דרוש מידע דוברי האידיש

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #22
אנסה לעשות פה סדר:
פועל אלעס גוט'ס או פועל'ט אלעס גוט'ס זה איחול כשבן אדם אומר שהוא 'הולך' להתפלל (על מקומות הקדושים לדוג') הראשון לשון יחיד, השני לשון רבים)

האט'ס גע'פועל'ט אלעס גוט'ס - אומרים לאנשים לדוג' אחרי שהיו במקומות הקדושים, זהו סוג של איחול - שהתפילות שלכם יתקבלו, ויפעלו כל טוב (האט'ס זה לשון רבים)
וזה אותו משמעות של -
זאלסט האבן גע'פועל'ט אלעס גוט'ס - זה לשון יחיד, או אם אומרים 'איר זאלט האבן גע.... שזה לשון רבים.

אויסגע'פועל'ט אלעס גוט'ס - זהו לא איחול ולא תפילה, זה אמירה.
אויסגע'פועל'ט כאילו בה לומר כן מלשון אויס - זהו - נגמר - זהו גמרנו להתפלל, גמרנו לפעול ישועות, פעלנו כל טוב.
אומרים את זה לדוג' על צדיק שהתפלל - "ער האט זיכער אויסגע'פועל'ט א ישועה" - הוא בטח פעל ישועה
התפללתי כל כך טוב וחזק, שאני מרגיש - "אז איך האב אויסגע'פועל'ט אלעס גוט'ס" - שפעלתי כל טוב.

כנראה שיש עוד ביטויים מאותה סגנון, שאני לא זוכרת עכשיו.

אני שומעת הרבה אנשים מערבבים בין הלשונות, עבר, הווה, יחיד רבים, זה צורם לי.
לא שזה עבירה כל כך גדולה.....

אבל בעיקר לשאלה של פותח האשכול @איזהו
אויס זה באמת מלשון נגמר, זהו.
אבל גם פה זה מגיע בהקשר הזה -
אויסגע'פועלט - גמרנו לפעול. (כך לפי הבנתי הדלה, אולי אפשר להתווכח על זה)
תגובה פרפקט!!!
הוסבר מצויין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
התפללתי כל כך טוב וחזק, שאני מרגיש - "אז איך האב אויסגע'פועל'ט אלעס גוט'ס" - שפעלתי כל טוב.
אויס זה באמת מלשון נגמר, זהו.
אבל גם פה זה מגיע בהקשר הזה -
אויסגע'פועלט - גמרנו לפעול. (כך לפי הבנתי הדלה, אולי אפשר להתווכח על זה)


יש גם פרוש נוסף ל'אויס' - לצאת, במובן של לצאת ידי חובה.
אז 'אויסגעפוילט אלעס גוטס' - יצאנו ידי חובה, פעלנו ישועות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
האטס זה סוג של שתהיה לכם - עתיד
ולכן אפשר לומר האטס הנאה - שתהיה לכם הנאה
אבל לא מתאים לומר לפני המילה געפוילט
געפוילט זה עבר כמו 'מיר האבן געפוילט ...'
לכאורה, נכון שזה לא ביטוי נכון.
ויותר נכון לומר "איר זאלט האבן גע'פועל'ט אלעס גוט'ס.
אבל בגלל שזה סוג של איחול - כמו האט'ס הנאה - תהנו. האט'ס גע'פועל'ט - שיהיה לכם ישועות ...
נראה לי.
אלע גוט'ס [כשזה בלשון עבר]
ולא אלעס גוט'ס
אי אפשר לומר אלע - כי אלע זה כולם, או הכל אבל בהקשר של הגדרה.
אלעס - זה הגדרה יותר כוללנית, מופשטת, לא משהו ספיציפי.
אלעס איז געענדיגט - הכל נגמר. או אלע בלעטער האבן זיך געענדיגט - כל הדפים נגמרו/אזלו.
איך האב אלעס צאמגענומען - אספתי את הכל. או - איך האב צאמגענומען אלע שפילצייג - אספתי את כל הצעצועים.

גוט'ס וגוט - אני יודעת שאומרים גוט'ס - יכול להיות שזה לא מדויק ויותר נכון להגיד גוט.
לא בטוח שהסברתי את ההגדרה נכון, מה שבטוח שלא אומרים פה 'אלע'.
אויס ביחד אם מילה זה דגש עד הסוף/
נכון, וזה מאותה משפחה של נגמר, סופי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מה שבטוח לא נכון זה לכתוב "געפוילט"
כותבים געפועלט" מלשון לפעול.
יש כל מיני מילים באידיש שהבשר שלהן הוא מילה מלשון הקודש ומה שהפך אותן לאידישאית אלו המוספיות.
לא כזה בטוח.......
זה לא תורת משה מסיני ויכול להיות בהחלט כמה אופנים, אולי תלוי בסוג של חוג ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
מה שבטוח לא נכון זה לכתוב "געפוילט"
כותבים געפועלט" מלשון לפעול.
יש כל מיני מילים באידיש שהבשר שלהן הוא מילה מלשון הקודש ומה שהפך אותן לאידישאית אלו המוספיות.
זה יידיש, יש כללים אחרים מעברית
געפארן זה גם מלשון נסיעה
אבל "גע" הופך אותו למשהו שהיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
?אפשר להסביר הרבה דברים - במחילה מכבודכם
אך המשפט האמיתי הוא "האטס געפוילט אלעס גוטס"
כל הגייה אחרת היא פשוט עיוות לשוני ותו לא
למה האט? מאיפה הסמך נכנסה למילה?
היא ממש לא נכונה.
כנל לגבי הגוטס.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה