בשביל להיות בטוח...

[חגי פאהן]

ואיך צריך לומר את אותו המשפט בנסתר עבר?
הָנָה בהם בני אדם?

כן, ואותם בני אדם נֶהֱנוּ על ידו.

 

[רפ]

@חגי פאהן
אני מבינה שאתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהפועל הַפָּעִיל שגורם לבנין נפעל חייב להיות בבנין קל.

לפי דעתי יש מקרים שבהם יש זוג פעלים שהפעיל = פִּעֵל, והסביל = נפעל.
לדוגמא: אִבֵּד => נאבד.

 

[חגי פאהן]

@חגי פאהן
אני מבינה שאתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהפועל הַפָּעִיל שגורם לבנין נפעל חייב להיות בבנין קל.

לפי דעתי יש מקרים שבהם יש זוג פעלים שהפעיל = פִּעֵל, והסביל = נפעל.
לדוגמא: אִבֵּד => נאבד.

לכאורה צ"ל אָבַד, "וכאשר אבדתי אבדתי". לא שולל שזה יכול להיות שורש מיוחד, אבל הבאתי דוגמאות מהגמרא שהשתמשו בבניין קל, "והנאך", "והנאני".

 

[רפ]

לכאורה צ"ל אָבַד

לא יודעת, נשמע לי לא נכון לומר: אָבַדְתִּי את הארנק.

"והנאך", "והנאני"

אני לא לומדת גמרא, אבל מעניין אותי לדעת איך אפשר לדעת מה הניקוד של המילה?
איך היו כותבים את אותו שורש/גוף/זמן וכו' בבנין פִּעֵל?

 

[חגי פאהן]

לא יודעת, נשמע לי לא נכון לומר: אָבַדְתִּי את הארנק.

התכוונתי אָבַד ולא נאבד. ארנקי אבד.

אני לא לומדת גמרא, אבל מעניין אותי לדעת איך אפשר לדעת מה הניקוד של המילה?
איך היו כותבים את אותו שורש/גוף/זמן וכו' בבנין פִּעֵל?

אולי תגלה לנו כבודה? מי אמר שקיימת צורה כזו בבניין פיעל? אך אם היתה, כתבתי לעיל שהיה כתוב "והנך", "והנני", כמו "וְצִוְּךָ" "צִוָּנִי".

 

[רפ]

א. נכון...
ב. אף אחד לא אמר. מהסגנון של תגובתך נראה שקיבלת רושם שאני מתריסה, וזה לא נכון.
שאלתי בתמימות והנושא באמת מעניין אותי.
וסליחה שלא היתה לי הסבלנות לקרוא את כל ההסברים שכתבת קודם, זה כנראה היה חוסך לי כמה שאלות.

 

[חגי פאהן]

א. נכון...
ב. אף אחד לא אמר. מהסגנון של תגובתך נראה שקיבלת רושם שאני מתריסה, וזה לא נכון.
שאלתי בתמימות והנושא באמת מעניין אותי.
וסליחה שלא היתה לי הסבלנות לקרוא את כל ההסברים שכתבת קודם, זה כנראה היה חוסך לי כמה שאלות.

ח"ו לא הבנתי ככה. הכל בסדר. כך דרכי בדיונים - לשאול את כל השאלות האפשריות ולערער על מה שרגילים לחשוב.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

חבר שלח לי במייל:
אבותינו בתימן אמרו 'להתנאות' (לפחות הבלאדי), כמו בנוסח התלמוד שלפנינו (לאפוקי מכת"י מינכן) והרמב"ם (האמיתי). והר"ש ב"ר מרדכי (איני יודע מיהו אבל הוא מובא בילקוט מפרשים ברמב"ם פרנקל) גורס 'להתהנות'. ועי' מגיד תעלומה (על הרי"ף, לבעל הבני יששכר) שפירש להתנאות מלשון תנאי, ואף לרש"י שפירש 'להתנאות = ליהנות' אין כוונתו לשנות את הנוסח אלא רק לפרש ולכן צ"ל להתנאות ולא כמו "סידורים" שכתבו ב"טעות" ליהנות. עכת"ד. וזה פלא, כי זה (ליהנות) נוסח הטוש"ע! [ונוסח הרי"ד: 'להתעדן'].

ועי' אם אתה רוצה בסידור עליות אליהו מש"כ שם ובהערה למטה.

 

[עיגול רבוע]

מצינו הנאה בבניין קל, כמו בע"ז יז. "והנאך", "והנאני". ואיזה עוד בניין זה יכול להיות חוץ מקל (=הֲנָאֲךָ, הֲנָאָנִי)? אם זה היה פיעל, היה צ"ל וְהִנְּךָ, וְהִנָּנִי, כמו וְצִוְּךָ (יתרו יח כג), וְצִוָּנִי. ואולי הוא פתאום קיבל א', כמו שבלשון מקרא עָשְׂךָ ובלשון חכמים עֲשָׂאֲךָ, וצ"ל וְהִנָּאֲךָ? זה חידוש, והמוציא מחבירו עליו הראיה.

והנך והנני נראה כמו המשמעות ה"פשוטה" של תבות אלו, ולכך אין פלא שנעשה כאן הנאך והנאני. מה גם שאין להביא ראיה מלשון תורה ללשון חכמים. ואיני יודע למה קראת לסובר כך "המוציא" לאחר שכבר הבאת דוגמא לכך. ואפשר להביא דוגמאות נוספות כגון: קנהו בלשון תורה וקנאו בלשון חכמים. כך גם בנאו (אבל אין במקרא "בנהו").
מוזר לומר שיש "הנה" בבנין קל.
האם תוכל לומר בקצרה מה הוקשה לך בנוסח שלמדונו רבותינו "ליהנות" (כלומר כדי שבני אדם יֵהנו)?

 

[עדיאל]

האם תוכל לומר בקצרה מה הוקשה לך בנוסח שלמדונו רבותינו "ליהנות" (כלומר כדי שבני אדם יֵהנו)?

הנוסח הוקשה אפילו לי, חסר-דקדוק כרוני שכמוני.
כי או שהבורא ברא אותם או כדי להַנות, או שהם נבראו כדי ליהָנות. "ברא בו כדי ליהנות" הוא נוסח מוקשה קמעה.

 

[עיגול רבוע]

הנוסח הוקשה אפילו לי, חסר-דקדוק כרוני שכמוני.
כי או שהבורא ברא אותם או כדי להַנות, או שהם נבראו כדי ליהָנות. "ברא בו כדי ליהנות" הוא נוסח מוקשה קמעה.

נבראו כדי שיהנו מהם בנ"א.
הנוסח אמנם חריג, אבל בדר"כ נהוג אצל בני ישראל שלא שינו מדרך שנמסרה מדור-דור שלא להגיה בדברי רבותינו מפני קושיות כגון אלו. וידוע שהגר"א מוילנא לא עשה שום הגהה מבלי שהיו לו על כך עשרות ראיות.