- הוסף לסימניות
- #1
משהו השתנה באופן כללי בהתייחסות לטיפול בקשיי נשימה כתוצאה מוירוס ה-RSV. (ברונכיוליטיס)
אם פעם היו מאשפזים על סיטורציה פחות מ-94 היום משחררים ב-88.
ולמה?
לטענת הרופאים, אין מה לעשות מלבד סיוע בחמצן "במקרים מסויימים".
אנהלציות, משאפים, וסטרואידים נמצאו לא יעילים מחקרית.
אז אם ביום הכי קשה של המחלה הילד הוריד סיטורציות ל80-90, הנה הנה מחר זה הסתדר והיידה הביתה.
בכל אופן זו הייתה הגישה בשערי צדק.
לי הגישה נשמעת יומרנית ורשלנית משהו.
האם שערי צדק הוא בית החולים היחיד שמתייחס לזה כך?
ממש מעניין אותי.
היה לי קשה בנוסף שהילד היה נראה קלינית רע מאד!!!!
רעב לאויר, עיינים יוצאות, אדום ממאמץ, מרייר, גונח - ועל אף שהיה בהשגחה במיון נתקלנו בקשיים לעזור לו עם חמצן.
רק בסוף בסוף הרופא "הסכים".
היו להם 2 טענות האחת: שהמספרים לא מספיק נמוכים לרוב הוא היה על 90-92, ובשינה 80-88.
השניה: למעשה הוא טען שזה לא יעיל, וגם כשהם הביאו הוא אמר לי "הנה את רואה הוא עדיין טכאפינאי, זה לא עוזר והוריד לו את החמצן.
לאחר מעשה, היה נראה לי שהחמצן כן עזר לו להתאושש, על אף שזה לא היה מיידי.
האם נתקלתם בגישה הזו בבתי חולים נוספים?
אם פעם היו מאשפזים על סיטורציה פחות מ-94 היום משחררים ב-88.
ולמה?
לטענת הרופאים, אין מה לעשות מלבד סיוע בחמצן "במקרים מסויימים".
אנהלציות, משאפים, וסטרואידים נמצאו לא יעילים מחקרית.
אז אם ביום הכי קשה של המחלה הילד הוריד סיטורציות ל80-90, הנה הנה מחר זה הסתדר והיידה הביתה.
בכל אופן זו הייתה הגישה בשערי צדק.
לי הגישה נשמעת יומרנית ורשלנית משהו.
האם שערי צדק הוא בית החולים היחיד שמתייחס לזה כך?
ממש מעניין אותי.
היה לי קשה בנוסף שהילד היה נראה קלינית רע מאד!!!!
רעב לאויר, עיינים יוצאות, אדום ממאמץ, מרייר, גונח - ועל אף שהיה בהשגחה במיון נתקלנו בקשיים לעזור לו עם חמצן.
רק בסוף בסוף הרופא "הסכים".
היו להם 2 טענות האחת: שהמספרים לא מספיק נמוכים לרוב הוא היה על 90-92, ובשינה 80-88.
השניה: למעשה הוא טען שזה לא יעיל, וגם כשהם הביאו הוא אמר לי "הנה את רואה הוא עדיין טכאפינאי, זה לא עוזר והוריד לו את החמצן.
לאחר מעשה, היה נראה לי שהחמצן כן עזר לו להתאושש, על אף שזה לא היה מיידי.
האם נתקלתם בגישה הזו בבתי חולים נוספים?
הנושאים החמים

Reactions: שמואלזון1 //