דרוש מידע גן שפה בנים. שאלה לגבי לימוד קריאה

  • הוסף לסימניות
  • #1
ערב טוב
מה מקובל בגני שפה? מי אחראי לכך שהילדים ידעו לקרוא ע"מ להשתלב אח"כ בחיידר?
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
חוקית -אסור להם לבקש ממך לממן מורת קריאה, אבל בפועל זה מה שקורה...
כי רק ככה מדביקים את הפער במיוחד אם מתכננים לשלב אותו תוך שנה שנתיים בחיידר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
יש גני שפה שמקנים את הקריאה כחלק מתכנית הלימודים
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מקפיצה
הבן שלי כעת לומד בגן שפה (גן מכינה)
ודורשים מאיתנו ההורים לממן לימודי קריאה (360 ש"ח לחודש)
מישהי יכולה להסביר לי למה ההורים צריכים לשלם את זה?
הם לא מקבלים תקציבים גם בשביל זה?
ואם זה אכן לא חוקי, אפשר לעשות עם זה משהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מקפיצה
הבן שלי כעת לומד בגן שפה (גן מכינה)
ודורשים מאיתנו ההורים לממן לימודי קריאה (360 ש"ח לחודש)
מישהי יכולה להסביר לי למה ההורים צריכים לשלם את זה?
הם לא מקבלים תקציבים גם בשביל זה?
ואם זה אכן לא חוקי, אפשר לעשות עם זה משהו?
את לא חייבת לממן. תדרשי את זה מהם, רק קחי בחשבון שיש כל מיני מורות....
לי המפקחת מטעם משרד החינוך אמרה לי אחרי הוועדה- בגן X שאת כל כך רוצהללכת אליו... יש את הדרישה הזו ותדעי שזה לא חוקי. את לא צריכה לשלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מוזר, הבן שלי היה בסולם- ולא דרשו כלום, היתה מורת קריאה מצוינת ולמד בקלות מאד לקרוא
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אם לא אסכים לממן, לא יתנו לי את המורה הזו
יש שם ילד שההורים שלו שנה שעברה לא הסכימו לממן ובאמת הילד שלהם לא קיבל את זה...
(והם נאלצו ללמד אותו לבד!!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
סולם תקשורת נותנים קריאה
לדעתי גן שפה חייב לקדם את הילד לפי התל''א ואם הוא ברמה של קריאה אפשר לדרוש, ולהודיע שההורים לא יחתמו על התל''א בלי שהיא כוללת התייחסות קוגנטיבת לתחילת קריאה
אם הייתי במצב הזה כנראה שהייתי פונה לפיקוח ובמקביל שולחת פניה למבקר המדינה, אולי אפילו כמה הורים ביחד
אבל צריך שיהיה לזה תיעוד -
במייל לדוג' - לכתוב להם מייל - בהמשך לבקשתכם לתשלום פרטי בסך XXX עבור הקניית קריאה בהתאם לתכנית הלימודים המקובלת במגזר החרדי לבנים,
בדקתי והופתעתי מכך שהנכם מבקשים דבר שנדרש להיות בתכנית הלימודית כחלק מהתל''א - תכנית לימודים אישית
אני מבקשת שהתכנית תכלול הקניית קריאה בהתאם ליכולת של הילד
וכמובן לא נוכל לעמוד בתשלום החודשי הנוסף (ואשר לא אמור להיות?!)
אנא אשרו את העניין, בברכה XXX
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מה תיעוד?
הם שלחו לנו דף מפורט על עניין הקריאה והתשלום, זה לא נקרא תיעוד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אז אצלנו אומרים שהגן מנוהל ע"י עמותה והיא בקשיים אז הכסף הזה הוא כאילו תרומה.
האמת שאין לי כח להתווכח ואני מחשיבה את זה להוצאות לימוד תורה שחוזרות וחיה יותר ברוגע:(
אצלנו זה 265 ש"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אוווף, מעצבן כל "הגניבות" האלו.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
בגני עירייה אין מורה פרטית,
מלמדים את הילדים לפי הרמה שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בגני עירייה אין מורה פרטית,
מלמדים את הילדים לפי הרמה שלהם.
ככה היה גם אצלנו באחת השנים (יש לנו היסטוריה ארוכה בגני שפה) וזה לא הלך. הגננת הייתה עמוסה, הגן היה מאד מורכב ומאתגר ובאמצע השנה הכניסו מישהי חיצונית שפעמיים בשבוע ישבה עם הילדים פרטני ונתנה הנחיות לסייעת להמשך תרגול בכל יום.
(לא שאני חושבת שכל הכסף הלך למורה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ככה היה גם אצלנו באחת השנים (יש לנו היסטוריה ארוכה בגני שפה) וזה לא הלך. הגננת הייתה עמוסה, הגן היה מאד מורכב ומאתגר ובאמצע השנה הכניסו מישהי חיצונית שפעמיים בשבוע ישבה עם הילדים פרטני ונתנה הנחיות לסייעת להמשך תרגול בכל יום.
(לא שאני חושבת שכל הכסף הלך למורה...)

בתשלום?
זה ממש לא בסדר,
זה תפקיד של הגננת ואם היא לא מספיקה שתסתדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בתשלום?
זה ממש לא בסדר,
זה תפקיד של הגננת ואם היא לא מספיקה שתסתדר.
כבר כתבתי למעלה שהעמותה אומרים שזה תרומה.
מה זה שתסתדר? היא לא מסתדרת! היו לה ילדים ממש מורכבים שהיא לא הגיעה לזה מספיק ביסודיות.
וגם כשהגננת עשתה את זה הם גבו את 'התרומה' לפחות ככה באמת זה יסודי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כבר כתבתי למעלה שהעמותה אומרים שזה תרומה.
מה זה שתסתדר? היא לא מסתדרת! היו לה ילדים ממש מורכבים שהיא לא הגיעה לזה מספיק ביסודיות.
וגם כשהגננת עשתה את זה הם גבו את 'התרומה' לפחות ככה באמת זה יסודי.

חשבתי שמדובר על גן עירייה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בעז"ה


יומן קריאה / אם מישהו שומע, מאת אסתר קווין


לפני מספר שבועות ניגשתי אל הספרנית ובפי בקשה מוזרה.
ביקשתי ממנה פשוט סיפור. סיפור טוב.
הספרנית לא הבינה מה אני רוצה, הרי אני בספרייה. השתדלתי לפרט: "לא רוצה כרגע סיפורי דרמה נשיים סוחטי רגש, עם המון מערכות יחסים והרהורים אין סופיים. מצד שני גם לא רוצה ספר אקשן גבריים בסגנון מרגלים- מוסד. רק סיפור. סיפור טוב."
הספרנית עדיין לא הבינה מה אני רוצה. "מה זה סיפור טוב?"
"סיפור עם התחלה, אמצע, וסוף," הסברתי ברהיטות. "שפשוט כיף לקרוא. עלילה, דמויות, כל זה. רק סיפור."
טוב, היא כנראה ראתה שאיתי היא לא תגיע רחוק, ובמלמול לא ברור קמה ופסעה איתי היישר אל עמקי המדור, משם שלפה כמה ספרים והושיטה לידי. אני לצערי חותמת גורלם של ספרים גם על פי הכריכה האחורית, וחלק מהספרים חזרו בחשאי אל המדף מייד לאחר שהספרנית המלמלת חזרה לעמדתה. אחד מהספרים שנותר בידיי הוא הספר "אם מישהו שומע" של אסתר קווין. מבט בכריכה האחורית, התלבטות קלה - ולקחתי הביתה.

(הופס, עצירה רגע: בואו נדבר שניה על כריכות אחוריות. להרבה סיפורים יפים אצלנו יש כריכות אחוריות שפשוט לא ברמה שלהם. הכל מתחיל ונגמר באופנה בלתי מובנת בספרות שלנו, שנוטה לא לכתוב שום דבר ברור בכריכה האחורית מלבד כמה ציטוטים מרחבי הספר. כריכה אחורית, כך לעניות דעתי, נועדה לעשות את תפקידה הקלאסי והצנוע: לתת לנו טעימה מתמצית העלילה. בספר הזה, למשל, היה מספיק לכתוב את התקציר התמציתי ביותר, הנע בין רובוטים מעופפים, שדרן שסוחף את אמריקה ואמונה ביכולות הפנימיים, והייתי לוקחת את הספר בחשק רב יותר. ומכאן קריאה לכל כותבי הכריכות האחוריות באשר הם: אפשרו להן לעשות את מה שהן נועדו לעשות. אם לַסֵּפֶר שלכם יש מה לְסַפֵּר, אין שום צורך להחביא את זה תחת כמה ציטוטים מלהיבים. פשוט תכתבו את זה.)

למעשה, מייד כשהתחלתי לקרוא את הספר, קלטתי שיש לי ביד סיפור טוב.
מהר מאד נשאבתי לספר. זה היה מעניין. הכתיבה טובה, אפקטיבית, לא מתאמצת ולא עמוסה.
קווי העלילה נעים בין שני סיפורים המתרחשים במקביל: האחד, מסופר בגוף שלישי, הוא של משפחה אפרפרה ולא חשובה עם אבא צולע שמנהל קו טלפוני נידח, בן עם שאיפות כלכליות, ומערכת יחסים משפחתית מורכבת. קו העלילה השני מתרקם בגוף ראשון, על ידי אמו של יודי וחמותה של רוחי, שמתמודדת עם השונות שלהם ועם תוצאותיה.

אז בואו נדבר על הספר, וכרגיל, מתוך נקודת מבט של כותבים, שאוהבים לשלות תובנות על הכתיבה שלהם מכל דבר שמכיל אלף בית:)


מה אהבתי:
  1. את מה שלא כתוב
שאלתם את עצמכם פעם עד כמה הקורא שותף בסיפור שלכם? הנה וורט קטן ומיוחד, שיוכל להבהיר לנו את העיקרון הסופר-חשוב של שותפות הקורא בסיפור: אחת הסיבות לכך שהאדם נברא כך שהוא יצטרך לעבוד ולעמול עבור קבלת הטוב, היא כיוון שהוא מטבעו אינו אוהב לקבל "לחם חסד", או בלשון הקבלה- "נהמא דיכסופא", לחם בושה. ונשאלת השאלה: מדוע, אם כן, לא ברא הקב"ה את האדם עם טבע שונה, שבו לא תהיה לו בעיה לקבל לחם חסד, מבלי לחוש בושה? בתורת החסידות ניתנת לכך תשובה עמוקה ומעניינת מאד: הסיבה הפנימית לכך שהקב"ה ברא את טבעו של האדם כך, היא מכיוון שהוא רצה שהאדם יהיה כביכול שותף במעשה בראשית. כאשר האדם בוחר בטוב- הוא כביכול שותף להקב"ה בבריאה, בכך שהוא הופך אותה להיות שלימה יותר.

אם נקח את זה להבדיל לכתיבה, טמון כאן סוד עמוק וחשוב מאד: גם בקריאה, התשוקה האנושית ליצירה ושותפות - לא נעלמת. הקורא לא רק רוצה לצפות ביצירה המתהווה, הוא רוצה להיות שותף. שותפות נוצרת כאשר חסרים חלקים בפאזל, בין אם אלו תובנות רגשיות עדינות ובין אם אלו פשוט סימני שאלה מסקרנים בנבכי העלילה. כאשר הכותב לא מגלה הכל במפורש, ומעניק לקורא הזדמנות להבין דברים ולהסיק מסקנות בכוחות עצמו, הוא בעצם מוציא אותו מעמדה פסיבית של קורא בלבד, ומעניק לו את המתנה הגדולה ביותר: את השותפות ביצירה.

ומכאן נחזור לספר "אם מישהו שומע"- במהלך הסיפור אנחנו נחשפים למורכבות מעניינת בין האבא, יעקב שלמה, לבני משפחתו, שבאה לידי ביטוי בדיאלוגים או במעשים, שעל ידם אנחנו מבינים את מה שמתחת לקרקע. עד שלב מאוחר יחסית בסיפור, שום הצהרה בומבסטית בנוגע לכשלים הטמונים במערכות היחסים המשפחתיות לא מוגשים עבורנו, הקוראים, על מגש של כסף; אנחנו בונים תובנות על סמך רמזים בלבד.

"אני חייבת לחזור לארץ כמה שיותר מהר, אבא לא במיטבו."
"איך הוא מרגיש, באמת?"
"מסכן," משיבה זהבה בקיצור.


וזה משהו שאני אוהבת. אני אוהבת את העונג הטמון בהבנה איטית, שהולכת ומתבססת פרק אחרי פרק; את היכולת להיות עירנית וחושבת במהלך קריאה, ואפילו את חוסר המושלמות המפתיע, הלא קלאסי, המוצג בסיפור, שיש בו יופי בפני עצמו.

  1. הלחץ
ואז היא הציצה מאחורי כתפו של אבא שלה. "וואו!" היה מה שאמרה, שולחת ידיים. "מה זה?"

נקודה יפה נוספת היא העובדה שלקראת סוף הסיפור, מתווספים גורמי לחץ. סוף הסיפור כאן נדמה למפת ניילון דקה שהטילו עליה עוד ועוד חפצים במרכזה, והיא הולכת ושוקעת תחת המשקל הגדל; מצד אחד נטישה על סף הדלת, מצד שני מעצר על ידי האף בי איי ומצד שלישי נסיון התאבדות הרסני של רובוט; כמה תפניות עלילה שבכולן טמון אפקט הלחץ יוצרות מערכה שקשה לעזוב מהיד. לחץ נוצר על ידי כח מנגד חזק- כמו אויב שהולך ומתחזק, או זמן שהולך ואוזל- ובדיוק כמו פפריקה בתבשיל עוף מרוקאי, כדאי להוסיף אותו בנדיבות למערכה השלישית- זה יעשה לה רק טוב.

  1. המסר
"עכשיו אני מבין מה קורה פה." הוא מסיט את מבטו מארשת פניו התובעניות של האיש.
"ולפני כן?"
"לפני כן?" קולו של יעקב שלמה איטי. "לפני כן לא ידעתי בכלל שמישהו שומע אותי."


המסר מאד מאד יפה בעיניי. התסריט של הספר לא מופרך או פנטזיונרי, ובדרכו השקטה והפשוטה הוא מגיש אמת נכונה מאד: יש בך כוחות שאתה לא מודע לקיומם. וכן, הקול שלך חשוב בעולם. הוא נועד להישמע.



אז לסיכום- קיבלתי מה שרציתי. ספר שיעביר אותי בין כמה קווי עלילה באופן בהיר ומסקרן, מבלי לייגע את מוחי בשאלה מי אמר למי ומדוע; שסיפק מתח ועניין ובו בזמן דילמות רגשיות ויחסים בין אישיים בלתי מושלמים; ושייתן לי מסר שלקחתי, ובשמחה. כל מה שצריך, בעצם, בסיפור.
פשוט סיפור טוב.


תודה שהייתם איתי עד כאן :)
אם קראתם את "אם מישהו שומע" – אשמח ממש לשמוע מה חשבתם. ואם אתם מכירים סיפורים טובים נוספים- תדעו שאני בהחלט ממשיכה לחפש:)




-

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה