת ב"קפסולות" של בערך 350 יח"ד כאשר לכל קפסולה יש את השטחים הציבוריים שלה ואת הגינה שלה וכו' – אין חסידות כמעט שצריכה בכל פעם יותר מאשר קפסולה כזו או שתיים ואין כמעט חסידות שלא יכולה למלא כזו קפסולה רק ממחוסרי הדיור הנוכחיים כך שאין לי ספק שנראה כאן עשרות (לפחות) של קריות חסידיות וגם ליטאיות וספרדיות, מעתה לא צריך להיות הגרש"ב סורוצקין כדי להקים שכונה ייחודית לבוגרי הישיבה, כל ישיבה ממוצעת תוכל לעשות כן.

חידושים נוספים: גובה הבניינים עד חמש קומות – זה לוקסוס שכבר לא קיים היום בשום מקום, בבית שמש למשל תקנת העיר מדברת על 9 קומות והקבלנים מצליחים להוסיף עוד אחת בטריקים, כאן אין דבר כזה בניין יותר מחמש קומות.

סוכות – כל מרפסות הסוכה תקבלנה הצללה נפתחת ואחידה, מהיום כל בניין ייראה כמו בית מלון מעוצב שתוכנן באחידות, ובכלל מרפסות סוכה מרווחות הן חלק מהסטנדרט כאן.

גודל הדירות – המתכננים למדו היטיב את נושא הטאבו משותף והיח"ד להשכרה וכו' שקיימים בכל שכונה חרדית והחליטו שאם אינך יכול להילחם בתופעה הזו – תכשיר אותה! וכך הגענו לתכנית שאומרת מלכתחילה לגבי חלק גדול מהדירות שבבוא היום תוכלנה לייצר יחידה נוספת והפעם זה רשמי.

כך גם עניין הרחבת הדירות – תופעה ייחודית לציבור החרדי בדרך כלל – התכנית מחייבת מראש לחשוב איך יורחב הבניין אך מטילה גם תנאים והגבלות, כגון חובה שכל שורת הדירות יורחבו בו זמנית.

כל התכנון הזה לא נולד בבינה מלאכותית אלא מונחים בה עמל ויגיעה של צוותות שלימים שחלקם מוכרים לי אישית, זה גם הרצון החזק של ר' נתן אלנתן ושל עוד אנשים שדואגים לנו, ומעל הכל זה האיש הנכון שהוכנס למקום הנכון – יו"ר הוועדה המיוחדת עו"ד שילה רצאבי, אמנם הוא לא חרד אך מוטב כך שכן הוא אינו מחוייב לאף עסקן או יזם אלא רק שיהיה טוב לכוווווולם.

אז אם כל כך טוב מדוע כל כך רע?

כלומר, מדוע יש לעיר הנפלאה הזו יחסי ציבור נוראיים כל כך? למה כולם מזלזלים בה?

ראשית, לעומת כל המקומות האחרים שאנ"שים קנו קרקעות ומשווקים לציבור ברווחים של מאות אחוזים כאן אף אחד לא מרוויח מהפרוייקט הזה, כלומר אף אחד מלבד הציבור.

ושנית, מי שמדבר בדרך כלל לא מכיר, או שאינו מכיר תכניות אחרות על מגרעותיהן (בהר יונה למשל נרשמו 1200 איש לדירות שיראו רק עוד חמש שנים) או שאינו מכיר את כסיף או שאינו מבין בתחום כלל.

שלישית, הציבור החרדי אכן ראוי לקבל יותר מאשר עיר במיקום שאיש לא רוצה לגור שם, אך מה לעשות אנחנו מכירים את המצב ועד כמה אוהבים אותנו בכל מקום שאנו מגיעים, ואפילו במקומות שכן מקבלים אותנו בזרועות פתוחות כי אין להם ברירה כדי להינצל מהערבים גם שם אוהבים אותנו בערבון מוגבל, רק השבוע ראיתי במו עיני את החורבן שהמיטה עיריית לוד על ביכנ"ס באחיסמך – סוג של הכרת הטוב לקהילה שהצילה את האחוזון הדמוגרפי.

והתחינה שלי: אל תקשיבו למוציאי דיבת הארץ, אל תאמינו למי שמספר שאיש לא ילך לשם, במו עצמי שוחחתי עם ראשי חסידויות רבות ועסקני אמת, כולם כולם הצהירו כי אם המחירים יהיו זולים (אם לא – לא עשינו כלום וחייבים לחשוב איך עושים זאת) הם יגיעו לשם בהמוניהם.

בקיצור: טובה הארץ, כולה, מאוד מאוד.
הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה