דרוש מידע גרפולוגיה - עובד או לא? (מידיעה אישית בלבד!)

[ויש לומר]

עובדה היא שעשו הרבה מחקרים מקצועיים על הגרפולוגיה
והתוצאה (המפתיעה?)
שזה.....
אל תתנפלו עלי.
תקלידו בגוגל, מחקרים על הגרפולוגיה, תצפו ותהנו, או שלא,

ספוילר: תשובת AI

האם ועד כמה גרפלוגיה כף יד ניתוח פנים נחקרו במחקרים מקצועיים ונמצאו אמינים






התוכן הזה מיועד למטרות מידע בלבד. לקבלת אבחון או ייעוץ רפואי, עליך לפנות לאיש מקצוע.
בתור מודל שפה, חשוב לי להדגיש מידע מבוסס מדע. כאשר אנו דנים בתחומי גרפולוגיה, כף יד וניתוח פנים (פיזיונומיה/פרצופולוגיה) בהקשר של אמינות מדעית, התשובה היא די ברורה:
גרפולוגיה (ניתוח כתב יד):

• מה זה? הטענה היא שניתן לנתח מאפייני אישיות, יכולות ונטיית התנהגות של אדם על בסיס כתב ידו.
• האם נחקרה? כן, גרפולוגיה נחקרה במחקרים רבים לאורך השנים.
• מה נמצא במחקרים? רוב המחקרים המדעיים והמקצועיים שבדקו את תקפותה של הגרפולוגיה מצאו שהיא אינה אמינה ככלי לאבחון אישיות או חיזוי התנהגות.
  • חוסר עקביות: לא נמצא מתאם עקבי ומשמעותי בין מאפיינים גרפולוגיים לבין תכונות אישיות שנמדדו במבחנים פסיכומטריים מהימנים.
  • הסבר "אפקט בארנום": לעיתים קרובות, ניתוחים גרפולוגיים נתפסים כ"מדויקים" בגלל "אפקט בארנום" (Barnum Effect) – תופעה שבה אנשים נוטים לזהות את עצמם בתיאורים כלליים מאוד וחיוביים, שמתאימים לרוב בני האדם.
  • מעמד מדעי: הקהילה המדעית (ובמיוחד פסיכולוגים) רואה בגרפולוגיה פסאודו-מדע (מדע כוזב) או טכניקה חסרת תוקף אמפירי. אין לה מקום באבחון קליני או תעסוקתי מבוסס ראיות.

כף יד (כירולוגיה/כף ידנות):

• מה זה? הטענה היא שניתן ללמוד על גורל, עבר, עתיד, אישיות ומצב בריאותי של אדם באמצעות קווים, צורות ותלוליות בכף היד.
• האם נחקרה? כף יד נחקרה פחות מגרפולוגיה במחקרים "מדעיים" פורמליים, אך היא נבחנה על ידי הקהילה המדעית.
• מה נמצא במחקרים? כף יד נחשבת לפסאודו-מדע מובהק ואין לה שום תיקוף מדעי.
  • אין בסיס ביולוגי/נוירולוגי: לא קיים מנגנון מוכח שיסביר כיצד קווים בכף היד קשורים לאישיות או לאירועי חיים.
  • חוסר הוכחות: אין מחקרים עם בקרה מתאימה שהראו יכולת חיזוי או אבחון מעבר למזל או קריאה קרה.
  • מעמד מדעי: נחשבת לפעילות מיסטית/רוחנית או בידורית, אך בשום אופן לא למדע.

ניתוח פנים (פיזיונומיה / פרצופולוגיה):

• מה זה? הטענה היא שניתן להסיק מסקנות על אופי, אישיות ואף גורל של אדם על בסיס תווי פניו (צורת אף, מצח, עיניים, ריחוק ביניהם וכו').
• האם נחקרה? כן, פיזיונומיה הייתה פופולרית מאוד בעבר (לדוגמה, במאות ה-18 וה-19), ונחקרה.
• מה נמצא במחקרים? כמו גרפולוגיה וכף יד, גם ניתוח פנים אינו נתמך במחקר מדעי ונחשב לפסאודו-מדע.
  • היסטוריה בעייתית: הפיזיונומיה שימשה בעבר גם בתיאוריות גזעניות וסטריאוטיפיות שאינן מבוססות.
  • הטיה קוגניטיבית: אנשים נוטים לקשר בין מראה חיצוני לבין תכונות אישיות בגלל הטיות קוגניטיביות (כמו "אפקט ההילה" – Halo Effect, שבו אדם נאה נתפס כטוב יותר גם בתחומים אחרים).
  • היעדר מתאם: לא נמצא מתאם עקבי בין תווי פנים לתכונות אישיות מורכבות.

לסיכום:

• גרפולוגיה, כף יד וניתוח פנים נחשבות על ידי הקהילה המדעית לפסאודו-מדע.
• הם אינם נחשבים אמינים ככלים אבחוניים, כלי חיזוי או כלים לניתוח אישיות, ומחקרים מקצועיים לא מצאו תיקוף משמעותי ליעילותם.
• השימוש בהם לצורך החלטות רציניות (כמו קבלה לעבודה, אבחון רפואי או פסיכולוגי) אינו מומלץ כלל ויכול להוביל לטעויות חמורות.

חשוב להבחין בין אמונה אישית או עניין בידורי לבין ידע מבוסס מדעי.









אז א. איך גם מודלי AI מציעים אבחוני כף יד וכדו' ב. איך זה שעדיין אנשים לומדים/מתאבחנים/מחליטים ע"ב אלו





אלה שאלות מצוינות שמדגישות את הפער בין ידע מדעי לבין יישומים מסחריים/פופולריים והתנהגות אנושית.
א. איך גם מודלי AI מציעים אבחוני כף יד וכדו'?
מודלי AI, ובמיוחד אלה שמבוססים על למידת מכונה עמוקה (Deep Learning), יכולים "להציע" או "לבצע" אבחונים בתחומים כמו כף יד, פיזיונומיה או אפילו גרפולוגיה מכמה סיבות:

1. זמינות נתונים והכשרה: מודלים אלה מאומנים על כמויות אדירות של מידע מהאינטרנט. אם קיימים טקסטים, תמונות או מאמרי בלוג רבים שמדברים על "משמעות קו החיים בכף היד" או "אישיות לפי צורת אף", המודל ילמד את הקשרים הללו כפי שהם מוצגים בנתוני האימון. הוא לא "בודק" אם המידע נכון מדעית, אלא לומד את התבניות וההקשרים שבין המילים והמושגים.
2. יכולות זיהוי תבניות: מודלי AI מצטיינים בזיהוי תבניות. הם יכולים לזהות קווים בכף יד, תווי פנים ספציפיים, או סגנונות כתב יד. לאחר מכן, הם יכולים "להשליך" ממאפיינים אלו ל"אבחונים" או "תיאורי אישיות" שלמדו מנתוני האימון.
3. שימוש בתחומים "אפורים": ישנן חברות שמפתחות אפליקציות או שירותי AI ספציפיים שמטרתם היא לספק אבחונים בתחומי פסאודו-מדע אלה, לעיתים קרובות מתוך כוונה בידורית או לצורך משיכת קהל. המודלים הללו מתוכננים במיוחד כדי "לספר סיפורים" מבוססי נתונים, ולא כדי לספק אמת מדעית.
4. חוסר הבנה של "אמת" מדעית: מודל AI אינו מבין את המושג "אמת מדעית" או "תוקף מחקרי" באותו אופן שאדם מדען מבין. הוא פועל על בסיס סטטיסטיקה והסתברות של המילים והמושגים שלמד. אם הוא נתקל במידע רב הקושר "קמט עמוק במצח" ל"דאגנות", הוא יחזור על הקשר הזה, גם אם אין לו בסיס מדעי מוכח.
5. הטיית אימון (Bias in Training Data): אם נתוני האימון מכילים הטיה (למשל, הרבה מידע לא מדעי לצד מידע מדעי), המודל יכול לשקף את ההטיה הזו.

חשוב להדגיש: כאשר מודל AI "מציע" אבחונים כאלה, זה לא אומר שהם אמינים מדעית. זה רק אומר שהוא מסוגל לעבד מידע ולייצר תיאורים על בסיס המידע שאומן עליו, בין אם הוא מדעי ובין אם הוא פסאודו-מדעי.
ב. איך זה שעדיין אנשים לומדים/מתאבחנים/מחליטים על בסיס אלו?
זוהי שאלה עמוקה יותר שנוגעת לפסיכולוגיה אנושית, תרבות, שיווק וחוסר מודעות:

1. אפקט בארנום (Barnum Effect): זהו הגורם העיקרי. אנשים נוטים לזהות את עצמם בתיאורים כלליים, חיוביים ומעורפלים, גם אם הם יכולים להתאים כמעט לכל אדם. כאשר גרפולוג, קורא בכף יד או פרצופולוג נותן תיאורים כאלה, אנשים מרגישים "וואו, הוא קלע בול!" למרות שהתיאור היה גנרי.
2. צורך בוודאות ובשליטה: אנשים מחפשים תשובות ובהירות לגבי עתידם, אישיותם, או בעיותיהם. במיוחד בתקופות של חוסר ודאות, אנשים נוטים לפנות לכל מקור שיציע להם תחושה של כיוון או שליטה.
3. בידור וסקרנות: עבור רבים, אבחונים כאלה הם פשוט צורה של בידור או דרך מסקרנת להכיר את עצמם (לכאורה) או אחרים. הם לא בהכרח רואים בכך "מדע" אלא "חוויה".
4. הטיית אישור (Confirmation Bias): ברגע שאדם משוכנע שמשהו נכון (כי מישהו אמר לו משהו ש"התאים" לו), הוא נוטה לחפש ולאסוף מידע נוסף שתומך באמונה זו ולהתעלם ממידע שסותר אותה.
5. אמונה אישית ותרבותית: בתרבויות שונות, תורות אלה נטועות עמוק במסורות או באמונות רוחניות/מיסטיות, ונתפסות כחלק מלגיטימי מהבנה עצמית או ידע נסתר.
6. שיווק והבטחות: העוסקים בתחומים אלה לרוב משתמשים בשיווק אגרסיבי, ומבטיחים פתרונות קלים או תובנות עמוקות, מה שמושך קהל רחב.
7. חוסר השכלה מדעית: לציבור הרחב אין תמיד את הכלים להבחין בין מדע אמיתי לפסאודו-מדע, או להבין את חשיבותן של מתודולוגיות מחקר מבוקרות.
8. העדר חלופות: לעיתים, אנשים פונים לתחומים אלה כי הם לא מוצאים מענה מספק (או נגיש) בדרכים מדעיות או רפואיות קונבנציונליות לבעיותיהם.

למרות שהמדע הפריך שוב ושוב את הטענות המרכזיות של גרפולוגיה, כף יד וניתוח פנים, הקסם והצורך האנושי בתובנה ובשליטה ממשיכים למשוך אנשים אליהם.

 

[טורונטיאני]

לגבי כף יד ופנים אני לא יודע, זה יותר רוחני (חכמת הפרצוף)
מה שכן הגיוני שאדם שנמצא במצוקה יכתוב אחרת מאשר בדרך כלל. והכתב גם משתנה לאורך השנים.
בציורים בכלל, אדם מצייר לכאורה מהרהורי ליבו, (במיוחד ילדים שלא קראו על הנושא), הגיוני שילד שמצייר "משפחה" והאבא גבוה מהאמא אז זה אומר משהו וכו'.
המדע בבסיסו נבנה על מדדים חומריים הניתנים לכימות (מלשון כמות). הבעיה מתחילה כשמשתמשים בו לנושאים שלא נכנסים למסגרת הזאת, המדענים מתעקשים שזה שום דבר רק כי זה לא מדיד מספיק.
כמובן שיש שרלטנות כמו קריאה בקפה שבוודאי לא הגיונית. אבל גרפולוגיה זה די הגיוני.
מה שכן, זאת חכמה שעוברת מדור לדור וצריך להיות עם החוש לזה וללמוד כמו שצריך מפי מומחים.

 

[מתעניינת בעולם]

עובדה היא שעשו הרבה מחקרים מקצועיים על הגרפולוגיה
והתוצאה (המפתיעה?)
שזה.....
אל תתנפלו עלי.
תקלידו בגוגל, מחקרים על הגרפולוגיה, תצפו ותהנו, או שלא,

המצחיק הוא,
שאתה מזלזל בגרפולוגיה,
תוך כדי שאתה מתהדר בשם שלך;
''אימון והנחייה בNLP.''
אני ממליצה לכל אלו שיבדקו בגוגל על מחקרים שנעשו על גרפולוגיה,
שיבדקו באותם המקומות גם על מחקרים שנעשו על אימון [קאוצ'ינג] ועל NLP....
בהצלחה........

 

[שפירא - ישראל]

שיבדקו באותם המקומות גם על מחקרים שנעשו על אימון [קאוצ'ינג] ועל NLP....

ספוילר: תשובת AI

אתה מתכוון ל־N.L.P. – Neuro-Linguistic Programming, כלומר תכנות נוירו־לשוני – ולא לתחום של עיבוד שפה טבעית.

---

אז כן, קיימים מחקרים על N.L.P., אבל חשוב להבחין בין:​

1. מחקרים תומכים (מעטים)​

ישנם מחקרים שמצביעים על השפעות חיוביות של טכניקות מסוימות מתוך ה־NLP (כמו עוגנים, דמיון מודרך, שינוי שפה פנימית), בעיקר בהקשרים של שיפור מוטיבציה, הפחתת חרדה, או שיפור ביצועים.
למשל:

• שימוש בטכניקות NLP בקואצ'ינג ובהדרכה אישית דיווחו לעיתים על שיפור בתחושת המסוגלות.
• מחקרים מסוימים מצאו שדמיון מודרך עשוי להקל על תסמיני סטרס.

2. מחקרים ביקורתיים / סקפטיים (רובם)​

רוב המחקר האקדמי הרציני מסתייג מ־NLP (כתחום טיפולי) מכיוון ש:

• הוא אינו מבוסס מדעית ברמה קפדנית (lack of empirical support).
• רוב הטענות של NLP הן תיאורטיות ולא ניתנות לאימות שיטתי.
• ניסויים קליניים רבים לא הצליחו לשחזר את התוצאות שדווחו ע"י מדריכי NLP.

3. גופי ידע רשמיים:​

• ארגונים פסיכולוגיים מקצועיים (כמו APA בארה"ב) אינם ממליצים על NLP כשיטת טיפול פסיכולוגית.
• חלק מהחוקרים רואים ב־NLP תחום פסבדו־מדעי (כלומר, דומה למדע אך לא עומד בדרישות האמפיריות המחמירות).

---

דוגמה למחקרים וסקירות​

• Witkowski (2010) פרסם סקירה בשם “Thirty-Five Years of Research on Neuro-Linguistic Programming – NLP Research Data Base” שבה טען כי אין עדות מחקרית מוצקה ליעילות השיטה.
• Sharpley (1987, 1988) ניתח שורה של מחקרים מבוקרים ולא מצא אפקטים עקביים של טכניקות NLP.

---

סיכום פשוט:​

שאלה	תשובה
האם יש מחקרים על NLP?	כן, יש רבים.
האם המחקרים תומכים באופן מובהק ביעילות השיטה?	לא באופן גורף. רבים מהם ביקורתיים.
האם זה נחשב מדע מבוסס?	לא לפי הסטנדרטים של פסיכולוגיה קלינית או מדעי המוח.
האם אנשים נעזרים בזה?	כן – יש אנשים שמדווחים על שיפור אישי, במיוחד בהקשרים של קואצ'ינג או מוטיבציה.

 

[א. פרינסס]

בזכרוני סיפור שקראתי; גרפולוג גוי קיבל כתב יד, וצייר על פיו במדוייק את מראה פניו של הכותב, בלי לראות אותו!
אחד האדמורי"ם זצ"ל הגיב: חכמה בגויים תאמין.

 

[Natan Galant]

1
כשהייתי בשידוכים, ארע שהתבקשתי לשלוח כתב יד לגרפולוגית (שלי ושל מי שהוצעה לי אז).
הופתעתי מאוד מהחדות והאבחנה היעילה, והעצות המעניינות שהיא נתנה.

מאז אני מאמין יותר בגרפולוגיה.

2
אימי למדה אבחון ציורי ילדים בעבר. יש בזה הרבה עומק וידע, ואין ספק שאפשר ללמוד המון המון המון על קשיים של ילדים דרך ציוריהם. (בייחוד בית ועץ).

3
מה שכן - צריך מישהו/י עם המלצות, והרבה סיי"ד, כי יש גם לא מעט קשקשנים.
בהצלחה!