מידע שימושי בעניין השידוכים

[רפ]

אכן, המושג של "נושא אשה לשם ממון" היה מאז ומעולם.
גם התוצאות

נישואין הם עסק הרבה לפני ההתחייבויות הכספיות.
אי אפשר להחליט שרק כשזה מגיע לכספים אסור להתייחס אליהם כאל עסק.

נושא אישה לשם ממון זו אכן בעיה קשה, אבל אנחנו לא מדברים על כאלו מקרים.
אנחנו מדברים על מקרים שבהם מציעים לאב שני שידוכים - שתי בחורות באותה רמה פחות או יותר.
אחת אבא שלה מתחייב ל50,000 והשניה אבא שלה מתחייב ל-100,000.
אם הוא בוחר לבחון ראשונה את ההצעה הגבוהה יותר, אפשר לומר שזה "נושא אישה לשם ממון"? לא.
ואל תגידו לי שזו לא המציאות. כי כל זמן שיש הצעות גבוהות אין דרך לגרום להורי הבחורים לא לגשת לכאלו הצעות בשביל לשנות את השוק.

 

[קריה נאמנה]

נכון,
אבל אם זה נכון מה שאמרו קודם, שהרוב כן מתכוונים לקיים ומתאמצים מאוד, ואף מוכרים את דירתם ועוברים לשכירות במקום מרוחק, אז זה בהחלט מסירות נפש


בסדר,
בכלופן אותו אברך שקיבל את אותה התשובה שהוזכרה מקודם, ועוד הרבה כמותו, מתחייבים הרבה הרבה מעבר ליכולתם מתוך אמונה שזה מה שהשם רוצה מהם,
וזה בהחלט ראוי להתפעלות גדולה

מי ששאל רב וזו התשובה שהוא קיבל, ועושה את זה מתוך אמונת חכמים, באמת ראוי להערכה גדולה.
ובד"כ גם לא ייעצו לו להתחייב על סכומים הזויים מדי.

 

[קריה נאמנה]

נישואין הם עסק הרבה לפני ההתחייבויות הכספיות.
אי אפשר להחליט שרק כשזה מגיע לכספים אסור להתייחס אליהם כאל עסק.

נושא אישה לשם ממון זו אכן בעיה קשה, אבל אנחנו לא מדברים על כאלו מקרים.
אנחנו מדברים על מקרים שבהם מציעים לאב שני שידוכים - שתי בחורות באותה רמה פחות או יותר.
אחת אבא שלה מתחייב ל50,000 והשניה אבא שלה מתחייב ל-100,000.
אם הוא בוחר לבחון ראשונה את ההצעה הגבוהה יותר, אפשר לומר שזה "נושא אישה לשם ממון"? לא.
ואל תגידו לי שזו לא המציאות. כי כל זמן שיש הצעות גבוהות אין דרך לגרום להורי הבחורים לא לגשת לכאלו הצעות בשביל לשנות את השוק.

בסדר, ואחרי שהוא נפגש עם זו שמבטיחה יותר, והוריד אותה (או שהיא הורידה אותו) מה אז?
הוא לא ייפגש יותר עם אף אחת שמציעה פחות?

 

[רפ]

בסדר, ואחרי שהוא נפגש עם זו שמבטיחה יותר, והוריד אותה (או שהיא הורידה אותו) מה אז?
הוא לא ייפגש יותר עם אף אחת שמציעה פחות?

למה את חושבת ככה?
הוא ייפגש כל פעם עם ההצעה הכי "משתלמת". סליחה עם זה נשמע מגעיל - זו האמת מתחת לכל המילים היפות.
ו"משתלמת" זה לא דווקא מבחינה כספית אלא גם מבחינת כשרונות, יופי, עבודה וכו'.

האם בחור שנפגש עם בחורה שיש לה עבודה מאוד מכניסה והשידוך ירד מכל סיבה שהיא, לא ייפגש עם בחורות שמכניסות פחות?

 

[yitzhak123]

(אתה חושב שאותו אברך שהלך לרב קסלר שאל אותו כך: "רבנו, מהו שיעור מסירות הנפש הנדרשת כדי לצאת ידי חובת עמידה בסטנדרט החברתי של החברה"? )

לא, הוא אמר "רבינו, אני כל כך משתוקק לתת לכל אחד מחמשת החתנים שלי כמה מאות אלפי שקלים מכספי כדי שיוכלו לשבת על התורה והעבודה, מה הוא הסכום הנדרש שאיתו יוכלו החתנים שליט"א לחיות במנוחת הנפש ?"

 

[מרחבית]

הסטת הדיון לרגשות כאלו שרוב המידיינים פה לא הביעו אותם גם לא תעשה את העבודה וגם לא תחפה על המחירים שהפורמט הזה גובה.

עניתי בדיוק למי שהציג אותם כך בהודעות רבות, לגמרי עם הרגשות האלה.

מותר לבקר את השיטה, מותר גם לבקר את החינוך של הבחורים. זה לא גורע ולו במקצת מכבוד התורה ולומדיה.
אולי להפך.

איפה הבעיה בחינוך שלהם? שכאשר יש להם כמה הצעות טובות, הם לא ניגשים להצעה הכי זולה, אלא דווקא להצעה היותר יקרה, שנותנת להם אפשרות לקחת פחות משכנתא? מישהו במקומם היה עושה אחרת?
מה עוד, שכל זה לפי עצת ראשי הישיבות שלהם, שרואים בהמשך עולם הכוללים דבר שהוא בציפור הנפש של קיום היהדות.
אני יודעת שאפשר להתווכח עד אינסוף. רק שחלק מהכותבים כאן כותבים על משהו שהם לא מכירים מקרוב.

אני אומרת, ואגיד שוב. המצוקה היא מצוקה.
הצגת 'הבחורים הדורשים' הסחטנים היא הצגת שווא. המציאות שונה מאוד.
רבים משתכנעים מהקונספט הזה, שהבחורים פשוט לא מחונכים, בעיקר כאלו שלא מכירים מקרוב את המצב והדינמיקה. ולאחר מכן הם לא מבינים למה לא לבקר ולתקן את החינוך בישיבות.

לא מזה תבוא הישועה. כדאי להתמקד במה שבאמת יכול לעזור למצוקת מחירי הדירות.

 

[קריה נאמנה]

למה את חושבת ככה?
הוא ייפגש כל פעם עם ההצעה הכי "משתלמת". סליחה עם זה נשמע מגעיל - זו האמת מתחת לכל המילים היפות.
ו"משתלמת" זה לא דווקא מבחינה כספית אלא גם מבחינת כשרונות, יופי, עבודה וכו'.

האם בחור שנפגש עם בחורה שיש לה עבודה מאוד מכניסה והשידוך ירד מכל סיבה שהיא, לא ייפגש עם בחורות שמכניסות פחות?

אני לא חושבת כך.
אני מאד מבינה את זה שקודם בודקים הצעות יותר "משתלמות".
מי שלא עושה כך הוא שוטה.
מצד שני, יש איזשהו גבול להצעות האלו, ועם הזמן, לומדים איך להתמקד בבירורים בצורה כזו שלא מסתנוורים מנתונים חיצוניים, ובודקים יותר את העיקר, שזו ההתאמה.
לכן, כל ה"נזק" הגדול שיוצא מזה הוא שהבחור והבחורה שזיווגם נקבע לפני 40 יום + 21 שנה, לא יתארסו בגיל 21 אלא בגיל 23.
בינתיים הבחור יחלק את זמנו בין שטייגן בישיבה לפגישות חסרות תכלית (שילמדו אותו מה באמת חשוב) והבחורה תעבוד ותחסוך (כסף לדירה, וזמן כי אין לה הצעות)
לא נעים, לא נורא.

 

[מרחבית]

שמוסר נפש, כפשוטו,
לוקח על עצמו חובות של מליונים,
העיקר לעמוד בסטנדרט החברתי של החברה שהוא חיי בה.

עם יד על הלב, אם הסטנדרט החברתי לא היה נתינת מאות אלפי שקלים, כמה הורים היו נותנים מאות אלפי שקלים לכל חתן שלהם סתם ככה רק בשביל התמיכה בלימוד ובבית של תורה שלו ?

אכן, אלו הם - לצערינו - הפנים האמתיות שלנו.

החיים שלנו בנויים לפי התורה, ובתוך מסגרת חברתית שמחזיקה את הציבור שבתוכה. אדם הוא יצור חברתי שצריך את המסגרת והשייכות והסטנדרטים החברתיים. זה לא כזה מגונה. זה צורך בסיסי שעוזר לאדם לחיות בצורה שבכללי הוא מאמין בה ורוצה בה. בלי זה, לא היינו עושים המון דברים חשובים. וכן היינו עושים הרבה דברים פחות מומלצים.

נכון שלא פעם יש הקצנה, והגורם החברתי גובר ולוקח מקום חזק מידי. אדם צריך לדעת להיות עצמאי גם בתוך המסגרת. אדם צריך לדעת לא להיסחף לדברים שהוא מתנגד להם. לא תמיד אפשרי עד הסוף, יש לזה מגבלות, כי הוא תלוי גם באחרים. וכל עוד איננו מחליף מסגרת, עליו לקבל גם דברים שהוא לא מסכים איתם לגמרי, אבל לא יכול להיות עצמאי בהם עד הסוף.

מעבר לכך, יש דברים, שהאדם כן מחזיק מהם, וכן חושב אותם לטובים באופן כללי וציבורי. אך הם קשים לו, או שהוא לא מרגיש אותם מספיק, ולולא המסגרת המחייבת לא היה עושה אותם.
עדיין אי אפשר לומר שאם עושה אותם, זה בהכרח גמור, ואין לו בזה שום רצון. ואם אדם כבר עושה אותם, יש עניין גדול שיתכוון כמה שיותר לשם שמיים ורצון טוב. לא בצביעות או ברמיה עצמית. אלא מתוך אותו רצון והסכמה שכן יש בתוכו לערך או לעניין המסוים.
הלא אם באמת היה מתנגד לסדר העדיפויות והדברים העיקריים של החברה שלו, הוא היה עובר לחברה אחרת.

 

[סימן שאלה]

לא, הוא אמר "רבינו, אני כל כך משתוקק לתת לכל אחד מחמשת החתנים שלי כמה מאות אלפי שקלים מכספי כדי שיוכלו לשבת על התורה והעבודה, מה הוא הסכום הנדרש שאיתו יוכלו החתנים שליט"א לחיות במנוחת הנפש ?"

לא,
הוא אמר כך: "רבינו, אני כל כך משתוקק שבתי תמצא את זווגה, מהו הסכום שאני חייב להציע, למרות שאין לי שקל על הנשמה, כדי שיהיה סיכוי שהיא תמצא משהו נורמלי?"

 

[חוחית]

לכן, כל ה"נזק" הגדול שיוצא מזה הוא שהבחור והבחורה שזיווגם נקבע לפני 40 יום + 21 שנה, לא יתארסו בגיל 21 אלא בגיל 23.
בינתיים הבחור יחלק את זמנו בין שטייגן בישיבה לפגישות חסרות תכלית (שילמדו אותו מה באמת חשוב) והבחורה תעבוד ותחסוך (כסף לדירה, וזמן כי אין לה הצעות)
לא נעים, לא נורא.

לא בטוח שלא כ"כ נורא...
המציאות בשטח היא שכל שנה שחולפת, מקטינה את מאגר הבחורים הטובים.
לא נכנסת ללמה בדיוק.
אבל בנות טובות יש הרבה, בנים קצת פחות...
ובחור, תמיד יכול להפגש עם בחורה שקטנה ממנו, גם בהרבה!
מה שפחות נפוץ אצל בחורים.
וכן,
הרבה הורים רועדים ובצדק!!!! מהאופציה שהבת שלהם תזדקן בביתם ולכן הם מוכנים לתת גם את מה שאין להם.
כי גיל 23 הוא עדיין לא נורא.
אבל כל שנה שעוברת היא נוראה...
ולא פשוט להשאר ברמה רוחנית גבוהה בסיטואצית הרווקות.

 

[shira bira]

מה עוד, שכל זה לפי עצת ראשי הישיבות שלהם, שרואים בהמשך עולם הכוללים דבר שהוא בציפור הנפש של קיום היהדות.
אני יודעת שאפשר להתווכח עד אינסוף. רק שחלק מהכותבים כאן כותבים על משהו שהם לא מכירים מקרוב.

את הכנסת את ראשי הישיבות לתמונה לא אני.
ועולם התורה יתקיים גם עם דירות בפריפריה ודרישות צנועות יותר.
להזכירך אברכים קיימים גם בסקטורים אחרים.

הצגת 'הבחורים הדורשים' הסחטנים היא הצגת שווא. המציאות שונה מאוד.
רבים משתכנעים מהקונספט הזה, שהבחורים פשוט לא מחונכים, בעיקר כאלו שלא מכירים מקרוב את המצב והדינמיקה. ולאחר מכן הם לא מבינים למה לא לבקר ולתקן את החינוך בישיבות.

שוב. את מכניסה לי מילים לפה שלא אמרתי.
אותם הורים לבנות שמקוננים או רק מתקשים מאד ובצדק על הדרישות המטורפות צריכים להנמיך אותן גם כשהבן שלהם מגיע לפרקו.
בסך הכל יש בנישואין מערכת הדדית ולכן הורים אמורים לחנך שלא הבחור עושה טובה לבחורה ולא להפך ואף אחד לא קונה זא"ז אלא לשניהם יש מטרה משותפת לבית של תורה ולהורים של שניהם יש רצון לעזור בהגשמת מטרה זו.

 

[סימן שאלה]

נישואין הם עסק הרבה לפני ההתחייבויות הכספיות.
אי אפשר להחליט שרק כשזה מגיע לכספים אסור להתייחס אליהם כאל עסק.

אנחנו מדברים על מקרים שבהם מציעים לאב שני שידוכים - שתי בחורות באותה רמה פחות או יותר.
אחת אבא שלה מתחייב ל50,000 והשניה אבא שלה מתחייב ל-100,000.

נישואין הם עסק במובן הזה שכשיש לך כמה הצעות את תבחרי את הטוב ביותר
וזה נכון.
אבל כפי שאמרתי,
זה לא עסק במובן של סחר מכר,
שהופכת את הבחור ל"שווה" כסף ואת העסק למכירה,
ולכן,
כשיש לנו שתי הצעות,
אחת אבא שלה מתחייב ל400,000 והשניה אבא שלה מתחייב 700 אלף
ברור שנלך על ה700
וזה דומה לגבאי בית הכנסת שהולך להזמין איזה נדיב לדינר,
וגלייכר מציע תרומה של חצי מליון, ושטרייכר מציע תרומה של מליון,
ברור שהוא יזמין את שטרייכר.
אבל אם בסוף יתברר שלמעשה מה שיש לשטרייכר בחשבון בנק זה מה שיש לר' אריה סולביציק מכולל חזון איש,
אז אמנם נכעס על שטרייכר, שהוא לא גילה את מצבו, כי היינו יכולים לקחת את גלייכר,
אבל לא נאלץ את שטרייכר לצאת לחוץ לארץ לקבץ כספים.
במיוחד שבית הכנסת בכלל לא צריך את הסכום הזה והוא יכול להסתדר בדרך אחרת.
ובמיוחד שבמקרה שלנו מתברר שגם לגלייכר יש למעשה בחשבון הבנק את אותו המינוס

 

[מרחבית]

להזכירך אברכים קיימים גם בסקטורים אחרים.

קיימים, לא בכזה היקף.
חבל להשוות, כי אם משווים צריך להשוות הכל, וזה לא ייתכן.

סך הכל יש בנישואין מערכת הדדית ולכן הורים אמורים לחנך שלא הבחור עושה טובה לבחורה ולא להפך ואף אחד לא קונה זא"ז אלא לשניהם יש מטרה משותפת לבית של תורה ולהורים של שניהם יש רצון לעזור בהגשמת מטרה זו.

אלו בדיוק המשפחות שאני מכירה. אף אחד לא עושה טובה לשני, יש מטרה משותפת לכולם. ויחד עם זאת לבנות נותנים יותר ומקבלים פחות, ולבנים נותנים פחות ומקבלים יותר. זו הדינמיקה בגלל נתוני השטח.
המצוקה היא מצוקה אמיתית. בגלל המחירים המטורפים של הדירות.

 

[סימן שאלה]

נישואין הם עסק במובן הזה שכשיש לך כמה הצעות את תבחרי את הטוב ביותר
וזה נכון.
אבל כפי שאמרתי,
זה לא עסק במובן של סחר מכר,
שהופכת את הבחור ל"שווה" כסף ואת העסק למכירה,
ולכן,
כשיש לנו שתי הצעות,
אחת אבא שלה מתחייב ל400,000 והשניה אבא שלה מתחייב 700 אלף
ברור שנלך על ה700
וזה דומה לגבאי בית הכנסת שהולך להזמין איזה נדיב לדינר,
וגלייכר מציע תרומה של חצי מליון, ושטרייכר מציע תרומה של מליון,
ברור שהוא יזמין את שטרייכר.
אבל אם בסוף יתברר שלמעשה מה שיש לשטרייכר בחשבון בנק זה מה שיש לר' אריה סולביציק מכולל חזון איש,
אז אמנם נכעס על שטרייכר, שהוא לא גילה את מצבו, כי היינו יכולים לקחת את גלייכר,
אבל לא נאלץ את שטרייכר לצאת לחוץ לארץ לקבץ כספים.
במיוחד שבית הכנסת בכלל לא צריך את הסכום הזה והוא יכול להסתדר בדרך אחרת.
ובמיוחד שלמעשה אנחנו יודעים שבמקרה שלנו גם לגלייכר יש למעשה בחשבון הבנק את אותו המינוס

והאמת
שבמקרה שלנו אנחנו יודעים מראש כמה יש לגלייכר ולשטרייכר בחשבון הבנק.
וכיון שאת הדינר אנחנו צריכים לעשות בכל מקרה,
ואנחנו צריכים לבחור אחד מהם כאורח הכבוד,
נאלץ למצוא קריטריונים אחרים להחלטה,
לא הכסף

 

[סימן שאלה]

בגלל המחירים המטורפים של הדירות.

במרכז

 

[קריה נאמנה]

לא בטוח שלא כ"כ נורא...
המציאות בשטח היא שכל שנה שחולפת, מקטינה את מאגר הבחורים הטובים.
לא נכנסת ללמה בדיוק.
אבל בנות טובות יש הרבה, בנים קצת פחות...
ובחור, תמיד יכול להפגש עם בחורה שקטנה ממנו, גם בהרבה!
מה שפחות נפוץ אצל בחורים.
וכן,
הרבה הורים רועדים ובצדק!!!! מהאופציה שהבת שלהם תזדקן בביתם ולכן הם מוכנים לתת גם את מה שאין להם.
כי גיל 23 הוא עדיין לא נורא.
אבל כל שנה שעוברת היא נוראה...
ולא פשוט להשאר ברמה רוחנית גבוהה בסיטואצית הרווקות.

אף אחת לא מתחתנת עם "מאגר", וממילא, אין טעם לבדוק את מצב ה"מאגר" או להילחץ מירידת המפלס...
אם אנחנו מאמינים שה' מזווג זיווגים, ושהוא לא דורש מאיתנו מה שאנחנו לא יכולים לעמוד בו, אז זה באמת ניסיון לא קל באמונה, אבל זה לא כזה נורא.
אולי שנה שעוברת זה לא נעים, אבל שנה שניצלו אותה כראוי לא יכולה להיות נוראה.

 

[shira bira]

קיימים, לא בכזה היקף.
חבל להשוות, כי אם משווים צריך להשוות הכל, וזה לא ייתכן.

עולם התורה במתכונתו הנוכחית הוקם על ידי הליטאים זה לא אומר שעם השנים לא חלים שינויים.
זה לא אומר שאי אפשר לבדוק האם חייבים לשנות לאור הנסיבות.
אגב גם בעניין לימודי תואר בסמינרים אמרת שאי אפשר להשוות לקרלין ונוות ישראל כי זה סגנון אחר והנה קם לו תואר ראשון של אונו בסמינר הישן.

לו בדיוק המשפחות שאני מכירה. אף אחד לא עושה טובה לשני, יש מטרה משותפת לכולם. ויחד עם זאת לבנות נותנים יותר ומקבלים פחות, ולבנים נותנים פחות ומקבלים יותר. זו הדינמיקה בגלל נתוני השטח.
המצוקה היא מצוקה אמיתית. בגלל המחירים המטורפים של הדירות.

בגלל כל אלו אבל גם בגלל החינוך שמעצים את זה ונותן לפוזיצית הדרישה צידוק מוסרי.
את טוענת שהכל זה הכסף ותנאי השוק? בסדר. נישאר חלוקות.
המציאות בסקטורים אחרים מוכיחה שאפשר לשבת וללמוד גם בלי לקרוע את ההורים.

 

[מרחבית]

במרכז

לא רק במרכז. כשהמחירים שעכשיו הם בפריפריה היו במרכז, גם אז היו דיבורים כמו עכשיו. גם אז משפחות הרגישו חנוקות.
מכירה לא מעט שקונים היום במקום רחוק להשקעה, ושוכרים ומשכירים. האם עדיף כך או לגור בפועל בפריפריה? זה כבר החלטה אינדיוידואלית.

 

[סימן שאלה]

מכירה לא מעט שקונים היום במקום רחוק להשקעה

מצוין. הכל טוב
(כי כמו שאמרו כאן קודם, היום כל הזוגות לוקחים על עצמם משכנתא. ואם כל מה שקונים זאת השקעה במקום רחוק , אפשר להסתפק ב150-200 מכל צד או בפחות)

 

[אקורד]

בדרך-כלל, בחור שמצהיר על עצמו שהוא 'עובד' הוא בחור עם בעיות (ברוחניות ו/או בעיות נוספות ...).

זה ממש לא נכון ישנם בחורים שיוצאים לעבוד לא בגלל שיש להם בעיה רוחנית או כל בעיה אחרת