דרוש מידע האם החשיבה 'מה אומרים עלי..' חיובית או שלילית?

  • הוסף לסימניות
  • #21
בלת"ק.
מבחינה רוחנית, "והייתם נקיים" ו"טוב שם משמן טוב"
השתדלות לשמור על שם טוב, ולא לגרום לאחרים לחשוד בך.
כמה השתדלות ומה הגבול? קשה להסביר, כל אחד מרגיש מתי הוא מגזים במחשבות על "מה יגידו עליי?"
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
בוודאי שלכל אחד מאיתנו ישנו את המנגנון שאחראי על ההתנהגות ה"מקובלת חברתית" שלנו
ובוודאי שכל אחד מהקוראים של האשכול יסכימו שיש להם את החשיבה הזו "מה יגידו עלי"
ברמה זו או אחרת אך כל אחד חווה את זה
אם כן זה בוודאי משהו רגיל ונורמלי.

מצד שני

האדם לא יכול וגם לא רצוי שיסתמך רק על הריצוי החברתי כדי לבנות את האישיות שלו
הרי כל אחד שואף להוציא את הייחודיות שלו ולבטא את היכולות המיוחדות שלו
וגם הוא מנגנון שטבוע בנו וגם על כך יסכימו ידידי הקוראים.

ואם כן, אנחנו רואים שיש כאן שתי חלקים או מנגנונים שבעצם שואפים ל שתי כיוונים
שלעיתים הם מותאמים אך לפעמים הם נוגדים

ולכן

אפשר להסתכל על זה כאילו האדם הוא המנהל של הכוחות והמנגנונים שבתוכו
ונותן לכל חלק שבו לעשות את עבודתו במקום ובזמן הנכון

(אגב: אצל בני נוער מפותח יותר החלק החברתי)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #23
לפי דעתי דעת הסביבה היא ממש סוג של כלא (לפחות עבורי)
מצד שני היא כלי חשוב מאין כמותו

אולי זה הבסיס שלנו,
קודם להיות בסדר בגלל "מה יגידו עלי"(שזה תמיד יישאר לנו בתת מודע כנראה)
וכך אפשר להתקדם ולהיות בסדר כי ככה צריך להיות וכדאי להיות בסדר כי זו הדרך להיות מאושרים..
(זה קשור לכל תחום: שמירת מצוות, התנהלות יומיומית או כשאנחנו רוצים לממש את הכשרונות שלנו וכד')

קראתי לפני מספר שני בספר של הרב פרידמן (נראה לי קוראים לספר הערכה עצמית)
שהוא המליץ לבחורים שחוששים מהסביבה להתנהג באופן לא שגרתי בסביבה לא מוכרת, לראות שהתגובות לא כל כך משמעותיות, ובכך להתגבר על הפחד הזה. (יתכן שזה לא מדויק כי קראתי את זה מזמן רק שזה הרעיון פחות או יותר)

ובאמת סך הכל הכל נמצא לנו בראש, הפחדים מהסביבה והמחשבות שאנחנו לא בסדר.
אף אחד לא חושב עלינו שאנחנו לא בסדר כי אין לנו יכולת לדעת איך אנחנו נתפסים בעיני הסובב אותנו, אלא אם נחשוב על עצמנו ועל הסביבה שלנו חיובי נרגיש ביטחון בעצמנו.

ואולי לכן נאמר שצריך לדון לכף זכות כי אם אנחנו נדון לכף זכות ( את עצמנו ואת הסביבה) אז אוטומטית הערך העצמי שלנו יעלה בסיעתא דשמיא

עריכה:
כנראה שהחשיבה מה יגידו עלי פחות נוכחת בעוצמה ביומיום. כי מה כבר אפשר לומר על אנשים רגילים, שמתנהגים כמו כולם פחות או יותר?...
אולי היא עולה בצורה משמעותית מתי שאנחנו רוצים לממש את עצמנו או רוצים ליצור משהו.
כי מימוש עצמי זה אומר בין השאר לתת ביטוי למי שאנחנו, לטוב ולמוטב.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #24
לבהמה לא איכפת מה אומרים עליה, לבן אדם וודאי שכן, אוי ואבוי לאיפה היינו מגיעים בלי שהיינו חושבים מה יגידו עלינו, ברור שאם הזמן ולימוד המוסר זה נכנס בנו באמת כל אחד ורמתו, אבל זה הנקודת התחלה שממנה אנחנו צריכים להתרומם, ולא רוצה לחשוב איפה היינו היום אם זה לא היה קיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
כתוב בספר שפת אמת בפרשת שלח (פרשת המרגלים) שעיקר העבירה של המרגלים היה על מה שאמרו למשה שהיו בעיני האנשים כחגבים וכן היינו בעיניהם מה מעניין אתכם מה אנשים חושבים אליכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
דעתי שמה יגידו כעיקרון הוא תכונה שלילית, שאפשר להשתמש בה לצרכים חיוביים.

אם אדם רוצה למשל ללמוד בישיבה אבל בגלל מה יגידו הוא הולך לצבא (סתם לצורך הדוגמא)
אז בוודאי שזה שלילי.
אבל אם אדם רוצה לגנוב, ובגלל הפחד ממה יגידו הוא לא גונב זה שימוש חיובי.

אבל ברור שאדם צריך לשאוף לעשות את המעשה הנכון בגלל שזה המעשה הנכון ובסוף בסוף להתעלם לחלוטין מהמה יגידו.
רק שכל זמן שלא הגענו לרמה שאנחנו תמיד עושים רק את מה שצריך כי כך מוטל עלינו לעשות, אנחנו יכולים להשתמש במה יגידו בשביל לשמור על עצמינו.

ברור לי שבתאוריה אדם "מושלם" לא מתעניין לחלוטין ב"מה יגידו", ומתנהל כפי שצריך להתנהל בהתעלמות מוחלטת ממה תאמר הסביבה,

כמובן שלא מדובר כאן על התחשבות בסביבה שזה נושא אחר לגמרי !!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
תפארת לו מן האדם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
הבסיס של קיום האדם הוא: "אני נבראתי לשמש את קוני", או, בסגנון אחר "אני לא נבראתי - אלא לשמש את קוני". מכיון שכך, מה שצריך להעסיק את מחשבתנו הוא, שנעשה את מה שהקב"ה רוצה מאיתנו. חשיבה בכיוון של "מה יגידו" עשויה לגרום לנו לסטות מהמטרה לשמה נבראנו.
זה לא סותר את הצורך להיות "(נח לשמים ו)נח לבריות".
ביחד עם זה, כשכבר פלוני ראה את המעשים והעיר/האיר - זאת הזדמנות לקחת את הדברים לתשומת הלב, ולהשתמש בהם כמקפצה לתיקון הצריך. וכבר אמר כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע: "אהוב את הביקורת, כי היא תעמידך על הגובה האמיתי".

נ.ב.
לגבי מה שנכתב לעיל, אודות דברי רבן יוחנן בן זכאי שאמר לתלמידיו "יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם", מהו ההמשך? - "תדעו, כשאדם עובר עברה אומר שלא יראני אדם". ואולי נכון לדייק, שהלוואי ונירא מהקב"ה כפי שיראים מבשר-ודם (על-אף שאין צורך בזה), ולא שנירא מבשר-ודם כפי שצריך לירא מהקב"ה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
בלת"ק חלקי

לענ"ד מדובר בדבר שמאוד מסור ללב ולשכל הישר, וצריך להשתמש בו באיזון - כמו כמעט כל דבר בחיים.
אבל בהגדרה כללית ניתן לומר שהצורה הנכונה היא שהסביבה תכוון את האדם ולא שהיא תחליט עבורו.
החברה אמורה לכוון את האדם ולשרת את דרכו, והאדם צריך להיזהר שלא להתנהל רק על פי החברה ועליו להיזהר שהוא לא ישרת את החברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ברגע שה"מה יגידו עלינו "גורם לנו ללחץ ולצער ,סימן שהוא עבר את גבול הטעם הטוב , אם הוא עוזר לנו להשתפר ולהיות יותר טובים אז סימן שהוא טוב לנו ועושה את הפעולה הרצויה .

אני מכיר משהו שלא הולך לקניות עם עגלת שוק כי "מה יגידו" ומעדיף להסחב עם שקיות ולסבול העיקר שלא יראו אותו סוחב עגלה

ובתור בחור פעם אחד מהישיבה ביקש ממני שאני אקח את האופניים שלו לתיקון, כי הוא לא העז להכנס איתם לשכונה החרדית שבה היתה החנות שהרי "מה יגידו אם יראו אותו עם כלי שכזה" ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מה דעתכם על כל הנושא הזה של "מה יגידו עלי"...
כל החשיבה הזו של:
איזה בושות!
לא נעים לי...
איזה פאדיחות...

יש בזה גם תועלת, כי חשוב לשים לב לדעת הסביבה
השאלה איך ליצור את הגבול המדויק בין להיות מי שאני לבין הרושם שאני רוצה ליצור.
האם צריך ליצור רושם בכלל?
האם אפשר לא ליצור רושם??!!
האם הנושא הזה צריך להיות מדובר?
נושא ממש מרתק
שבאמת לא חשוב המסקנות שיעלו ממנו, העיקר שמדברים עליו!!!
(כי כשמדברים על משהו מגלים שהוא לא כזה גרוע, והכל טוב, במקרה שלנו - גם הרושם וגם האותנטיות חיוביים כל אחד בדרכם)

(במאמר מוסגר: פעם היה חשוב לי מאוד שלא יקשיבו לי ולא ישמעו אותי והייתי בחוסר נעימות נוראי אם משהו מחיי או מאישיותי הבלתי מושלמת התגלה, ובאמת גרנו בבניין שקט. ואז עברנו דירה לבניין בו שומעים אותנו היטב, ועם כל חוסר הנעימות שהיה לי בתקופה הראשונה, הגעתי למסקנה שלא נורא אם שומעים את כל הדיבורים והצעקות, אפילו שזה ממש פאדיחות... התרגלתי לזה... והיום זה ממש בסדר בעיני. מקסימום אם צריך להיות חוסר נעימות זו בעייתם של המאזינים (שלא יאזינו, אם הם רוצים...)!! פעם הייתי חוששת מהצל של עצמי, והיום אני הגעתי למסקנה שגם אם חלילה חלילה יקרו לי פאדיחות באיזה שהיא צורה... ( וקורים הרבה בושות.. כי כל דבר קטן זה עבורי פאדיחות) זה בסדר... כי זה היופי, לא להיות מושלמים! ואחרי כל ההצהרה הזו עדיין הדעה של הסביבה נוכחת בעוצמה בחשיבה שלי... וזה מרגיז!! אז היכן הגבול?)
מסכימה איתך.
אני מכירה משפט שהולך ככה-' מה יגידו?- המשפט הזה הרס חלומות יותר מכל דבר אחר'..
בערך זה הסגנון, חשוב לעשות דברים שמקובלים אבל שוב, אם יש משהו שרוצים לעשות ועושה לנו טוב, אדרבה, לעשות אותו ולא להתחשב בדעת הסביבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
"ונמצא חן בעיני אלוקים ואדם"
רק מענין מאוד מיהו האדם שקובע מה מוצא חן בעיני אדם, הרי לא יתכן למצוא חן בעיני כל האדם, אז עדיף שאתה תהיה האדם הזה,
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #35
אדם שלא איכפת לו מה אומרים עליו, מגיע רחוק,
אכן כן - אדם שלא איכפת לו מה אומרים עליו - מגיע רחוק מאוד, וככה גדלו כל גדולי הדורות, מי שקצת יודע את ההיסטוריה של מרן שר התורה לדוגמא, מבין באיזה היקף מדובר, ולא רק מסתם אנשים ברחוב אלא גם מת"ח גדולים וכו' וכו',
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
החברה היא השומרת - העיקרית! [ואולי היחידה] על האדם, [שאף אחד לא ישלה את עצמו אחרת!!!].
אוי ואבוי לאותוו אחד שיגיע לבי"ד של מעלה, וישאל למה הנחת כיפה?, למה למדת? וכו' וכו', [האמת היא הגיהנום שלו יהיה כנראה עוד פעם לעשות רק מה שהחברה עושה...], ואם הוא היה נולד חילוני הוא הרי היה נשאר חילוני,
החברה והמסגרת החרדית הינם המצאה חדשה [כמובן של מאורי האומה], עקב שפלות הדור וחוסר אמיתותו והשפעת ההשכלה וכו', לכן יצרו משהו מדומה [מהקהילות בהונגריה] שיעזור לפחות שכלפי חוץ ישארוו יהודיםם כשרים וגם שלא יכשלו חלילה בעבירות, וכדאי היא תוה"ק שלא יעברו עליה אפי' מחמת סיבות חיצוניות, וכמו"כ ידוע הרמב"ם של כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וכו',
אבל חלילה להשאר ככה, אין צד בעולם שכובע וחליפה וכיו"'ב ניתנו לנו במתן תורה, ובכל הדורות לא היה שום הבדל אם אתה לובש עגול או קנייטש, אם אתה גר בין הגויים או בין יהודים, [לפעמים להיפך, אלה שגדלו בין הגוים יצאו חזקים יותר - אך כמובן לא מומלץ],
ולואי שנעבוד כולנו את ה' אלוקינו, ונזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות באמת באמת באמת....
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
רגע רגע רגע
לפני שאתם מתחילים לצטט פסוקים,
שכל אחד יעצור ויחשוב-
איפה אני עם זה??
האם גם לי לא אכפת מה יחשבו עלי??
האם אני עושה את מה שנכון וטוב בעיני???

אנחנו בני אדם, כל אחד מושפע מהחברה שסביבו, זה לא אני החלטתי אלא הרמב"ם.
החברה משחקת מאד וקובעת לנו חוקים רבים.

ואתם, כן, אתם שדברתם גד הדבר הזה,
תחשבו רגע-
האם אתם מתלבשים רק מה שנוח/צנוע/יפה??
או גם מה שמקובל??
האם ההתנהלות שלכם היא רק לפי ראות עיניכם או גם לפי מה שמקובל??
ואני לא מתכוונת לנקודות כמו סחיבת עגלת קניות ברחוב,
אלא סגנון עבודה, רשיון נהיגה, מקומות בילוי וכו'

אנחנו מושפעים בין אם נרצה ובין אם לא.
הנקודה היא לא אם אנחנו מושפעים אלא באיזה תחומים בחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לא קראתי את שלל התגובות
לדעתי זה צריך להיות באיזון מידי הרבה זה בעיה קצת מידי זה גם בעיתי
מי שלא שם מבחינה תכנית יותר מצליח ממי ששם על החברה שהוא תקוע ולא מתקדם
זה מזכיר לי שהיתה לי חברה מאד נימוסית ששום דבר לא השיגה ומכל דבר נמנעה ולא ניסתה אני לעומתה בנא' שמנסה מעיז ,הלשים על החברה מתחלק ל2
בנימוסים ונורמות חובה לשים על הסביבה בלבוש וכדו
אבל במקרים שצריך תעוזה אומץ גם אם הסביבה לא רגילה בכך אז חשוב מאד להיות יותר קלילים וזורמים
או במקרים שנוכל להרויח מכך ,
לדוגמא: אם אני ובעלי נעמוד בקרן רחוב יעבור אוטו עם רמקול ושירים מחלק אלבומים ומדבקות לילדים
בעלי בחיים לא יפנה לאוטו ויבקש לילדים לעומתי אני בטבעי יפנה לאוטו יאמר מספר ילדים ישאל שאלות וכו'
זה האמת תלוי גם במנטליות ואופי
במשפחה שלי זורמים מאד זה עוזר בהמון תחומים אבל גם צריך להיזהר,
אצל בעלי הכל חוקים ונימוסים אני אישית משתגעת מזה המרוויח העיקרי זה בעלי שאחרי שאני מעזה (כמובן בטעם הגיוני ונורמלי) הוא מתלהב ולא מפסיק להודות לי מצחיק.
המסקנה : זה מנטליות וכן אופי
חשוב להדגיש שמי שיותר מידי שם על סביבתו מפסיד הרבה דברים מהסביבה
לפעמים גם הערכה גם הוא אינו יכול לבדוק את אהבת הסביבה אליו הוא גם לא משתפשפ בחיים וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לתשובה להנ''ל: אין כזה דבר חרדי או לבוש חרדי יש כזה דבר עובד ד' בעל יראת שמים והלוואי שנזכה להיות במקום הזה
כשחילוני פונה אלי ואומר ראית את החרדי הזה והזה איך הוא מעז הוא חרדי עם כיפה
אני עונה ואז מה כיפה וציצית זה לא אומר שהוא חרדי יש הרבה משוגעים בכל החברה הישראלית צריך להיות עבד ד' אמיתי ובסוף אני אומרת מה וחרדי לא בנ''א גם לו יש נפילות והלוואי שלא יקרה כאלו ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נקודה משמעותית

מי שכל דבר עושה הפוך מהחברה,
זה גם אומר שהוא פועל בלא מחשבה
רק שכל מי שהולך אחרי כולם מסתכל מה כולם עושים ועושה אחריהם.
ומי שעושה הפוך מכולם מסתכל מה כולם עושים ועושה הפוך---
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מה היתרונות של מורפולוגיה על גרפולוגיה? במובן מסוים היתרונות קשורים דווקא לזה שהגרפולוגיה הרבה יותר מעמיקה!!

להלן ההבדלים העיקריים המשפיעים על "עומק" האבחון:
1. גרפולוגיה (ניתוח כתב יד):
מהות: בוחנת תנועה גרפית שנוצרת משילוב של מערכת העצבים, שרירי היד והנפש.
דינמיות: כתב היד משתנה בהתאם למצב הנפשי, הגיל והנסיבות, ולכן הוא משקף את התהליכים הפנימיים העכשוויים ואת המבנה האישיותי העמוק.
עומק פסיכולוגי: גרפולוגיה נחשבת לכלי המאפשר לזהות קונפליקטים, עכבות, רמת אינטליגנציה רגשית ודפוסי התנהגות מורכבים.

מורפולוגיה (ניתוח מבנה הפנים והגוף):
מהות: בוחנת את הנתונים הפיזיים הקבועים (תווי פנים, מבנה גולגולת, פרופורציות גוף).
סטטיות: המבנה המורפולוגי הוא ברובו גנטי וקבוע יחסית (למעט הבעות פנים ושינויים קלים).
עומק פסיכולוגי: מורפולוגיה נוטה לאבחן פוטנציאל וטמפרמנט מולד. היא מתמקדת יותר ב"מה שיש" (החומרה) ופחות ב"איך זה פועל" (התוכנה הנפשית).
זהו בדיוק ה"מוקש" בשימוש בגרפולוגיה בשידוכים. עודף המידע והפירוט של הגרפולוגיה יכולים להוביל לפסילת הצעות בקלות רבה יותר מאשר מורפולוגיה, מכמה סיבות מרכזיות:
1. "רזולוציה" גבוהה מדי
בעוד שמורפולוגיה (חכמת הפרצוף) מתמקדת בקווי מתאר כלליים של אישיות וטמפרמנט (כמו "אדם מעשי" או "אדם רגשני"), הגרפולוגיה נכנסת לפרטים הקטנים של דפוסי התנהגות, עכבות וקשיים רגשיים. כאשר מקבלים דוח מפורט הכולל רשימת "חולשות" או "פגמים", קל מאוד להיבהל ולפסול את ההצעה, גם אם מדובר בתכונות אנושיות רגילות שקיימות אצל כולם.
2. זיהוי "סימני אזהרה" (Red Flags)
גרפולוגיה נתפסת ככלי שיכול לחשוף מצבי לחץ, חוסר עקביות או בעיות תקשורת עכשוויות. מידע כזה יכול להוביל לפסילה מיידית של הצעה בשידוכים, בעוד שמורפולוגיה עשויה לראות רק את הפוטנציאל המולד. בהיות ובסופו של דבר אבחונים אינם תמיד מדויקים ומחודדים 100%, הם גם עלולים להוביל לפסילת שידוך מתאים בגלל פרשנות לא נכונה או טעות של מאבחן ואז קשה מאוד "למחוק" את המידע הזה מהתודעה, מה שיוצר הטיה (Confirmation Bias) שתלווה את הפגישות.

בשורה התחתונה: דווקא בגלל שהגרפולוגיה נתפסת כ"מעמיקה" ו"פולשנית" יותר, היא יוצרת תחושת "ידע" שעלולה לגרום לאנשים לקבל החלטות גורליות על סמך ניתוח של דף נייר, מה שמוביל לעיתים לפסילות מיותרות של הצעות שיכלו להצליח.
המורפולוגיה מאבחנת את המבנה הבסיסי והטמפרמנט (למשל: האם מדובר באדם מהיר או איטי, מעשי או רוחני). אלו תכונות שקל יותר לעכל ולהבין איך הן משתלבות בתוך זוגיות. הגרפולוגיה, לעומת זאת, חושפת "רעשי רקע" נפשיים – מצבי רוח משתנים, עכבות וקשיים רגשיים – שעלולים להיראות מאיימים למרות שאינם מעידים על חוסר התאמה מהותי.
מידע מדאי "דרמטי":
בגרפולוגיה ניתן לעיתים לזהות סימנים למצוקה רגעית או משברים שהכותב חווה, וקל לפרש אותם בטעות כפגם אישיותי קבוע. מורפולוגיה, בהיותה מבוססת על מבנה פנים וגוף קבוע יותר, מפיקה פחות "דרמות" נקודתיות שעלולות להבהיל את הצד השני.
פחות מקום לפרשנות יתר:
ככל שיש יותר פרטים (כמו בגרפולוגיה), כך גדל הסיכוי שמאבחן או הורים יתמקדו בפרט שולי ויהפכו אותו לעיקר. במורפולוגיה המידע נוטה להיות כללי יותר, מה שמשאיר מקום לבירור האנושי הטבעי (הפגישות עצמן) לעשות את שלו.

לסיכום:
הגרפולוגיה נחשבת לכלי אבחוני מעמיק ומפורט יותר מבחינה פסיכולוגית, כיוון שהיא מנתחת "התנהגות" (הפעולה של הכתיבה) ולא רק "מבנה". עם זאת, מאבחנים רבים משלבים בין הכלים כדי לקבל תמונה מלאה: המורפולוגיה נותנת את ה"בסיס" והגרפולוגיה את ה"קומה השנייה" של הנפש.
המורפולוגיה נוטה להיות "סלחנית" יותר כי היא נותנת קווי מתאר רחבים. הגרפולוגיה, בשל הדיוק והעומק שלה, עלולה ליצור "עודף מידע" שגורם לאנשים לפסול שידוכים טובים בגלל חששות שלעיתים אין להם אחיזה במציאות היומיומית של חיי הנישואין.
  • תודה
Reactions: בן של פלוני1 //
6 תגובות
בחצי השנה האחרונה כתבתי תוכנה שמפיקה את זמני היום על פי מודול חישובי שנקראת NOAA.
מתוך כך, חקרתי את נושא החישובים של הזמנים ובחנתי לוחות שונים.
לאחר בדיקות והשוואות רבות בין לוחות שונים — “חזון שמים”, “עיתים לבינה”, “לוח ירושלים”, וגם חישובי NOAA ו-VSOP — הגעתי למסקנה חד-משמעית:
אין דבר כזה “זמנים מדויקים”.
כל לוח טוען שהחישוב שלו המדויק ביותר, אך בפועל קיימים ביניהם הבדלים של דקות שלמות — וכל אחד מהם “צודק” על פי ההנחות שעליהן הוא מבוסס.
אבל האמת הפשוטה היא שאין שום דרך לדעת בוודאות מתי באמת מתרחשים הזמנים האלו במציאות.
הלוחות אינם אלא אינדיקציה משוערת, המבוססת על נוסחאות מתמטיות ותנאים תאורטיים — ולא על מדידה ממשית של תופעה פיזית.

למה אי-אפשר לדעת בדיוק?
1. שבירה אטמוספרית משתנה מדי יום לפי טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר.
2. גובה המקום והנוף הסובב משפיעים על השקיעה והזריחה עד דקה-שתיים.
3. הגדרות שונות – האם מחשבים לפי מרכז השמש או שפתה, לפי גובה ‎-0.833°‎ או אחר – יוצרות הבדלים ניכרים.
4. אין “מד” טבעי שאפשר להצמיד לאופק ולומר “כאן בדיוק השקיעה”.


גם אם המחשב משתמש במודל מדעי מדויק כמו NOAA או VSOP87 – מדובר רק בהערכה גיאומטרית, לא בתוצאה מדודה מהשטח.

ומה לגבי “חזון שמים” ודומיו?
גם “חזון שמים” אינו אלא מודל חישובי – משוכלל מאוד, מותאם להנחות הלכתיות, אך עדיין מודל בלבד.
אין שום הוכחה אמפירית שהחישוב הזה מדויק יותר ממודל אחר; לכל היותר ניתן לומר שהוא עקבִי ומתבסס על שיטה מסוימת.

המסקנה:
הלוחות אינם “מציאות” אלא אינדיקציה.
הם כלי עזר חשוב – אך אין להסתמך עליהם בצמצום ובדקדוק של שניות.
ההבדלים בין לוח ללוח משקפים הנחות שונות, לא “טעויות”.

לכן נכון לומר:
אין זמני היום מוחלטים – רק חישובים משוערים.
והשכל הישר הוא להשתמש בלוחות כהכוונה כללית, לא כמכשיר מדידה מדויק.

לשם דיון:
מה דעתכם?
האם אפשר בכלל לדבר על “דיוק מוחלט” בזמני היום, או שכל לוח הוא בסך הכול אינדיקציה נוחה?
האם לדעתכם יש דרך מעשית לבדוק את הזמנים בפועל, למשל באמצעות תצפיות מצולמות או מדידות אור?
אשמח לשמוע דעות, מקורות וניסיון מהשטח.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה