גם אני קיבלתי טלפון מאראלה

  • הוסף לסימניות
  • #1
כשאראלה מלוטו גריל התקשרה ועדכנה אותי שזכיתי בפיס, הייתי בטוח שזו מתיחה. שאלתי שוב ושוב מי זה, מי זה. אמרתי לה שבכלל ללא קניתי כרטיס אבל היא רק חייכה את החיוך המפורסם ואמרה "אני שמחה להפתיע אותך, זכית בזכייה ללא כרטיס, ההשתתפות בלוטו גריל היא הטבה אוטומטית דרך חברת האשראי".

איך שהעולם התקדם, בעידן הטכנולוגי שלנו אפשר אפילו למשוך כסף מכספומט ללא כרטיס, כך שלזכות בפיס זה עניין של מה בכך.

רק אחרי שהשתכנעתי התחילה ההתרגשות, רציתי לדעת כמה הסכום אבל התברר שזה מורכב יותר, כנראה בגלל העובדה שזה ללא כרטיס.

לקחתי כוס מים וצלחתי את השלב המייגע של אימות פרטי האשראי עם נהלי הבטיחות של לוטו גריל שיהיו בריאים, לא מוותרים אפילו על השלוש ספרות המחוקות מאחורה. בשלב הזה הסבירה לי אראלה את דרך הפעולה הגאונית. סיכויי הזכייה בלוטו הם אחד לשישה עשר מיליון, לא מעט. אלא שהמומחים והמתמטיקאים של לוטו גריל מצאו נוסחה ייחודית לשטח את סך האפסים ובכך לצמצם את הסיכויים לאחד לשישה עשר בלבד, מה שכבר הופך לסיכוי נראה לעין.

כיון שהנוסחה של לוטו גריל מעקרת את כל הגרלת הפיס מתוכנה ולאחר הליך משפטי ארוך, הגיעה לוטו גריל להסדר מול המדינה ומפעל הפיס ולפיו בכל חודש עשרה זוכים בלבד יעשו שימוש בנוסחה, עובדי לוטו גריל עצמם מנועים מלהשתמש בנוסחה למרות רצונם העז להתעשר בקלות, הם יאלצו לייחל כאזרחים מן השורה להיכלל ברשימת עשר ברי המזל שנבחרים בהגרלה מפוקחת ע"י רואי חשבון ועורכי דין.

היות והפרפקטציונרים של לוטו גריל לא מסתפקים בפחות ממאה אחוזי זכייה והיות וסיכויי הזכייה אחרי שיטוח האפסים עומדים על אחד לשישה עשר, יצרו מומחי החברה מתווה השתתפות בשש עשרה הגרלות לוטו שונות היוצרות יחד סטטיסטיקה מנצחת שבה אזכה בלפחות אחת משש עשרה ההגרלות. מדובר בהגרלות על סכומים של החל מארבעה מיליון ומעלה כך שהסכום החודשי של 250 ₪ שאדרש לשלם בשנה הקרובה, לכל הדעות הוא סכום פעוט. בכל מקרה באם לא אזכה באף פרס, לוטו גריל תישא באחריות וכספי יוחזר.

ההסברים של אראלה עשו רושם הגיוני. הרי רבים מחברי רוכשים כרטיסי פיס ולוטו מפעם לפעם ובכל זאת לא זכור לי שאחד מהם סיפר שזכה בפרסי המיליונים, תמיד האשמתי את ראשי מעל הפיס והאראלות למיניהם שגונבים לעצמם את כל הכסף, אבל הנה שוחחתי עם אראלה והיה הייתה נשמעת גברת הגונה, ודאי לא גנבת.

חלפתי בדרכי על פני דוכן פיס, התמלאתי חמלה על בחור תמים ששילם שם ממיטב כספו על כרטיס בעוד שהפרסים הגדולים יתחלקו ביני לבין חברי לזכייה. רציתי למשוך אותו משם אבל חששתי שאם אחשוף את הסוד תתבטל הזכייה.

אחר הצהריים התקשרה שוב אראלה, זכיתי בפרס נוסף. באופן כללי אני לא אדם שזוכה בהגרלות ועכשיו ביום אחד פעמיים, המשיח כנראה עומד להפציע. מתוך עשרת הזוכים המאושרים, אחד זוכה בכל חודש להיות סוכן של לוטו גריל ולאפשר גם לבני משפחה וחברים לטעום את חלום הזכייה בפיס והאחד הזה הוא אני.

המגרילים שיגיעו דרכי אמנם לא יקבלו את הנוסחה המושלמת של סיכוי אחד לשישה עשר אלא רק אחד למאה שישים, מצד שני אין הגבלה על מספר המגרילים ככל שהם נרשמים דרכי.

קפצתי על המציאה בשתי ידי. אחת הצרות הגדולות של זוכים בהגרלות זו צרות העין של ידידיהם ולכן זכייה שלהם גם הם בפיס מהווה פתרון נהדר, בפרט שאני מרוויח אחוזים נאים מסך הזכיות שלהם, בכל מקרה זה ודאי שווה את האלפיים חמש מאות של הדמי רישום סוכן.

לא יאומן! נתקלתי במגוון תגובות לא צפויות בכלל, מגיחוך וסיפורים מסמרי שיער ועד טריקות טלפונים. אנשים חולמים כל החיים להתעשר בקלות וכשזה מגיע למרחק פסיעה מהם, מאבדים הזדמנויות בגלל חששות הזויים.

אחר כך יבואו לבקש טובות אבל אני לא אשמור להם טינה כי הם לא אשמים, מי שאשם וגם ייתן על כך את הדין הם אלה שממציאים את כל אותם סיפורי בדים ומונעים ממשפחות אברכים חיים של רווחה כלכלית.

כבר בשבוע הראשון זכיתי בחמש מאות שקלים שהועברו ישירות לחשבון שלי באתר לוטו גריל. כן כן, אין על השקיפות והחדשנות של לוטו גריל. ניתן לראות את הנתונים אונליין באזור האישי באתר. בשלב הזה לא השתלם לי למשוך את הכסף לבנק כי יש רווח אחוזים ככל שהסכום באתר עולה. האתר כמובן מאובטח ברמה גבוהה כך שאין סיבה לחשוש.

אחת המעלות בלוטו גריל זה שהם חושבים על כל פרט. כיון שעמדתי לקראת שינוי משמעותי בחיי לפחות מבחינה כלכלית, יצר אתי קשר הראל – יועץ ההשקעות של החברה והציג בפני את הטרנדים החמים בעולם ההשקעות, חלקם בלעדיים לסוכני לוטו גריל.

התלבטתי בין הלוטו המולדובי שהמתאפיין בסיכון גבוה אך מאפשר השקעה גמישה בהרבה לעומת הלוטו הקוריאני שנחשב סולידי יותר על כל הכרוך בכך. בסופו של דבר הציע לי הראל אפיק השקעה שהוא די חדש אך מומלץ בגלל המעלות הרבות שלו, מדובר בהשקעה בארצות דרום אמריקה המשלבת סולידיות מופחתת כמו הקוריאני עם הגמישות של המולדובי, אבל הפלוס הגדול הוא שהיא אינה תלוית מדינה והיא מתנהלת במקביל בברזיל, מקסיקו ואורוגוואי.

מכרתי את הדירה שלי והפכתי אותה להשקעה מניבה. הסכומים באתר הולכים ומטפסים והצלחתי כבר לשכנע כמה חברים להצטרף להצלחה.

לאחרונה האתר של לוטו גריל לא זמין, זה די מרגיז כי מאוד נחמד לראות כל בוקר את הגרפים של הכסף עולים, כנראה מחליפים שם שרת, בכל זאת הם הפכו לחברה בינלאומית. ניסיתי להתקשר לאנשי הקשר שלי בחברה אבל לא הצלחתי להשיג אותם, אני מאמין שהם עסוקים בפתיחת הסניף במולדובה.

אשתי פתאום התחילה להילחץ אבל אני אופטימי כי אבא שלי לימד אותי שאין דבר כזה כסף קל, חייב להיות קצת לחץ בדרך אליו. ובכל זאת כדי להרגיע את אשתי הבטחתי לה שכשאשיג את הראל או את אראלה אפדה את כספי ההשקעה וארכוש המון קרקעות חקלאיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כשאראלה מלוטו גריל התקשרה ועדכנה אותי שזכיתי בפיס, הייתי בטוח שזו מתיחה. שאלתי שוב ושוב מי זה, מי זה. אמרתי לה שבכלל ללא קניתי כרטיס אבל היא רק חייכה את החיוך המפורסם ואמרה "אני שמחה להפתיע אותך, זכית בזכייה ללא כרטיס, ההשתתפות בלוטו גריל היא הטבה אוטומטית דרך חברת האשראי".

איך שהעולם התקדם, בעידן הטכנולוגי שלנו אפשר אפילו למשוך כסף מכספומט ללא כרטיס, כך שלזכות בפיס זה עניין של מה בכך.

רק אחרי שהשתכנעתי התחילה ההתרגשות, רציתי לדעת כמה הסכום אבל התברר שזה מורכב יותר, כנראה בגלל העובדה שזה ללא כרטיס.

לקחתי כוס מים וצלחתי את השלב המייגע של אימות פרטי האשראי עם נהלי הבטיחות של לוטו גריל שיהיו בריאים, לא מוותרים אפילו על השלוש ספרות המחוקות מאחורה. בשלב הזה הסבירה לי אראלה את דרך הפעולה הגאונית. סיכויי הזכייה בלוטו הם אחד לשישה עשר מיליון, לא מעט. אלא שהמומחים והמתמטיקאים של לוטו גריל מצאו נוסחה ייחודית לשטח את סך האפסים ובכך לצמצם את הסיכויים לאחד לשישה עשר בלבד, מה שכבר הופך לסיכוי נראה לעין.

כיון שהנוסחה של לוטו גריל מעקרת את כל הגרלת הפיס מתוכנה ולאחר הליך משפטי ארוך, הגיעה לוטו גריל להסדר מול המדינה ומפעל הפיס ולפיו בכל חודש עשרה זוכים בלבד יעשו שימוש בנוסחה, עובדי לוטו גריל עצמם מנועים מלהשתמש בנוסחה למרות רצונם העז להתעשר בקלות, הם יאלצו לייחל כאזרחים מן השורה להיכלל ברשימת עשר ברי המזל שנבחרים בהגרלה מפוקחת ע"י רואי חשבון ועורכי דין.

היות והפרפקטציונרים של לוטו גריל לא מסתפקים בפחות ממאה אחוזי זכייה והיות וסיכויי הזכייה אחרי שיטוח האפסים עומדים על אחד לשישה עשר, יצרו מומחי החברה מתווה השתתפות בשש עשרה הגרלות לוטו שונות היוצרות יחד סטטיסטיקה מנצחת שבה אזכה בלפחות אחת משש עשרה ההגרלות. מדובר בהגרלות על סכומים של החל מארבעה מיליון ומעלה כך שהסכום החודשי של 250 ₪ שאדרש לשלם בשנה הקרובה, לכל הדעות הוא סכום פעוט. בכל מקרה באם לא אזכה באף פרס, לוטו גריל תישא באחריות וכספי יוחזר.

ההסברים של אראלה עשו רושם הגיוני. הרי רבים מחברי רוכשים כרטיסי פיס ולוטו מפעם לפעם ובכל זאת לא זכור לי שאחד מהם סיפר שזכה בפרסי המיליונים, תמיד האשמתי את ראשי מעל הפיס והאראלות למיניהם שגונבים לעצמם את כל הכסף, אבל הנה שוחחתי עם אראלה והיה הייתה נשמעת גברת הגונה, ודאי לא גנבת.

חלפתי בדרכי על פני דוכן פיס, התמלאתי חמלה על בחור תמים ששילם שם ממיטב כספו על כרטיס בעוד שהפרסים הגדולים יתחלקו ביני לבין חברי לזכייה. רציתי למשוך אותו משם אבל חששתי שאם אחשוף את הסוד תתבטל הזכייה.

אחר הצהריים התקשרה שוב אראלה, זכיתי בפרס נוסף. באופן כללי אני לא אדם שזוכה בהגרלות ועכשיו ביום אחד פעמיים, המשיח כנראה עומד להפציע. מתוך עשרת הזוכים המאושרים, אחד זוכה בכל חודש להיות סוכן של לוטו גריל ולאפשר גם לבני משפחה וחברים לטעום את חלום הזכייה בפיס והאחד הזה הוא אני.

המגרילים שיגיעו דרכי אמנם לא יקבלו את הנוסחה המושלמת של סיכוי אחד לשישה עשר אלא רק אחד למאה שישים, מצד שני אין הגבלה על מספר המגרילים ככל שהם נרשמים דרכי.

קפצתי על המציאה בשתי ידי. אחת הצרות הגדולות של זוכים בהגרלות זו צרות העין של ידידיהם ולכן זכייה שלהם גם הם בפיס מהווה פתרון נהדר, בפרט שאני מרוויח אחוזים נאים מסך הזכיות שלהם, בכל מקרה זה ודאי שווה את האלפיים חמש מאות של הדמי רישום סוכן.

לא יאומן! נתקלתי במגוון תגובות לא צפויות בכלל, מגיחוך וסיפורים מסמרי שיער ועד טריקות טלפונים. אנשים חולמים כל החיים להתעשר בקלות וכשזה מגיע למרחק פסיעה מהם, מאבדים הזדמנויות בגלל חששות הזויים.

אחר כך יבואו לבקש טובות אבל אני לא אשמור להם טינה כי הם לא אשמים, מי שאשם וגם ייתן על כך את הדין הם אלה שממציאים את כל אותם סיפורי בדים ומונעים ממשפחות אברכים חיים של רווחה כלכלית.

כבר בשבוע הראשון זכיתי בחמש מאות שקלים שהועברו ישירות לחשבון שלי באתר לוטו גריל. כן כן, אין על השקיפות והחדשנות של לוטו גריל. ניתן לראות את הנתונים אונליין באזור האישי באתר. בשלב הזה לא השתלם לי למשוך את הכסף לבנק כי יש רווח אחוזים ככל שהסכום באתר עולה. האתר כמובן מאובטח ברמה גבוהה כך שאין סיבה לחשוש.

אחת המעלות בלוטו גריל זה שהם חושבים על כל פרט. כיון שעמדתי לקראת שינוי משמעותי בחיי לפחות מבחינה כלכלית, יצר אתי קשר הראל – יועץ ההשקעות של החברה והציג בפני את הטרנדים החמים בעולם ההשקעות, חלקם בלעדיים לסוכני לוטו גריל.

התלבטתי בין הלוטו המולדובי שהמתאפיין בסיכון גבוה אך מאפשר השקעה גמישה בהרבה לעומת הלוטו הקוריאני שנחשב סולידי יותר על כל הכרוך בכך. בסופו של דבר הציע לי הראל אפיק השקעה שהוא די חדש אך מומלץ בגלל המעלות הרבות שלו, מדובר בהשקעה בארצות דרום אמריקה המשלבת סולידיות מופחתת כמו הקוריאני עם הגמישות של המולדובי, אבל הפלוס הגדול הוא שהיא אינה תלוית מדינה והיא מתנהלת במקביל בברזיל, מקסיקו ואורוגוואי.

מכרתי את הדירה שלי והפכתי אותה להשקעה מניבה. הסכומים באתר הולכים ומטפסים והצלחתי כבר לשכנע כמה חברים להצטרף להצלחה.

לאחרונה האתר של לוטו גריל לא זמין, זה די מרגיז כי מאוד נחמד לראות כל בוקר את הגרפים של הכסף עולים, כנראה מחליפים שם שרת, בכל זאת הם הפכו לחברה בינלאומית. ניסיתי להתקשר לאנשי הקשר שלי בחברה אבל לא הצלחתי להשיג אותם, אני מאמין שהם עסוקים בפתיחת הסניף במולדובה.

אשתי פתאום התחילה להילחץ אבל אני אופטימי כי אבא שלי לימד אותי שאין דבר כזה כסף קל, חייב להיות קצת לחץ בדרך אליו. ובכל זאת כדי להרגיע את אשתי הבטחתי לה שכשאשיג את הראל או את אראלה אפדה את כספי ההשקעה וארכוש המון קרקעות חקלאיות.
מסוג הטקסטים שגורמים לי לשקול שינוי שם ל"זנב לאריות".
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #7
@דוכסוסטוס שים מהר מהר חותמת מים או קולה על הטקסט לפני שהוא ייהפך לקד"מ של העמותות נגד ההשקעות והפירמידות.
אם יהפך לקד"מ וכו' והיה זה שכרך. לא סותר את זה שאתה צריך לשים חותמת וודקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
עדיין אקטואלי, מסתבר:)
תודה דוכסי.

מתבייש לספר, אבל אתמול קיבלתי טלפון מחסוי, והגברת הנחמדה טענה שהיא מביטוח לאומי, לא פחות.
נו, מי יעז לנתק לה בפנים?
נתתי ושיתפתי פעולה. רק אחרי שהיא שאלה כמה שאלות מחשידות, דרשתי ממנה לציין את מספר התז שלי. היא הקריאה מספר שגוי, הסברתי שזה לא אני, ובזה תמה השיחה.

כועס על עצמי:)
אסור אסור אסור לתת פרטים לאנונימים משום סוג. במייל או בטלפון.

וטיפ לתועלת?
חבר סיפר לי פעם שקיבל טלפון מפלוני שהזדהה כחוקר במשטרה (!!).
השיבו החבר קר הרוח: ומניין אדע שאתה חוקר?
הוא אמר מה שאמר, לבסוף נאלץ למסור מספר טלפון של התחנה, והחבר החזיר לו צלצול לשלוחה המבוקשת.
כל כך חכם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מתחת לעמוד חשמל זקן ונוטה על צידו, על שפת כביש מבוקע ודהוי, ישב בחור בעל עיניים חולמניות, והחזיק בידו כרטיס לוטו שמצא לפני שעה קלה.
בשכונת הרפאים הזאת, אין איש ברחוב הישן, רוח צוננת בעלת ריח מפחיד שנשבה על האספלט ההסדוק הביאה אליו את הכרטיס המקומט

"יכול להיות?!"

הבחור עצם עיניו ונדמה לו שהוא פולש לחלום לא לו.
הוא הרגיש תקווה מרעידת לב, יחד עם אשמה אפלה.

"לא ייתכן, הרי..."

"ואולי דווקא כן"

עפרורית שחורה לבנה העיפה הרוח מתוך סדקי הכביש.
ציפור מבריקת עיניים נחתה על גדר מולו.
הביטה.

הבחור הרים את הנייר אל מול השמש ודמיין שזהו מכתב ממרחקים, ממישהו שתמיד צפה בו, ולא הציג את קיומו לעין.

האם החיים שלו משתנים?

העיר האבודה זרקה לו חידה אכזרית
כל חלון ברחוב, כל רעף בגגות, כל ענן מתרחק, הפך לרמז.
הכל נצבע בסוד פראי.

הרוח התגברה, ושרקה בין מרזבים חלודים, שקיות ריקות עפו לכיוון אחד, ענפי עצים המו כמו גלים, והשמש שחקה בהם כמו קצף לבן זהוב. עמוד החשמל חרק, צירי מתכת כואבים.

הבחור קם על רגליו ושאג אל המרחבים.

הציפור שמולו בבהלת משק כנפיים המריאה והתיישבה על ארובת הגג, עדיין מביטה בו.

שאגתו חזרה אליו מהדהדת מכתלי העיר הריקה.


הוא התחיל ללכת עם הכרטיס הקמוט בין אצבעותיו.
מחזיק בו כמו שמחזיקים סוד חלש מדי כדי לשרוד, אבל יקר מדי כדי לוותר עליו.
הוא יצא מחוץ לעיר, וצעד בדרך העפר שעלתה וירדה בגבעות אינסופיות.
הערב כבר ירד על השביל המתרחק, ירח צהוב ועצוב נדלק מעליו להאיר את דרכו באלומה יבשה וחיוורת.
הכרטיס, שלא היה ברור אם הוא מציאה מקרית, פתיון שטני, מתת אהבה, בדיחה של הגורל, נסיון משמיים - נעשה כבד מרגע לרגע.

בכל פעם שהביט בו, עלה בו רחש קטן של תקווה, כזה שנולד מעצם האפשרות, לא מהסיכוי.
אבל בכל פעם שהרים את ראשו אל הדרך המתמשכת לפניו, ראה רק את חייו - אותם חיים שלא משתנים לעולם.
התהייה, החיפוש, התקווה, הכאב, הזכרונות, והזמן שלא מרפא כלום.

...הוא לא בדק.

לא מפני שפחד לגלות את האמת, אלא מפני שהבין שהתקווה עצמה היא הדבר היחיד שעוד מחזיק אותו זקוף.
שה"לא לדעת" הוא המקום האחרון שבו החלום שלו עדיין נושם.

עם כל צעד, הרוח התגברה, והכרטיס רעד בידו כמו כנף מרוטה.
בראותו בסופו של דבר את ביתו מרחוק.
את שדרת החנויות השוקקת. את תחנת הלוטו הבודדת, הזוהרת בכחול, עטויית פרסומות, הבטחות לאושר.
הוא נעצר.
הביט בכרטיס פעם אחרונה.
ושחרר.

הרוח סחפה את הכרטיס הלאה, מעיפה אותו מעל הגבעות, עד שנעלם בחשכה.
הוא עמד שם, בוהה אחרי הנקודה שכבר איננה, מרגיש איך משהו ממנו ניתק יחד עם הדף הדק הזה.

כשפנה ללכת הבייתה, בלי כרטיס ובלי חלום.
היו צעדיו קלים יותר.
כאילו דווקא הוויתור על האפשרות הבלתי-נודעת פינה מקום לאפשרויות אחרות, אמיתיות, ובעלות משמעות, ששמישהו עוד עשוי להניח בדרכו
סיפור בהמשכים חולף ונותר
פרק 1

השמיים היו כהים מתמיד. הלילה היה קר. הוא התעטף במעילו העבה, נושם את האוויר הנקי. הים זהר מולו. בוהק ומפזר ניצוצות לכל עבר.

"שוב אתה כאן". נשמע קול מוכר מאחוריו. הוא לא נע.

"אני אמור לחשוב שקרה משהו? שוב?" הוא הניח יד על כתפו וסובב אותו אליו בנחישות.

הוא עפעף קלות בעיניו. "אתה לא אמור לחשוב כלום. תחזור לחיים הנעימים שלך ואל תעסיק את עצמך בצרות שלי. גם כך אין בכך תועלת".

הוא השפיל את מבטו, נושם עמוקות. "לא אעזוב אותך. גם אם נראה לך שזה מיותר אני יודע כמה אתה צריך מישהו שיהיה איתך בזה. אל תתכחש. חוץ מזה שקשה לי לראות אותך ככה. אתה יקר לי יותר ממה שאתה חושב".

"אני יקר לך? עם כל התלונות, הרטינות והמרי שלי, עם כל הצרות והחיים שלא האירו לי פנים. עם הכפיות טובה שלי שאני לא באמת יודע להעריך אותך על כל מה שאתה עושה בשבילי… לך יש חיים יפים. בית יציב, חברים ומשפחה תומכים. למה אתה צריך להתחבר עם אדם חסר מזל כמוני?" שאל בכנות, מזמן עבר את שלב הכאב על כך. הפסיק לשאול שאלות, גם לא בינו לבין אלוקים, לא שאל למה החיים תמיד היו כה קשים בזמן שלאחרים האירו פנים.

חברו הטוב נעץ בו מבט עז. "יש לך אפשרות איך להסתכל על החיים שלך. כך או כך אתה יודע שכרגע הם לא עומדים להשתנות. אני לא ממעיט מהסבל שלך, אבל אם אתה רוצה לנהוג בחכמה תנסה להודות על מה שיש. הקדוש ברוך הוא, הוא אבא שלך, ואין לו שום רצון לגרום לך לצער. כל דבר הוא הכי טוב בשבילך, בעתיד הוא יבנה אותך. תדע לך שאני מרגיש את הרגשות שלך כלפיי ואני יודע שאתה מעריך ומודה לי בדרכך שלך. על שאלתך האחרונה לא אענה. אתה מכיר אותי טוב מדי בשביל לדעת את התשובה גם ללא עזרה ממני".

"כי אתה טוב מדי". ממלמל חברו בעיניים כבויות. "לי לא היה זמן להיות טוב לאחרים בזמן שאפילו לעצמי איני טוב…"

חברו התעלם ממלמוליו הדיכאונים והביט ישר לתוך עיניו. "אחרי החושך הכי גדול מגיע האור הכי גדול. אם תלמד לחיות גם בחושך, תהפוך אותו לאור. לטוב".

גוש של מועקה התכדרר בגרונו. הים מולו סער. רעמים התגלגלו וגשם החל לרדת.

הוא הפנה את מבטו לחברו שהביט בו בחיוך רך. זרועו חלפה על כתפו בעידוד.

הוא זכר את המבט הזה. את עיניו האפורות של חברו.

לפני שכבו.

כך, אחרי זמן לא ארוך. ספר את הכאב הנוסף בחייו. שלא היה מוכן להשלים איתו. והוא המשיך לצרוב את ליבו. בעיקר משום שלא דעך.

מתי הבחין שמשהו לא בסדר? אולי שהבחין שהוא מדבר לעצמו? שחברו כלל אינו מקשיב לו, דבר נדיר שקרה עקב אופיו הקשוב.

"הכל בסדר דביר? אתה מרגיש טוב?" הוא הביט בו בדאגה.

דביר חייך אליו בחולשה. "קצת סחרחורות. לא משהו רציני".

הוא הנהן. "תרגיש טוב". איחל לו. הם המשיכו ללכת ברחוב השקט. עוברים את הכביש במעבר חצייה.

הם היו קרובים לשפת המדרכה כשפניו של דביר החווירו וברכיו פקו.

אופנוע מהיר חלף בדהרה על פני הכביש השקט. דוהר ישר אליהם.

"דביר! תחזיק בי, תחזיק מעמד". הוא ניסה לתמוך בו ללא הצלחה. דביר היה נראה נורא. פניו היו כמעט שקופות וגופו לא נשמע לו.

הראל לא הבחין כלל באופנוע השועט לעברם. הוא שמע אותו כמובן, אך מוחו שהיה עסוק בעזרה לחברו לא קישר שהוא מתקרב לכיוונם, חשב לתומו שהוא דוהר בנתיב הצמוד לו.

הכל קרה תוך שניות ספורות.

דביר התאושש מעט וניסה לקום, הראל הרים את עיניו המבועתות אל נהג האופנוע שבהה בו במבט דומה.

הוא שמע חבטה עזה. קול הטחה. ואז שקט. דממה.

הוא פקח את עיניו רגע לאחר מכן. מביט בזעזוע במראות הקשים.

האופנוע היה זרוק על הכביש. מרוסק לגמרי. נהג האופנוע נע על האספלט הרטוב, אוחז ברגלו המדממת ונושך שפתיים בכאב.

כל זה לא עניין אותו. הוא זינק לעבר חברו. דם נראה על מצחו, עיניו עצומות. הוא מיהר להניח שתי אצבעות על צווארו.

דופק קלוש.

הוא התבונן בחברו למספר שניות. פניו של חברו עטו גוון כחול. הוא לא נשם.

דמעות של לחץ עלו בעיניו. לו רק היה משתתף בקורסים של העזרה ראשונה היה יכול להועיל לחברו כעת.

יללות סירנה של אמבולנס נשמעו. הוא התרומם. בעקבות האמבולנס הגיעה ניידת משטרה שבאה לחקור את אירוע התאונה.

הוא השאיר לנהג האופנוע המבועת להתמודד עם חוקרי המשטרה והתייצב ליד הפרמדיקים שעטו על דביר.

"דפיברילטור". זרק החובש מעל גופו של דביר וקיבל מיד את הפריט לידיו. מחבר אותו אל הגוף הדומם.

"ממליץ על שוק חשמלי". נשמע קול מתכתי מתוך המכשיר.

החובש ספר את השניות בליבו והתרחק מגופו של הפצוע. הלה הזדעזע, ראשו נשמט לאחור מעוצמת השוק החשמלי.

החובש התקרב שוב אל הפצוע, מודד את הדופק. הנשימה עוד לא חזרה. הוא חיבר אליו מכשיר הנשמה. חזהו של דביר עלה וירד. הראל חש בהקלה רגעית.

הפרמדיקים החליפו מבטים ואז הנהנו. "נפנה אותו".

אחד הפרמדיקים הבחין בו פתאום. "אתה קשור אליו".

עיניו התערפלו. קולו נשנק. "אני חבר. חבר טוב".

"אתה רוצה להתפנות איתו?" שאל. הראל הנהן. נכנס לתוך האמבולנס. עיניו דומעות ללא הרף. שוב הוא בסיטואציה הזו. ולא, הוא לא מסוגל להכיל אובדן נוסף.

אחד הפרמדיקים הבחין בסערה האופפת אותו. ניגש אליו, "אתה בסדר?"

הראל בהה קדימה. מבטו לא יציב.

"זו לא פעם ראשונה שזה קורה לך, מקרה כזה. נכון?" שאל הפרמדיק בעדינות.

הראל הנהן. מראות רצים מול עיניו.

רכב הפוך. מרוסק. הוא צועק, מבחין בבהלה שהוא שומע רק את עצמו.

מה זה אומר? כולם נפגעו?

הוא לא שם לב שהוא שותת דם. מתרומם בזהירות, מחפש דופק.

לשווא.

זה היה הלילה הנורא בחייו.

אחר כך באו. הסבירו. ניסו לעודד.

השבעה חלפה עליו כשהוא מנותק לחלוטין מהסובבים אותו. דביר היה היחיד שהצליח להוציא אותו מהאפטיות שלו. הוא דיבר בקול נמוך, הסביר. הביא את הראש ישיבה שידבר איתו. היה לצידו. עודד. הוא תמך בו לאורך כל ההתאוששות.

הוא לא האמין שהוא ישכח. כן ידע שהוא יעבור את זה. בזכות דביר.

זה מה שהיה. דביר ישב לידו ימים ולילות ורק הקשיב לו. לתחושותיו, ללבטיו. ספג בדממה את הדמעות שלו.

עכשיו גם זה לא.

דביר…

רק שיקום מזה. הוא לא יכול לעשות לו את זה. לא יכול להשאיר אותו לבד.

כמו מתוך ענן של ערפל שמע את הפרמדיק מדבר איתו. "תספור עד עשר, הכל יהיה בסדר".

לספור עד עשר?

משהו קר הרטיב את זרועו, הוא חש דקירה קלה. משהו בתוכו נרגע. הוא פקח את עיניו.

הם הגיעו לבית החולים. כשהיו קרובים כבר הספיק להתקשר להוריו של חברו הטוב. לגמגם משהו. הם הבטיחו שיבואו מהר, שאלו אם הוא בסדר ומה שלום דביר.

הוא ענה שהכל בסדר איתו.

ודביר? הוא לא ידע. גם העדיף שלא לחשוב.


אשמח להערות והארות!
מה שאדם עושה...

ג'ון:

אנחנו מרימים כוסית, הפרצוף שלי נראה המום כמו פרצוף של מישהו שכל אחד מהחברים שלו עדכן אותו בסוד שמכינים לו מסיבת הפתעה. והכי מבדר אותי, שכל אחד בטוח שהוא היחיד שהדליף לי. אני והחברה יושבים ביחד בבר ומלהגים על החיים, אני מבסוט מכל שניה במסיבת ההפתעה לרגל הגיעי לגיל בגרות. טדי טוען כעת שהוא לא מבין איך אפשר לקרוא לאדם כמוני בגיר. מי שצוחק מכיר אותי, ומי שלא צוחק פשוט לא שמע את טדי.

ויש עוד משהו שנחמד לי לא פחות מהשמפניה שאני שותה, וזה שאני כבר לא צריך לריב עם המוכר הקלוץ של הלוטו. זה מרגיז להסביר לו כל פעם שאפילו שמי שבתמונה של תעודת הזהות נראה אפרו-אמריקני, (באמריקה אסור להגיד כושי, זה גזעני) ואני לבן עם שער כתום, זה הת"ז שלי והצלם או אנ'לא יודע מי הוא זה שהתבלבל. והכי מבאס- שהוא לא משתכנע בסוף. ת'אמת, הייתי מעדיף תעודת זהות של אחד שיותר דומה לי, אבל אין מה לעשות, רק הכושים כאלה פראיירים. אף חבר לא הסכים להביא לי גם תעודת זהות וגם כסף לקנות כרטיס וגם את הזכיה, אם אגריל. יש לי חברים סתומים לפעמים, הם לא מאמינים לי שיש לי שיטה להגריל כסף בקלות. בעיה שלהם. הם מפסידים חבר עשיר.

"ג'וני," זה אייב, מנסה להתגבר על הרעש שמקימים האנשים בבר, "מתי אתה מתכנן לנסות ת'שיטה שלך?" נהיה רעש שקט יותר, התשובה שלי מעניינת לא רק אותו. "אחרי שתאמין שהיא קיימת". אני מחזיר לו בשיניים, נהנה לדפוק את שנינו גם יחד.

"או.קי." הוא קד אלי, כמה זוגות עיניים ננעצות בפרצופים שלנו. "אני מאמין בשיטה של ג'וני להרויח כסף בקלות!" הוא צעק בהתלהבות, וג'ימי שעמד קרוב שמע אותו מלחשש מיד אחר כך: "כשזה לא על חשבוני..."

"מי עוד מאמין?" אני מנסה לנצל את הטיימינג, מעביר את הכדור למגרש של כולם. עכשיו, כשהם חושבים שאני כבר לא צריך מהם שום דבר, אין להם בעיה להאמין בשיטה שלי אמון עיור. החברים הטובים שלי מאשרים כולם שהם מאמינים לי, ואז אני מגלה את הקלפים. "מי שמאמין בשיטה שלי- שיתרום לי כסף לממש אותה!" על זה הם לא חשבו, ואני כמו תמיד מצליח להפתיע אותם. אני תולש מפית מאחד השולחנות, מקער אותה בידי, ומודיע: "להוציא ארנקים, חבר'ה! גמרתם עם ההתחמקויות! מפה אני יוצא עם כסף!" ואני עובר בין כולם, מתפרצף מול מי ש"שכח" את הארנק בבית. ובסופו של תהליך, יש לי 132 דולר ביד. דבר ראשון אני מפלח 28 דולר, דמי טרחה, ומודיע לכולם שהגענו ל104 דולר.

ואז אני סוחב כמה משועממים, ואנחנו צועדים ביחד לקנות כרטיסי הגרלה.

נראה לי שהמוכר של הלוטו נמצא שם בערך מאז שסבא שלי נולד, וכנראה הוא כל כך מיושן שהוא אפילו לא שמע שהעולם שייך לצעירים. הפעם כבר לא אכפת לי. יש לי תעודת זהות, ומבחינתי שיתפוצץ. אני קונה כרטיסי הגרלה!

אנחנו נכנסים, והסבאל'ה הזועף מהלוטו לא מצליח להבליע את האנחה. "מה עכשיו, ג'ינג'י, איזה כושי התרמת לך הפעם?"

"אני אף פעם לא התרמתי כושי, סבאל'ה גזען." אני יורד עליו, וזה תענוג, "אני התרמתי אפרו-אמריקנים. לפי החוק, באמריקה אין כושים. אבל הפעם, אני באתי עם התעודת זהות שלי. זקנצ'יק," אני מתלהב, וגם הקול שלי מעיד על כך, "אני קונה כרטיסים!"

ובשביל האקשן, אני שולף את תעודת הזהות של המנקה שלנו ג'ורג' וזקאז. הזקן נובח עלי, ואני זורם עם זה. אני נורא אוהב כלבים! ואני גם אומר לו את זה. ואז כבר נמאס לי לריב איתו, הוא מעצבן! צועק כל הזמן אותו דבר! שיגוון! תכל'ס, אני שולף את הת"ז החדשה שלי. הסבאל'ה לא מאמין, הוא הופך אותה, מחפש איך אפשר לפסול אותנו. לא מצליח.

"ג'ינג'י," הקול הזקן שלו חורק, "קח כמה כרטיסים שאתה צריך, ועוף לי מהעיניים!" הוא מובס. "אין בעיה," אני נראה מאוד רגוע, "תן לי 104 כרטיסים של דולר." הוא מתחיל להביא, ואז הוא נעצר, העיניים הזקנות שלו מצטמצמות. "קטנצ'יק," הוא מחזיר לי, "למה כל כך הרבה?" אני לא מתבלבל. "סבאל'ה, בשביל שיהיה לך מה לשאול. לא עניין שלך, תביא כרטיסים וסתום ת'פה." הוא מביא, ואני מנסה את השיטה שלי, ממלא בכל הכרטיסים את אותם מספרים ומגיש לזקן. הוא מכניס אותי להגרלה, אני עומד שם לוודא את זה. ואז אני והחברה יכולים לעזוב אותו לנפשו. את אנחת הרווחה שלו שומעים בכל ווירג'יניה, כנראה.

-------
המשך יבוא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה