"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[סערצע]

וכשבעל קורא כהן או לוי, כתב המשנ"ב (תכ"ח סקי"ז) שיעלו ז' קרואים עד לתוכחות, והקורא יעלה בתוכחות בתור "אחרון".

כבר כתבתי על כך לעיל, אודות פ' בחוקותי (ויעוין בכללות הדיון שם):

הפשוט ביותר, שא' מהקהל יתנדב לעלות (מבלי שיקראוהו. אך בתיאום מראש). והשי"ת יתן לו חיים ארוכים ובריאים מתוך הרחבה בגו"ר.

הפשוט ביותר מבחינה הלכתית. פרקטית - אם מבהירים באזני הקהל כי זו האופצי' העדיפה, בד"כ יִמָּצֵא האדם שיסכים לעלות (ראיתי בחיי כו"כ מנינים בהם קוראים כהנים מדקדקים במצוות, שאפשרות אחרת לא עלתה על דעתם מעולם, וכך הם נוהגים משך עשרות בשנים).

הנסיון הראה, כי הכל תלוי בהסברה מתאימה; אם אכן יוסבר שזו האופצי' העדיפה, יקבלו בהבנה - ואף ימצאו מתנדב בקהלה.

 

[סטודיו לגרפיקה]

כבר כתבתי על כך לעיל, אודות פ' בחוקותי (ויעוין בכללות הדיון שם):

ספק אם היו מוצאים מישהו כזה...
אני רק יכול לספר לך שאצלינו בבית הכנסת נתנו למישהו עליה בארורים שלפני התוכחות
והוא לא ידע מראש שזה הארורים
ואיך שהוא ראה תוך כדי העליה שאני קורא לו את כל הארורים, הוא התחיל לרעוד ולפחד, והוא לא הבין מה עשו לו.
ואיך שנגמרה העליה הוא תפס את הרגליים וברח מאיזור הבימה...

 

[סערצע]

ואיך שהוא ראה תוך כדי העליה שאני קורא לו את כל הארורים, הוא התחיל לרעוד ולפחד

אך הרי קוראים יחד עמם ברכות נפלאות וטובות!...

 

[סטודיו לגרפיקה]

אך הרי קוראים יחד עמם ברכות נפלאות וטובות!...

אבל גם עם התוכחות קוראים ברכות
אז מה...
היום הרגש עובד יותר מהשכל
בכניסת ראש השנה שמעתי אשה מבוגרת שצועקת משהו, אז הבת שלה אמרה לה: " אמא, מה את צועקת?! ראש השנה היום! את רוצה לצעוק כל השנה?! "

 

[סערצע]

אבל גם עם התוכחות קוראים ברכות

שם רוב העלי' (וגם סיומה, במדת־‏מה) הוא ב'תוכחות'.
אך אה"נ, אין ממה לחשוש...

אין רב במקום, שיוכל 'להתנדב' לעלות בעצמו?

 

[סטודיו לגרפיקה]

שם רוב העלי' (וגם סיומה, במדת־‏מה) הוא ב'תוכחות'.
אך אה"נ, אין ממה לחשוש...

אין רב במקום, שיוכל 'להתנדב' לעלות בעצמו?

לא

 

[הרשל'ה רב'ה]

ספק אם היו מוצאים מישהו כזה...

אז בוא תשמע סיפור שהיה אצלנו, היו בטעות שני אנשים שקבלו אותה עליה, ואחד מהם שם לב לזה רק לפני הקללות, ובקש לעלות שישי, אמרתי לו שזו עליה של הבעל קורא, אז הוא בקש שנעשה לו אחרי שישי מוסיף ונחזור לו שוב על הקללות...!!!!
לא האמנתי למשמע אוזניי....

 

[מרובע]

כל תענית ציבור מפריע לי שהקוראים עוברים באמצע "ה' ה'" למנגינה הרגילה. זה אמור להיאמר בניגון קריאת ימים נוראים מ"ה' ה'" עד "ונקה". בפועל רוב הקוראים עוברים למנגינה הרגילה ב"ארך אפים".

 

[הרשל'ה רב'ה]

כל תענית ציבור מפריע לי שהקוראים עוברים באמצע "ה' ה'" למנגינה הרגילה. זה אמור להיאמר בניגון קריאת ימים נוראים מ"ה' ה'" עד "ונקה". בפועל רוב הקוראים עוברים למנגינה הרגילה ב"ארך אפים".

דווקא אני שומע בעלי קוראים אשכנזיים שכן מנגנים נכון,
אתה מתכווין אולי שעוברים ב"נוצר חסד"?

 

[כתר מלוכה]

ספק אם היו מוצאים מישהו כזה...
אני רק יכול לספר לך שאצלינו בבית הכנסת נתנו למישהו עליה בארורים שלפני התוכחות
והוא לא ידע מראש שזה הארורים
ואיך שהוא ראה תוך כדי העליה שאני קורא לו את כל הארורים, הוא התחיל לרעוד ולפחד, והוא לא הבין מה עשו לו.
ואיך שנגמרה העליה הוא תפס את הרגליים וברח מאיזור הבימה...

לא זוכר מי מסביר.
שלבעל קורא אין בעיה כי הוא קורא הכל בלשון נוכח ולא על עצמו.
משא"כ כשאחר עולה הבעל קורא כאילו מקלל אותו. [ולכן אם הם שונאים אסור לו לעלות. עי' בסימן נג' סי"ט. ותכח' ו'.]

כל זה שייך בקללות שהם בלשון נוכח [ארור אתה וכו' שזה בשישי.]
אבל הארור של חמישי הוא בלשון נסתר. [ארור האיש.]
וא"כ לא שייך כל הפחדים האלו. ואין להם שום מקום.

 

[אני וביתי]

מה קראו בהפטרה השבוע? גם יואל גם מיכה? מתקעו שופר או מה' נתן קולו?

 

[בן עמרם]

רוב האשכנזים נוהגים לקרוא שובה ישראל ולאחר מכן 'תקעו שופר' עד 'ולא יבושו עמי לעולם' (השני)

 

[בן עמרם]

מחפש מקור לכך שהמילה הלה' תגמלו זאת - שבתחילת האזינו - נקראת כמילה אחת, למרות שנכתבת כשתי מילים. (ה לה')
וכן מקור לכך שהאות ל' היא בשוא נח, והאלף נשמעת במבטא. (בשונה מכל שמות ה' שהאל'ף נעלמת והלמ'ד בפתח)

 

[ברוך הוא]

מחפש מקור לכך שהמילה הלה' תגמלו זאת - שבתחילת האזינו - נקראת כמילה אחת, למרות שנכתבת כשתי מילים. (ה לה')
וכן מקור לכך שהאות ל' היא בשוא נח, והאלף נשמעת במבטא. (בשונה מכל שמות ה' שהאל'ף נעלמת והלמ'ד בפתח)

כך זה כתוב בתיקון קוראים סימנים

 

[כתר מלוכה]

מחפש מקור לכך שהמילה הלה' תגמלו זאת - שבתחילת האזינו - נקראת כמילה אחת, למרות שנכתבת כשתי מילים. (ה לה')
וכן מקור לכך שהאות ל' היא בשוא נח, והאלף נשמעת במבטא. (בשונה מכל שמות ה' שהאל'ף נעלמת והלמ'ד בפתח)

כך זה כתוב בתיקון קוראים סימנים

מביאים שם רשימה ענקית של ספרים. רמ"ה ראב"ע בס' מאזנים, [מסכת סופרים.] רבינו בחיי ועוד ועוד, עי' שם.

 

[כתר מלוכה]

צריך לשים לב ששיחת לו - התשובה היא לא. בניו מומם. להפסיק בין הטפחא למונח אתנחתא. [תמיד זה סימן מפסיק אבל לא כ"כ שמים לב.]

 

[גידל]

 

[גידל]

כל תענית ציבור מפריע לי שהקוראים עוברים באמצע "ה' ה'" למנגינה הרגילה. זה אמור להיאמר בניגון קריאת ימים נוראים מ"ה' ה'" עד "ונקה". בפועל רוב הקוראים עוברים למנגינה הרגילה ב"ארך אפים".

מה שמפריע לי זה שמצפצפים על מה שכתוב במ"ב תקפ"א ד' כתב אבודרהם ויקרא בשם ד' יש להפסיק מעט בין בשם ובין ד'.

 

[סטודיו לגרפיקה]

שאלה
ביום כיפור
במנחה קוראים בלי מנגינה, נכון?

[עוד שאלה:
ראיתי שכתוב שמי שמוריד דמעות על מיתת שני בני אהרן-זוכה לסליחה ומחילה
אך ביום כיפור לא קוראים את עצם מעשה המיתה אלא רק את "אחרי מות", שיש שם איזכור מאד מאד קטן של הסיפור?
אז היכן אמורים להוריד דמעות?]

 

[מרובע]

במנחה של יום כיפור בניגון קריאה הרגיל.

מורידים דמעות במילים "מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו".