גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

בן השנה ראה את חלוק השבת של ביתי תולה אחרי הכביסה לייבוש, כזה חלוק בדיוק יש גם לאחיותיי.
הוא מאוד אוהב את אחותי הקטנה, הוא משך בחלוק וחיבק אותו ואמר לי "אותי (רותי)" (שם בדוי)
 
בן הארבע רוצה משהו ולא מקבל,
מתיישב לו באיזו פינה וממלמל בהתמרמרות: זה התודה שלכם? זה התודה שלכם?...


(על מה התודה בדיוק? גם לו אין מושג.)
 
אני: איך הכהן היה מדליק את המנורה בבית המקדש?
אברימי (3) : עם שלט! :eek::eek::rolleyes:
 
עוד מאברימי:
עניתי בשלילה למשהו שהוא ביקש, אז הוא אומר לי בעצבים:
אני לא אקנה לך מסטיקות, ולא קרטיבות, ולא מכונית!
(דווקא התבאסתי על המכונית...:(:D)
 
"אמא, את יודעת? למכשף אין רוח הקודש,
יש לו רוח הטומאה...."
(תקראו בהגיה מלרעית של לשה"ק , זה יותר מוצלח)
 
בן השש מציק לאחותו הקטנה. הסיבה:"היא מעצבנת אותי!"
אני דואגת כבר לעתיד:"ככה בנות מדברות... אתה צריך להתרגל... גם הבנות שלך אולי ידברו בכזו מנגינה. מה תעשה?"
ולו, אין בעיות. בלי היסוס:
"אני אלך מהבית ויחזור רק בלילה. כמו אבא שלנו..."
 
בן ה-4: אני קוצר שיבול (יחיד של שיבולים)
 
שימי (6.5) שואל אותי: מה זה "גס רוח"?
- תנסה לחשוב, מה זה נראה לך?
- עיוור.
- למה?
- בסיפור כתוב על "השיח הפיקח והעץ גס הרוח", בגלל שפיקח זה מישהו שרואה, אז גס רוח הוא עיוור...

קנייטש: הוא שמע אותי מספרת את זה לסבתא, חייך ואמר - באמת כשקראתי את הסיפור לא הבנתי למה העץ הוא דווקא עיוור ולא חרש למשל או תתרן (!)...
 
מוישי: אמא, את יודעת, חול זה בוביק! טעים!
אני: מה פתאום, אני לא מרשה לאכול חול. זה מלא חיידקים.
מוישי: אבל טעמתי ואני לא מת מזה! זה לא רעל!
 
נכתב ע"י מוריה100;2129759:
אני: איך הכהן היה מדליק את המנורה בבית המקדש?
אברימי (3) : עם שלט! :eek::eek::rolleyes:

נותן רעיונות לבית המקדש השלישי.;)
 
אוח....ישבתי וצחקתי...!
והנה עוד אחת לאוסף. (אחיין שלי)

אבא: אתה רואה את הבית הזה?? כאן גר רב' שולם. (שבדרון....)
ילד: מה?? כאן גר רב' "שולם זוכר"???:D:D:D
 
בן 5:
אתם יודעים איפה גרה סבתא אמריקה?
באנגליה!
 
ועוד אחיין:

אמא: למה לקחת 3 ביסקוויטים??
ילד: לא לקחתי שלוש. לקחתי רק שתיים ועוד אחד..............:confused:
 
הגננת סיפרה על קבלת התורה ועל עשרת הדיברות.
וגם על "כבד את אביך ..."
ילדה (5): אבל אם אמא לא תרשה לי ללכת להר סיני לקבלת התורה?
הרי זו סתירה..
 
בן ה- 6 חוזר מהחיידר בהתלהבות: "היום המלמד הדביק ליד של חבר שלי טישיו עם דבק נייר, כי הוא כל יום שוכח להביא חומש במדבר. עכשיו הוא יסתכל בבית על היד ויחשוב: "רגע, למה יש לי פה טישיו? אה... כי אני צריך חומש במדבר!"
 
ועוד מאותו ילדון חמוד...
היום חזר מהחיידר לבן מכף רגל ועד כיפה...
-מה זה?
- היום כשהסתכלתי איך בונים ליד החיידר, פתאום נפל עלי מלמעלה גביע לבן. לא היה שם אף אחד. פתאום זה נפל...
 
איילת בת 3 וחצי מראה לי מחדד קטן ורוד, פשוט.
"תראי, קבלתי את זה בגן!"
ואז היא מעמידה את זה לרוחב.
"רוצה שאני אצלם אותך?"
 
דסי בת 3.5 החליטה היום שהיא מפנה את כל הציורים מהמגירה שלה (טוב, חוץ ממגילת אסתר שהיא צבעה בגן :) ) כדי שיהיה לה מקום לציורים של שנה הבאה..
קיצר, הביאה שקיות, הוציאה ציורים, בלאגן שלם.
בסוף היא מופיעה עם 2 שקיות גדולות של כל הציורים
אמא: שימי את זה ליד הדלת כדי שנזרוק לפח
דסי: לא, לא לפח. אני רוצה שניקח את זה לגמ"ח!!

וכשהיא שמעה שאני מספרת את זה בחיוך לבעלי, היא מיד הסבירה לי: שיהיה לילדים שלא יודעים לצייר... :)
 
בן שנתיים וחצי - אמא את השם ?
אני - לא, למה ?
הוא - היום הגננת אמרה שאני השם. אבל אני לא אשם אהרון שפך את הקוביות ...
( השם שבשמים /אשם מלש' אשמה )
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה