גן לגלאי 2-3 מה עדיף?

[pessi&chani]

זהו כנראה שהמושגים שלי גבוהים מידי, אמא שלי גננת כבר 25 שנה, אבל גננת מדהימה ששואבת ילדים מכל קצוות העיר, אני לא חולמת להשוות אליה, אבל לפות מינימום של איכפתיות.

 

[אות ומופת]

פסי וחני (את פסי או חני? ), אני חושבת שבמקרה שלך, הבעיה יותר ההרגשה הכללית שיש לך מהגן, ולא פרטים כאלה ואחרים.

גם לי יש משפחתון, ואמנם חלק מהדברים שציינת הם באמת לא מקובלים (שום תמונות על הקיר?!), אבל למשל דלת נעולה - גם אצלי. עניין של בטיחות בסיסית. רשימת שמות הילדים - לא חשבתי לחלק (אבל נתת לי רעיון לשנה הבאה). לא אומרת את מספר הילדים - יכול להיות שזה משתנה, שיש כאלה שמגיעים לחצי שבוע, וכדומה. גם אני מתקשה להגיד את המספר המדוייק... הגננת יוצאת בשעה של המנגנת - אני לא רואה בזה בעיה, לא קיבלו תמונה בסוף השנה - זה באמת חבל, אבל אפשר לדון לכף זכות (לי למשל אין מצלמה).
אצלי למשל, הגן מתנהל בחדר הילדים, ועם כל הרצון הטוב וההשתדלות (ואני מאוד משתדלת), אין אפשרות שהוא יהיה נקי ומסודר כמו גן שלא משמש לשום צורך אחר.

מה שאני אומרת זה שבכל גן יש יתרונות וחסרונות. כל פרט בפני עצמו הוא שולי, אך אם מה שאת מרגישה זה כמו שאת אומרת, שהגננת לא מספיק נותנת את הלב, אז לא הייתי שולחת לשם את הבת.

 

[ליקי]

תגידו רק אני ביקורתית כ"כ בנושא גנים?, הבן שלי לומד בגן, וזה נראה שרוב ההורים מרוצים, שלוים ורגועים, אמנם הגננת נחמדה ורגועה אך כמו שיהא רגועה כך מידת ההשקעה שלה, אני מרגישה שהיא לא מספיק משקיעה, לא מספיק נותנת את הלב, לא מסיק מתלהבת, כאילו עובדת כדי לצאת ידי חובה ולהרוויח נקי את הכסף, לא מעצבן?!
דוג' קטנות - מתחילת שנה לא קיבלתי שום דף של שמות הילדים (גילאי שנתיים שלש), אף פעם לא תגיד לי את מס' הילדים, הדלת תמיד נעולה וכשאני רוצה להכנס מעט פנימה אני מרגישה שפשעתי, אין ום תמונות על הקירות, מסיבת סוף שנה הילדים לא קיבלו אפילו תמונה אחת!, בשעה שהמנגנת נמצאת הגננת יוצאת מהחדר, (חצי שעה של חופש), אין תאום בין הנושא בגן לנושא המנגנת, אין יותר משיר אחד עלוב בדף קשר.
בקיצור...., הילד נהנה (לא מתלהב) ללכת לגן, אבל אני מעט מאוכזבת, השאלה אם שנה הבאה לשלוח לשם גם את הבת?
תגידו זה נכון שהורים שולחים לגן ולא מתעניינים ולא מראים שום אכפתיות, כולם "מאוד מרוצים"???

אז מי הבעייתי פה?

רשימה של ילדים לא כולם נותנים. גם לי זה מאוד חבל. שנה שעברה חילקו לנו בתחילת שנה וככה ידעתי איפה יש חברים שגרים קרוב וכו' היום אני לא יודעת.

השקעה בעבודות אני אישית לא מחכה לזה כ"כ חשוב לי יותר שהילד ילך בשמחה לגן! וחבל לי שאני רואה עבודה שהגננת עבדה עליה כ"כ קשה. יותר משמח אותי דף שכולו קישקושים ומדבקות שהבן שלי עשה. (בן 4..)

שהגן נעול זה נורמלי. וגם אצלנו הייתה גננת שפתחה חריץ, והשחילה את הילד אבל היא למדה מהר מאוד שאני אמא חוצפנית ונכנסתף לראות את הגן ואת הילד שלי. (יותר עניין אותי לראות אותו בחברה מאשר אם יש קישוטים על הקירות אפילו שהיה ויפים!)
במשך הזמן הגננת למדה שאני אמא אכפתית ולא ביקורתית מידי ולכן אפילו הזמינה אותי למדורה של ל"ג בעומר או למסיבת סיום אפילו שלא היו עוד הורים.

בקיצור מה שאת רוצה את יכולה להשיג אם זה מעניין אותך.
שיש אמא שמתעניינת יש גננת שגם מתיחסת יותר בתשומת לב.

 

[אושר]

השאלה היא מה נקרא אצלך "לב"?
מזכרות מיוחדות? קישוטים מפוארים?
הבת שלי נמצאת בגן שאין בו שמץ קישוט על הקיר (גן פרטי בבית), העבודות מינימליסטיות. כן, היא מגיעה עם עבודות של גואש, פלסטלינה, מדבקות, צבעים, דבק וגרוטאות אבל אף פעם לא חזרה משם עם יצירה אומנותית (של מערת ר' שמעון וכד')
אין שם ריתמיקה (יש באזורנו די הרבה גנים פרטיים בלי ריתמיקה ולדעתי זה חסר מאוד. אבל ההורים לא דורשים ואני לא יכולה כ"כ לדרוש כי קרובת משפחתי כאן ריתמיקאית וחושבים שאני מנסה ליחצן אותה)
אבל- יש הרבה מאוד לב! את רואה את היחס של הגננת לילדה לא רק בגן, גם ברחוב. אני שומעת אותה מאחורי הדלת, רואה כמה טוב לילדה בגן. זה נקרא אצלי לב!
מדובר בגן של גיל שנה וחצי.
מובן שבשנה הבאה אני מצפה ליותר (מבחינת עבודות לדוגמא וריתמיקה) וכמובן שכיף לקבל מזכרות ותמונות מהגן. אבל זה בכלל לא מקום ראשון אצלי במעלה!