הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
בסיפור זה מסתתרים מספר שקרים\פרטים לא הגיוניים. גלו אותם!
יום ב' דראש השנה
"אמא, אין כמו החרימה שלך!" טען שלום בפה עמוס, "כל ליל שבת בישיבה, כשמגישים את הקציצות האשכנזיות האפורות האלה... געפילעפיכס! אני נשרף מגעגועים לדגים החריפים שלך!" סיים בפאתוס. חיוך חלף על פניו של אבא לשמע תיאורו של שלום. גם הוא חווה את מסע הייסורים של בחור ספרדי שורשי בישיבה אשכנזית ליטאית 'כבדה'.
"אתה סתם מגזים, שלום" מחה יוספי. "געפילטע הוא לא כזה נורא. עניין של הרגל" הוא חייך. תמרי אשתו הנהנה במרץ. היא בת למשפחה 'חצי-חצי' ואמה האשכנזית הכירה לבעלה מטעמים רבים שלא חלם שקיימים.
"תראו אותו, נשוי חודשיים וכבר הלכו לו בלוטות הטעם!" צחק שלום.
אבא ניסה להחליף נושא. "אתם יודעים שכמעט לא יצאנו ידי חובה בתקיעת שופר יום? הבעל תוקע סיפר לי שנתגלה סדק בשופר ממש בתחילת הפיוטים של קדושה, והוא רץ לרב בבהלה" אבא נעצר לפתע, מגביר את הדרמה. "נו, ומה הרב אמר?" שאלה אמא "הוא אמר לו להחליף שופר לתקיעות דמעומד ובינתיים הוא יבדוק את הסדק. רק לאחר ברכת כהנים הרב החזיר לו את השופר ופסק שהוא כשר". "אז יצא שהחליפו פעמים את השופר" אמר יוספי, "לא ביג דיל, שלום - תביא את הפסטו". "תמרי, מישהו דופק בדלת?" שאלה אמא. "אני אפתח!" התרוממה מהספה רחל בת השמונה ורצה אל הדלת.
בדלת עמד אדם מוזר. הוא היה שיכור כלוט ובגדיו היו מהודרים בהפרזה. הוא שתק.
"חג שמח" אבא קם אליו, "אתה מחפש מישהו?"
האיש עדיין שתק, מתנשם במהירות.
אבא נרכן אליו. "אתה צריך עזרה?" שאל-קבע. שלום ניגש לאבא ולחש לו "הוא נראה שיכור לחלוטין". אבא הנהן "יכול להיות שהוא חווה הרעלת כבד. אתה יודע איפה מילר גרים? רוץ תגיד לו שיש פה מקרה שנראה דחוף".
פתאום האיש פתח את פיו: "אתה דוידי?" הוא הצביע על אבא.
"אני!" אישר אבא, מופתע לחלוטין.
"אני תלמיד של אבא שלך, הרב יהודה שטרן, ואני רוצה לבקש ממכם מחילה".
"מחילה?! על מה?"
המשך יבוא... (או שלא)
בינתיים מצאו את הפרטים הבעייתים בסיפור!
יום ב' דראש השנה
"אמא, אין כמו החרימה שלך!" טען שלום בפה עמוס, "כל ליל שבת בישיבה, כשמגישים את הקציצות האשכנזיות האפורות האלה... געפילעפיכס! אני נשרף מגעגועים לדגים החריפים שלך!" סיים בפאתוס. חיוך חלף על פניו של אבא לשמע תיאורו של שלום. גם הוא חווה את מסע הייסורים של בחור ספרדי שורשי בישיבה אשכנזית ליטאית 'כבדה'.
"אתה סתם מגזים, שלום" מחה יוספי. "געפילטע הוא לא כזה נורא. עניין של הרגל" הוא חייך. תמרי אשתו הנהנה במרץ. היא בת למשפחה 'חצי-חצי' ואמה האשכנזית הכירה לבעלה מטעמים רבים שלא חלם שקיימים.
"תראו אותו, נשוי חודשיים וכבר הלכו לו בלוטות הטעם!" צחק שלום.
אבא ניסה להחליף נושא. "אתם יודעים שכמעט לא יצאנו ידי חובה בתקיעת שופר יום? הבעל תוקע סיפר לי שנתגלה סדק בשופר ממש בתחילת הפיוטים של קדושה, והוא רץ לרב בבהלה" אבא נעצר לפתע, מגביר את הדרמה. "נו, ומה הרב אמר?" שאלה אמא "הוא אמר לו להחליף שופר לתקיעות דמעומד ובינתיים הוא יבדוק את הסדק. רק לאחר ברכת כהנים הרב החזיר לו את השופר ופסק שהוא כשר". "אז יצא שהחליפו פעמים את השופר" אמר יוספי, "לא ביג דיל, שלום - תביא את הפסטו". "תמרי, מישהו דופק בדלת?" שאלה אמא. "אני אפתח!" התרוממה מהספה רחל בת השמונה ורצה אל הדלת.
בדלת עמד אדם מוזר. הוא היה שיכור כלוט ובגדיו היו מהודרים בהפרזה. הוא שתק.
"חג שמח" אבא קם אליו, "אתה מחפש מישהו?"
האיש עדיין שתק, מתנשם במהירות.
אבא נרכן אליו. "אתה צריך עזרה?" שאל-קבע. שלום ניגש לאבא ולחש לו "הוא נראה שיכור לחלוטין". אבא הנהן "יכול להיות שהוא חווה הרעלת כבד. אתה יודע איפה מילר גרים? רוץ תגיד לו שיש פה מקרה שנראה דחוף".
פתאום האיש פתח את פיו: "אתה דוידי?" הוא הצביע על אבא.
"אני!" אישר אבא, מופתע לחלוטין.
"אני תלמיד של אבא שלך, הרב יהודה שטרן, ואני רוצה לבקש ממכם מחילה".
"מחילה?! על מה?"
המשך יבוא... (או שלא)
בינתיים מצאו את הפרטים הבעייתים בסיפור!
