דרוש/ה עורך/ת לשוני/ת, וכן כותב/ת מאמרים תורניים, לפי מקורות נתונים.

[טבעונית]

קו"ח למייל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
ההצעות הרלוונטיות יתבקשו לבצע עבודה לדוגמא.

 

[מבקש אור]

אולי יהיה מי שיפיק תועלת מהידיעה שהצרוף עורך לשוני אינו קביל.
אך הצרוף עריכת לשון או עריכה לשונית או עורך לשון מותר וכשר!
מנחם. אוהב ספר.

 

[mgrosss]

צירוף ולא צרוף.

 

[אוריתפ]

למיטב ידיעתי הצירוף "עריכה לשונית" אינו קביל (כמו "עורך לשוני").

אמור: עריכת לשון, עורך לשון, עורכת לשון.

 

[mgrosss]

הצירוף 'עריכה לשונית' הוא תקין וקביל, משום שה'לשונית' הוא תיאור של שם העצם 'עריכה', כלומר איזו עריכה? לשונית. ברם באמרנו 'עורך לשוני' אין הכוונה לעורך שהוא לשוני, היינו באישיותו, משל לעורך חרדי, עורך חילוני, עורך ערבי. אלא אנו רוצים להדגיש את עריכתו, והיא עריכת לשון, ולכן ייקרא שמו: עורך לשון.
יש כאן בלבול בין צירוף סמיכות לצירוף של שם תואר ושם עצם.

 

[לנצח]

גם ההערה על 'צירוף' או 'צרוף' אינה קבילה, כי אפשרי להוסיף יו"ד לאחר צירי, ואפשר להשמיט.
משם נובע הויכוח סביב הניקוד של הספר 'מקבציאל' של הבא"ח מבגדד.

 

[מלפפון]

גם הקטע של עורכת מאמרים תורניים (בניגוד לעורך) פחות מתקבלת על הדעת
רק זה חסר לכם אם אתחיל לכתוב מאמרים תורניים לפי מה שאני מרגישה..

 

[mgrosss]

לפי הכללים, כשלא מנקדים: צירוף, כשמנקדים: צרוף. מי שלא רוצה לנהוג לפי הכללים - שיעשה כרצונו. אני סבור שמכבדים יותר מי שנוהג לפי הכללים, אף שסבור כי במקרים רבים אין להם היגיון.

 

[למען דעת]

לפי הכללים, כשלא מנקדים: צירוף, כשמנקדים: צרוף. מי שלא רוצה לנהוג לפי הכללים - שיעשה כרצונו. אני סבור שמכבדים יותר מי שנוהג לפי הכללים, אף שסבור כי במקרים רבים אין להם היגיון.

החלטות האקדמיה:

תנועת e
תנועת e אינה נכתבת ביו"ד. למשל: ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), בררה (=בְּרֵרָה), זהות (=זֶהוּת).


אבל יו"ד תיכתב

• – במילים שצירי בא בהן לפני אהחע"ר במקום חיריק.
• למשל: תיאכל [לעומת תישמר (תִּשָּׁמֵר)], ייערך [לעומת יישמר (יִשָּׁמֵר)], תיאבון [לעומת שיגעון (=שִׁגָּעוֹן)], קירח [לעומת אילם (=אִלֵּם)], שירות [לעומת סיפור (=סִפּוּר)].
• – בשמות עצם במשקל פֵּלָה, שלא נגזרו משמות ממין זכר, והצירי מתקיים בהם בכל הנטייה: זיעה, תיבה (לעומת כנה, מתה – שנגזרו משמות ממין זכר, ומאה, עדה [קהל] שהצירי אינו מתקיים בהם בנטייה).
• – בשמות השקולים במשקל השמות היכר (=הֶכֵּר), הישג (=הֶשֵּׂג), היצע (=הֶצֵּעַ), וכן בצורות הנגזרות משמות אלו, כגון היכרות (=הֶכֵּרוּת), הישגיות (הֶשֵּׂגִיּוּת), היקשי (הֶקֵּשִׁי).

 

[mgrosss]

ולכן 'צירוף', כמו 'סיפור'.

 

[אוריתפ]

הצירוף 'עריכה לשונית' הוא תקין וקביל, משום שה'לשונית' הוא תיאור של שם העצם 'עריכה', כלומר איזו עריכה? לשונית. ברם באמרנו 'עורך לשוני' אין הכוונה לעורך שהוא לשוני, היינו באישיותו, משל לעורך חרדי, עורך חילוני, עורך ערבי. אלא אנו רוצים להדגיש את עריכתו, והיא עריכת לשון, ולכן ייקרא שמו: עורך לשון.
יש כאן בלבול בין צירוף סמיכות לצירוף של שם תואר ושם עצם.

אבל...
לפי ההסבר שנתת, מדוע לציין שהעריכה היא בסגנון לשוני (עריכה לשונית)
ולא שעורכים *את* הלשון (עריכת לשון)?
המונח "עריכה לשונית" הוא מקובל ורוויח
אבל לא ממש מתאים לכוונה של המשתמשים בו (ועל כן לא תקין)

 

[mgrosss]

אפשר עריכת לשון ואפשר עריכה לשונית, כשם שאפשר עריכה משפטית. זכתה הלשון, ושתי האפשרויות נכונות, אך אי אפשר לומר עריכת משפט. בעריכת לשון מתכוונים שעורכים את לשון הטקסט, ובעריכה לשונית מתכוונים שהעריכה שעושים לטקסט היא לשונית ולא ספרותית, משפטית וכד'.

 

[סנדר]

קו"ח למייל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
ההצעות הרלוונטיות יתבקשו לבצע עבודה לדוגמא.

עדיין מחפשים?