דיון במעלליו יתנכר נער?

[הדוויג]

מכירים את הסיפור הידוע על אותו צדיק מגדולי הדורות שבצעירותו היה נכשל בעבירות שוב ושוב ונופל במלכודות היצר-הרע פעם אחר פעם?
לא מכירים? גם אני לא.
נשמע שכל הצדיקים היו קדושים מרחם. מעולם לא טעמו טעם חטא, לא ידעו צורת ניסיון והתמודדות. לא הכירו מה היא נפילה. מגיל אפס הם ניצחו את היצר הרע בנוק אאוט מוחלט.
בגיל שלוש הם כבר ידעו את כל הש"ס בעל פה, בגיל שש כבר לא היה בעיירה מי שילמד אותם תורה, אז הם נסעו לרשכבה"ג. ובגיל תשע גם רשכבה"ג זצוק"ל כבר הרים ידיים מרוב העומק והחריפות של הנער.

ועכשיו הילד שומע את סיפורי הצדיקים, ומה הלקח שהוא מפיק מזה? שאני כבר לא אהיה צדיק. כי אני לפעמים שוכח לברך, ולא תמיד מכבד את ההורים, וקורה שלא בא לי להתפלל. אני ילד רגיל.

יש מכתב ידוע של ה'פחד-יצחק' שבזמנו עורר פולמוס גדול. במכתב הוא כותב שלבעל החפץ-חיים היו המון ניסיונות ונפילות בלשון הרע. כן. הסבא קדישא, ההייליגער חפץ חיים - דיבר לשון הרע. אז לכן זה עושה אותו פחות צדיק? לא ולא. זה עושה אותו בן אדם. הוא לא נולד מלאך, אלא בן אדם קרוץ חומר, עם ניסיונות ונפילות כמוני וכמוך. בן אנוש שעבד על עצמו והתרומם לדרגות גבוהות ונשגבות. 'שבע ייפול' זה תנאי כדי להיות 'צדיק וקם'.

ואם באים ומספרים לילד סיפורי צדיקים שהופכים את הצדיקים לאויס-מענטש - זה לא מרומם אותו. כי הוא יודע שהוא לא כזה.
הילד יודע שיש לו כל מיני 'מעללים'. והם גורמים לו לניכור מהדמויות הנשגבות שמוצגות בסיפורים. במעלליו יתנכר הנער.

אז אולי עדיף לספר את הסיפורים האמיתיים? את כל ההתמודדויות שהיו לצדיק עד שהוא נהיה צדיק, את הדרך הארוכה שהוא עשה עד שהוא הגיע להיכן שהגיע, כך יש יותר סיכוי שהילד יתחבר לדמות וישאף להיות כמוה.

 

[אשר שרבר]

אתה רוצה להיכנס לפולמוס סביב ספרו של ר' נתן קמינצקי שרק עכשיו נלקח לבית עולמו?

 

[RACHELIZ]

כל כך כל כך נכון!

הזכרתי את זה בעבר כאן.

 

[מוישה]

"בוקר טוב"... נושא ארוך וטעון שדשו בו הלוך ושוב, בכל בימה פורחת ותחת כל עץ רענן. אם כי כרגע זה על גבול האקטואליה אחרי שנפטר רבי נתן קמנצקי שהיה אחד הקרבנות הגדולים של תעמולת ה"ביזוי גדוילים" כאשר סיפר סיפורים על גדילתם של גדולים. אפשר עכשיו להתחיל אשכול של 30 עמודים שיתמלא בכאב וכעס וסופו שיינעל, לכן עדיף אולי להשאיר סגור...

- - -

בעבר מצאתי ברשת טופס 'חבצלת' לביוגרפיה סנטדרטית שמתאימה לכל 'גדול'. לצערי איני יודע למי מגיע הקרדיט ואשמח לתת לו.

"טופס גדולים למילוי בשעת הצורך"

התנצלות המחברים
בחיל ורעדה ובפיק ברכים ניגשים אנו לספר בתולדותיו של רבנו הגאון הקדוש מ__________.
ידענו את מיעוט ערכנו מלהשיג קצה קצה של גדלותו וחכמתו, אך בראותנו כי זכרו הולך ונשכח מלב בני דורנו -
העזנו פנינו לאחוז בשיפולי גלימתו ולמלל מעט משבחו.
ואם יראו צעירי הצאן את אותן דמויות הוד אשר עמדו לעמנו, וילמדו ללכת בדרכיהן - והיה זה שכרנו.
וזאת לדעת, כי הסיפורים המובאים כאן הובאו לאחר בדיקה קפדנית של מקורותיהם,
ואת המירב עליו לא היתה בידינו עדות נאמנה השמטנו .
ואף על פי שודאי ראויים הדברים לרבינו והוא נאה להם, מכל מקום אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
שורשים
על גדות נהר ה__________, פרסאות אחדות מ__________, שוכנת העיירה __________.
כ-__ אלפי יהודים חיו בה, וביניהם הרב __________ שהיה ידוע בחכמתו ובצדקותו הרבה.
מסופר שפעם עמד בנסיון גדול בעניין __________, ואז התבשר מפי הצדיק ר' __________ מ__________ כי עתיד לצאת ממנו בן שיאיר את שמי הגולה.

בוצין מקטפיה ידיע
ביום __________ של שנת __________ , נולד בן לרב __________ ולאשתו הצדקת מרת __________,
ושמו נקרא __________ על שם סבו. כבר מינקותו ניכרו בו כשרונות נדירים והתמדה בלתי מצויה.
כבר בגיל 3 היה בקי ב __________. בגיל זה נכנס ל"חדר" ועד מהרה עלה שם על כל בני גילו. לאחר תקופה קצרה הגיע המלמד לאביו ואמר לו כי בנו עולה עליו בידיעותיו וכי אין לו עוד מה ללמדו. מאותו יום היה לומד בחברותא עם אביו, עד כי בגיל 12 כבר היה בקי בע"פ בכל ה __________.

גולה למקום תורה
בגיל זה החליט אביו כי לשם התפתחותו הרוחנית עליו לגלות למקום תורה. הנער נשלח לעיר __________ ונכנס לישיבתו של רב העיר, הגאון בעל "_____-_____". הגאון סירב תחילה לקבלו בשל גילו הצעיר, אולם כמה חידושים שנשמעו מפיו של הנער שינו את התמונה והוא התקבל לישיבה והיה לתלמיד הצעיר ביותר בה. הוא זכה מרבו לקירבה רבה. רבים מחבריו קינאו בו בשל כך והעליבוהו, אולם ראש הישיבה גער בהם באמרו כי הוא עתיד להיות מגאוני הדור הבא.
כך עמל בתורה מספר שנים בהתמדה עצומה ושתה בצמא את תורת רבו. אמרו עליו כי היה לומד ______ שעות ביממה, רגליו נתונות בגיגית מים קרים כנגד העייפות / שערות ראשו קשורות בחבל לתקרה,
ורק כשתקפה עלי שנתו היה משעין את ראשו על הסטנדר וישן מעט כשנר דולק בידו.
"אלה היו השנים היפות בחיי", התבטא בזקנותו. חבריו מאותן שנים מעידים עליו כי הוא נחשב ה"עילוי" בה"א הידיעה של הישיבה .

ענבי הגפן
בשנת __________ בהיותו בן _1 שנים, בא בקשרי שידוכים עם בתו של רבו.
ביום חופתו קיבל מאת רבו מתנה – סמיכת הוראה. חמיו הבטיח לו "קעסט" למספר שנים ובשנים אלה הוסיף התמדה על התמדתו.
הוא היה יושב בבית המדרש ממוצאי שבת לערב שבת, אך אשתו הצדקת מעולם לא התלוננה על כך. בשנים אלו כתב את ספרו הראשון "_____-_____".
בשנת __________ קרה אסון: מגיפה / שריפה פרצה בעיר וחותנו הגאון הלך לעולמו / ירד מנכסיו,ופרנסתו של רבנו נפסקה.
במשך זמן מה עבדה אשתו ב__________, אך בסופו של דבר נאלץ רבנו ליטול על עצמו עול רבנות.
הקהילה הראשונה שזכתה בו היתה __________, על גדות ה__________, אשר בה כיהן בימים עברו הגאון בעל "_____-_____". רבנו התנה עם בני קהילתו שיסכימו להחזיק על חשבונם מספר תלמידים. תלמידים אלו (אחד מהם התפרסם לימים כהגאון בעל "_____-_____") היוו את היסוד לישיבתו הגדולה של רבנו. בני העיירה אהבו מאוד את רבם אך לא היתה להם השגה בגדולת תורתו.

עומד בפרץ
והימים ימי סערה ורוחות זרות מנשבות. בתקופה זו החלו להרים את ראשם הקראים / החסידים / המשכילים / הרפורמים / הציונים ואיימו להכניס זמורת זר בכרם בית ישראל. רבנו נחלץ למערכה וחגר כגיבור מתניו, ותחת אשר כל הימים היה רך וחנון במלחמה זו הקשה עצמו כעץ.

 

[מ"ם]

אכן נושא חשוב שעולה כאן מידי תקופה.
אבל ליבי אומר לי שדווקא באשכול הזה זאת הפעם העניין יגיע לבירורו ותיקונו האמיתי.

 

[ארבע]

הייתי שמחה לשאול את הספר של הרב קמינצקי.
אם יש למישהו את הספר בעברית וינדבהו לבו לתת, אשמח.

 

[הדוויג]

עד כמה שידוע לי הוא מעולם לא תורגם לעברית

 

[מ"ם]

טקסט קשור שהתפרסם לפני אי אלו חמש שנים.
כמה אזהרות על התוכן. על אחריות הקורא.


עשה לך רב- חיים לוינסון ועקיבא נוביק


חג מתן תורה הוא הזדמנות נוספת לעיתונות החרדית להעלות על נס את לומדי התורה, דרך שלל כתבות על גדולי הדור. שלא במפתיע, הן היו דומות להפליא לכתבות שפורסמו בפסח, סוכות, חנוכה, ויוםהנישואין. השמאלץ אותו שמאלץ, המעשיות אותן מעשיות והתורה אותה תורה, רק השמות מתחלפים. לטובת צעירי הדור, הצאן הפועה, חיברנו מדריך קצר, 15 נקודות בדרך לכתבת ביוגרפיה מקיפה. מתאים לכל אדמו"ר, מחסידות גדולה עד חסידות לא קיימת.

א – ימי הבחרות.

מוטיבים: הרב התגלה עוד בבחרותו כשקדן שעלה על מוריו ואביו. עילוי מופלג שכתב את דרשת הבר מצווה בעצמו, דרשה שהיממה והכתה את כל שומעיה עד למרחקים. עלה לישיבה גדולה כבר בגיל 14. היה שקוע בלימוד ולא התעניין בעולם הזה.

משפט לדוגמה: "בגיל 4 כבר נזף במשרתת הגויה ששתתה מה'מים שלנו' בערב פסח". "בגיל 15 נרדם על סטנדר קודשו בעודו שקוע כל כולו בנועם מתיקותה של תורה. לעובד הניקיון שהעיר אותו אמר– אלך לישון בשואה או בעולם הבא".

ב- שושלת הזהב.

מוטיבים: הרב מגיע משושלת מפוארת שהחלה עוד בעיירה (השלם את החסר), ועברה דרך שורת רבנים ששמם מורכב מפועל ועיירה או משמו של ספרם הנודע. לדוגמא: "המצליף מסעליש", "השודד ממגנצא", "העסקן מרחמסטריווקא".

משפט לדוגמה: "שרשרת הזהב עוברת דרך ה"פרי כפופים", ה"מגרזן מאויסטרליש", ובנו בכורו ה"הפרו תורתך" אצלו למד הרב והיה חביב עליו כבן ממש.

ג. קשיי הנישואין

מוטיבים: קרדיט לרבנית שעמלה טרחה ויגעה כדי שיוכל ללמוד תורה. מעשיה המלמדת על חוסר כישרונו במלאכת הבית, פלוס מעשיה על שבת בה לא אכל כי יגע בתורה.

משפט לדוגמה: בערב שבת קודש פרשת בהעלותך ביקשה ממנו הרבנית להוסיף מלח לחמין המהביל שהתקינה. כעבור שעתיים מצאה אותו בספריה, טרוד בהלכות כיצד מעשרים מלח. החמין היה תפל בשבת, אולם מתיקותה של התורה מילאה את כרסם של בני הבית עוד שבתות רבות.

ד. צניעותו המופלגת

מוטיבים: סרבנות לפסיקת הלכה, לומד תורה רק בשביל עצמו, השפיל את עצמו בפניו של גדולים, רק לאחר הפצרות מרובות הסכים לקחת על עצמו תפקיד בכשרות, וגם אז חשש שיכשיל את הרבים

משפט לדוגמה: "עוד מגיל צעיר נהג הרב אלישיב להפנות אליו שאלות וקושיות. שליחים היו מגיעים ושואלים "מי כאן הרב פנחס", והוא היה בדיוק מוריד את הזבל באומרו "מה אני, רק פועל בזבל".

ה. המסע להצלת יהדות התפוצות

מוטיבים: בשלב מסויים עורך הרב את מסעו אל עיירה יהודית נשכחת, ורק בזכות מפעלותיו נמולים תינוקות, נשחטות פרות, נישאים בני זוג כדת משה וישראל ומתגברים המעיינות החוצה

משפט לדוגמה: בחורף תשל"ד החל הרב לשמש כרב משיב בעיירה ניו יורק הנידחת בגלות אמריקה. כשהגיע לשם הקהילה הייתה בשבר רוחני. אבל עוד שיעור תורה, עוד מאור פנים, עוד עבודת השם, והקהילה מונה היום אלפי תלמידים של בית רבן, דור ישרים המעיד כאלף מונים על מעשי הצדקה והחסד".

ו. נדודי שינה

מוטיבים: הרב אף פעם לא הולך לישון. תנומה קלה ותו לא. רק הגמרא הקדושה.

משפט לדוגמה: השעה שלוש לפנות בוקר. ערפילי הוד ומלאך המוות עוטפים את ירושלים. הבתים חשוכים. אור קטן בוקע מקצה המסדרון בביתו של רבי יששכר. בני הבית נמים את שנתם כבר שעה ארוכה, אבל הוא רוצה להספיק עוד תוספות. עוד כמה דקות ויעצום את עיניו לתנומה קלה, בטרם יתחיל בסדר לימוד הבוקר, יטהר עצמו בסילודין במקווה שתחת ביתו ויפצח ב 4 שעות של לימוד לפני ותיקין.

ז. פרוצדורות רפואיות

מוטיבים: הרב היה נדכא בייסורים, ולמכאוביו לא היה מזור מלבד התורה הקדושה. אך דווקא מתוך הרגעים הקשים התגלתה דבקותו בתורה.

משפט לדוגמה: בשנת תרל"ח חלה הרב ואושפז בבית החולים לתקופה ממושכת. כמה היו קשים יסוריו רחוק מהכולל. אך גם שם בלטה דבקותו בתורה. במהלך ניתוח בהרדמה מלאה, נדהמו הרופאים לראות במוניטור פעילות מוחית. כשהתעורר הסביר:נזכרתי בחידוש והייתי חייב לשנן אותו במוח פן אשכח.

ח. חוסר הבנה בטכנולוגיה

מוטיבים: הרב לא הבין דבר בטכנולוגיה. גם שהביאו לו מכשירים חדשים, התקשה להבין מה רוצים מחייו. רצוי לשלב תיאורים על פשטות ביתו והדלות בבית.

משפט לדוגמה: "כשהביאו לו מחשב חדש הביתה, הוא כיסה אותו בריפוד קל וישב עליו. ביני הבית נדהמו. הרב אמר להם, חשבתי שמדובר בכיסא נמוך, לימי אבלות וצום תשעה באב".

ט. חומרות

מוטיבים: הרב התיר כל מיני מעשים ותבשילים לקהילות השונות, אבל על עצמו תמיד החמיר. וכך לא בא לפיו מאכל כלשהו מימיו.

משפט לדוגמה: כשהיה רב צעיר במערך הכשרות התיר לבני עדות המזרח להוסיף חלב קוקוס לתבשיליהם, כמנהג יהודי מרוקו. אך הוא עצמו –בביתו פסק שיש להקפיד. כל חייו הקפיד להכניס לפיו רק חלה מעשי ידי אישתו וחרובים מימי חוני, וגם הם בכשרות מהודרת.

י. מופת האוטובוס

מוטיבים: הרב כה דבק בתורה שפעם נסע באוטובוס ולא שם לב מה קורה סביבו. עשוי להיות קשור למי שיושב/ת לידו, לשכחה פתאומית שפקדה אותו או לדרך פלאית בה גאל את נוסעי הרכב.

משפט לדוגמה: "כה שקוע היה במסכת עוקצין עד שלא שם לב לאישה שהתיישבה לידו, ואף כשירד והלכו לאותו בית לא השגיח בה ורק כשעלו על יצועם הרים הרב את מבטו ונוכח שמדובר באשתו". אפשר גם: "מחוג הדלק הגיע לתחתית, אך הרב פסק בלא שהרים ראשו מהגמרא "סע". הנהג הנפחד לחץ על דוושת הגז- וראה זה פלא, כעבור שעתיים הגיע האוטובוס לרכסים וליהודים היתה אורה ושמחה".

יא. הניג'וז שהתגלה כמופת

מוטיבים: הרבי מסרב לעשות פעולה כלשהי. החסידים מסתופפים בחיל ורעדה. רק בדיעבד מתברר כי אחד מגדולי האומה זצוק"ל נכח בחדר, או שהיה קטרוג גדול בשמיים והרב פתר אותו.

משפט לדוגמה: "פעם אחת בליל ראשון של סוכות התיישב על כסאו ולא רצה לקדש על היין. וישב על כסאו בשברון לב גדול ורק כעבור כמה דקות צהלו פניו וקם לקדש בשמחה עצומה. ואח"כ סיפר שלא ראה את אברהם אבינו בסוכה והצטער מאד והחל לפשפש במעשיו והנה לפתע הופיע אברהם ואמר לו לך אכול בשמחה לחמך". (עובד טוב גם עם אליהו הנביא).

יב: המעצר

מוטיבים: הרבי נעצר בעוון לימוד תורה או הלשנה של ליטאי מסריח. דווקא בתאו הטחוב גילה סודות עצומים, או ניגון השגור כיום בפי כל.

משפט לדוגמה: בערב פסח הבבל"ת הושלך רבי חננאל לצינוק טחוב, ועונה בייסורים נוראיים. כמעט ויצתה נשמתו, והושם בתא עם גוי מגודל ואכזר (כושי.ע"ע). באישון ליל האירו לו מן השמיים ניגון על הפסוק "וינתקמו מוסרותימו עבותימו" וסופו של הניגון שהפך לאחת מאבני היסוד של החסידות.

יג: מלחמתו בסמארטפונים

מוטיבים: אל הרב מגיעות עדויות על חללים רבים. הוא נזעק מקירות ליבו ומטיל סנקציות משונות על בעלי סמארטפון. גביר עשיר עם קשר עמום ליהדות מבקש לתרום לחסידות ונדחה כי יש לו סמארטפון. הוא מקבל על עצמו להתחזק בנושא הזה, והרב מסכים לקבל את התרומה בתנאי שתשמש לקניית פטישים לניפוץ אייפונים.

משפט לדוגמה: "הוכח תוכיח את עמיתך!" זעק הרב מנהמת ליבו בעת שערך את שולחנו הט' לסעודה שלישית. "כל מי שמחזיק את הכלי הטמא פסול לעדות! אש בוערת בכרם ישראל!". (המעמד האדיר תועד בגלקסי של הגבאי)

יד: אהבתו היוקדת לכל יהודי באשר הוא.

מוטיבים: לא ויתר על אף נשמה וסופו שהפך חילוני לצדיק.

משפט לדוגמה "פעם בא לפניו אברך חשוב ותינה בפניו שברון לבו על אודות אחיו שסר מדרך הישר. אמר הרבי תביאו אותו להבדלה בשבת. כך היה, וכשהגיע הרב לפסוק "ה' צבקות אשרי אדם בוטח בך" חזר הרבי שוב ושוב על המילים בדבקות עצומה. וראו כל הנוכחים את האח עומד נרגש ועיניו יורדות פלגי מים, וסופו שהיטיב דרכיו והעמיד בית נאמן בישראל

ט"ו: האדמו"ר באפריקה

מוטיבים: כושים הם גדולים שחורים ומפחידים. כל השאר לא חשוב.

משפט לדוגמה: "הרב הלך ברחוב שקוע בתורה ולפתע נתקל בכושי ענק שכמוהו לא ראה מימיו" "במסעו לפילידלפיע נתקל הרב בחבורת כושים אימתנית" "במטוס אפילו הכושים קמו לכבודו. זה כבודה של תורה".

 

[מוישה]

הייתי שמחה לשאול את הספר של הרב קמינצקי.
אם יש למישהו את הספר בעברית וינדבהו לבו לתת, אשמח.

יש אותו באנגלית בקובץ שהסתובב פעם ברשת. ויש את הספר 'אנטומיה של איסור' שפרסם קמנצקי על כל הפרשה, ואותו הוא דווקא תרגם לעברית.

 

[כנפיים]

כדאי מאד מאד לקרוא את הנכתב בנושא זה ע"י הרב יעקב בוצקובסקי בספר "חישבתי דרכי".
\
מקיף את כל הנושא מהיבטיו השונים, ברהיטות ובבירור.

 

[ראש לשועלים]

עשה לך רב- חיים לוינסון

חבל שלא דיברנו אתמול על העיתון של המשיח.

 

[Almonit]

מכירים את הסיפור הידוע על אותו צדיק מגדולי הדורות שבצעירותו היה נכשל בעבירות שוב ושוב ונופל במלכודות היצר-הרע פעם אחר פעם?
לא מכירים? גם אני לא.

חיי מוהר"ן

 

[יאן]

כתוב מדהים

 

[משה מנחם]

מכירים את הסיפור הידוע על אותו צדיק מגדולי הדורות שבצעירותו היה נכשל בעבירות שוב ושוב ונופל במלכודות היצר-הרע פעם אחר פעם?

הספר על רבי נחומק'ע מהורודנא

 

[הפקות כתיבה]

כירים את הסיפור הידוע על אותו צדיק

כן, לא יודעת איפה גדלתם,
אבל נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור על ר' יצחק אלחנן (שמאלה) ועל גדולי עולם ממש שנכשלו והתקשו,
דרך היהדות היא לא לטאטא דברים, לטייח ולספר רק על התוצאה, כל התנ"ך מלא ניסיונות והתמודדויות (שמעתי פעם שדווקא הנצרות מחקה את כל סיפורי הניסיונות מ'הברית החדשה' כדי להציג את הגדולים כמושלמים. זו אינה דרכנו),
הגמרא מלאה בסיפורים על התחלות קשות (ובוודאי יש פה בקיאים ממני)
וגם אני גדלתי על סיפורים אלו, שמסתיימים ב- כן, ההתחלה קשה היא, אבל עם מאמץ ויגע אפשר להגיע רחוק.

 

[יאן]

כן, לא יודעת איפה גדלתם,
אבל נראה לי שכולנו מכירים את הסיפור על ר' יצחק אלחנן (שמאלה) ועל גדולי עולם ממש שנכשלו והתקשו,
דרך היהדות היא לא לטאטא דברים, לטייח ולספר רק על התוצאה, כל התנ"ך מלא ניסיונות והתמודדויות (שמעתי פעם שדווקא הנצרות מחקה את כל סיפורי הניסיונות מ'הברית החדשה' כדי להציג את הגדולים כמושלמים. זו אינה דרכנו),
הגמרא מלאה בסיפורים על התחלות קשות (ובוודאי יש פה בקיאים ממני)
וגם אני גדלתי על סיפורים אלו, שמסתיימים ב- כן, ההתחלה קשה היא, אבל עם מאמץ ויגע אפשר להגיע רחוק.

שני נושאים שונים.

@הדוויג דיבר על עבירות, אתם מדברים על קשיי צמיחה.

 

[הדוויג]

כל התנ"ך מלא ניסיונות והתמודדויות
הגמרא מלאה בסיפורים על התחלות קשות

מה שמוכיח שהסיפורים של היום הם לא דרכה של תורה.

יש באמת את הז'אנר הזה של הגדויילים שהיו בילדותם מאוד מאוד טיפשים ומעוטי כישרון ולא הצליחו להבין שום דבר, ואז עם המון מאמץ ודמעות הם זכו לאורה של תורה.
אבל כפי ש@יאן ציין זה נושא של קשיים.
זה דבר טוב לספר על אנשים שהתמודדו עם קשיים וניצחו אותם.
אבל אני דיברתי על כישלונות. על אנשים שלא התמודדו עם הקשיים. נכשלו. נפלו על הפרצוף. חטאו ושנו.
ובסוף הם הצליחו לעמוד על הרגליים.
הם אנשים כמוני. אנשים שאני יכול לשאוב מהם השראה וכוחות. אני לא יכול לקבל כוחות מסיפורים על מלאכים.
(ואם מישהו יספר לכם שיש גדול שמעולם לא נכשל תשלחו אותו לקהלת פרק ז' פסוק כ')

 

[משויטט]

נושא חשוב ולעוס למדי,
המהווה כר נח לליצנים דוגמת לוינסון ושלזינגר ללגלג על כל הקדוש והיקר בעסקת חבילה מכוערת, הפוסלת מבלי מודע את כל ההתרוממות שניתן להתרומם מקריאה פשוטה על חייהם המקודשים של הצדיקים שלא וויתרו על אף יום בחייהם.
ומותר להגיע למסקנה הנכונה שרוב הצדיקים עמלו על גדלותם משחר נעוריהם ואכן חיו חיים שכל יום מתוכם מולא בתורה ויראה וחסד ועמל, ולא זכו לרדת למטה מדי לצורך עלייתם. כן, יש קדושים מרחם, מה לעשות.
כמה זה חינוכי? הרבה. בוודאי הרבה יותר מקריאה על תקופות שפל של צדיקים וחסידים.
בביוגרפיה יש גם את עניין ה"מושגים", שזו עיקר המטרה בקריאת ביוגרפיה. אפשר ללמוד אפילו ממשה רבינו, אפילו שאין לנו סיכוי להגיע לדרגתו. לא כל קדוש מרחם פוטר את העצלנים שמחפשים להתפטר מן האחריות של כל אדם על כל רגע מחייו.
כדי לדעת שאפשר בשעה אחת להקדים לגן עדן, ולא משנה באיזו דיוטא אתה נמצא, לא צריכים את הביוגרפיות. עיינו בדברי חז"ל ותיווכחו.

 

[הדוויג]

לפי דבריך יש שני סוגים של אנשים. הרגילים והקדושים מרחם.
כל הילדים שלי הם לא קדושים מרחם. צר לי לאכזב. גם אני אגב לא קדוש מרחם.
אם כך, להיות גדולים כבר אין לנו סיכוי. חבל.
אז כדאי שאני אכבה מראש את כל השאיפות.

לפי התפיסה שלי אין שני סוגים של אנשים. כולם אנשים. וכל אחד יכול להגיע לפסגות.
אין קדושים מרחם. גם למשה רבינו היו חטאים והוא נענש עליהם. וזה לא עושה אותו יותר קטן. אדרבה.
רק בדורות האחרונים הצדיקים נהיו יותר ממשה רבינו.

 

[משה מנחם]

כולנו מכירים את הסיפור על ר' יצחק אלחנן

שאינו אלא משל. רבי יצחק אלחנן היה עילוי מנערותו.