קורונה גם לכם צמחו קרניים מהקורונה? << אשכול לפריקת תסכול >>

  • הוסף לסימניות
  • #62
דבר אחד הבנתי פה באשכול
שאלה שנהנות וכיף להן (וכך גם שכנתי ש"דווקא נהנית") זה כי המחשב נוטל חלק במשימת העסקת הילדודס..
מה שלא מקובל אצלי ועוד הרבה מאיתנו...
אני ממש לא הבנתי ככה.
חבל לשפוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
לא רק אצלך.
אני מרגישה שפתחתי מסעדה.
גם מבלים במטבח כל היום וגם דרישות קולינריות.
("אמא תשטפי לי את העוף יש עליו לכלוכים").
עזבי זה נושא בכלל מתסכל,אני מסיימת לנגב את שאריות ארוחת הבוקר ומיד כבר מוצאת את עצמי מוזגת צהריים
היום ניסיתי כזה פתרון
ככה השיש נשאר נקי והנילון לפח
(בבקשה בלי הערות על הארוחה הדלה שבאה כתוצאה מסיום ארוחת צהריים בשעה 4)
20200322_235352.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
עזבי זה נושא בכלל מתסכל,אני מסיימת לנגב את שאריות ארוחת הבוקר ומיד כבר מוצאת את עצמי מוזגת צהריים
היום ניסיתי כזה פתרון
ככה השיש נשאר נקי והנילון לפח
(בבקשה בלי הערות על הארוחה הדלה שבאה כתוצאה מסיום ארוחת צהריים בשעה 4)
יפה שאת מוצאת זמן להוציא את המצלמה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אני מוכרחה לציין,
שהגישה שלי חיובית לגמרי לעניין.
עזבתי הכל וזה מה שאני עושה.
הום סקולינג.
חינוך ביתי.

אני והילדים.

לא רע בכלל.
טוב לנו מאד ושמח.
ואפילו אצל חלק מהילדים אני רואה שיפור התנהגותי/ רגשי ניכר.

למרות הקושי - זה לא קל. והעייפות.
עדיין יש למצב הזה גם הרבה מאד פלוסים.
כאלו שהיו אמורים להיות חלק משגרת חיינו ואבדנו אותם.
וקצת עכשיו אנחנו מקבלים חזרה.
לצערי אני רואה על הילדים שלי שינוי ניכר וממש ממש לא לטובה..:(
ילד בן כמעט ארבע מתוק ומקסים עדין כזה כי הוא גדל בין בנות, פשוט לא להכיר אותו.. נהיה שובב ופרוע צועק כל היום ושר בדציבלים בלתי נסבלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
דבר אחד הבנתי פה באשכול
שאלה שנהנות וכיף להן (וכך גם שכנתי ש"דווקא נהנית") זה כי המחשב נוטל חלק במשימת העסקת הילדודס..
מה שלא מקובל אצלי ועוד הרבה מאיתנו...

אין לי בכלל מחשב בבית. והמוצר הכי טכנולוגי שהילדים שלי חשופים אליו עכשיו זה טטריס בלי בטריה.

חשוב לי לציין - זה לא שזה קל.
התקופה לא פשוטה, גם אני בערב נואשת למעט שקט ופרטיות (ולוקחת אותם)

אבל באופן כללי זה זה:
אבל אחרי זה גם לאמהות האלה אני אומרת תתפסו את המושכות, תארגנו סדר יום, תנהלו את הילדים ולא הם אתכן, תצפו קדימה ותנסו להכניס ענין וספוק לילדים ולעצמכן. לא אחרי שהם מנדנדים. רגע אחד קדם.

פשוט לנהל את המצב במקום שהוא ינהל אותנו. אם כבר הוא ככה.

אם מראש הפנמתי שאין שנ"צ, אני לא מתוסכלת שהיא איננה.
וגם אצלי צריך הרבה אוכל (אני כותבת להם מה התפריט ומה שעות הארוחה ומרשה לנשנש בין לבין, זה קצת עוזר הידיעה שבזמן X יהיה אוכל וזה יהיה האוכל הזה/ההוא)
וכל היום מסדרים ומתבלגן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
שיהיו בריאים.
הבוקר התעוררתי לשיח בין בן ה5 לבת ה3, תגידי סליחה!-סליחה! עוד הפעם! סליחה! וככה איזה 20 פעם, יצאתי לבדוק מה קרה, מסתבר שהחכמולוג פירגן לה דפי צביעה ולורדים אייך לא-על המיטה שלה, והיא כמובן גלשה מסביב, ועל כל קו שהוא מצא דרש התנצלות. איזה בוקר נהדר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לפעמים עדיף לשחרר במנות קטנות תוך כדי.....
איזה.. אני כל הזמן בתוך חלום בלהות, מחכה להתעורר.
יותר בשבילם.. פחות בשבילי.
הלכתי לצוד ביצים, חזרתי עם ארבע תבניות. ריחמתי עליהם סגורים ומסוגרים.
ולכל מי שיגיד לי שאפשר לצאת להתאוורר.. שיכנס מהר לבידוד! (ושיזהר לו שם!)
כי הלוגיסטיקה של לארגן את כולם שיוכלו לצאת החוצה לטייל, יותר מדי מורכבת בשביל ה10 דקות שנהיה בחוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
רק דבר אחד מתמיה אותי. למה בדור שלנו חייבים לספק לילדים תעסוקה 24/7.
לאן נעלמה היכולת שלהם להעסיק את עצמם?
אני לא מאלו שמתרפקות על העבר בערגה אבל אני זוכרת בהחלט שאמא שלי כמעט ולא נדרשה לשאלה הזו.
(ומילא עכשיו כשאסור לצאת זה מובן אבל בחופש הגדול ובשאר ימי הפגרה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
לצערי אני רואה על הילדים שלי שינוי ניכר וממש ממש לא לטובה..:(
ילד בן כמעט ארבע מתוק ומקסים עדין כזה כי הוא גדל בין בנות, פשוט לא להכיר אותו.. נהיה שובב ופרוע צועק כל היום ושר בדציבלים בלתי נסבלים.
עזבי, הדציבלים זה מהחיידר. אני עברתי לחצי טון, אז הוא מתאזן אט אט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
רק דבר אחד מתמיה אותי. למה בדור שלנו חייבים לספק לילדים תעסוקה 24/7.
לאן נעלמה היכולת שלהם להעסיק את עצמם?
אני לא מאלו שמתרפקות על העבר בערגה אבל אני זוכרת בהחלט שאמא שלי כמעט ולא נדרשה לשאלה הזו.
דוקא הילדים שלי מפתיעים אותי ממש בפרקי הזמן הארוכים שהם משחקים לבד, עם עצמם. ביצירתיות מופלאה ובלי לפרוץ גבולות.
והם קטנים, הגדולה בת 5.

כמובן שברגע שאני מנסה להספיק משהו בזמן הזה - קורה משהו שמזעיק אותי לזירה ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
רק דבר אחד מתמיה אותי. למה בדור שלנו חייבים לספק לילדים תעסוקה 24/7.
לאן נעלמה היכולת שלהם להעסיק את עצמם?
אני לא מאלו שמתרפקות על העבר בערגה אבל אני זוכרת בהחלט שאמא שלי כמעט ולא נדרשה לשאלה הזו.
זאת יכולת של ילדים, ויתכן שהיא תורשתית.
הילדים שלי בהחלט מעסיקים את עצמם,
ולכן בלילה כשאני רוצה לראות אותם במיטות הם עדיין עסוקים - - -
ואז נפתח כזה אשכול :) .
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
זאת יכולת של ילדים, ויתכן שהיא תורשתית.
הילדים שלי בהחלט מעסיקים את עצמם,
ולכן בלילה כשאני רוצה לראות אותם במיטות הם עדיין עסוקים - - -
ואז נפתח כזה אשכול :) .
יש לי רק אחד שלא נפל רחוק מהעץ והוא מעסיק את עצמו בקריאה וחלומות בהקיץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
המשפט הכי שגור על לשונם של ילדיי
אמא אפשר 2 עוגיות?
זה רק אצלי?ולא הם לא רעבים
אמא אני רעב.
המשפט הקבוע שמגיע אחרי "קדימה להתקלח!"
או אחרי "עכשיו כולם ללכת לישון".
עדיין לא הצלחתי לעלות על המילה המדויקת שגורמת לתופעת הלוואי הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
  • הוסף לסימניות
  • #77
כבר כמה שנים אצלי.
בערך מאז שהגדול שלי הגיע לגיל...

אבל משהי כאן כתבה שזה הקושי שלה - זכותה.
למי שרגילה לזה זה באמת קשה בלי, התכוונתי שאני בשגרה הרגילה לא מגיעה לזה בשום אופן
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
למי שרגילה לזה זה באמת קשה בלי, התכוונתי שאני בשגרה הרגילה לא מגיעה לזה בשום אופן
אני לא רגילה לזה בשגרה. אני אוספת ילדים ב4 מהמעון ומאותו רגע אין לי רגע דל.
יש משהו שגרתי בימים אלו? אבל אם אני רוצה לעבוד משרה מלאה, ובשום אופן שהילדים לא יהיו ברקע אז היה ברור לי שמכניסים את זה לשגרה.
המחיר נכון להערב היה שהקטן נרדם קרוב ל11.00 בעלי שלם את המחיר בהבנה גמורה.
לא ממליצה, לא מיעצת, כל אחת והנתונים שלה. רק אני שוב חוזרת צריך להתאים את הנתונים החדשים לשגרה החדשה. שום דבר ביום יום שלי לא דומה למה שהיה לפני שבוע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה