גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

[אמאשל2]

לירושלמים שבינינו:
מלי בת שנתיים וחצי:
אבא עושה לי אבאיויה, ואמא עושה לי אמאיויה
(אבאיויה=על הכתפיים)

 

[מילה בסלע]

לירושלמים שבינינו:
מלי בת שנתיים וחצי:
אבא עושה לי אבאיויה, ואמא עושה לי אמאיויה
(אבאיויה=על הכתפיים)

למה רק לירושלמים?!

 

[~נעמי~]

הבכורה ה"ממתקולדית" שבבית אחראית לראות מי הביא כל ממתק ביום שישי...
הבן שלי חזר עם פסטרמה בפיתה (כנראה שהיה רעב אז נתנו לו חתיכה לפני שהלך)
הגדולה: יו תראי איזה מצחיק אמא של שבת חילקה להם פיתה... זה בכלל לא שווה...

 

[shiran a]

שגיאת הבנה קצת מלחיצה של ילדות גדולות:
הגדולות שלי פספסו את האוטובוס מבית הספר לבית, עמדו בתחנה כחום היום ופתאום מי מופיע במדרכה ממול? האוטובוס, הגואל, המושיע!! איזו שמחה...
עלו הבנות על האוטובוס ונסעו ונסעו ונסעו עד לתחנה האחרונה... אבל הבייתה לא הגיעו
(למזלן הן פגשו שם את אבא היקר שהוביל אותן לאוטובוס הנכון)
כשהגיעו סופסוף, שואלת אותי הגדולה בתמיהה עצומה: אבל אמא, האוטובוס הזה עובר ליד הבית שלנו, אז למה הוא לקח אותנו למרכז המסחרי??

(תשובה האוטובוס עבר ליד הבית שלנו לפני שהגיע לבית הספר)

 

[פוינט ק גת]

בשבת האחרונה שרה בת השנתיים וחצי:
"הלילה הזה כולו חלה"

 

[בראש מילה]

למה רק לירושלמים?!

כי בניברקים לא קוראים לזה ככה...
קוראים לזה "שק קמח" או משהו בסגנון

 

[אגם]

בדיבור עם הילדים על הצפירה שתשמע מחר,
בן ה-6 אומר בידענות:
"אה, קוראים לזה צפירת העומר..."

 

[אמאשל2]

למה רק לירושלמים?!

כי רק בירושלים אומרים אביויה - כולם קוראים לזה שק קמח או על הכתפיים

 

[efrat1]

אבא: איזה חג יהיה עוד מעט?
בת השלוש וחצי : "חג בעומר..."

 

[ליבי]

בדיבור עם הילדים על הצפירה שתשמע מחר,
בן ה-6 אומר בידענות:
"אה, קוראים לזה צפירת העומר..."

לבן שלי היתה היום אותה הברקה

 

[מילה בסלע]

כי רק בירושלים אומרים אביויה - כולם קוראים לזה שק קמח או על הכתפיים

כי בניברקים לא קוראים לזה ככה...
קוראים לזה "שק קמח" או משהו בסגנון

מי המציא לכם את זה?... חחח

אני ירושלמית והיו סוחבים אותי בשתי הנוסחאות...

 

[גאולונת]

הבן שלי (4.5) השתולל בגינה, אז הזהרתי אותו שהוא יכול לקבל מכה!
הוא: איזה מכה, מכת דם?

 

[פרנציפי]

חחחחחח גדול!!!!

בדיבור עם הילדים על הצפירה שתשמע מחר,
בן ה-6 אומר בידענות:
"אה, קוראים לזה צפירת העומר..."

חחחחחח גדול!!!!

 

[בראש מילה]

מי המציא לכם את זה?... חחח

אני ירושלמית והיו סוחבים אותי בשתי הנוסחאות...

נו, את ירושלמית!
בניברקים שורשיים לא מכירים את המושג אבויויו.

 

[אלימלך וולו]

אמא,אני בורחת אליך(ך-בקמץ)
מפי בת השנתיים וחצי.

 

[אלימלך וולו]

---

 

[mishu]

אברהם שהוא בן של יצחק מפרש את המלאך הגואל:
"...ויקרא בהם (ויקרא להם) שמי (השם שלי) ושם אבותי (של האבות שלי) אברהם (זה אני) ויצחק (זה אבא שלי) וידגו לרב..."
ומיד פורצת השאלה:
"אמא, אסתי אומרת אסתר ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ?"


- מה תגידו????

 

[mishu]

בפסח שמעתי ילד שר: "... בקרוב נאה נטעי כנה.." ומיד הוא שואג: "אמא את לא שומעת?? אני שר עליך!!!"
(לאמא שלו קוראים חנה)

 

[שיפי]

ילד: אמא, הנה משטרה של שבת.
אמא: משטרה של שבת?
ילד: כן, "מש-ט-ר-ה בערב שבת" ("משטרח בערב שבת הוא...")

אמא: אל תשתי את הלבן הוא החמיץ
ילדה: אבל כבר פסח עבר ממזמן

 

[שמואל גרינשטיין]

נו, את ירושלמית!
בניברקים שורשיים לא מכירים את המושג אבויויו.

מכירים. מכירים.

קודם כל העולם כבר מזמן הפך לכפר גלובלי קטן ובדיוק כמו שאנחנו (הבניברקים) מכירים את המושג אג'ואים (על אף שאנו משחקים בגוגואים) כך אנו מכירים הרבה מושגים "ירושלמיים".

חוץ מזה - גם אצלנו קראו לזה אביויו.

חני