התייעצות *@* גמילה ממוצץ *@*

[אמא לשלוש]

אני גמלתי לפני חודשיים 2 בנות ביחד אחת בת 5.5 והשניה בת 3.5
עשינו טקס שלם של נסיעה לעץ מוצצים, תלינו את המוצצים, עשו שלום למוצץ (וקיבלו תעודת בוגרת מהמתנס)
בנוסף הדפסתי מבצע ענק עם 14 מוצצים כשכל בוקר הם צבעו מוצץ אחד ובסוף הלכנו לחנות לקנות משחק רציני...
דברנו על זה לפני כן שיהיו מצבים שירצו מאד חזק את המוצץ ולא יהיה להם, לכן עשינו רשימה של כמה דברים שהם יהיו תחליף, לדוג: 3 עדשים, איגלו, חיבוק וכו (רעיונות שהם נתנו)
בנוסף כל לילה נתתי להם רבע כדור מלטונין ואפילו פחות שיעזור להם להרדם
זה עבד פלאים...
גם אני הייתי מופתעת מהתוצאות

אחרי 5 לילות גם לא הייתי צריכה לתת את המלטונין. הן נרדמו בלי בעיות...


מה שהכי משמח שעכשיו ללא המוצצים נהיה הרבה יותר רגוע בבית אין בכיות ונדנודים על המוצץ, אין דביקיות...
בכלל אני מרגישה שהגמילה ממש ביגרה אותן!

לדעתי רבע כדור מלטונין רק לכמה ימים עד שיתרגל...

איזה תהליך מהמם

 

[רינה דיצה]

מה עושים עם בת 2 שצמודה למוצץ בצורה הזויה,
היא אפילו לא מוצצת כל הזמן רק זה תלוי לה בזווית הפה אבל אין מצב להוציא לה,
מדי פעם מצליחים להחביא לכמה דקות אבל אז היא נזכרת ומחפשת אותו.
כל הילדים שלי היו עם מוצצים בעיקר בלילה או שקיבלו מכה וכד' והיא כל הזמן ובגלל זה לדעתי היא לא מדברת הרבה.
יש למשהו עיצה?

 

[פנינה ריימונד]

ומחפשת אותו.

שתחפש
לא להיכנע
צריך כוחות נפש אבל לטובתה...

 

[לעת עתה]

מה עושים עם בת 2 שצמודה למוצץ בצורה הזויה,
היא אפילו לא מוצצת כל הזמן רק זה תלוי לה בזווית הפה אבל אין מצב להוציא לה,
מדי פעם מצליחים להחביא לכמה דקות אבל אז היא נזכרת ומחפשת אותו.
כל הילדים שלי היו עם מוצצים בעיקר בלילה או שקיבלו מכה וכד' והיא כל הזמן ובגלל זה לדעתי היא לא מדברת הרבה.
יש למשהו עיצה?

הבן שלי בן 2.5 היה בדיוק כך.
לא היה מצב להוציא את המוצץ לרגע.
אפילו תמונה עלובה אחת אין לו בלי מוצץ כי הוא לא מסכים.
את הפלא התחילה לחולל הגננת, הוא הסכים לתת לה את המוצץ ובאמת מאז הרבה יותר קל גם בבית.

 

[מעצבי על]

כפותחת האשכול מעניין אותי דבר כזה
שבוע וחצי בלי מוצץ, הוא כבר לא מזכיר אותו, רק ישן מאוחר.
כבר 3 ימים עצבני.
זה מחוסר שינה?
אם כן, מה עושים?

היה לי את הסיפור הנ"ל עם מעט שינוי כמובן...
אצלי הגדול יותר בן 5+ חזר בפעם הראשונה מרופאת השיניים ואמרה לו שמגיל 3.5 זה לא טוב לשיניים והחליט שזהו (אבל הוא היה תמיד כבר רק בלילה )
ואחיו בן 4 החליט שהוא רוצה להיות כמוהו (והוא היה גםבמהלך היום אחרי הלימודים,להרגע ממכה,עיפות וכד') וככה זה נמשך שהוא רצה להיות גדול וכו'
אבל לאט לאט ראיתי שממש לא בטוח שזה טוב לו כי להירדם היה לו קשה מאדדדדד אבל הייתי סבלנית והייתי לידו הרבה ואפילו היו זמנים שנרדם במיטה של ההורים
בקיצור- לא תאמינו פתאום גיליתי שהוא מכניס קצת אצבע ומבחינתי זה יותר גרוע ממוצץ ואז התחילה המלחמה והיה לו יותר קשה להרדם בגלל כל רעש וכו'
אז אחרי שיקולים ובאמצע לילה אחד שממש התעורר בבכיות וכל חיבוק וכד' לא עזר לו הבאתי לו מעט מוצץ (שהחבאתי...)
אני ראיתי שהוא עזב את המוצץ מידי בפתאומיות ומתדירות רבה יותר לבכלל לא וזה ממש לא היה טוב והיה צריך לעשות בהדרגה
והיום הוא נמצא עם זה מעט בשביל להרדם ומקוה שהוא מעצמו יחליט שכבר לא צריך כי בגדול הוא יודע וכו'

המסקנה שלי שחיבים לזרום עם הילד בגבול הטעם הטוב ז"א שזה חובה בצורה שהילד מסוגל לזה מכל הבחינות ולא בגלל שאומרים ואפילו שהוא יודע שהוא גדול כי אחרת זה מתנקם במקום אחר (לדג' עם אצבע קשה פי מליון להיגמל והולך איתך לכל מקום...)
בהצלחה רבה!

המלצה שלי לגמילה טובה לגדולים
בבוקר לשים את המוצצים (כל מה שבבית) בארון סגור וכשהילד חוזר הביתה בצהרים בכלל לא רואה ולא להשאיר על המיטה וכד'

 

[רינה דיצה]

שתחפש
לא להיכנע
צריך כוחות נפש אבל לטובתה...

מחפשת בבכי....
שתבכה?
ברור שאני לא נכנעת מיד אבל אחרי כמה זמן אם לא הצלחתי להסיח את דעתה אני נכנעת.

 

[רינה דיצה]

הבן שלי בן 2.5 היה בדיוק כך.
לא היה מצב להוציא את המוצץ לרגע.
אפילו תמונה עלובה אחת אין לו בלי מוצץ כי הוא לא מסכים.
את הפלא התחילה לחולל הגננת, הוא הסכים לתת לה את המוצץ ובאמת מאז הרבה יותר קל גם בבית.

כרגע הגננת אומרת שהיא לא מצליחה להוציא לה אולי רק לפעמים ל10 דק'

 

[קרן אור]

לא קראתי הכל, חייבת להוסיף משהו ששמעתי בהנחית הורים, ואותי הציל כבר הרבה מאד גמילות...
את המתנה קונים מיד! לא מחכים שהילד יוכיח שהוא ראוי לה...
כך את משדרת לילד שאת מאמינה בו, וזה בדיוק מה שהוא צריך כדי להתמודד עם האתגר.
(במאמר מוסגר זה גם מה שעוזר לי להתמיד, כי אחרי שנסעתי עם הילד לחנות צעצועים והשקעתי במתנה של 100-150 ש"ח, אני לא אמהר להפסיק את התהליך...)

הגמילה בעצמה לא תמיד פשוטה, יש רגעים שהילד מבקש להחזיר את המתנה, ולחזור למוצץ, מנסים להסיח את הדעת ומיום ליום נהיה קל יותר.
אני תמיד מחזקת את עצמי שבעוד שבועיים נהיה אחרי הכל, וזה באמת כך, אחרי שבועיים קשה לדמיין את הילד עם מוצץ...
כל מה שכתבתי נכון לגמילות סביבות גיל 3, באופן אישי לא מסוגלת לגרור עם מוצץ מעבר לגיל הזה, יש לי חברות שטוענות שאם מחכים עוד קצת הילד גומל את עצמו, אולי, לא מסוגלת לחכות שהנס יקרה.

 

[מדינאית]

תלוי בבגרות של הילד-
*אבל בהדרגה זה חייב לדעתי-הוא לא נוגע במוצץ במשך היום בכלל! רק בלילה!
(שיתוף פעולה מצד הגננת מועדף ממש-אין מוצץ בגן!)

*אני מציגה לו את זה בתור עסקת חבילה, אם אתה קטן- אז גם אתה לא תצא איתנו למקומות של הגדולים...ואם אתה גדול- אז כל היום הוא מקבל הטבות-מקבל דברים ראשון, נשאר לשחק עוד כמה דקות וכ'- כי אתה גדול!

*כמה שיותר הומור וקלילות-סיפרתי לו באריכות שהיה ילד שגדל ונהיה אבא ולא הסכים להוריד את המוצץ, ולאט לאט לא הבינו מה הוא אומר(עשיתי קולות מצחיקים של דיבור) והוא גם רב עם הילדים שלו על המוצץ ...הוא צחק המון....זה קצת המחיש לו עד כמה זה אבסורד שילד גדול כמוהו ישאר עם מוצץ!!!

*כמובן פרס גדול עם מבצע, והמון המון צומי ומחמאות בתמורה...

(דרך אגב- תודה לה' מראש הרגלתי אותם לסוגי מוצצים שונים במחשבה על הגמילה- ברגע שגומלים- המוצצים שלו לא נמצאים יותר בשום מקום...לעולם לא נתתי לא להשתמש בשל הקטן...)