דעתכם - מקסי הלט

[לללי]

נראה שהתכוונת לאשכול קצת אחר...

צודקת, סליחה.
משהו קפץ לי באמצע...

 

[קדימה k]

פשוט נראה לי, שב"נוחעם" תמיד בוני על מישהו בפרוג שישאל "מה הקשר" או"זה לא לענין" וכדו'
ואז פשוט המודעה תכנס "איכשהו" לתודעת הציבור.

 

[גולד]

פשוט נראה לי, שב"נוחעם" תמיד בוני על מישהו בפרוג שישאל "מה הקשר" או"זה לא לענין" וכדו'
ואז פשוט המודעה תכנס "איכשהו" לתודעת הציבור.

נו ב'מת, נראה לך כולם גרפיקאים בעולם ??
ואם כן, אז העסק ביששש..

 

[גרף הול]

כאן, כבר צעקתי: נוחעם - אתה חסר...

 

[אברוּמי]

כאן, כבר צעקתי: נוחעם - אתה חסר...

אין ספק שעם נוחעם היה קל יותר לדחוף האוטו...

בכל מקרה, הפרינט שהבאת נראה המשך ישיר לאותו קו שהתווה בזמנו נוחעם המקורי.

 

[אלי אלימלך]

יצאת מכל הפרופורציות חברים,

קחו את הפרינט הזה, תשוו אותו לרוב הפרינטים שיוצאים מ: גל אורן, אפיקים, מימד, תוצאות, ותראו שבס"ה מדובר במודעה טובה יותר.

אתם משווים אותה לכהן הגדול נוחעם ברנזסקי, ושוכחים שמאחוריו הוא השאיר משרד עם כוחות טובים ומעולים - רק בנעליים אחרות. לא שהוא הלך עם מגפיים והם נועליים נעליים. הוא הלך עם נעליים מסוג אחד, והם מסוג אחר.

מכאן שכל השוואה אליו מגוחכת לגמרי.

 

[Shia]

לדעתי מדובר בפרינט גרוע שנכשל בכל היבט שאני יכול לבחון אותו:

לא ברור כיצד מתחבר הטיל המיליטנטי בעל ראש הדג המודבק בחובבנות לערכי המותג שלמדנו להכיר.
למעשה זה בקושי מצליח להתחבר למסר הפרסומי במודעה עצמה.

גם לאחר קריאת כל המודעה וירידה לפרטים, הצופה נשאר בדילמה, האם אני טיפש, או שהמודעה לא ממש מובנת?

הפרינט של הרכב הנדחף בידי בני המשפחה, מצליח יותר בכך שהוא מתכתב עם הקו המקורי של המותג וגם נשמר קשר כלשהו בין הויזואל למסר המילולי.
אבל עדיין קשה להתעלם מהביצוע הגרפי הבינוני ומהתחושה הכללית של פרינט מרושל ומעורפל משהו...

לגבי ההשוואה לפרינטים שנוחעם היה אחראי להם בשעתו, כמובן שההשוואה מתבקשת מאליה. מקסי-הלט הוא אחד הלקוחות הזכורים ביותר מהתקופה היפה של המשרד.
המודעות היו נקיות, מוקפדות ויצירתיות.
לכן כשרואים פער כזה תחת אותו מותג ואותו משרד, ההשוואה מתבקשת מאליה וההבדל בולט מאוד.

 

[ח פוגל]

אם זה מה שהציבור הבין מהמודעה, פוספס פה לגמרי הקאצ'.

הרעיון אמור להיות שמקסי הלט' העיפו [עם טיל] את ריח הדג מהאומגה.

מה שתמוה בעיני, האם כי להעיף את הריח מהדג, יש צורך להעיף את הדג בעצמו???

 

[ותמיד לבחור]

הפרינט של הרכב דומה למקורי??? אללי! אנשים, אתם שמים לב מה אתם מלהגים בכלל??

אוהדי ולא אוהדי (יאו, איך הצלחתי לשמור על לשון נקיה?! ) הקו הישן, יודו כולם פה אחד: אחד המוטיבים הבולטים בו היה הלובן הצח והמרהיב בחלקו הגדול של הדף.

איך סטריפ שלם, חונק ובעיקר נדווווש של הויזואל, מזכיר לכם את הקו הקודם?? תמהני לגמרי.
​

 

[גרף הול]

אין ספק שעם נוחעם היה קל יותר לדחוף האוטו...

בכל מקרה, הפרינט שהבאת נראה המשך ישיר לאותו קו שהתווה בזמנו נוחעם המקורי.

מה פיתום!
נסה להגדיל את הקובץ, ותראה פאשלות בלי סוףףףףףףףףף

 

[naamah]

כל הדיון מחזיר אותי למחשבה על כך שבישראל כמעט ולא מוציאים ספרי מותג, או מסמכי מותג.
כאלה שמגדירים בצורה ברורה מה מותר ומה אסור בעבודה על פרינטים של מותג כלשהו - איזה סוג של ויז'ואלס, איך לטפל בויז'ואלס, קומפוזיציות, גריד, פונטים, כל מה שצריך כדי שלא יהיה כל כך קל לחרב מיתוג שהושקעה בו מחשבה רבה.
אנחנו רואים מותגים בהם זה קיים ועובד (בנק הפועלים לדוגמה. מניסיון אישי, כאשר עיצבתי להם בעבר עבדה מולי אשת תקשורת שיווקית של הבנק שוידאה שלא אחרוג במילימטר ממה שנקבע בספר המותג). אנחנו רואים מותגים בהם זה קיים אך פחות עובד, מכיוון שלא מונה גורם אחראי שיאכוף את הכללים שנקבעו (לדוגמה, הקמפיינים של משרד התיירות. הם הוציאו ספר מותג מפורט, אך הסטודיואים השונים משתמשים בו ברמות כאלו ואחרות - בעיקר אחרות - של דייקנות...).

אבל אנחנו בעיקר רואים הרבה מאוד מותגים בהם זה לא קיים, והתוצאות בהתאם.
עכשיו, כל עוד המיתוג נשאר באותו משרד ותחת אותו ראש שמפקח על הדברים, דיינו. אבל ברגע שהמיתוג יוצא לסטודיו אחר, או שהראש של המשרד המקורי מתחלף (כמו בדוגמה להלן) - כל הדיוט יוכל להבחין בכך.

 

[פרסום דובדבן]

אין ספק שעם נוחעם היה קל יותר לדחוף האוטו...

בכל מקרה, הפרינט שהבאת נראה המשך ישיר לאותו קו שהתווה בזמנו נוחעם המקורי.

פחחחח... איזה המשך ואיזה ישיר?

אני בטוחה שיוצר הקו המקורי לא היה בוחר לעשות כך. אמרנו חזק? יאללה, בואו נדרדר אוטו ונדחוף דובים...

מעבר לטעות של לומר ולהראות משהו אחד ולא ליצור אינטרקציה, אין כאן את ההתחכמות של המקור, את ההתבוננות והחשיבה לרגע - מה רוצים לומר לי כאן, ואז את הפאנץ' כמו לדוגמה בפרינטים הזכורים לטוב של 'הטובע את הספינה' ויש עוד.

 

[אברוּמי]

אני בטוחה שיוצר הקו המקורי לא היה בוחר לעשות כך. אמרנו חזק? יאללה, בואו נדרדר אוטו ונדחוף דובים...

אם נתעלם מרמת העיצוב, והרקע הלבן והנקי,
אז, הקו הזה התפרסם משך תקופה מסויימת בזמן היוצר המקורי...
עיין ערך הילד והמקרר, הזקן נושא הספרים וכו'

 

[naamah]

אם נתעלם מרמת העיצוב, השוני בגרפיקה, והרקע הלבן והנקי,
אז, הקו הזה התפרסם משך תקופה מסויימת בזמן היוצר המקורי...
עיין ערך הילד והמקרר, הזקן נושא הספרים וכו'

ההבדלים המרכזיים לטובת היוצר המקורי -

שימוש בדמות אחת בכל פעם - חד, קולע, נקי בהרבה.
מידה לא מועטה של אבסורד והומור - מה שנעדר מהפרינט הנוכחי (אילו רק התינוק היה דוחף לבדו את הרכב, מילא. ברגע שהוספת את האבא והילד הרגת לגמרי את הפואנטה). בפרינט הנוכחי אין מספיק אבסורד, הסיטואציה ריאליסטית מדי, כבר יצא לי לראות משפחות שלמות על טפיהן דוחפות רכב שנתקע.

 

[פרסום דובדבן]

את הילד והמקרר ובמיוחד את ה"ריקוד המשולש" אני זוכרת היטב...

ובזמנו, לא הכי התחברתי לרעיון ומי שיודע יודע, אבל מי שמע לי?

 

[ותמיד לבחור]

ההבדלים המרכזיים לטובת היוצר המקורי -

שימוש בדמות אחת בכל פעם - חד, קולע, נקי בהרבה.
מידה לא מועטה של אבסורד והומור - מה שנעדר מהפרינט הנוכחי (אילו רק התינוק היה דוחף לבדו את הרכב, מילא. ברגע שהוספת את האבא והילד הרגת לגמרי את הפואנטה). בפרינט הנוכחי אין מספיק אבסורד, הסיטואציה ריאליסטית מדי, כבר יצא לי לראות משפחות שלמות על טפיהן דוחפות רכב שנתקע.

כל מילה. אבל כל.

ובזמנו, לא הכי התחברתי לרעיון ומי שיודע יודע, אבל מי שמע לי?

אכן, בדאנס הסוער של ריקודי הסגידה קצת קשה לשמוע---

 

[פרסום דובדבן]

אכן, בדאנס הסוער של ריקודי הסגידה קצת קשה לשמוע---

אני מדברת על משהו יותר קרוב מריקודי סגידה.

 

[נני5]

עם כל הכבוד ליוצר הפרסומת, המטרה העיקרית בפרסום - הוא לגרום לאנשים לקנות את המוצר.
כלקוחה של מקסי הלט, הפרסומת הספציפית הזאת דחה אותי, וממש לא מגרה אותי לנסות את המוצר הזה.
חבל.

 

[ותמיד לבחור]

אני מדברת על משהו יותר קרוב מריקודי סגידה.

ולדוברי העברית שביננו?