דרוש מידע האם אפשר לקבל ביטו"ל על אי יכולת לעבוד בגלל היפראמזיס

[תמי אחת]

קשה מאד מאד לקבל שמירה בהיפראמזיס, בפרט אן לא הגיעו לאשפוז.
ואגב, אם אשפוז - רק עין כרם

 

[Ruti Kepler]

מכירה מניסיון מישהי שעזר לה?

בוודאי. מכירה את עצמי. את הקטנה שלי ילדתי אחרי הריון ללא תרופות כלל.
(ויטמינים כן, וגם פרינג'קט בסופו של דבר נכנעתי ולקחתי, אבל כל היתר - לא. אפילו לא מרשם אחד קטן של בונג'סטה).
ואחרי שהעזתי לדבר על כך בחשש עם אחרות, חלקן פעילות ותיקות בתחום ההיפראמזיס, התברר שגם הן חושבות ש'יש פה משהו'.

זה לא שההיפראמזיס הוא רגשי. הוא פיזי לחלוטין.
אבל אפשר לשלוט חלקית בגובה הלהבות, על ידי מודעות עמוקה והרבה הרבה רצון והשקעה מראש.

לא בטוח שמתאים לכל אחת.
ומה שבטוח זה שרק האשה בעצמה יכולה להחליט ללכת על גישה כזאת. אם סביבתה 'תשלח אותה לפסיכולוג' - התהומות רק יעמיקו והיא תתחיל להקיא עוד יותר.

 

[החכמה צודקת]

בוודאי. מכירה את עצמי. את הקטנה שלי ילדתי אחרי הריון ללא תרופות כלל.
(ויטמינים כן, וגם פרינג'קט בסופו של דבר נכנעתי ולקחתי, אבל כל היתר - לא. אפילו לא מרשם אחד קטן של בונג'סטה).
ואחרי שהעזתי לדבר על כך בחשש עם אחרות, חלקן פעילות ותיקות בתחום ההיפראמזיס, התברר שגם הן חושבות ש'יש פה משהו'.

זה לא שההיפראמזיס הוא רגשי. הוא פיזי לחלוטין.
אבל אפשר לשלוט חלקית בגובה הלהבות, על ידי מודעות עמוקה והרבה הרבה רצון והשקעה מראש.

לא בטוח שמתאים לכל אחת.
ומה שבטוח זה שרק האשה בעצמה יכולה להחליט ללכת על גישה כזאת. אם סביבתה 'תשלח אותה לפסיכולוג' - התהומות רק יעמיקו והיא תתחיל להקיא עוד יותר.

להגיע לרמה שאפילו לא יצטרכו בונג'סטה נשמע מדהים ואפילו ניסי.
בפרט שאת עצמך מדגישה שזה פיזי לחלוטין.
(ואת מתכוונת בעצם מיד אחרי הלידה לפנות לטפל בשביל הפעם הבאה?)

 

[Ruti Kepler]

להגיע לרמה שאפילו לא יצטרכו בונג'סטה נשמע מדהים ואפילו ניסי.
בפרט שאת עצמך מדגישה שזה פיזי לחלוטין.
(ואת מתכוונת בעצם מיד אחרי הלידה לפנות לטפל בשביל הפעם הבאה?)

מה זה 'לא יצטרכו בונג'סטה'?
הייתי צריכה. הקאתי כל מה שאפשר עד הקאת דם.
כל דבר עשה לי בחילה, כולל מים ואוויר.
אבל בחרתי לא לקחת, ולהתמודד בדרכים אחרות.
רואה עכשיו שזה מדי מורכב בשביל להיכתב בפורום ציבורי, וגם עוד לא מספיק מסודר לי בשביל להציע את זה כדרך לציבור.

אולי אשב יום אחד עם החבר'ה של אם הדרך ונעלה את הדברים על הכתב בצורה זהירה ונעימה.

 

[think about it]

@Ruty Kepler מעניין מאוד מה שאת אומרת
אני המתנתי תקופה לילדים, הריון זה היה הדבר אותו רציתי יותר מכל
וחוויתי היפראמזיס קשה מאוד מאוד, קשה מכדי להיזכר בו אפילו.

אולי אשב יום אחד עם החבר'ה של אם הדרך ונעלה את הדברים על הכתב בצורה זהירה ונעימה.

בטוחה שיהיה לתועלת
דרוש לציבור כמה שיותר חומר בנושא.

 

[Ruti Kepler]

@Ruty Kepler מעניין מאוד מה שאת אומרת
אני המתנתי תקופה לילדים, הריון זה היה הדבר אותו רציתי יותר מכל
וחוויתי היפראמזיס קשה מאוד מאוד, קשה מכדי להיזכר בו אפילו.

להגיד 'רקע רגשי' זה לא אומר ש'את לא רוצה את הילד הזה'.
יש הרבה משמעויות. הרבה דברים וקשיים שיכולים לצוף בתקופה המסעירה שבה האשה יוצרת בתוכה בנאדם חדש, חיים חדשים.
אז גם בהריונות של הילדים הכי רצויים בעולם, האמא עלולה להרגיש זוועה. יש עוד גורמים במשוואה.

 

[פירוש]

@Ruty Kepler הייתי מאוד שמחה לשמוע ולקרוא על הפן הרגשי בהיפארמזיס,
זהבי מ"אם הדרך" דיברה על הכנה רגשית, אבל לא ידעתי שזה דרך להתמודדות בפועל עם התסמינים.
(לפעם הזאת- מה שהכי הועיל אצלי וגם אצל אחותי זה היה עירויים רציפים בבית למשך כ -3 חודשים, הלוואי והייתי יכולה למנוע את הסבל המטורף הזה!)

 

[קלופ]

מחוברת חודש תמים לאינפוזיה

מה צריך לקרות כדי שיחליטו על אשפוז ולא על עירוי חד פעמי?

 

[think about it]

מה צריך לקרות כדי שיחליטו על אשפוז ולא על עירוי חד פעמי?

עונה לאור נסיוני האישי בלבד , ברור שזה לא שחור לבן, וכמו שאומרים- כל מקרה לגופו.
אצלי היה-
הקאות 10 פעמים ביום ויותר
ירידה של 10% במשקל בזמן ממש קצר
טיפול תרופתי שלא משפיע, ועירויים פה ושם שגם הם לא הצליחו להחזיר אותי לעצמי.
והחמור מכל מבחינת הרופאים- קטונים בשתן ברמה גבוהה, מעיד על התייבשות חמורה
ועלול לגרום חלילה לפגיעה בעובר.
כל זה הוביל לאשפוז, תחילה דיברו על זמן קצר, אבל משהמצב לא השתפר, ההקאות נמשכו וכו’ הוא התארך עוד ועוד.

 

[שולי איטח]

מזכירות לי את ההריונות הראשונים שלי
אבדתי ממשקל הגוף הרבה יותר מ 10% הקאות ברמה לא נגמרת חוסר אפשרות לבלוע אפילו רוק
ואף אחד לא הכיר את המושג הזה של היפראמזיס, לא היו תרופות
רק קבלת עירויים כשאין ברירה
כשהתחילו להכיר בזה כ"כ התרגשתי שיש מישהוא שחושב שאני לא משוגעת לגמרי

 

[מלי + 20]

בלת"ק חלקי

מנסיון של כמה הריונות עם היפראמזיס - בהם ב"ה קבלתי שמירה,
יש שני דברים שמאד מקלים על התהליך:

1. רופא שיש לו הסכמה עקרונית לכל הנושא הזה של שמירה.
אם הרופא הקבוע שלך מתנגד לכל המושג הזה- זה הזמן להחליף רופא.

2. ביקור במיון / אשפוז.
כמה שזה בלתי אפשרי לעלות על רכב ולנסוע ולהתעלף בשערי ביה"ח (כן, כן --- )
אין כמו המלצת ביה"ח על שמירה.
בתי חולים מנסיון שלי: הדסה עין כרם ותל השומר.

ומצטרפת לדעתה של רותי.
עזרה רגשית לפני הכניסה להריון עשויה לשפר את המצב באופן ניכר.
פירוט באישי- אם תרצי.

 

[קפוצון]

בהמלצה של הרופא לשמירה חייב להיות כתוב שזה בשביל למנוע פגיעה בעובר - בד"כ כך זה עובד בביט"ל

 

[קלופ]

המלצת ביה"ח על שמירה.

תוכלו לפרט איך ביקשתם וממי קבלתם?

ותל השומר.

איך ההתרשמות באופן כללי?

 

[עדי20]

מישהי כאן הייתה בכנס של אם הדרך לאחרונה בבית וגן?

 

[miרי]

להגיד 'רקע רגשי' זה לא אומר ש'את לא רוצה את הילד הזה'.
יש הרבה משמעויות. הרבה דברים וקשיים שיכולים לצוף בתקופה המסעירה שבה האשה יוצרת בתוכה בנאדם חדש, חיים חדשים.
אז גם בהריונות של הילדים הכי רצויים בעולם, האמא עלולה להרגיש זוועה. יש עוד גורמים במשוואה.

ידוע לך אם יש אפשרות לטפל רגשית בהריון?
או רק לקראת הריון הבא?????????

 

[Ruti Kepler]

ידוע לך אם יש אפשרות לטפל רגשית בהריון?
או רק לקראת הריון הבא?????????

לא ניסיתי...
אבל אם יש מישהי בהריון שמסוגלת ורוצה ללכת לטיפול, להזיק זה בוודאי לא יזיק.

 

[Python]

לא ניסיתי...
אבל אם יש מישהי בהריון שמסוגלת ורוצה ללכת לטיפול, להזיק זה בוודאי לא יזיק.

ומה אפשר לעשות לפני ההריון?

 

[Ruti Kepler]

ומה אפשר לעשות לפני ההריון?

כאמור לעיל, זה עדיין לא ממש מגובש לי, יותר שברי הבנות ורסיסי שיחות עם נשים אחרות שוותיקות בתחום.

לפני הכל, צריך להתכונן מבחינת בדיקות דם מושלמות, תזונה נכונה ומותאמת, תכנון כלכלי וטכני (מה עושים כל יום אחה"צ עם הילדים? מה עושים עם הלקוחות/הבוס?)
וגם הכנה נפשית של - האם את מסוגלת להיות עכשיו במצב הזה? מעולפת למחצה, וכשאף אחד לא עוזר לך? מה מקורות הכוח שלך? מה נקודות השבר, ואיך תוכלי למנוע אותן?

ויותר עמוק מזה, זו התייחסות לפן הנפשי של ההיפראמזיס. לתופעות הלוואי הנפשיות. לא מרגישה שנכון לכתוב על זה בפורום פתוח לציבור. אבל לכאורה כל מי שכבר עברה שניים שלושה הריונות כאלו, תוכל לזהות אצלה את נקודות השבר.
ואם היא תצליח לפתוח אותן מול מטפלת דינמית טובה, ולעשות תהליך עמוק ומשמעותי, היא תוכל להגיע לפעם הבאה מנקודת פתיחה טובה בהרבה.

גם אם היא עדיין תיגעל מכל דבר ותקיא דם - היא תדע לזהות מה זה גורם לה, מה היא מרגישה, ואיך להתגבר. בבחינת 'רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה'.

 

[Python]

ויותר עמוק מזה, זו התייחסות לפן הנפשי של ההיפראמזיס. לתופעות הלוואי הנפשיות. לא מרגישה שנכון לכתוב על זה בפורום פתוח לציבור. אבל לכאורה כל מי שכבר עברה שניים שלושה הריונות כאלו, תוכל לזהות אצלה את נקודות השבר.
ואם היא תצליח לפתוח אותן מול מטפלת דינמית טובה, ולעשות תהליך עמוק ומשמעותי, היא תוכל להגיע לפעם הבאה מנקודת פתיחה טובה בהרבה.

כשאת אומרת "נקודות השבר",
את מתכוונת לסיבה הרגשית שעליה ההיפראמזיס יושב?

 

[Ruti Kepler]

כשאת אומרת "נקודות השבר",
את מתכוונת לסיבה הרגשית שעליה ההיפראמזיס יושב?

גם וגם.
נקודות שבר טכניות הן - 'הרגעים בלילה בהם את מקיאה ובא לך למות'. או 'כשהאוויר שאת נושמת מגעיל אותך והילדים נדבקים אלייך אחה"צ ואת רק רוצה שיעופו'.

נקודות שבר רגשיות הן הסיבה העמוקה יותר לכל זה.
ואני לא חושבת שיש אדם בעולם שיוכל להגיד לך מה הסיבה שלך. אבל היא, או כל מיני מוקשים סביבה, יכולים לצוץ בטיפול דינמי.
והטיפול לא יפתור את ההיפראמזיס. הוא כן יוכל לעזור להתמודד נפשית טוב יותר. וביחד עם תזונה מוקפדת והכנה טכנית וכלכלית, זה הופך מסיוט בלתי אפשרי, לסיוט אפשרי.

במקביל אני מאמינה חלקית גם בטיפולים אלטרנטיביים למיניהם, אבל לגבי היפראמזיס לא ניסיתי אותם עדיין.