גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

[free]

הבן שלי קרא את התוית של בקבוק הסודה, והפטיר: "הם מתחננים שזה כשר לפסח, תראי כמה פעמים כתוב פה", (היו שם איזה 3 חותמות, אולי יותר)

 

[YochiS]

לפני שנה נגמל הגדול מהמוצץ. כשהוא נסע לירושלים וראה את הר הזבל, אמר:
"המוצץ שלי עכשיו למטה למטה כי זרקתי אותו לפני הרבה שנים"

 

[shiran a]

על קופסת המצות כתוב שנאפו ב-"ח"י דקות"
בני: אמא, מה זה חידקות, האישה של החיידקים?

 

[במבה נוגט]

מהברקות החג:
1. בני בן שנתיים וחצי מבקש קולה. אנחנו לא שותים קולה בפסח ולא הבנתי מה פתאום הוא נזכר בזה, אז שאלתי אותו - איזה קולה אתה רוצה? תשובה: קולה לילות.
2. הלבשתי לו לראשונה השנה מכנסיים קצרים. הוא שואל אותי: את מלבישה לי גרביונים? עניתי לו - לא, חם היום, מלבישים גרביים. אז הוא שואל בפליאה: אז מה אני אלבש כאן? (מצביע על כל החלק החשוף ברגל)
3. הברקה של אחיין, בן 6 וחצי: אחיו חזר מהחיידר וסיפר שלחבר שלו יש גבס, אז הוא אומר: אני יודע איפה קנו לו את זה! בעולם הגבס!

 

[efrat1]

אמא: איפה נעשה לך פאות? במירון?
בן שנתיים וחצי: לא! מאחורי האוזניים!

 

[קורן פלקס]

אחייני בן ה-4:
בערב פסח כשניקה את המגירה שלו, מצא שם "שופר" שלא עובד, ואמר: את זה אני מוכר לגוי.
שאלה אותו אמא שלו: אבל זה לא חמץ, לא צריך למכור את זה,
אז הוא ענה: אבל אין לי מקום במגירה בשביל זה.

ועוד מהילד הזה,
לפני הבחירות שאל את אמו מה היא בוחרת, ונענה: ג'
אמר: פחח..... מה אות יכולה בכלל לעזור?

 

[סטודיו פלאש]

ערב פסח, אני מבשלת במטבח:
בן השלש וחצי שלי מגיע בבהלה: אמא איפה המשחקים? אני עונה: מכרנו לגוי
והוא בזעזוע עמוק: מה ? גם את המכוניות שלי?
אני עונה: ככככן (אחיו הקטן בן שנה וחצי יש תחביב לשים בתוך המכוניות ביסקויטים)
הוא שותק בהלם ואני באמצע לקלף תפוחי אדמה, פתאום התחלק לי תפוח אדמה אחד לתוך הכיור
ואז הוא אומר לי ישר לתוך העיניים:
זה מה שקורה למי שמוכר לגוי!

 

[מלפפון]

אולי לא שגיאת הבנה כמו אילו פחדים מעסיקים את הילדים בלי שנחלום על כך בכלל:
הבת שלי באה אליי מקודם בדאגה:
"אמא, אני נורא דואגת. אם אבא הלך להלוויה והוא עדין לא חזר, זה מדאיג אותי".

הרגעתי אותה שההלוויה הסתיימה ממזמן כבר בבוקר וב"ה לא קרה שם כלום, ואבא בכלל הלך למקום אחר..

 

[מלפפון]

בת ה7 ציירה הבוקר ציור מלא פריחה וכתבה למעלה: אביב.
שאלתי אותה: מה הקשר אביב עכשיו, תראי איך יורד גשם..
אחרי כחצי שעה היא מגיעה אליי ומראה לי ציור נוסף שהיא ציירה. עננים גשם ופרחים ולמעלה כתוב: "אביב אבל יורד גשם".

 

[יעל 100]

אחיינית חמודה:

אבא מסביר לה שכל הארונות שמודבקים עליהם פתקים - מכורים לגוי בחג הפסח, כי הם חמץ.
"יופי!" צוהלת הקטנה, "מגיע להם, הגויים הם רשעים, הם נוסעים בשבת!
מגיע להם שיהיה להם חמץ בפסח"...

 

[באקינגהם]

האחיין שלי רואה את אמי חוזרת מבית הכנסת ביו"ט ושואל מאיפה באת?
- מביהכ"נ.
- מה, גם לאמהות יש ביהכ"נ?
- לא, זה הביהכ"נ של האבות והאמהות מקשיבות מהחדר ליד.
אחותו הקטנה יותר מהרהרת, "אבל כולל יש רק לאבות, נכון?"...

 

[sunshine]

כשהדבקתי פתקים על מקומות המכירה הסברתי לילדים שאנחנו מוכרים את החמץ לגוי. "מה הגוי יבוא אלינו לבית?" שאלו, "אם הוא ירצה" עניתי.
בבית של סבתא הם גם ראו פתקים. "מה? הגוי יבוא גם לבית של סבתא?".
במוצאי שבת הודעתי לילדים שעכשיו נגמר פסח.
"אמא, בסוף הגוי לא הגיע..." הם אמרו באכזבה.

ועוד משהו חמוד:
בני בן ה-3.5 רצה מעדן חלבי. הסברתי לו שאי אפשר כי כרגע אכלנו עוף, אז הוא אמר "אז תחליבי אותנו" (= תעשי אותנו חלביים).

 

[הני מושקוביץ]

אמא שלי קנתה לילדים את הספר של שירי כהן "המסע האמיץ של אביגדור"
הגשתי לילדים ארוחה של חוה"מ, כבד ופירה ותוך כדי סיפרתי להם את העמוד הראשון, (שירי את תיפלי מהכיסא לשמוע את בן ה-4 ובן ה-3 שלי מדקלמים את תהליך העיכול!!!)
הסברתי מה קורה למי שאוכל שוקולד, והסברתי להם שבסופו של תהליך הסוכר הופך לשומן וגורם לכבד שומני, שניהם מסתכלים בצלחתם ומריעים "לכן הכבד שהכנת שומני"...

 

[הני מושקוביץ]

עוד על הספר- למחרת הם התארחו אצל הורי שלהנאת כל המשפחה דיקלמו את מה שלמדו אמש, תוך כדי שהם מנשנשים בהנאה קצפיות, בן ה-3 שלי ביקש עוד קצפית אמא שלי שאלה אותו "אתה רוצה שיהיה לך כבד שומני?"
ויען לה הינוקא "אבל זה לא שוקולד!"

 

[קורן פלקס]

אחרי פסח, קילפנו את המדבקות של "מכור לגוי" ופתחנו את כל הארונות המכורים,
בת ה 3.5: אמא, הרשעים כבר החזירו לנו את הארונות?!

 

[KR]

כשהדבקתי פתקים על מקומות המכירה הסברתי לילדים שאנחנו מוכרים את החמץ לגוי. "מה הגוי יבוא אלינו לבית?" שאלו, "אם הוא ירצה" עניתי.
בבית של סבתא הם גם ראו פתקים. "מה? הגוי יבוא גם לבית של סבתא?".
במוצאי שבת הודעתי לילדים שעכשיו נגמר פסח.
"אמא, בסוף הגוי לא הגיע..." הם אמרו באכזבה.

ועוד משהו חמוד:
בני בן ה-3.5 רצה מעדן חלבי. הסברתי לו שאי אפשר כי כרגע אכלנו עוף, אז הוא אמר "אז תחליבי אותנו" (= תעשי אותנו חלביים).

הבן שלי חשש כל הפסח אם הגוי יבוא...

 

[לו יצוייר]

בת השנה ותשע, בכל פעם שרואה מצלמה, נעמדת דום ומבקשת: בילד! (תמונה, באידיש)
לאחר מכן היא רצה להציץ במסך המצלמה כדי לראות את עצמה.
היום היא מצאה מראה קטנה ועגולה. הציצה וראתה את כבודה ועצמה.
היא רצה אלי מייד, נותנת לי את המראה: עומדת דום ומכריזה: בילד!

 

[שירי כהן]

יו, שושיה! רק עכשיו ראיתי!!
אין על הילדים שלך
גמרת אותי מרוב צחוק עם הכבד השומני...
נעים לשמוע ד"ש כזה משעשע, תודה!

 

[פאוור]

הבן שלי, על כל דבר שמגלה שחזר לקדמותו אחרי פסח כגון הכריים, השיש, התנור וכו
שואל: "מה? גם את זה ניקית לחמץ? וגם את זה?..."
אם לפני פסח כל דבר ניקינו לפסח אז בהפוך...כעת מנקים לחמץ...

 

[אמאשל2]

מלי בת השלוש שרה בליל הסדר אחד מי יודע.
כשאומרים 4 אמהות היא מצביעה על אמא
כשאומרים 3 אבות היא מצביע על אבא
ואז היא אומרת בהבנה:
ושתי לוחות הברית זה מלי ומיכל (האחות הקטנה)?