עזרה דופקים ללא הפסקה...

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #5
גם אצלינו זה ככה...
פשוט לא פותחים את הדלת!!!
הרי אחרי 3 דקות הם בטוח ילכו, נכון?
אז פשוט לא פותחים!!!
(יש לי שכנים שכותבים על הדלת לא לדפוק בין שעות מסוימות-את יכולה לנסות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אפשר לכתוב נא לדפוק על הדלת ממול
בצחוק ממש! אני פותחת ונותנת תלוי בשם הישיבה.
כואב וגיזעני!!!

לא מספיק כל מה שקורה מסביב שצריך עוד ...

נותנים שקל שתיים לכל ישיבה(לא משנה מי היא) והקב''ה גם יתן לנו (ולא יסתכל יותר מידיי מי אנחנו...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כואב וגיזעני!!!

לא מספיק כל מה שקורה מסביב שצריך עוד ...

נותנים שקל שתיים לכל ישיבה(לא משנה מי היא) והקב''ה גם יתן לנו (ולא יסתכל יותר מידיי מי אנחנו...)
פותחת ונותנת לכל ישיבה כסף. כמה כסף זה תלוי בשם הישיבה.
לא גזעני בכלל לגיטימי לגמרי שיש יותר ויש פחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
פותחת ונותנת לכל ישיבה כסף. כמה כסף זה תלוי בשם הישיבה.
לא גזעני בכלל לגיטימי לגמרי שיש יותר ויש פחות!
אנחנו נותנים לכל ישיבה במידה שווה רק בפורים לישיבה שיש שם בן/אח נותנים קצת יותר רק מעניין של הכרת הטוב ותו לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13

קבצים מצורפים

  • תרמנו.jpg
    תרמנו.jpg
    KB 11.7 · צפיות: 153
  • הוסף לסימניות
  • #14
  • הוסף לסימניות
  • #15
מעבר לענין הכספי זה פשוט מטריד. כל כמה דקות לעצור, לפתוח, ללכת להביא כסף וכו' וכו'.

הפתרון: להשים מחוץ לדלת קופסא עם שקלים, לכתוב על פתק: כל ישיבה תיקח X שקלים. אין לדפוק. :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
גם אצלינו זה ככה...
פשוט לא פותחים את הדלת!!!
הרי אחרי 3 דקות הם בטוח ילכו, נכון?
אז פשוט לא פותחים!!!
(יש לי שכנים שכותבים על הדלת לא לדפוק בין שעות מסוימות-את יכולה לנסות)
לפחות תתביישו לכתוב את זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אדם התלונן שבאירועים בבני ברק במיוחד , כל דקה בשעת הסעודה נגש אדם לאסוף כסף.
השומע החליט לערוך בדיקה והנה התוצאות : בין 7- 10 שקלים בלבד לאירוע שיושבים בסעודה.

לכן פתחו את הדלתות ותנו שקל אחד לכל ישיבה , תשתדלו לעשות זאת במהירות כדי שהבחורים יספיקו לזכות יותר ויותר אנשים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
לפחות תתביישו לכתוב את זה...

מה יש להתבייש?
גם אני לא פותחת.

בעלי רוב שעות היום לא בבית, אני לבד עם הילדים

בבוקר, אני מתיישבת לעבוד קצת על המחשב, להשלים שעות של הבוקר.
כל כמה דקות אני צריכה לקום לראות מי בדלת.
אולי זו השכנה שרוצה ביצה או חלב?
אז אני גודעת את העיצוב בעודו באיבו, מנסה להיזכר אם יש לי חלב מיותר ומתי קנינו ביצים לאחרונה, רצה כל עוד נפשי בי אל הדלת ומגלה בקוקר חליפות שחורות ומגבעות. לא פותחת. לא מתאים לי כשאני לבד בבית.


לפנות ערב, אני מסבנת למוישי את הראש במקלחת, באמצע הסיבוב השלישי דפיקות.... דפיקות... דפיקות...
שוטפת ידים, מנגבת, מסדרת את המטפחת, רצה לדלת בשביל לגלות 2 ילדים בני 14 שדופקים ללא הפסקה עד שפותחים להם. מציצה בקוקר. לא פותחת!

הסצנה הבאה:
החביתה במחבת, 5 ילדים רעבים סביב השולחן, שלוימי מרביץ למוישי שמושך לריקי בקוקו, תמי מורחת את הגבינה ברדיוס של מטר וחצי סביבה, התינוק צורח בעגלה ו.... דפיקות... דפיקות... לא פותחים? צלצול צורמני וחזק...
אחד הילדים רץ לכיוון הדלת כשלפתע נשמע קול צווחה חדה - לא לפתוח!!!!!!!!
מרוב בהלה, ההם שם מאחורי הדלת ברחו...

וכך זה נמשך כל אחה"צ עד שהילדים סוף סוף במיטות.
ריקי כבר עצמה עין אחת, שלוימי סיים את הקר"ש, כבר כיסיתי אותם וליטפתי, ושרתי שירים, וסיפרתי סיפורים, והבאתי מים והרשיתי לקום לשירותים, ושוב הם צמאים. ודי!!!!!!!! הם כבר עוד רגע נרדמים ו... דפיקות.... דפיקות...
ברגע של היסח הדעת לא הצצתי בקוקר ופתחתי.
לא עברו כמה שניות ו-5 ילדים עמדו מאחורי ולטשו עינים סקרניות בשני הספק ילדים-ספק נערים שהפכו בין לילה לקבצנים.

ועכשיו, לך תבנה מדינה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מה יש להתבייש?
גם אני לא פותחת.

בעלי רוב שעות היום לא בבית, אני לבד עם הילדים

בבוקר, אני מתיישבת לעבוד קצת על המחשב, להשלים שעות של הבוקר.
כל כמה דקות אני צריכה לקום לראות מי בדלת.
אולי זו השכנה שרוצה ביצה או חלב?
אז אני גודעת את העיצוב בעודו באיבו, מנסה להיזכר אם יש לי חלב מיותר ומתי קנינו ביצים לאחרונה, רצה כל עוד נפשי בי אל הדלת ומגלה בקוקר חליפות שחורות ומגבעות. לא פותחת. לא מתאים לי כשאני לבד בבית.


לפנות ערב, אני מסבנת למוישי את הראש במקלחת, באמצע הסיבוב השלישי דפיקות.... דפיקות... דפיקות...
שוטפת ידים, מנגבת, מסדרת את המטפחת, רצה לדלת בשביל לגלות 2 ילדים בני 14 שדופקים ללא הפסקה עד שפותחים להם. מציצה בקוקר. לא פותחת!

הסצנה הבאה:
החביתה במחבת, 5 ילדים רעבים סביב השולחן, שלוימי מרביץ למוישי שמושך לריקי בקוקו, תמי מורחת את הגבינה ברדיוס של מטר וחצי סביבה, התינוק צורח בעגלה ו.... דפיקות... דפיקות... לא פותחים? צלצול צורמני וחזק...
אחד הילדים רץ לכיוון הדלת כשלפתע נשמע קול צווחה חדה - לא לפתוח!!!!!!!!
מרוב בהלה, ההם שם מאחורי הדלת ברחו...

וכך זה נמשך כל אחה"צ עד שהילדים סוף סוף במיטות.
ריקי כבר עצמה עין אחת, שלוימי סיים את הקר"ש, כבר כיסיתי אותם וליטפתי, ושרתי שירים, וסיפרתי סיפורים, והבאתי מים והרשיתי לקום לשירותים, ושוב הם צמאים. ודי!!!!!!!! הם כבר עוד רגע נרדמים ו... דפיקות.... דפיקות...
ברגע של היסח הדעת לא הצצתי בקוקר ופתחתי.
לא עברו כמה שניות ו-5 ילדים עמדו מאחורי ולטשו עינים סקרניות בשני הספק ילדים-ספק נערים שהפכו בין לילה לקבצנים.

ועכשיו, לך תבנה מדינה...

מסכימה לחלוטין.

אני בכלל עשיתי לעצמי כלל לא לפתוח את הדלת לשום גבר בעולם. הכלל הזה תקף גם לעכשיו.

וכשהבית שקט, וסוף סוף אני מתרגעת לעצמי וכל שניה דפיקות קולניות בדלת שלא מרפות, ומלחיצות אותי שיתעוררו לי פה, אז סליחה מכל מי שלא מקובל עליו, אבל תליתי פתק בזו הלשון: מתרימים יקרים! נא לא לדפוק, זה מפריע לנו בשעות האלו, עמכם הסליחה.

בינתיים זה עובד.

שלוות הנפש שלי שווה ג"כ משהו, ובפורים בעז"ה נפתח לכל הפושט יד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה