ברכות לעסק- איך זה עובד?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מידי פעם אני רואה במקומונים ברכות לעסקים חדשים/ לרגל מעבר/ לרגל שדרוג וכד'.
לפעמים מדובר בעמודים שלמים ממש!

ברור שזה אמצעי שיווק נוסף לעסק החדש
הייתי שמחה לדעת איך זה עובד בדיוק?
מי מבקש מהמברכים את ברכתם?
מי מממן?
וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תלוי, כמובן.
לפעמים זה כמה חברים שרוצים לפרגן,
לפעמים זה כמה מלחכי פנכה שרוצים להחניף,
לפעמים זה קרובי משפחה שמתלהבים,
וכו' וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
יש עסקים או יותר נכון אנשי עסקים שמיחצנים את עצמם.
לדוגמא (שהיתה) נפתחה חנות למכשירי חשמל, בעל החנות דאג שההורים שלו ושל אשתו והשכנים בבנין והידידים מבית הכנסת והגיסים והבני דודים וכ'.. הוא הגיע ל4 עמודים, אני מאמינה שאת הרב הוא שילם. זה סוג של פרסומת "מכובדת".

ויש כאלה לדוגמא (כן גם היתה) נפתחה חנות דגים קטנטנה והידידים והקרובים ממש שלחו את ברכותיהם על גבי העיתון, זה היה ממש ללא תיאום ובעל החנות הופתע מאד.

יש ויש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לפעמים העיתון פונה לבן משפחה או חבר שהוא מכיר והוא נותן לו את שאר השמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ברוב רובם של המקרים בעל העסק מזמין את המודעות הללו על חשבונו - ויותר מזה: מנסח את הברכות והאיחולים בעצמו.... זו אחת מהתופעות המוזרות ביותר שגרמו לי ל"שוק" מוחלט כשנתקלתי בהן לראשונה. אבל מה - זה עובד, כי הציבור לא מעלה זאת על קצה דעתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני לא יודע מה קורא בדרך כלל...

אני כמה פעמים הכנסתי עמודים שלמים לברכה... ואני שילמתי אותם.

פעם לגיס... פעם לחבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כמו שכתבו למעלה. רוב רובם של המקרים בעלי העסק דואגים לזה אישית.
(המכובדים יותר ישלחו מישהו שינהל להם את זה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לי יש ניסיון רב עם התופעה, בעל החנות נותן את רשימת הספקים שלו למשרד פרסום שמיחצן אותו, אלה פונים לספק ומבקשים שיכניס ברכה לעיתון לרגל שיפוץ\הרחבת\פתיחת החנות (בד"כ הם מודיעים שהחנות מצפה ממך למודעה מרשימה ומכובדת במיוחד) לספק אין ברירה והוא מכניס ברכה על עמוד שלם לפעמים במחיר אלפי שקלים למרות שהדבר לא מרצונו החופשי.
ליחצן את עצמיך זה דבר מצוין! ליחצן על הגב של הספק, זה מכוער!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י מטאור;811380:
ברוב רובם של המקרים בעל העסק מזמין את המודעות הללו על חשבונו - ויותר מזה: מנסח את הברכות והאיחולים בעצמו.... זו אחת מהתופעות המוזרות ביותר שגרמו לי ל"שוק" מוחלט כשנתקלתי בהן לראשונה. אבל מה - זה עובד, כי הציבור לא מעלה זאת על קצה דעתו.

אם כולם מדברים פה על זה איך תגידי שאף אחד לא מעלה זאת על קצה דעתו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בתור אחת שעובדת בעיתון שמפוצץ מידי כמה שבועות בכמה עמודי ברכות שתדעו- שבד"כ חבר טוב של בעל העסק מארגן את זה ופונה מיוזמתו לחברים, משפחה וכו... וכל המודעות ממומנות ע"י המפרסמים,
בד"כ מערכת העיתון באה לקראת ונותנת מחיר טוב.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י מי אני;811598:
אם כולם מדברים פה על זה איך תגידי שאף אחד לא מעלה זאת על קצה דעתו?

לא דיברתי על ציבור הגרפיקאים... אלא על הקורא התמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
פעם עבדתי בחברה, שזה בעצם העבודה שלהם, לערוך מדור ברכות בעיתון מסויים.
כשחברה חגגה משהו או מנויים חדשים... שלחנו הצעה לכל הלקוחות והספקים להציע פרסום.(עבדנו בעיקר עם חברות גדולות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
סתיו, אולי עבדנו ביחד? (-:
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אדלג ברשותך על חשיפה פומבית של זהותי.
לפני שמונה שנים בערך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני יודעת שפשוט העיתון 'מארגן' ברכות .
בעל העסק החדש נותן שמות והעיתון (המשווקים) פונה אליהם בהצעה להכניס ברכה.
זה עובד יפה ואנשים מוכנים לזה. (לפעמים זה גם פרסומת לעסקים אחרים)

כמובן שהם משלמים טבין ותקילין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום וברכה,

אשמח להתייעץ מעל במה חשובה זו בנושא יצירת קורס דיגיטלי על כל הבטיו.

רקע:
אני עובדת שכירה במשרד ובמקביל לימדתי השנה מטעם סמינר מסוים קורס במסגרת לימודי מקצוע במסלולים.
מדובר בקורס אליו היה צריך להרשם בנפרד (כמעט כל בנות הקבוצה במסלול נרשמו) וכן התשלום עליו היה בנפרד כתוספת, כיון שהקורס לא נכלל בתכנית הלימודים, אלא מדובר בהעשרה.
מדובר בסמינר די חלוץ בתחום, רובם ככולם של הסמינרים לא הכניסו אותו (עדיין..)
אציין כי מדובר בתחום שהוא "נישה" מסוימת במקצוע. ל"נישה" הזו יש הרבה אופקי התפתחות וכיוונים וכן השכר הממוצע בשוק גבוה יותר משאר המשרות במקצוע ה"רגיל". אך עדיין מדובר ב"נישה"... (תלוי באופי אם מתחברים לתחום או לא...)
אציין כי קיבלתי פידבק ממש טוב על הקורס הזה... הם מהתלמידות והן מגבוה...

עלה לי רעיון ליצור קורס דיגיטלי מהחומר הזה.

מטרת הקורס:

-חשיפה והיכרות עם עולם המושגים בתחום.
-תוספת נסיון וידע לצורך השתלבות במשרדים העוסקים בתחום.
לא מכין לפתיחת עסק עצמאי בתחום.
(לצורך דיוק, ה"נישה" הזו מכילה מספר תתי תחומים שכל תת תחום הוא "מקצוע" בפני עצמו ויש עסקים שנותנים שרות ספציפי רק לו. לכן בעיקר מדובר בחשיפה כללית לעולם המושגים, שפת המקצוע , עקרונות בסיסיים, העשרת ידע, תרגול טכני וכו)

הקורס משלב ידע תאורטי, ידע טכני, חשיפה נרחבת לתחום וכן הדרכה ותרגול מעשי.

קהל יעד:
כיוון שהקורס לא מכין לפתיחת עסק עצמאי כלשהו, אלא בעיקר להשתלבות במשרדים העוסקים בתחום, מן הסתם קהל היעד אמור להיות תלמידות הלומדות את המקצוע/ בוגרות/ מחפשות עבודה במקצוע, הן באופן פרטני והן כקורס דיגיטלי מטעם הסמינר/ מקום הלימודים. (יעבוד? מן הסתם בסמינר הפורמט יהיה בלמידה ללא אינטרנט, ע"י אונקי וכד'..)

אציין כי אני לא מכירה קורסים דיגיטליים בתחום (אולי קורס אחד, פחות או יותר אותו תחום, לא יודעת מדויק...)
ובכללי מדובר בתחום שעד כה כמעט ולא נלמד במסגרת לימודית, מי שנכנסה לתחום הוכשרה בעיקר במשרדים אליהם נכנסה (כמוני...) עדיין יש משרדים כאלה, אבל רובם כבר כן דורשים נסיון / רקע בתחום וכו'...

הרעיון ממש בשלב ראשוני וגרעיני ויש לי כמה שאלות עקרוניות לדעת אם בכלל כדאי לי להכנס לזה...

1. איך אני יכולה לדעת האם זה יצליח? מדובר הרי בהשקעה של ממש הכוללת הכנת שיעורים מוקפדים והקלטות רבות, בנוסף עריכת תוכן עזר כתוב, יצירת פורמט, שיווק וכו'
2. בהתחשב בקהל היעד שצוין לעיל, באיזה פורמט הכי מומלץ ליצור את הקורס? האם דיגיטלי ממש באתר וכו (איך עושים את זה? למי פונים? מה ההשקעה? עלויות?) או מספיק חומר בדיסק אונקי..?
3. כיוון ומדובר גם בתרגול מעשי (בתכנה במחשב) הכולל הנחיות וכו'- האם מקובל לתת אפשרות לשאול שאלות? לקבל הדרכה פרטנית? (נתקע משהו/ לא עובד/ לא מסתדר וכו..) ואם כן, איך עושים את זה?
4. שיווק- איך???
5. תמחור- איך??? לפי מה??

ואני בטוחה שיש עוד הרבה שאלות שעוד לא חשבתי עליהן או שאני עוד לא יודעת לשאול אותן...🫣
אשמח אם תציפו לי כאלו...
וכן- טיפים/ עצות מנסיון/ רעיונות/ חוות דעת/ עידוד...
כל תגובה תעזור
תודה מראש 🙏
בס"ד

עסק על הכפית- עם דבורי כהן באזזז- שלב ב', והגרלה על 500 ₪ מזומן

מה זה עסק על הכפית?
טעימות מעולם העסק - לפי סדר הא"ב
מושגים, כלים ודימויים שעושים סדר בעסק - כפית אחת בכל פעם.
ביסים קטנים. תובנות גדולות.




כהמשך
לשלב א' באתגר העסקי של הקיץ

ברוכים הבאים לשלב ב'-

"עסק על הכפית" - מאגר טעימות שיווקיות-עסקיות, מוגשות בדיוק בגובה הלב והעיניים.
כאן תמצאו מושגים, דימויים, שאלות מעוררות חשיבה, וטיפים פרקטיים שמוגשים כפית אחת בכל פעם -
כדי לעשות סדר בעסק, בלי לבלוע את כל העולם.

חלק מהמושגים נולדו מתוך השפה והדרך שפיתחתי בעבודה עם מאות עסקים
וחלקם מושגים אוניברסליים שאני מנגישה מחדש.


הכל לפי סדר הא"ב כדי שתוכלו לדפדף כמו בתפריט,
לבחור את המושג שהכי מדבר אליכם עכשיו , ולתת לעסק שלכם טעימה מדויקת של באזזז.



🎁 ויש כמובן הגרלה:
כל מי שייכנס לאשכול, יציין מה המושג שהכי נגע בו כרגע ויכתוב בתגובה "טעמתי באזזז!"
עם משפט למה בחרתם דווקא את זה,
נכנס אוטומטית להגרלה על 500 ש"ח מתנה לחשבון הבנק שלכם.
ההגרלה תערך בע"ה בכ"ח בתמוז תשפ"ה.




אז קדימה -
🔍 עברו על הרשימה לפי סדר הא"ב
🥄 קחו כפית מהטעם שמתאים לעסק שלכם


📌 כתבו כאן בתגובה - "טעמתי באזזז" ושתפו איזה מושג הכי נגע בכם ולמה.

מחכה לשמוע מה דיבר אליכם,
דבורי כהן באזז






א'

אודות בגובה האוזניים
- איך להציג את מה שאני עושה בצורה שתגרום לאנשים לפתוח אוזניים?



בהרבה קורסים, קבוצות ותוכניות מבטיחים ללמד אותנו איך להכין לעסק את "נאום המעלית".
אבל גם אם היינו חרוצים/ות בקורס הזה, והכנו על הכתב טקסט מאד מרשים וייצוגי,
לאף אחד כולל לעצמנו, אין חשק לשמוע אותנו מדקלמים את הנאום השבלוני הזה ☹

מה עושים? במקום לשתוק תכינו לעצמכם "אודות בגובה האוזניים".

3 משפטים עסיסיים ומדויקים שעושים חשק למי שמולנו לשאול עוד.
מתאים במיוחד לעסקים מהסוג היותר מורכב, שצריך קצת להסביר מה בדיוק אתם עושים.

הנוסחה:

את יודעת ש… (את הבעיה?)

ובכן מה שאני עושה זה (פתרון)

למעשה, (הוכחה…)

עוד דוגמאות והרחבה- פה.

אחרי שתשתמשו בנוסחה- תתרגלו לקבל תגובות של "וואו, מעניין. מה זה אומר?"
וזה בדיוק ההבדל בין להלאות אנשים עם תוכן כבד, לבין לגרום להם לפתוח את הפה לביס הבא!





ב'

בייגלה שרוף


לפעמים יש לנו בעסק נתונים שלא נראים לנו אטרקטיביים.
שאנחנו רגילים להתנצל עליהם, לנסות להסביר, לעגל פינות.
“אין לי קליניקה”,
“אני לא מגיעה ללקוחות הביתה”,
“אני לא עובדת עם צוות גדול”…

אבל מה אם כל הדברים האלה הם לא בעיה שצריך להחביא, אלא יתרון שמחכה להתגלות?

תשמעו מה קרה לי עם העוגיות של עבאדי:
פתחנו חבילה, וכולן היו שחומות כהוגן - כמעט שרופות.
התגובה הראשונה? “וואי, נשרף להם…' צריך להגיש תלונה...”
ואז הבן שלי מצביע על האריזה:
“אמא, זה כתוב פה - שרוף במיוחד!”
וזה כל הקסם:

זו לא היתה תקלה. זה הקונספט. העוגיות מיועדות במיוחד למי שאוהב את זה ככה.

אז איך זה קשור לעסק שלך?

יכול להיות שגם אצלך יש "בייגלה שרוף" - נתון קיים, אולי לא סטנדרטי, שלא נוח לך איתו.
אבל עם זווית מבט חדשה - את יכולה להפוך אותו לייחודיות שלך.
מה שמפריע פתאום מדבר בול ללקוח הנכון.

את לא מגיעה הביתה ללקוחות? אז תדגישי שאת מאמנת לניהול בית בלי להיכנס הביתה, בדיוק כמו שהן רוצות.
אין אצלך חדר המתנה? - אז הלקוחות לא מחכות. את מתחילה בזמן.
את מקבלת לקוחות בסלון עם קטלוג? - זו חנות ביתית בלי עלויות מיותרות, וזה אומר מחירים נוחים.

בסוף - בייגלה שרוף זו לא בעיה.
זה קונספט אישי.
וזה תלוי רק בך - איך את בוחרת להציג את זה.

אז מה הבייגלה השרוף אצלך?
ומה יקרה כשבמקום להתנצל - תתני לו כבוד, תמתגי אותו ותתאימי אותו בדיוק למי שאוהב אותו ככה?






ביטחון עצמי עסקי

ביטחון עצמי עסקי זה לא תכונה מולדת.
זה לא “או שיש לי או שאין לי” - זה שריר. והוא נבנה.
לפעמים הוא צומח מתוך הבהירות:
כשברור לנו מה אנחנו מציעים, למי זה מתאים, ואיך זה עובד – אנחנו מרגישים בטוחים.



כמה דרכים לבנות ביטחון בעסק שלך:

  • להפסיק להסתמך רק על דיבור ולבנות חומרי שיווק מקדימים שעושים חצי עבודה עוד לפני השיחה.
  • להשקיע בנראות שמדברת בשבילכם. כשאתם נראים מקצועיים, זה מקרין החוצה, וגם פנימה.
  • ללטש את הצעת הערך- לדעת להסביר מה אתם עושים בלי לגמגם.
  • ולפעמים - פשוט ללמוד. יש קורס לזה. יש שיטה לזה. יש דרך לצבור ביטחון - גם בלי להיות טיפוס כריזמטי.
ואם אתם מרגישים שאת נמנעים משיווק או ממכירה בגלל חוסר ביטחון -
אולי הגיע הזמן לבדוק מה יעזור לכם להתחזק:
ייעוץ? קורס ממוקד? חומרי שיווק שיחסכו דיבורים?

📌 כל הפרטים כאן:
קורס ביטחון עצמי במכירות






ג'



גשר

שיווק הוא גשר בינך לבין הלקוחות.


אנחנו עומדים בצד אחד עם שליחות, רעיון, שירות, מוצר.
והלקוחות בצד השני - עם הצרכים שלהם, הכאבים והספקות.
ובשביל שיקרה מפגש בין שני הצדדים- צריך לבנות גשר.

גשר טוב הוא כזה שמוריד התנגדויות, פותח את הלב, ומאפשר להם להגיע אלייך.

זה יכול להיות:

  • דף נחיתה שמתחיל מהכאב של הלקוח - לא מההישגים שלך.
  • סרטון שמראה / מספר על תהליך, לא רק על תוצאה סופית ומרשימה.
  • פוסט/מייל שמספר סיפור שהיא יכולה להזדהות איתו, במקום לדבר על עצמך.
והכי חשוב - גשר נבנה על הבנה.
כשאנחנו יודעים באמת מה עובר על הלקוחות , נוכל לנסח את זה טוב יותר מהם...
וברגע שהם מרגישים שאנחנו מבינים אותם -הם כבר בדרך.





גרעין עסקי נכון


לפני שמתחילים לשווק, לבנות דף נחיתה או לחשוב על סלוגן - צריך להבין מהו הגרעין של העסק.

גרעין עסקי נכון הוא שילוב בין שלושה דברים:

  1. כישורים ונטיות אישיות - מה בא לכם טבעי? במה אתם טובים בלי מאמץ?
  2. ניסיון מקצועי או ניסיון חיים - איפה צברתם עומק? במה באמת התנסיתם?
  3. מוטיבציה פנימית - הרצון האמיתי שלכם ליצור, לעזור, לתקן, להזיז דברים.
בלי שלושת החלקים האלה - העסק יהיה חלש בבסיס שלו. גם אם תבנו אתר נוצץ ותשקיעו הרבה בפרסום.

גרעין עסקי נכון אומר שיש התאמה בין המוצר שאתם מציעים, הצרכים של הלקוחות, והאדם שאתם.



טיפים ליישום:


  • תשאלו את עצמכם: מה אני באמת רוצה לעשות ולא רק "יודע/ת" לעשות?
  • תזהו: מה הערך הייחודי שלכם שמביא תועלת ברורה ללקוחות?
  • תבדקו: האם המוצר שלכם עונה לצורך ממשי שקיים בשטח, והוא לא רק "רעיון נחמד"?


זה השלב שבו נולדת בהירות.
וברגע שיש בהירות - מגיע גם ביטחון.
ומשם- הדרך בע"ה סלולה.





גיל מנטלי לעסק

גיל עסקי זה לא כמה זמן אתם בעסק, אלא באיזו מהירות אתם מתבשלים.

יש עסק שקיים כבר 8 שנים אבל עוד מדשדש כמו בתחילת הדרך, (8 שנים ניסיון של שנה ראשונה)
ויש מישהו שרק פתח וכבר מתקדם בבשלות, במיקוד, ועם אש בעיניים.

גיל עסקי הוא לא כמה זמן העסק קיים, אלא באיזו רמה אתם נמצאים בתוכו:
כמה אתם ברורים לעצמכם,
כמה אתם מוכנה לקחת החלטות אמיצות,
כמה אתם באמת רואים בעסק שלכם עסק, לא תחביב ולא ניסוי.

ולא, אין כללים קשיחים מתי "נכון" להשקיע במיתוג, מתי לפנות לייעוץ, ומתי לבנות מוצר דיגיטלי.
יש מי שעושה את זה אחרי חודשיים – ויש מי שאחרי עשר שנים.
יש מי שבשבילו "השקעה" זה 300 שקלים ואצל אחר זו קפיצה של עשרות אלפים.

אבל מה שמשנה באמת - זו ההחלטה.
האם אתם רואים את עצמכם מתקדמים?
האם אתם מוכנים להפסיק להתלבט ולהתחיל לזוז?

עוד בנושא הזה אפשר למצוא פה >>







ד'

דילמת הביצה והתרנגולת - איך תתחילי אם אין לך ממה?


זו אחת השאלות הכי נפוצות אצל בעלי ובעלות עסקים בתחילת הדרך (ולא רק):
איך תשווקי אם אין לך עדיין לקוחות?
ואיך יגיעו הלקוחות - אם את לא מפרסמת?
ואם אין לך תקציב, איך בכלל תעשי פרסום ותוציאי כסף לפני שהכנסת?
אבל אם לא תפרסמי? מאיפה יבואו הלקוחות?

וחוזר חלילה....



זו הדילמה, אבל יש לה פתרון.

עסק לא מחכה לתקציב הוא מתחיל מתנועה.
והרבה פעמים דווקא העשייה הקטנה היא זו שפותחת את הצינור.



אז מה עושים בפועל?

*מפסיקים לחכות שהכל יהיה מוכן - ויוצאים עם מה שיש: התחלה דווקא מפנייה לקרובים/חברים/משפחה,
שכבר מכירים את הכישורים שלך וסומכים עליך גם בלי שיווק נוצץ, שירות בגרסה מצומצמת,
מייל ראשוני, או הצעה פשוטה לקבוצת פיילוט.

* משווקים בצורה חכמה גם בלי תקציב – פניה במייל/בוואצאפ,
פרסום אורגני בפורומים וקבוצות מייל חינמיות או נטוורקינג. זה שיווק לכל דבר.

* בונים קהל בהדרגה - פוסט ועוד פוסט, תגובה ועוד שיתוף - ככה מתחיל גשר.
הקהל לא נבנה ביום, אבל הוא מתחיל ממשהו. וגם רשימה של אלפים התחילה מבודדים...

* משקיעים זמן במקום כסף - בשלב הזה, הזמן שלך הוא הנכס. תנצלו אותו לחידוד, שיח עם קהל, בניית אמון.

*בודקים אם שווה לקחת סיכון מחושב - לפעמים גם 50 ש"ח על מודעה בפלטפורמה ממוקדת
יכולים להביא את הלקוח הראשון - שיכסה את זה פי כמה.





דף נחיתה או דף מכירה - מה ההבדל ולמה זה משנה?

הרבה עסקים מתבלבלים בין השניים - ובצדק.
כי שניהם דף אינטרנט ושניהם "דפי נחיתה", אבל התפקיד שלהם שונה לגמרי.

*דף נחיתה - בא להזמין.
הוא קצר, מזמין, פשוט. נועד לגרום ללקוחות לומר “אני בעניין”, ולהשאיר פרטים.
למשל: להצטרף לוובינר, לקבל מדריך חינמי, או לבקש שיחת ייעוץ.

*דף מכירה - בא למכור.
הוא ארוך יותר, עם הסברים, פירוט, תועלות, שאלות ותשובות.
מוביל לרכישה עצמאית, לפעמים גם בלי תיווך של שיחה או יועצת. (תלוי במוצר/במחיר/באופי העסק)



דוגמא מהלקוחה יהודית נדף- מעצבת הום סטיילינג לחדרי ילדים ועסקים מעולם הילדים:

  • דף נחיתה שמזמין לקבל מדריך שווה ללא עלות
  • דף מכירה לפגישת ייעוץ הום סטיילינג אצלכם בבית
    זה דף ארוךיותר עם פתיח שמחבר לרגש, הסבר מה נלמד, למי זה מתאים, כמה זה עולה, למה עכשיו - ובסוף: כפתור לקביעת פגישה.


טיפ קטן:

לפני שאתם כותבים דף או פונים לאיש מקצוע לבקש הצעה- תשאלו את עצמכם:
אני רוצה שהלקוחות ישאירו פרטים או שירכשו מוצר?

וזה ייתן לכם את התשובה איזה דף אתם צריכים.







דבורי כהן באזזז :)

מכירים את זה שעסקים מסיימים ייעוץ עסקי ואז שואלים את עצמם- נקסט. אז מה עושים עכשיו?
אז זה בדיוק מה שאני מציעה. תהליך הפקת מערכת שיווקית מדויקת, לעסקים שיש להם מוצר טוב להביא לעולם
ונמאס להם רק מייעוצים.
הנה תראו מה מספרת גב' דרורית ברון- יועצת חינוכית שהגיעה עם 30 שנות ניסיון, שילמה לייעוצים ולקורסים אבל חיפשה מאיפה מתחילים...
היא נכנסה אלינו לתהליך עם יומן פנוי, וב"ה סיימה עם הכנסת מזכירה שתעזור לה להשתלט עם עומס הפניות...
(זזזה דוגמא לאודות בגובה האוזניים:)


ולמי שמחפש כן את הכתיבה היותר מסורתית עם הטייטלים והכל...
יועצת שיווקית, אסטרטגית, פרסומאית ומרצה, כבר מעל ל-15 שנים בתחום השיווק, תקשורת ופיתוח עסקי,
עם ניסיון עשיר בליווי עסקים ויזמיות בדרך להצלחה.
לאורך השנים ליוויתי מאות לקוחות בתהליכי הפקה מלאים -
מהרעיון הראשוני ועד למכירה ממשית, בס"ד עם תוצאות בשטח שמדברות בעד עצמן.

יש לי צוות מקצועי ומשרד שמפיקים הפקות ללקוחות, וכך אנחנו יוצרים תהליך רחב ומקיף שמאפשר לעסקים להתפתח עם לב רגוע וראש שקט, כי הכל מטופל בצורה מסודרת, יצירתית ויעילה.

מוצר הדגל שלי הוא תהליך הפקה מלא ומסודר, שמכין ללקוחות את כל המערכת השיווקית בצורה מקיפה ומדויקת. אבל אני גם מציעה תוכניות ליווי ל"פיתוח קול עסקי", את תוכנית "יוצרות באזזז" לפרסומאיות ומעצבות שרוצות להוביל, וכן קורסים דיגיטליים עם כלים פרקטיים לפיתוח עסקי, שיווק ומכירות.

בנוסף, אני מרצה במרכזי הכוון, עיריות, מתנ"סים ומרכזי השתלמויות ברחבי הארץ - עם הרצאות וסדנאות בגובה העיניים, מלאות הומור ודוגמאות מהשטח, כדי לסייע לעסקים ויזמיות לפתח אסטרטגיה ברורה ולקדם את עצמם בצורה אפקטיבית.

אפשר לבקש גם פגישת באלאנס - מפגש התייעצות מקצועי שמטרתו להעניק לך כיוון ברור וממוקד לעסק שלך, ולסייע לך לקחת את הצעד הבא בביטחון.

בכל מקרה, בכל מה שאעשה בע"ה יהיה הרבה באזזז, לב, מקצועיות ואכפתיות.







ה'

הצעת מחיר- מה האורך האידיאלי?



מה האורך האידיאלי להצעת מחיר? עמוד אחד? שלושה? כמה שפחות?

גם אם שמעתם סביבכם צקצוקים בסגנון: "אויש, מי יקרא את כל זה... תנסו לצמצם ולהכניס הכל בעמוד מקסימום שניים..."

חשוב לדעת: האורך של הצעת המחיר לא קובע את האפקטיביות שלה.

מה שחשוב זה שהתוכן יהיה שיווקי, ברור ומדויק , ויכלול את כל החלקים הקריטיים
שעוזרים ללקוחות לעכל את המחיר- לצד נתונים חשובים נוספים.

תשימו לב שיש סוגים שונים של לקוחות (איזה סוג אתם?...)

  • יש מי שקורא כל מילה ומנתח כל פרט (ויכול מתוך שינה לצטט לכם משפט מההסכם עבודה😊)
  • ויש מי שרק מרפרף במהירות על המסמך.
אז התפקיד שלנו הוא לייצר הצעת מחיר שתגשר על שתי הגישות האלה:
היא תכיל את כל הפרטים בצורה בהירה, תעזור ללקוח להבין בדיוק מה הוא רוכש, למה זה שווה לו , ותמנע ככל האפשר הפתעות לא צפויות, כי אף אחד לא אוהב "חתול בשק".

זה רלוונטי מאוד במיוחד בתחומים של מתן שירותים כמו:

  • בניית אתרים
  • עיצוב גרפי
  • מיתוג
  • אדריכלות ועיצוב פנים
  • אוטומציות לעסק
  • ושירותים נוספים שבהם חשוב להציג את התוצר והשירות בצורה שקופה ומכבדת את הלקוח.






הוכחה חברתית
- ולמה היא שווה זהב?



הוכחה חברתית זה פשוט המלצות אמיתיות של אנשים, כתובות, מצולמות או מוסרטות,
שמספרות ללקוחות החדשים שמה שאתם מציעים זה עובד ויעיל.

כי, בינינו, כשאנחנו מדברים על עצמנו זה קצת נשמע שיווקי...
אבל כשלקוחות מדברים? זה כבר שובר את המחסומים ופותח את הארנק.

אז תדאגו שיהיה לכם קובץ מסודר עם המלצות, במקום אחד, שקל לשלוף ולשתף בפגישה,
בדף מכירה, בחתימת המייל שלך, בכל מקום.

למה זה עושה קסמים?

  • מוריד חששות
  • מעלה אמון
  • גורם לאנשים לרצות להצטרף.

כמה טיפים:
  1. בקשו המלצה כשהלקוחות חמים ומודים מעצמם- זה הזמן הטוב ביותר.
  2. תגוונו בפורמט בהתאם לסגנון הלקוח ולפי מה שמתאים לו: סרטון, הקלטה, טקסט כתוב, צילומסך...
  3. תארגנו הכל במקום אחד, כדי שלא תאבדו כלום.
  4. תעדכנו את הקובץ מדי פעם, הלקוחות הם השגרירים הכי טובים שלכם!




ו'

ותיקה או מתחילה? מי באמת מרוויחה יותר?


הוותיקות מביאות איתן ניסיון, מקצועיות ודרך. הן עברו כבר הרבה וברור שיש להן מה למכור,
אבל לפעמים הן מרגישות קצת מאחורה מול כל הנצנצים והפרסומים המרהיבים של המתחילות..
מזדהה?

חשוב שתזכרי שדווקא את, הוותיקה, יש לך יתרון אמיתי כשאת לומדת איך לשלב בין הידע שלך לבין שיווק נכון,
את יכולה לבלוט בדיוק כמו המתחילות, ואפילו יותר.

כי שיווק זה לא רק רעש וצעקות, אלא הבנה איך להעביר את המסר האותנטי שלך,
איך למשוך את הלקוחות שמתאימים לך באמת, ואיך להראות את הערך הייחודי שיש רק לך.

גם אם עכשיו נראה שהמתחילות מושכות תשומת לב רבה,
עושות הרבה רעש וצלצולים ואת- נשארת קצת בצל, ומה שהרגשת שעבד בשבילך עד היום כבר עובד פחות
בגלל שיש היום תחרות גדולה, והרבה אלטרנטיבות,
ובגלל שאנשים מסתכלים על הקנקן החיצוני-
רק רציתי לומר לך שזה לא סוף פסוק ויש לך איך לצאת מזה.


כמה טיפים ראשוניים שיעזרו לך להתקדם:

  1. תעדכני את המסר שלך: תבדקי שהשפה והשיווק שלך מדברים אל הלקוחות שאת רוצה למשוך, בצורה פשוטה וברורה.
  2. תשתמשי בכלים דיגיטליים מותאמים: אפילו צעדים קטנים, כמו דף נחיתה מעוצב או פוסט ממוקד, יכולים להרים את החשיפה שלך.
  3. תבני לעצמך תיק הוכחות חברתיות: המלצות של לקוחות מרוצים זה המפתח לאמון ולהצלחה.
  4. תגדירי לעצמך יעדים קטנים וברורים: לא צריך למהר - צעד אחרי צעד זה הסוד לשיווק נכון ובטוח.
  5. תזכרי שאולי העטיפה שלך לא נוצצת כמו של המתחילות, אבל זה לגמרי בר שינוי,
    והכי חשוב- שאפשר לתקן את זה.

    יותר קל להוסיף נראות, עטיפה ושיווק לעסק עם תוכן אמיתי וערכי,
    מאשר לשפר תוכן ורמה של עסק שיש לו רוח וצלצולים אבל הוא מלא אוויר מבפנים...




ז'

זירת מכירה

זירת המכירה
היא המקום שבו מתבצעת המכירה בפועל. המקום שבו אתם “נלחמים” על הלקוח, על המחיר ועל ההצלחה שלכם.

הדבר החשוב הוא למכור במקום שבו זה הכי נכון ומתאים ולא לנסות לדחוף הכל באותו ערוץ.

יש מוצרים שקל למכור דרך:

  • דף מכירה או קטלוג עם מחירים,
  • אתר אינטרנט עם סליקה אוטומטית.
אבל יש מוצרים שדורשים התאמה אישית, שיחה והסבר - ולכן שם המכירה צריכה להיות:

  • בשיחת טלפון
  • שיחת זום
  • או פגישה פרונטלית.
איך יודעים איפה הזירה הנכונה?
הכי פשוט לבחון בשטח:
  • ערכו 10 שיחות טלפון ו-10 שיחות פנים אל פנים על אותו מוצר,
  • תשוו איפה הצלחתם למכור יותר ובמחיר טוב יותר.
אם גיליתם שהזירה שלכם היא בפגישה, השיחה הטלפונית היא לא כדי למכור את המוצר,
אלא למכור את הפגישה להסביר למה כדאי להיפגש ומה התועלת.

לעומת זאת, אם המוצר פשוט וברור, אפשר למכור כבר בדף המכירה או בטלפון בלי פגישה.





ח'

חלון פתוח

מכירים את זה?
"יש לי תחושה שחלק מהאנשים נרשמים רק בגלל המתנה שהצעתי בחינם,
וכבר אחרי זה הם נוטשים ומסירים את עצמם... בשביל לקקני חינם כאלו עשיתי את כל ההשקעה?..."


הרבה עסקים חווים את התחושה הזו כשהם נותנים תוכן חינמי.
לפעמים באמת יש כאלה שרק רוצים את המתנה ויורדים מהרשימה. אבל זה בסדר גמור.
זה כמו לפתוח חלון: נכנס אוויר צח, אבל לפעמים גם קצת זבובים...

העיקר לזכור שלפתוח את החלון זה לטובה, כי היום- ידע אפשר למצוא בכל מקום.
הלקוחות לא מחפשים רק ידע, אלא לווי, מיקוד, הכוונה והתאמה אישית.

כשאתם נותנים תוכן מעולה כבר מההתחלה, אנשים רואים שאתם מקצוענים ויכולים להתרשם מהערך שלכם.
אז הם יחשבו:
"אם את זה הוא נותן לי ככה בחינם- כמה שווה יהיה לשלם ולקבל את השירות המלא?"

הסינון האמיתי קורה לאורך הדרך: מי שרק רוצה מתנה יילך,
או בפעם הבאה כשתעשו קמפיין במייל- הוא יסיר את עצמו,
ומי שמעניין אותו באמת מה שאתם מציעים, ויש פוטנציאל שיום אחד הוא יפנה ויבקש מכם משהו-
ימשיך לעקוב ויישאר אתכם לאורך זמן.





ט'

טיפוסי אישיות-
אנשים לא נולדו עם שטאנץ אחיד.

יש מי שקונה מהר, ויש מי שחייב לבדוק כל פסיק.
יש מי שרוצה תוצאות, ויש מי שצריכה רגש.
ולכן - אם ניגש לכולם באותו סגנון, נפספס לקוחות טובים.

מודל דיסק (DISC) הוא כלי פסיכולוגי פשוט ויעיל שעוזר לנו להבין את עצמנו ואת מי שמולנו -
ולהתאים את השיחה אליו במקום לדבר רק בשפה שנוחה לנו.



ארבעת הסגנונות בקצרה:

D - דומיננטי

רוצה לדעת "מה יוצא לי מזה?", מדבר קצר ולעניין, מקבל החלטות מהר.
מה להגיד לו? "זה יחסוך לך זמן ויביא תוצאות."
לא לחפור, לא להציע יותר מדי אופציות - תני לו להרגיש בשליטה.



I - משפיע
חברותי, רגשן, מדבר הרבה, מחפש חוויה.
מה להגיד לו? "זה מרגש, מיוחד, רוב האנשים בחרו את זה!"
תזרמו איתו אבל תכוונו- אחרת זה ייגמר ב”וואו” בלי עסקה.



S - יציב
רגוע, שקט, לא ממהר, מחפש ביטחון.
מה להגיד לו? "יש פה שקט נפשי, ליווי מסודר, משהו יציב לאורך זמן."
לא ללחוץ. לתת לו זמן לחשוב, אבל עם גבול.


C - זהיר
חוקר, שיטתי, שואל שאלות בלי סוף.
מה להגיד לו? "זה כולל 3 שנות אחריות, נבדק במעבדה, הנה הנתונים."
תביאו פרטים, טבלאות, הוכחות. זה קריטי בשבילו.



ולמה זה חשוב?

כי שיחת מכירה טובה זו לא הצגה ולא דקלום של תסריט כתוב מראש, אלא דיאלוג מותאם.
כשאתם יודעים מי עומד מולכם אתם יכולים להוביל את השיחה בצורה מדויקת יותר,
לגרום לו להרגיש בנוח,
ולהפוך שיחה ש”כמעט נסגרה” - לעסקה שבאמת נסגרה.

אגב, אם מעניין אתכם להעמיק בנושא-
יש לי קורס מכירות שחלק ב' שלו מבוסס כולו על התאמת השיחה לטיפוסי אישיות. אפשר בשמחה לפנות ולקבל פרטים.





י'

יש מיש
- לפני שמתחילים עוד מהלך שיווקי, תמיד חשוב לבדוק מה כבר קיים ואפשר למקסם.

מה המשאבים/דאטה/נתונים/פעולות שכבר יצרנו/בנינו/השקענו/אספנו,
ואיך אפשר להרוויח מהקיים עוד לפני שעושים פעולות חדשות מאפס.

זה רלוונטי בכל המישורים:

*פרסום- לפעמים רק צריך לדייק משהו בתוכן הפרסום, לפני שרצים להכין מודעה חדשה.
*אנשי קשר- להמשיך לתחזק ולתפעל רשימת תפוצה קיימת ולא רק לחפש דרכים להביא עוד אנשים.
*לידים- לחזור למי שכבר דיברתם איתו, ועשיתן 70% מהדרך, לפני שרצים להביא לידים חדשים ומתחילים לעשות שיחות מאפס.
*ייעוץ- למקסם את כל מה שאמרו/יעצו לכם לפני שמתחילים מהלך או ייעוץ חדש.
*קורסים- לפני שסיימתם ללמוד ולהטמיע קורס שלקחתם- חבל לרוץ לקורס הבא.





יוצרות באזזז-
הדרך להפוך מ"עוד גרפיקאית" או כותבת שיווקית לפרסומאית חזקה שיודעת להוביל לקוחות, לנהל תהליכים הרבה יותר רציניים ולקבל יותר כסף. בלי להפנות את הלקוח לאסטרטגית דגולה... איך לבנות מוצר רווחי, לנהל את הדרך, לכוון את הלקוח, ואיך להביא עוד לקוחות לשווק ולפרסם בצורה שמתאימה לעסק שלך- תוכנית הדגל למעצבות/פרסומאיות/קופירייטריות שרוצות להרוויח יותר.





כ'

כתיבה שיווקית


כתיבה שמזיזה לפעולה וגורמת לאנשים לזוז ולעשות מה שרצית שהם יעשו.

כמה טיפים בהקשר לזה:

*לא צריך להיות "ספרותיים" או עם כישרון כתיבה מיוחד, כתיבה שיווקית נשענת על עקרונות פסיכולוגיים ועל הבנה של מה הלקוחות צריכים ורוצים ומה יש לך להציע להם ולמה שיפנו דווקא אליך ולמה עכשיו.

*כתבתם ואתם מרגישים שדיברתם לקירות? שווה ללמוד את העקרונות לכתיבה שיווקית כי זה יכול לגרום ללקוחות להבין מה רצית מהם, ולהוריד ממך הרבה תסכול.

*בדור שלנו בעל/ת עסק לגמרי יכול לנהל לעצמו את התוכן השיווקי, בפרט שיש כ"כ הרבה כלי AI לעזר. אבל צריך להבין את הבסיס והעקרונות, כדי לכוון את הבינה ולא לפרסם שטויות או תבניות גנריות כמו מיליון עסקים אחרים.





ל
'

לידים - לא מספרים. נשמות.

לידים הם לקוחות פוטנציאליים.
בעולם השיווק אנחנו מדברים על חימום לידים , טיגון, בישול, ליד קר, חם או אפילו ליד שרוף.
אלה מונחים מקצועיים לגמרי - אבל חשוב שלא נשכח: מאחורי כל ליד יש בן אדם.

זה לא רק מספר בטבלה או אובייקט שצריך "להמיר", אלא מישהי עם רגשות, עם קצב, עם שיקולים.
כשזוכרים את זה - גם השיווק נראה אחרת.
פחות 'קניבליות שיווקית', ויותר תקשורת אמיתית שמכבדת את האדם שנמצא מולך.





לחץ בשיווק

אנחנו רוצים לקוחות. לא צריכים לקוחות.


גישה שחשוב לאמץ.

לקוחות שמגיעות אלי עם "צריכה דחוף כסף!" צריכה דחוף לקוחות"

אני ממליצה לה להשתלב באיזו עבודה קבועה כשכירה/פרילנסרית כדי לא להתחיל לשווק מתוך לחץ. שיווק מתוך לחץ הוא מתכון לכישלון, אכזבות ותסכולים על עצמנו ועל הלקוחות שברוב חוצפתם לא קנו.

"אבל אני באמת צריכה כסף!! המשכנתא רק עלתה, ויש לי תשלומי עתק על המעונות ועל..."

נכון. אבל אם פועלים ממקום של צורך, של נואשות ושל לחץ- הפעולות שנעשה, גם אם תהיינה מדויקות- לא יעבדו. לאנרגיות ולתחושות שלנו יש השפעה מאגית!

תשחררו. תנשמו. ותעבדו נכון. אנחנו אחראים על הפעולות, התוצאות כבר יגיעו בע"ה. רק צריך לתת להן את הזמן.

ולכן- תשננו לעצמכם- אני רוצה לקוחות- לעזור להם, להשפיע עליהם, לתת להם מהכישרון/היכולת/השירות שלי. אבל אני לא צריכ/ה אותם! לא תלוי/ה בהם. גם בלעדיהם אנחנו בע"ה נסתדר, נמצא פתרון, ויהיה לנו לחם פרוס ושוקו למחר בבוקר.

האמירה הזו יכולה לעשות לכם את ההבדל בין חיים של מרדף אחרי העסק-לקוחות-כסף, לבין שלווה פנימית ועשייה ממוקדת מטרה.









מ'

מודל רווחי לעסק


לפעמים העסק שלנו דומה לחנות אופניים שוקקת חיים, שבה מוכרים כל הזמן פריטים קטנים - פנסים, גלגלים, קסדות - ללקוחות שונים. זה תזרים שוטף, אבל לא בהכרח רווחי או יעיל בטווח הארוך.

הבעיה מתחילה כשעסק מוכר רק "חלקי חילוף" קטנים, בלי להציע את מוצר הדגל שלו - המוצר או השירות השלם שמביא ערך משמעותי ללקוח, ודרכו העסק באמת "נוסע".

חשוב להגדיר מוצר דגל מרכזי שייתן פתרון שלם, עם התחלה, אמצע וסוף, ושכבר הוכיח את עצמו כמוצלח ויעיל לאורך זמן.

את העסק שלך צריך להפעיל כמו אופניים עם שני גלגלים: מצד אחד - אפשרויות "דאון סייל" (מוצרים קטנים יותר או חלקיים, כדי להציל עסקאות), ומצד שני - "אפ סייל" (הרחבת המכירה למוצרים או שירותים נוספים שגדלים על בסיס מוצר הדגל).

כשאתם מוכרים את המוצר השלם שלכם, אתם לא רק מספקים ללקוחות פתרון אמיתי ועמוק, אלא גם מייצרים לעצמכם עסק יציב, רווחי ומלא סיפוק.





נ'


'נשמות טובות'


כשאתם מנהלים עסק, תמיד יהיו נשמות טובות מסביב שירצו לתת דעות, עצות, ביקורת - על איך שאתם משווקים, איך שאתם מציגים את עצמכם, איך אתם מפרסמים, או איך שאתם בוחרים לפעול. רובם לא מקצוענים בתחום שלכם, לא באמת מבינים את הסיפור המלא, רק רואים שטחית מבחוץ ומרגישים צורך "לתקן".

הם באים ממקום שונה, אולי בכנות, אולי כי פשוט זה מה שהם יודעים לעשות. הם לא בהכרח רוצים לפגוע, אבל לפעמים העצות שלהם מקלקלות את כל הביטחון והמצב רוח....

וזה בסדר - אנחנו לא חייבים לשמוע לכל מילה. כשאנחנו בטוחים במה שאנחנו עושים, כשאנחנו עומדים מאחורי ההחלטות שלנו, ביקורות כאלה לא צריכות לגרום לנו להתבלבל.

אם נתחיל לשנות את כל דבר על פי כל דעה שעוברת, נסתבך, נתעייף ונאבד את הכיוון שלנו.

אזז תנו מקום למה שמבין, למה שמחזק, ותדעו שאפשר להקשיב גם בלי לוותר על עצמכם. כשאתם עומדים איתנים, לפעמים עם "אטמי אוזניים" - העסק שלכם יוכל לשמור על יציבות.

כי בסוף, זה לא הקולות שמפריעים שיקבעו את ההצלחה שלכם, אלא היציבות והאמונה שלכם בעצמכם ובדרך שבחרתם ללכת בה.






נקניקיה קפואה


נקניקיה קפואה זו מטאפורה שאני אוהבת להשתמש בה, כדי לתאר לקוח שמגיע אלייך "רוחש התלהבות" בעקבות המלצה או לינק כלשהו אבל בפועל לא עבר תהליך חימום שיווקי נכון. כלומר, הוא לא באמת מכיר את השירות או המוצר שלך, לא התרשם, לא קרא חומרים או המלצות, ולכן עדיין "קר" מבפנים.

כמו נקניקיה רותחת מבחוץ וקפואה מבפנים, הלקוח נראה מוכן ו"רותח", אבל בפועל לא מוכן לקבל החלטה, כי לא התבשל מספיק טוב לאורך התהליך.

הפתרון הוא "לבשל" את הלקוח - להמשיך להעניק לו מידע, חומרי שיווק, עדויות, ולהוביל אותו בהדרגה להיכרות אמיתית עם הערך שלך, כדי שיהפוך ללקוח חם ורלוונטי שאולי בהמשך יהיה מוכן לרכוש.







ס
'

סיסטם לעסק


סיסטם הוא בעצם הדרך המסודרת והקבועה שבה העסק מתנהל - איך אתם מגיבים לפניות, מה השלב הבא, איך אתם מציעים את השירות, איך אתם מנהלים את המכירות והפרסום. כשיש סיסטם ברור, העסק נע בצורה חלקה ויציבה, בלי להתבלבל או "לגרור רגליים".

לעומת זאת, בלי סיסטם אתם עלולים למצוא את עצמכם מזגזגים, מנסים הרבה דברים בלי תוצאה יציבה, מתישים את עצמכם מחדש כל פעם, ולא מגיעים ללקוחות שוטפים באופן קבוע.

אפשר לזהות אם יש לך סיסטם אפשר על ידי כמה שאלות פשוטות:

  • איך אתם מגיבה לפניה ראשונה?
  • האם יש שיחת טלפון או שלב תקשורתי?
  • מתי וכיצד אתם שולחים הצעת מחיר?
  • מתי אתם עוקבים אחרי הלקוח/ה (פולואפ)?
  • מה קורה אחרי שנסגרת העסקה?
  • איך אתם מנהלים את התהליך באופן כללי?
כשאתם כותבים את כל התשובות האלה ומייצרים זרימה ברורה, אתם בעצם בונים סיסטם שגורם לעסק שלכם "לרוץ" בלי תקלות ועם שקט נפשי.

אגב, אצלנו בתהליך ההפקה אנחנו מכינים לעסק סיסטם מלא - לא רק של החומרים אלא גם של הנהלים, צורת העבודה, הפרסום, המכירות והניהול, כדי שהשיווק והמכירות יפגשו עסק מתפקד נכון ושתהיה לברכה על מה לחול.





סלוגן


סלוגן הוא הרבה יותר מסתם משפט שיווקי ש"נשמע טוב". זו האמירה המרכזית שלכם,
האג'נדה שמייצגת את מי שאתם ומה העסק שלכם.

אבלללל- חשוב להבין שסלוגן לבדו לא יגרום ללקוחות להגיע. כדי להצליח בשיווק צריך לדייק, להשקיע ולהטמיע את המסר נכון - אבל גם להיזהר מלהיתקע חודשים ארוכים בלחפש את הסלוגן "המדויק" במקום להתחיל לפעול ולהגיע ללקוחות.

הדרך הכי טובה היא לשלב בין אמירה ברורה ומדויקת לבין מהירות וקבלת החלטות נכונות בשיווק, כי בסוף - פעולה היא שמביאה תוצאות.

אם מעניין אתכם לראות דוגמאות לסלוגנים ומיתוגים שיצרנו, מוזמנים להכנס לכאן









ע'



עיקרון החתול


מה זה עיקרון החתול?
בלילה אחד, חתול שחור עקשן התיישב על החלון שלנו בחדר המדרגות, ממש ליד הדלת, וגרם לי להילחץ בטירוף. כל מה שניסיתי - קריאות, הקשות בדלת - לא עזר. עד שהתקשרתי לעירייה, ובזכות הדאגה לשלום החתול הם הגיעו בשעת לילה וטיפלו בו במהירות 😊

הסיפור הזה מלמד אותנו משהו חשוב בשיווק: כשאנחנו רוצים שהלקוחות יקשיבו לנו, לא יעזור לדבר על עצמנו, על מה שאנחנו אוהבים או על המוצר שלנו. הלקוחות רוצים לשמוע על מה שחשוב להם - על ה"חתול" שלהם וכשזה הנושא- האוזניים שלהם יתחדדו והם יעשו פעולות מרצונם החופשי.

רוצים ללמוד איך לדבר "חתולית" ולהצליח למשוך תשומת לב בלי לדבר על עצמכם/על מה שמעניין אתכם- יש פה דוגמאות שוות.





עליית מחירים- איך לעשות את זה נכון



זו שאלה שמעסיקה לא מעט עסקים, במיוחד כשמדובר בלקוחות חוזרים או כאלה שנהנים משירות קבוע שלך - כמו קוסמטיקאיות עם לקוחות נאמנות, מאמני כושר עם מנויים, מאפרות עם לקוחות שמגיעים שוב ושוב, או אפילו רואי חשבון, יועצים ונותני שירות מקצועי אחר.

מצד אחד, אתם יודעים שהמחירים חייבים לעלות - כי פשוט הכל מתייקר, מהחומרים ועד ההוצאות השונות.
מצד שני, אתם חוששים מהתגובה של הלקוחות - איך להגיד את זה נכון, איך לא לאבד אותם, איך לשמור על הקשר הטוב.

אז הנה כמה טיפים פשוטים שעובדים, כדי לעשות את זה בלי דרמות ולשמור על הלקוחות שלכם:

  1. הודעה מוקדמת - תנו זמן להסתגל
    אל תפתיעו אותם ביום אחד. תודיעו לפחות חודש-חודשיים מראש, כדי שירגישו בנוח ויוכלו להתארגן.

  2. הטבה ללקוחות קיימים – תשאירו להם את המחיר הישן לתקופת מעבר.
    לקוחות ותיקים יעריכו אם תאפשרו להם להישאר במחיר הקודם לחודש-שלושה לפני שהמחיר החדש נכנס לתוקף. זו דרך נהדרת לשמור על נאמנות.

  3. הסבר פשוט ושקוף
    אל תכבירו מילים, תסבירו בקצרה שהמחיר עולה כי הכל מתייקר ותציינו מה עוד הוספתם - זו עובדה שהלקוחות מבינים. אין צורך להצטדק יותר מדי.

  4. תזכירו את הערך שאתם נותנים
    המחיר עולה, אבל השירות והערך שאתם מביאים - הם זהים או אפילו משתפרים. חשוב להדגיש את זה.




פ'

פיתוח קול עסקי


אם אתם עוסקים בתחום שמצריך את הקול שלכם, בטח אתם מרגישים כמה "אין כוחכם אלא בפיכם" אתם תלויים בקול. יש לכם קול? תצליחו לתפקד. אין לכם קול? תנסו לתקשר בכתב, לרמוז בשפת הסימנים ולצפות שאנשים יבינו אתכם, או לחילופין תצרחו בקול צרוד ובלתי נשמע, לאחר ששתיתם גוגל מוגל / תה עם לימון בכמויות ענק.

בעסק צריך לעשות פיתוח קול. להבין איך אומרים, מה אומרים, מתי ולמי.
באיזה טון, באיזה סגנון. ואיך קוראים ללקוחות מבלי לצרוח, להתאמץ ולהצטרד
ומצד שני -בלי לשתוק ולהרגיש שקופים.

יש עקרונות חשובים שאם תלמדו אותם- יהיה לכם יותר קל, להפוך את העיסוק לעסק, להרגיש לא מנוצלים, להגיע ליותר לקוחות, לדייק את הרווחיות ואת צורת העבודה שלכם, לפרסם, לדבר עם לקוחות ולמכור להם, ולהתנהל גם עם הלקוחות הקיימים. השאלה אם להיות צרודים או לצרוח תהפוך למיותרת. כי הקול שלכם יהיה ברור, צלול ונעים.




פולואפ- תעודת בגרות לעסק שלך


פולואפ (מעקב אחרי לקוחות שפנו אליך) זה נושא שמעלה הרבה שאלות ורגשות: "אולי אני נודניק? אולי אני מלחיצה? מה אם הלקוח יחשוב שאני רודף אחריו?" זו תחושה טבעית שכולנו מכירים. האגו מתעורר בדיוק ברגעים האלו, ורוצה לעזור לנו לשמור על עצמנו מלהיות "נודניקים" או "דוחפים".

אבל בפועל, פולואפ הוא חלק חשוב ואחראי מהתהליך העסקי. זה לא חוצפה ולא חפרנות או הלחצה. אלא פשוט מקצוענות ודרך להראות שאתם מתייחסים ברצינות ללקוחות שלכם ולזמן שלכם. פולואפ נעשה מתוך אכפתיות וכבוד, לא מתוך דחיפות או דרישה.

לעיתים הלקוח לא עונה פשוט כי היא עסוק, לא כי הוא לא מעוניין. לכן חשוב להמשיך ולהיות עקביים, להציע מענה ולהיות זמינים. פולואפ הוא הדרך הטובה ביותר לשמור על קשר, להסביר, ולהעניק ביטחון. כמובן- להתקשר ללקוח/ה שאמר/ה לא חד משמעי בשיחה הקודמת- זה לא פולואפ אלא שטות😊!

אז אל תתנו לפחד או לאגו לעצור אתכם. עשיית פולואפ בגישה נכונה, רגועה ומכבדת היא חלק טבעי וחשוב בניהול עסק בריא ומתפקד.





פרסום ומה ההבדל בינו לבין שיווק

פרסום- זה לגרום לאנשים לדעת עליך.

שיווק- זה לעשות את זה כל כך מעניין מגרה ומושך- שהם ירצו לפנות וליצור קשר.

כדי שיראו אתכם אתם צריכים לפרסם, אבל לא מספיק פרסום בלי שיש טריגר שיווקי שיגרום לאנשים המשך תקשורת איתכם!

לכן אף פעם אל תסתפקו במודעת פרסום יפה ותמיד תוודאו שיש המשך- מה אתם רוצים שיקרה בעקבות זאת ואיך השיווק שלכם יגרום ללקוחות לרצות להכיר יותר.








צ'

צומת בעסק


הרבה פעמים אני פוגשת בעלות עסקים בצומת.
לא צומת דרכים רגילה, אלא יותר פנימית ועמוקה.
יש תנועה, יש עשייה, לפעמים אפילו עומס
אבל בלי באמת להתקדם.

זה מזכיר כיכר תנועה: כל הזמן זזים, מסתובבים, חוזרים על אותו מסלול
אבל עוד לא בחרנו כיוון חזק שאליו כל האנרגיות מופנות.


ויש הבדל גדול בין תנועה לבין התקדמות.

אז רגע לפני עוד סיבוב, תשאלו את עצמכם:

  • איפה אני רק נע/ה - ואיפה אני באמת מתקדמ/ת?
  • מה כבר ברור לי מזמן - אבל אני דוחה את ההחלטה?
  • האם יש החלטה שצריך פשוט לקבל - ולהמשיך?
לפעמים מספיקה פגישה ממוקדת וטובה, כדי לראות פתאום את הכיוון ומשם פשוט לפנות אליו ולהתקדם באמת.





ק'

קשרים עסקיים ושיתופי פעולה


יש לכם דרך להביא לקוחות חמים ומדויקים גם בלי פרסום?
אפשר לעשות את זה נטו דרך יצירת רשת קשרים חזקה, של דמויות מפתח ואנשים מצד ג' שיכולים להפנות אליכם את הלקוחות שמתאימים לכם.

לפני שניגשים לייצר שיתופי פעולה חשוב לדעת כמה עקרונות:
(אחרת גם אתם תצקצקו בלשונכם ותאמרו שניסיתם וזה ממש לא עבד:)



עיקרון 1: עם מי משתפים פעולה?
קודם כל צריך לזהות איפה הלקוחות האידיאליים שלכם מסתובבים, באילו תחנות הם נמצאים לפני שמגיעים אליכם,
או אחרי, או תוך כדי.
גם כשזיהיתם- חשוב למפות: יש הבדל עצום בין "כרישים" ל"סרדינים", תמיד נרצה להתחיל עם כרישים שיש להם הרבה יותר תנועה
ויכולת להפנות לקוחות במסות, ולא טפטופים דלילים.



עיקרון 2: מסות
כדי לראות תוצאות בשטח, ולהפוך קשרים רגילים להפניות אמיתיות שמביאות לקוחות לעסק-
צריך לעבוד במסות. ולפנות לפחות ל-100 משתפי פעולה פוטנציאליים.

נשמע מוגזם? לפי סטטיסטיקות, 1 מתוך 10-12 שיאמרו לך כן, באמת ישלחו לקוחות. ולכן אם רוצים להתבסס על שיתופי פעולה ככלי שיווקי חזק- צריך לעבוד בגדול.
כשתבנו תוכנית עבודה ותחלקו את המספרים האלו על טווח זמן רחב- תגלו שזה בהחלט אפשרי.



עיקרון 3: להיות אטרקטיבי
למצוא את הדרך לגרום למשתפי הפעולה הכי עסוקים לפזול לכיוון שלך, להציע להם משהו שונה, ומדויק למה שהם רוצים/מבקשים, כדי שירצו לעבוד דווקא איתך.



עיקרון 4: לפנות בצורה נכונה שתגרום לצד השני לרצות להקשיב ולהמשיך את התקשורת, ולא לסנן או לחשוב "עוד איזה נודניק שמחפש לקבל לקוחות על הגב שלי"



עיקרון 5: מקידום לסגירה
שתפ זה תהליך מכירה לכל דבר. נפגשתם? דיברתם? עכשיו צריך להמשיך לקדם ולנהל את זה נכון כדי שתצאו עם הסכם ברור ואפקטיבי וזה לא יישאר עוד ניסיון תפל.



עיקרון 6: לשמר את ההצלחה
יש שת"פים מוצלחים? מעולה! קריטי לשמר ולתחזק אותם לטווח הארוך, כדי שהלקוחות ימשיכו להגיע גם בעוד שנה ורשת הקשרים שיצרנו תמשיך להניב בע"ה.

(בקורס שיתופי פעולה מניבים יש את כל השיטה, ההכוונה ואיך לעשות תכלס שתפים יעילים שיכולים למנף את העסק מאד)








ר'



רשימת תפוצה-

כלי אפקטיבי שעם כל ההצפה גם בשנת 2025, עדיין עובד ויעיל, ומביא הרבה מאד כסף כשעובדים איתו נכון.
רשימת תפוצה היא כמו כספומט, צריך גם להפקיד ערך, תוכן שווה, וגם למשוך- לעשות מכירות.


3 בורות שעלולים ליפול בהם בעלי רשימות תפוצה:

  • 'ללטף' את הרשימה עם טיפים, תוכן והמון השקעה בכתיבה, ולהימנע מלמכור, כדי שלא יסירו אתכם.
  • לשלוח רק הצעות מכירה בלי שום תוכן מועיל. לקוח שמפציצים אותו במיילים מכירתיים נוטש ובמקרה הרע- ישליך אתכם לספאם.
  • לתת לגיפטי לכתוב לכם את התוכן ולסמוך עליו ב100%. רובנו פיתחנו חוש ריח לתוכן שנכתב ע"י בינה לא אנושית. אפשר להעזר בו לסיעור מוחות, לעיבוד חומרים, לתמצות או להרחבה, אבל לתת לו יד חופשית זה מתכון למיילים שגורמים לבחילות ולחוסר חיבור של הקהל.






ש'

שליחות וכסף- הולכים ביחד?



הרבה בעלות עסקים מרגישות אי נוחות סביב כסף.
הן רוצות להרוויח, אבל לא רוצות להיתפס כאילו הן "מגעילות" ועובדות בשביל כסף.
שואפות לגדול, אבל מרגישות לפעמים שכסף מתנגש עם השליחות.

ובכן - זה פשוט לא נכון.
כסף לא סותר שליחות. הוא דווקא זה שמאפשר לה להתרחב.

כסף זו אנרגיה. תנועה.
הוא מגיע כשאתם מזיזים משהו בעולם - כשאתם נותנים ערך, נוגעים, משפיעים.
ברגע שאתם נותנים - יש מקום שהעולם יחזיר. בצורת תודה. בצורת תוצאה. ובצורת תשלום.



בעלת עסק אחת אמרה לי פעם "אני לוקחת על זה XXX ₪"

ואמרתי לה:
"את לא לוקחת. את מקבלת.
את לא שולחת יד לארנק של הלקוחה - את נותנת לה שירות, שינוי, ערך.
והיא בוחרת להחזיר לך בחזרה."

ברגע שהיא שחררה את המילה "לוקחת",
הרגישה שהכול השתנה לה בראש.
הבינה שכסף זה לא גזל - זה זרימה. זה יחסי תן וקח מכבדים.



אז למה אנחנו נלחצים מתמחור?

כי בתוך תוכנו, לפעמים נדמה לנו שכסף הוא תובעני.
או שאם נדרוש יותר - אנשים יחשבו שאנחנו רק רוצים כסף.

אבל זו טעות.
אנשים לא מפחדים לשלם - הם רק רוצים להבין על מה.
כשהערך ברור, התועלת בולטת, ויש חיבור אישי - המחיר לא מה שמונע את הרכישה.

ולפעמים, כשאנחנו גובים מחיר נמוך מדי –
זה לא גורם ללקוח להרגיש שהוא "הרוויח", אלא לפעמים להפך - שזה לא שווה.



כלים פרקטיים לשינוי תודעה מול כסף:

  1. שנו את השפה - אל תגידו "אני לוקח/ת" אלא "אני מציע/ה", "אני מקבל/ת", "זו ההשקעה בתהליך".
    שפה יוצרת מציאות.
  2. כתבו רשימה של השפעות טובות שעשיתם - אנשים שזזו בזכותכם, קיבלו בהירות, קיבלו אומץ, יצרו תוצאה.
    זה שווה זהב – ולפעמים צריך להיזכר בזה...
  3. בכל פעם שאתם גובים תשלום, תאמרו לעצמכם בלב:
    "אני מאפשר/ת כאן שינוי. תודה לה' על הזכות"
  4. תזכרו - אתם לא מתמחרים את הזמן שלכם, אלא את הערך שאתם מביאים.
    זה הבדל ענק.










הגענו ל----- ת
'



תבטיחו לי!



אם יש משהו שבעלי עסקים פוגשים שוב ושוב - זו השאלה הזו:
"את/ה מתחייב/ת לתוצאה?"
"אם אני מצטרף/ת – את/ה מבטיח/ה שזה יעבוד?"

וזה מובן.
לקוחות רוצים ביטחון.
הם רוצים לדעת שלא זורקים כסף לפח, שלא מבזבזים זמן סתם.

אבל כאן צריך לעצור ולדייק:
אי אפשר להתחייב על תוצאה כשחלק גדול ממנה תלוי בצד השני.

וזה נכון לא רק במיתוג, שיווק או ליווי עסקי.
זה נכון גם אם אתם יועצים, מנחת הורים, קוסמטיקאית, מאמנ/ת או בונה אתרים.
גם אם אתם מעבירים קורסים, סדנאות או נותנים שירותי כתיבה או פרסום.
בסוף, הלקוח או הלקוחה צריכים לעשות את החלק שלהם.

אז מה עושים כשמבקשים ממך התחייבות?

מדברים על התחייבות הדדית.
מסבירים מה בתחום האחריות שלך
ואיזה חלק תלוי בלקוח.

אתם יכולים להתחייב:
  • לתת את כל מה שאתם יודעים
  • לעמוד בזמנים
  • להיות שם גם כשיש שאלות או אתגרים
  • לתת שירות מקצועי, מדויק ומושקע

אבל הלקוח?
הוא צריך להתחייב לעבוד עם זה.
להגיע מוכן.
ליישם.
לא לחפש קסמים וקיצורי דרך.
להיות בפנים, באמת.

ורק כשההתחייבות הזו קיימת משני הצדדים -
אפשר להתחיל תהליך שמוליד תוצאות.

אז בפעם הבאה שלקוח יבקש הבטחה,
במקום להילחץ - תציעו לו את מה שבאמת יש לכם לתת:
התחייבות עמוקה למה שבתוך התחום שלך.
ותזמינו אותו להתחייב מהצד שלו.

ככה מתחילים תהליך מבורך.





תסמונת הקלסר המלא

כבר היו לי לקוחות, לא אחת ולא שתיים, שהביאו לי ניילוניות וקלסרים מלאים בחומרים.
פרסונות, אוואטר, ניתוח שוק וסיכומים מילה במילה מהקורס שלמדו או מהייעוץ העסקי שעברו.

הן באו עם השאלה: אוקיי, הכל טוב ויפה, למדתי, השתלמתי, אני יודעת הכל.
תכלס- מאיפה מביאים לקוחות? מה עושים מחר בבוקר? מה אני שולחת? מה כותבת? מאיפה מתחילה?...


תסמונת הקלסר המלא זה תיאור למצב שבו יש כל כך הרבה ידע ודיבורים, אבל העיקר- שאלו הפעולות המעשיות, חסר מן הספר.

תבדקו את עצמכם אם אתם בשלב הזה, ואם מתוך חוסר ביטחון נרשמתם שוב לעוד קורס או ייעוץ.

מה שאתם צריכים לעשות זה להתחיל להשתמש בחומרים ולהוציא מהכוח אל הפועל.
אם אתם יודעים לעשות את זה בעצמכם- מעולה! לכו על זה.

ואם אתם לא יודעים או לא יכולים לעשות את זה בעצמכם (וזה לגיטימי לגמרי)
יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור לכם. רק אל תישארו עם הקלסר המלא והלב המתוסכל.


(אגב, בדיוק בשביל זה תהליך ההפקה שלנו כולל גם את ההכוונה והייעוץ אבל גם את ההפקה בפועל- אתם לא מקבלים רק ייעוץ והמלצות ליישום- אלא אנחנו מכינים עבורכם את כל המערכת השיווקית המדויקת לעסק שלך- כולל אסטרטגיה, מחקר, כתיבה, מיתוג, עיצוב, בניית דפי נחיתה/אתר, רשימת תפוצה ותוכנית פעולה מתי ואיך אתם משתמשים בכל זה ואיך להביא יותר לקוחות ולמכור להם.)






סיימנו!


כל הטעימות מוגשות לכם ועכשיו זה הזמן שלכם:



1. בחרו כפית אחת, מתוך הטעימות והמושגים שלפניכם
2. ציינו מה בחרתם ולמה זה תפס אתכם

3. נכנסתם להגרלה על 500 ₪ מזומן לחשבון.


ההגרלה תערך בע"ה בכ"ח בתמוז ופרטי הזוכה יפורסמו בפרוג.
קצת להיכנס לימי החורבן


שנת 70 לספירה

יומיים אני כבר בוכה ללא הפוגה. יומיים בהם אני יודעת שהרעה מתקרבת, אין לאן לברוח. המצור על העיר חזק, הרעב כבד. אם יעז מישהו לצאת משערי העיר יהרגו אותו הרומאים, אם יתנגד אי מי למשטר בירושלים, יהרג על ידי אחד מאחיו היהודים.

מלאך המוות מסתובב בכל ארץ ישראל, עושה בה ככל העולה על רוחו. גמלא, איננה. הבתים שרופים עד היסוד, אנשיה נהרגו ללא רחם. טריכיי, [טבריה] וציפורי, גם הן בתוך ההרס. רומאים השתלטו על הבתים.

בדרום נכבשו יפו, לוד, עקרון, ועזה. הרומאים ימח שמם ואבד מן הארץ, הקיפו וכבשו את כל הארץ. שלשלום הגיעו הנה לירושלים. שלוש חומות מבוצרות מקיפות את העיר. רבים מלחששים שאנחנו בטוחים, אולם אני יודעת שלא.

רבן יוחנן בן זכאי חושב שכדאי לצאת ולבקש רחמים מהרומאים, אבל שמעון בר גיורא לא הסכים. לא הוא ולא הפלוגות האחרות. אבל רבן יוחנן בן זכאי ביים מוות יחד עם אבא סיקרה בן אחותו, והצליח להציל את עצמו, את יבנה, וגם את שושלת רבן גמליאל, ואת ר' צדוק.

הזמנים האחרונים בעיר החריפו. מאז החל המצור, אנשים בעיר מאוד מבוהלים. את שלושת מחסני המזון שהיו לשלושה מעשירי העיר. נקדימון בן גוריון, כלבא שבוע, ובן ציצית הכסת. שרפו. לא נותר כמעט מה לאכול.

אוי, כמה מר גורלנו. כמה דווה ליבנו.

אין שעה ביום או בלילה שנשמעת בה דממה, רק זעקות שבר, יללות ילדים, אנחות זקנים. בבתים שוררת אפלה, והרחובות, שפעם הילכו בהם באורח בטוח, הפכו למלכודת. ריח העשן, טעם הפחד, והתקווה, הולכים ומתרחקים. לעיתים נדמה כי אפילו התפילה נחנקת בין כתלי העיר הנצורה.

אבל גם בלב החורבן, נר דקיק של תקווה אינו כבה. מדי ערב, כשהשמש שוקעת מאחורי החומות, אני נושאת עיניים אל השמים ומבקשת. מתחננת אליו, שלא ישכח. שיביט בנו מלמעלה, ירחם.

אולי, אולי הבוקר יביא עמו תשועה, או ניסים נסתרים שכבר פקדו את אבותינו בימים עברו. בינתיים, אנו אוחזים זה ביד זה, ומנסים לזכור את ימי ירושלים בשלום, את חגיה, שיריה ורגעי האור שבה.

אני זוכרת את ימי הרגל, בזמן עצרת והחג. רחובות ירושלים שוקקים חיים, שוק ריחני של פירות, תבלינים ושמן זית, אנשים מכל פזורות היהודים מתכנסים בעיר הקודש, מגלים שמחה שקטה ותקווה.

בפינת השוק עומד אדם מבוגר, כהן גדול, מלבושו המעוטר, מרים עיניו לעבר הר הבית ומברך את המתפללים. סביבו מתקבצים חכמים ודיינים, מתפלפלים בלימוד תורה מתוק.

שירים, ריקודים, תפילות, קורבנות, הכל היה מנת חלקו של החג. מעולם לא הורגש דוחק בירושלים.

הכאב צורב, האובדן מוחלט אך כל עוד אנו כאן, בלב העיר הקדושה, נישאר עם זיכרונותינו ועם חלום עתיק יומין לעתיד טוב יותר.

"נעמה, כנסי הבייתה, הערב יורד ומסוכן בחוץ", אבא קורא לי להיכנס. אני שומעת לו. נשכבת על מיטתי, מכניסה את ראשי לתוך הכר, לא רוצה לשמוע את זעקות השבר, והאובדן.

רוצה לנוח. לקום ליום חדש. לעתיד נפלא. לשכוח מכל הצרות. לא לחוש צער יותר.

עיני נעצמות מאלהן. עייפות.

****

הימים חולפים להם, מבלי להביט לאחור. השמיים כחלחלים, כמו מספרים על יום יפה העתיד לבא. אולם בתוכי אני יודעת שההפך הוא הנכון. איני נותנת ליופי לעוות את הגלוי וידוע.

אתמול בערב לא הצלחתי לישון בכל הלילה. צעקה רמה מהבית שלצידנו, הקפיצה את ליבי, ולא נתנה לי מנוח. יצאתי בשקט, בשקט עם נר קטן. חוששת שמא יגלה אותי אחד מאנשיו של שמעון בר גיורא.

השקט שמכסה את העיר הוא רק מסווה דק לעצב המכביד. בכל פינה נדמה כי העבר נוכח, צל של שמחה ישנה, ריח של שמן משוח, קול של פעמון רחוק. אני יוצאת אל החצר, מלטפת את היסמין המטפס, מניחה לעלים הרכים להישאר על כף ידי, מתפללת בלב לחש נסתר, שהעתיד יביא איתו פשטות, שלווה, ואולי רגע אחד נוסף של תקווה.

אני מציצה לעבר הבית השכן. הצעקות לא פוסקות, הן הפכו לבכי אדיר. מה קרה? מדוע שבר נשמע כבד כל כך? האם מישהו נרצח? אנשיו של יוחנן מגוש חלב רצחו מישהו מאנשי בר גיורא?

המלחמה הפנימית בתוך העם הייתה גדולה, כולם ידעו שיוחנן מגוש חלב, מבקש את נפשו של בר גיורא, וכן להפך. אולם מלחמתם מעולם לא נשמעה קרובה כל כך, אלי. רעדתי בכל גופי. פחדתי להביט, חששתי שאי מי יראה אותי.

דונג הנר טפטף על אצבעותי, בלעתי את הכאב. שלא ידעו, שלא ישמעו אותי.

המחזה שנגלה לעיני, גרם לי לזעזוע נורא. הבטתי, ולא האמנתי למראה עיני. אמא בוכה. מזילה דמעות, בכאב. ילדה הקטן שוכב מולה מדמם. שחוט. בהתחלה לא הבנתי מה אני רואה. אבל אז כשהאמא הכניסה את בנה לקדרה, ליבי דפק בעוז.

היא מתכוונת לאכול אותו??? הייתכן?

בפחד רצתי חזרה הבייתה, הנר נשמט מידי נופל על הארץ, נכבה. נכנסתי אל מיטתי, רועדת כולי. לא רציתי לקום בבוקר. איך אראה את פניה של רבקה השכנה. באותו הרגע הבנתי את דברי הנביא ירמיה. "ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן".

רבן יוחנן בן זכאי כל הזמן הזהיר, אותנו. רבנים גדולים אחרים כל הזמן צעקו: "אתם לא רואים? ההינכם עיוורים? חוטאים אנחנו. והשם רחק מעלינו. מאס בנו. חיזרו בתשובה. מדוע אינכם מניחים ליבכם לכך שכבר קרוב לארבעים שנה ששעיר לעזאזל יוצא בימין. לשון של זהורית אינה מלבינה, הנר המערבי במקדש כבה, דלתות ההיכל אינן נפתחות מעצמן, והאש האוכלת את הקורבן אינה בדמות אריה. תתעוררו!!!"

אותם רבנים נהרגו על ידי יהודים המאמינים שצריך להילחם ברומאים. הרבנים לא נהרגו כי חטאו, אלא כי קיררו את רוח העם, גרמו לכולם לחשוב, אולי באמת כדאי להיכנע. אבל יוחנן מגוש חלב, שמעון בר גיורא, ואלעזר בן שמעון. חשבו אחרת. הם דאגו בכל פעם לרומם את העם למלחמה.

לא נותר הרבה מהעם. רוב אנשי ירושלים היו כוהנים ולווים. היו כאלה משפט יהודה ובנימין שהצליחו לברוח, אולם לפי השמועות, אני בטוחה שגורלם היה זהה לגורל כל יהודי ממלכת ישראל.

נרצחו, או נמכרו לעבדים. יהודים רבים התייוונו, החליפו את שמם, ומסתתרים בין ההמון היווני. יודעים כי ברגע שיגלו את זהותם האמיתית, דמם בראשם.

הבנתי הבוקר, עד כמה רחוקים אנחנו מגאולה. הרבנים צדקו. אנחנו חוטאים. אבל אין אוזן שתשמע, ואין מי שישמיע.

כל מי שיתנגד, בחרב יומת.

"הצילו!!! הצילו!!!", צעקות נשמעו מקצה הרחוב.

"מה קרה?" אני שומעת את קולו של אבי. אני יוצאת אחריו החוצה. שומעת אישה בוכה, מתחננת לעזרה.

"הבן שלי. הבן שלי נעלם!!!".

המחשבה הראשונה שעולה בי, שאולי הילד שראיתי אתמול בלילה זה ילדה שלה. אבל מהר מאוד אני דוחה את המחשבה הזו. אני נזכרת בפניו הענוגות של הילד, ויודעת כי הוא בן השכנה. זו שהכניסה אותו לקדרה, הייתה אימו.

אבי יצא עם עוד שני גברים לעזור בחיפוש אחר הילד. אולם הרעב הכבד ששרר ברחובות, לא נתן הרבה כוח. במהלך החיפושים מצא אבי את מותו. כך הבנתי מאחד משני הגברים שיצאו איתו לחיפושים. אבי נתקל בילד. אחד היהודים חטף אותו, ותכנן לבשל אותו לארוחה לילדיו שלו. אבי התעמת איתו, ונרצח. דם יהודי נשפך על ידי אדם יהודי.

אני יושבת עליו שבעה. על אבא, על מה שנהיה מאיתנו. יושבת שבעה על ירושלים.

****

ריח שרפה כבד חדר לאפי. כבר חמישה חודשים נערך המצור. ביטני הצטמקה, משקל גופי כשלד עצמות. בשעת הזריחה מצאתי את עצמי מסתובבת ברחובות, מחפשת איזה שהוא עץ חרוב שעוד נותר בו פרי, או עלים. משהו להכניס לפה.

לא מצאתי דבר!

אבי איננו. הצער מהחורבן המתקרב מעיק, יושב על הלב, הרעב גובר, כואב, מדיר שינה. אימי חולה מאוד. אין תרופה. אין רופא. אני פשוט מחכה שמלאך המוות יכנס כבר, ויסיים את המלאכה שהחל.

התקווה שעוד נותרה נמוגה. ירושלים כבר לא תחזור לקדמותה. היא שונה. המקום שהיינו מסתובבים בו בלי פחד, הפך מאיים. הרחובות הגועשים בילדים, ובעצי פרי. ריקים.

אפילו פרח היסמין המטפס בחצר, קמל.

אין תקווה. עוד נותרה מעט אמונה.

טיטוס יחד עם צבאו. הצליחו להפיל כבר שני חומות מהעיר. כל ההגנות הגדולות, נסדקות. הלוחמים, שבורים. מותשים. רעבים.

כולם יודעים שבקרוב טיטוס הרשע. שם רשעים ירקב. יצליח לחדור גם את שכבת ההגנה האחרונה. כולנו חוששים. חלק מהעם חשב להיכנע. אולם זה כבר היה מאוחר מדי.

טיטוס ימח שמו רצה להרוג את הלוחמים, לשבות את הנשים והילדים. לא עניין אותו כלום.

ישבתי אני לצד אימי החולה. אין לנו מים, אין אוכל. רק המתנו למשחית.

ואז זה קרה.

היה זה בערב י"ז בחודש תמוז החומה השלישית הובקעה. טיטוס וצבאו נכנסו והחלו לכבוש את העיר התחתונה. רחוב רחוב, סמטה, סמטה. ריח השרפות הגיע עד לפתח ביתי שבעיר העליונה.

ידעתי שהסוף קרב מאי פעם. לא פחדתי, רק רציתי שיסתיים כבר, לטוב, ולמוטב. מה שיבוא קודם.

שבועיים ערכו לצבא הרומאי עד שהצליחו והגיעו לעיר העליונה.

צרחות, שרפות, עינויים קשים עברו עלינו. אימי נרצחה מול עיני, אותי לקחו בשבי. חושך נפל על העיר ירושלים. כל יופייה אבד. העיר היפה מכל הערים, איבדה את חינה. נותרה כאלמנה.

הכהנים שבעיר, רצו עזבו את משפחותיהם, ונכנסו לשערי בית המקדש. נזכרים מאוחר מדי להגן על הבית בגופם.

אילו רק היינו מקשיבים לרבנים, אילו לא היינו עושים ככל העולה על רוחנו. אילו מחסני המזון לא היו נשרפים. היינו יכולים עוד להינצל.

אבל עכשיו... עכשיו כבר מאוחר.

הגזרה נגזרה. הרשות בידי המשחית, להשחית. ואין אף בריה שיכולה לעצור אותו.

****

אני פוסעת על גבעה, יחד עם כל השבויות. כבולה בשרשראות ברזל. ריחיים על צווארי. כבד לי, אין בי כוח. הרעב הדביק מזמן את ביטני אל הגב. אבל יודעת אני כי ברגע בו אעצור ינחית עלי החייל הרומאי מכה בעזרת שוט הנתון בידו.

אני מסובבת את עיני לרגעים ספורים לאחור. ורואה ענן שחור המיתמר באזור הר הבית. אני נחרדת. בית המקדש נשרף!!! הרשעים הארורים הצליחו להחריב את בית השם!!! בכי עז בקע ממני.

השבויות שעימי מנסות לנחם אותי תוך כדי ההליכה, ללא הצלחה. "בית המקדש! הוא נחרב", צעקתי לפתע. כמו קיבלתי חיים חדשים, חיים שיגוועו בדיוק בסיום המשפט.

לפתע עצרו כולן. מסובבות את ראשן. לא רוצות להאמין. אבל האש נתפסה באבני המקדש. הן צעקו, בכו, נפלו על הארץ. אני נפלתי יחד איתן. לא עניין אותנו המכות שקיבלנו מהחיילים הרומאים. לא פחדנו.

השתטחנו בהשתחוויה, מעניקות כבוד אחרון לבית השם. בצער, בכאב עצום. דומעות, מתפללות תפילה אחרונה, מקוות שאולי ישמע אותנו הק-ל ויושיענו.

החיילים הרומאים נהנו להתעמר בנו. המכות נעשו כואבות מאוד. דם זב מגופנו. פותח פצעים ישנים שהספיקו להגליד.

קמנו והמשכנו בצעידה לעבר קיסריה ומשם אל רומא.

מה הולכים לעשות איתנו? האם נימכר לעבדות? נזרק למאסר? נמות ברעב? חששות כבדים הלכו עימי.

הוכנסו לבטן של אוניה. האכילו אותנו. טיפלו בנו. וכשהגענו לרומא נמכרנו לשפחות.

אוי. נסיונות רבות עברו עלי. איני רוצה להיזכר בכולן. אבל ברוך השם אלוקי הארץ האדם שקנה אותי. מת. אין לו ילדים, רק אישה אחת. כך שבריחה לא אמורה לאוות עבורי בעיה.

אבל אני לא יודעת איך? אין לי כסף. האם מותר לי לגנוב מהגוייה הזאת, על מנת להציל את חיי? אני לא יודעת.

בסופו של דבר החלטתי להשאיל ממנה כסף. אמרתי לה שאני רוצה לקנות כמה בגדים בשוק, ומשום מה היא הסכימה. אני חושבת שמשמיים היו לי לעזר.

הגעתי אל השוק, קניתי בגד רומאי. עליתי על ספינה בחזרה לארץ ישראל.

לא ידעתי איך תראה הארץ. האם נותרו בה יהודים? ואם כן, האם שומרי מצוות הם? גופי רעד מהתרגשות. פחד קינן בליבי.

הרגשתי את יד השם. אבל לא ידעתי מה יעלה בגורלי.

*****​

לראשונה מאז המלחמה הנוראה. חיוך עלה על פניי. פגשתי נערה מתוקה יוכבד מהגליל. היא עברה סיפור חיים דומה לשני. התיידדנו. אנחנו פוסעות יחדיו אל עבר ירושלים הבירה. לא יודעות מה נראה. חוששות.

הגענו אל תוך העיר העליונה. בחשש כבד צעדתי אל בית הוריי.

האם גופתה של אימי, עוד שוכבת על המיטה? האם זכתה להיקבר בכלל? מחשבות עצובות חודרות אלי, מכניסות בי עצב כבד. דמעות זולגות מעיני.

אני מזהה את הבית. נכנסת. הכל חרב, שומם. פיח שחור ממלא את קירות הבית. צימחי בר טיפסו על הקירות. פרח היסמין שב לצמוח, מתפס על החומה המקיפה את הבית.

"הבית מקבל חיים חדשים", חייכתי בעצב אל יוכבד הגלילית.

"אולי זה רמז. תשובה לשאלת הרת הגורל, האם עם ישראל יצמח שוב?" יוכבד מלטפת את היסמין. אני נעמדת לצידה נזכרת באותו לילה בו יצאתי מהבית הזה וראיתי את המראה שחקוק בי לנצח. את אותו בן השכנה, שוכב מגואל בדם.

"בואי", יוכבד הניחה עלי יד. "נלך לבקר באזור בית השם". עצב בקולה. אני מזהה זאת ומצטרפת לעצב שלה. יודעת שלא נשאר מבית השם דבר.

"אני ראיתי כשזה קרה. בית השם איננו. לא נותר ממנו זכר". אני מנסה לדבר על ליבה שלא תחשוב שבית המקדש עדיין קיים. שלא תקרוס מהמראות.

אנחנו צועדות בשתיקה. אני מתפללת בליבי לטוב. לא יודעת עם תפילותי נשמעות.

"תיראי! נעמה. תיראי!!!", אושר ננסך בקולה "נעמה!!!! אני לא מאמינה!!!"

"מה קרה?" אני מתפלאת מהאושר השזור בקולה. "יוכבד. זה מצער. תיראי את החורבן. אני לא מבינה על מה השמחה הגדולה?" דמעות מציפות אותי. בית השם חרב.

יוכבד תפסה את פניי. "על מה את מסתכלת. נעמה?" עיניה הטובות מביטות לתוך עיני. "את לא רואה את האבנים האלו. תיראי איזה קיר גדול שנותר לפלטה".

היה זה הכותל המערבי שהקיף את בית המקדש. שריד אחרון לזכר המקדש.

עמדנו מול האבנים, כמעט רוקדות מרגישות שעם ישראל יצליח להיבנות מחדש. שמשהו ממנו נשאר, בדיוק כמו הכותל.

חיבקתי את יוכבד. מאושרת. מחוייכת.

אני מקווה בליבי, שיום יבוא ועמינו יחזור לכאן. לבית המקדש. להקריב קורבנות. לעלות לרגל. לשמחה הגדולה. להפיץ את אורה של ירושלים בעולם.

-סוף-​

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה