דרוש מידע גר בעיר נופש ובין הזמנים נהפך לשם נרדף לסיוט?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחר אי אלו תגובות בנושא זה בכל מיני אשכולות כאן בפרוג הגיע הזמן להעלות את הנושא לשולחן הדיונים.
אני גר בשכונה שנמצאת אי שם ב... בעיר שמועדפת על הציבור החרדי כיעד לנופש בין הזמנים.
אז דבר ראשון לכל אחי ורעי מהמרכז, ברוכים הבאים.
אבל... וכאן מגיע האבל הגדול, מדוע החיים בערים האלו חייבים להפוך לסיוט בן שלשה שבועות כל בין הזמנים מחדש?
אמנם, ישנם דברים שאינם ניתנים לשינוי כגון: העומס באוטובוסים (אולי אם משרד התחבורה יהיה מעוניין בהחלט יתכן שינוי, אך על כל מקרה אי אפשר "להפיל" את זה על הנופשים היקרים), הפקקים, שכל תושב העיר נהפך למודיעין...
אבל עדיין ישנם דברים שלא היו אמורים לקרות, אבל לצערי הרב זה קורה ובגדול, וגורמים לעוגמת נפש מרובה לתושבי העיר, אצרף בזה כמה דוגמאות.
א. אני יוצא מהבית, והבנין נראה כמו מזבלה עירונית עם עטיפות קרטיבים וכל מיני מרעין בישין (אני לא מדבר על זה שבוועד בית החליטו לא לנקות את הבנין בבין הזמנים כי חבל על הכסף, ממילא חמש דקות אחר כך ישפכו שם ברד).
ב. אני כבר יוצא מהבנין אני פוגש מראות שלא הייתי מעוניין לפגוש (אמנם אני גר בעיר מעורבת אבל אני רגיל לראות חילונים בלבוש חילוני ולא חרדים בלבוש הנ"ל רח"ל), כמעט כל יום אני פוגש בחורי ישיבות נעמדים עם בגדי ים בתוך בית הכנסת להתפלל, באמת אין יראת שמים בחופש? (מזכיר לי שהשומר בסופר אמר אחרי פסח בשיא הרצינות שהוא ראה קבוצה חילונים ששאלו אותו עם החמץ נטחן לאחר הפסח... ואוי לה לאותה בושה).
ג. בלילה אני רוצה לנוח אבל משום מה המשפחה ששכרה את הדירה מעלי / לידי/ או שסתם ירדה לגינה וצריכה לנצל את החופש בדמות "מנגל" וכדו' משעה 12:00 בלילה ועד... בקול רעש גדול ללא שום התחשבות.
ד. למה המרפסת שלי אמורה לקבל קליפות גרעינים וסיגריות בוערות (ממש כך, הבת שלי כבר קיבלה כוויה וכבר זרקתי בריכה לפח - נדבת החפץ בעילום שמו הטוב) ועל כולם טיטולים משומשים, באמת טיפת אנושיות...
ה. למה כשאני יוצא עם הילדים לביקור אצל ההורים זה חייב להפוך לסיוט, כי בעוד שאני יוצא עם משפחה ברוכת ילדים בלעה"ר אני צריך לחכות כפול כי כל הבחורים הבאים בגפם עוקפים כמו כלום, הרי אין להם אשה וילדים לדאוג להם...
וכו' וכו' וכו' יכלה הזמן ולא יכלה...
אמנם אני מסתייג מראש, ישנם הרבה והרבה מאוד מהציבור שלנו שמתנהג בדרך ארץ כראוי וכיאות ומקדשים שם שמים, אבל לצערינו ישנו מיעוט ולצערי הוא לא מיעוט קטן, שמתנהג כמו חיות פרא שיצאו מהמסגרת (סליחה על הבוטות,), ועל זה אני מציף את הדיון, מה ניתן לעשות וכיצד אפשר למזער את הנזקים.
עוד שאלה, האם כל ההורים ששלחו את בניהם לחופש מודעים למה שהבנים שלהם עושים? לצערי, לפי מה שאני רואה אני מניח שישנם רבים שלא... (סמארטפונים, מראות אסורות, לבוש שאינו הולם ברחובות קריה, כשרות), או שהם יודעים ואין לאל ידם להושיע.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
משתתף בצערך
ולגופם של דברים יש דברים שאי אפשר לשנות (אותיות א' ב')
ויש דברים בעיקר אלו שנוגעים לך אישית שאם מעירים לאנשים הם מפסיקים (ואפשר גם דרך המשכיר שלהם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ולגופם של דברים יש דברים שאי אפשר לשנות (אותיות א' ב')
למה??
הבנין שלי מלא במשפחות ברוכות ילדים ובמשך השנה זה לא קורה.
ובכלל משפחות הנופשים מתנהגים כך כל השנה? האם הם גרים במזבלה?
ויש דברים בעיקר אלו שנוגעים לך אישית שאם מעירים לאנשים הם מפסיקים (ואפשר גם דרך המשכיר שלהם)
לצערי לא תמיד:(
משתתף בצערך
תודה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אמנם לא צפונית, אבל גרה בעיר שהיא יעד תיירות מועדף בגלל המרחבים, החופים ועוד...
מבינה אותך לגמרי. אני סיימתי עם מה שנקרא "בין הזמנים".
את החוף אנחנו מבקרים עד אז, את הגינות והפארקים עד ר"ח אב ומר"ח אלול.
לאוטובוסים אינני מתקרבת וכן הלאה.

נכון, זה קשה, זה עולה לי כסף רב בשל השימוש החוזר ונשנה ברכבים פרטיים (אפילו מוניות אין), אבל זה עדיף לי עשרת מונים מלאכול את הלב, להתעצבן, לקטר ולהתמרמר (שזה קרה לי הרבה...)

גם בבנין שלנו, למדתי להציע עזרה לנופשים, במקום לכעוס.

אני מאד מבינה אותך, מאד מאד.
רק יודעת שלצערינו, אין כ"כ יכולת לתקן את זה.
ומתמקדת במה יעשה לי קל יותר ונעים יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכון, זה קשה, זה עולה לי כסף רב בשל השימוש החוזר ונשנה ברכבים פרטיים (אפילו מוניות אין), אבל זה עדיף לי עשרת מונים מלאכול את הלב, להתעצבן, לקטר ולהתמרמר (שזה קרה לי הרבה...)
צודק ב100%
אך לא העלתי את הנושא בשביל לאכול את הלב אלא להעלות במעט במקסימום שאני יכול את המינימום מודעות לנושא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לא מבין מה אתה רוצה,
לחנך ציבור ?
יש לך בעיה, תפנה לעיריה שלך שתטפל בה, או תדבר עם השכנים שלך.
אותם שכנים שבשביל דירה עלובה, שבחודש רגיל לא מקבלים עליה אלפים ש"ח,
עכשיו עושים סכום דומה בלילה אחד.
אנשים טובים מירושלים וב"ב, משלמים את מיטב כספם בשביל אווירת נופש ורוגע.
וכן, אצלי בבית אני לא עושה מנגל, בשביל זה אני הולך לנופש.
וגם אם אני יקח דירת נופש בב"ב אני לא יעשה מנגל כי זה לא מקובל,
אבל בטבריה זה מקובל.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
למה כדי לקבל אותם חזרה + מע"מ?
אני מקווה שהמציאות היא שהטיטול "נופל" בטעות ואם תגרם אי נעימות לאמא (כן לכו לאמא לגברים לא נעים מת מזמן) היא לפחות תשתדל שזה לא יקרה שוב
בכל מקרה אין על זה מע"מ (מתכוון לומר אם לא יועיל לא יזיק)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ד. למה המרפסת שלי אמורה לקבל קליפות גרעינים וסיגריות בוערות (ממש כך, הבת שלי כבר קיבלה כוויה וכבר זרקתי בריכה לפח - נדבת החפץ בעילום שמו הטוב) ועל כולם טיטולים משומשים, באמת טיפת אנושיות...
לא הבנתי, המרפסת שלך מקבלת טיטולים?? או שאתה רואה כאלה ברחוב?
(בכללי אם אותם אנשים שזורקים סיגריות בחלון וכו' אנחנו מתמודדים יום יום במרכז)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אנשים טובים מירושלים וב"ב, משלמים את מיטב כספם בשביל אווירת נופש ורוגע.
וכן, אצלי בבית אני לא עושה מנגל, בשביל זה אני הולך לנופש.
וגם אם אני יקח דירת נופש בב"ב אני לא יעשה מנגל כי זה לא מקובל,
אבל בטבריה זה מקובל.
מבקש, נא לא להוציא את דברי מהקשרם, אני מדבר על דברים שחורגים מגדר האנושיות...
הוספתי בפירוש שיש דברים שאי אפשר לשנות... זה בין הזמנים ואנשים רוצים להנות ומגיע להם...
ראה בכל הדוגמאות שנתתי, הבאתי רק דוגמאות של דברים שאינם בהכרח חלק מהנופש... ומפריעים באמת.
לעשות מנגל - בכיף!!! (או שלא - אך נשלים עם זה), אבל מי התיר להרעיש ב2:00 בלילה, האם זה ששילמת במיטב כספיך לראובן מתיר להפריע את שנתו של שמעון, תשאל דיין, אם זה מה שהוא יפסוק בבקשה...
ובכלל, מה התירוץ הזה ששילמו במיטב כספם על דירה עלובה, ואם כן אז מותר להפריע לשני???
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה