האם יש מנהג מיוחד בליל הסדר, לבני עדות המזרח?

[A JERBI]

אולי באמת מישו יצליח להעלות לכאן את כל וואחד ג'די?!
(ואז בפסח יהיה מי שינצח על המקהלה הצולעת)

בטח הפרוגיסטים לא מבינים מה נפל עלינו, מילים מוזרות, לא קריאות וחסרות משמעות...

 

[eden7115]

אצלנו (חלבים-ישראלים) - יש גם את המנהג להעביר את האפיקומן בכיסוי שלו בין הסועדים - אחרי ה"יחץ".

אצלנו מחזיקים את האפיקומן ביד ימין ומניחים על כתף שמאל (כמו שק).
הנוסח הולך ככה (גם אצל הסבא והסבתא היו עושים באותו נוסח):
המחזיק: "משארותם צרורות בשמלותם על שכמם ובני ישראל עשו כדבר משה".
(אצל המשפחה של בעלי (חלבים-עירקים) מוסיפים את המשך הפסוק: "וישאילו מהמצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות").

כולם: "מאיפה באת?"
המחזיק: "ממצרים"
כולם: "לאן אתה הולך?"
המחזיק: "לירושלים"
כולם: "דרך צלחה ושלום"

ואז מעבירים את האפיקומן מעל הראש לבא בתור.
(תנסו לשים יד ימין על כתף שמאל, ואז להרים את היד עד מעל הראש ולהעביר אותה לצד ימין)

 

[נ פלוס]

תפסתי טרמפ.
אצל מי אומרים את הקידוש כל המשפחה ביחד, ואצל מי רק עורך הסדר מקדש?
(תנו בבקשה גם עדה)

אצל ההורים שלי (אשכנזים מהונגריה - פולין - גאליציע) אומרים כולם ביחד בקול.
אצל חמותי (אשכנזים מגאליציע - רומניה) כל משפחה עושה לבד - האבא אומר בקול, וכל המשפחה בלחש.... קודם בשווער שלי עושה עם כל המשפחה, אח"כ הבן הגדול ומשפחה שלו וכד'...

 

[חנון]

קידוש - אנחנו הונגרים וכולם עושים ביחד
לפני הרבה שנים אבא שלי הקליט ירושלמי דובר אידיש אחד מי יודע וחד גדיא בערבית וזה זכור לי משהו אחר:
אחד מי יודע - וואחד מן הדרין וואחד [לא זוכרת] וואחד אלחליקנה אלה הוא אלה אה אלה אלה.
חד גדיא - איל מזיא.

 

[רחלים]

אולי באמת מישו יצליח להעלות לכאן את כל וואחד ג'די?!
(ואז בפסח יהיה מי שינצח על המקהלה הצולעת)

בטח הפרוגיסטים לא מבינים מה נפל עלינו, מילים מוזרות, לא קריאות וחסרות משמעות...

יש משהו כ"כ יפה בלחזור במנהגים של פעם, שאנשים מתגעגעים כמעט בלי להכיר,
וגם אני אשמח, רותי שתעלי את המילים.
האשכול הזה מרתק אותי, מצחיק.

ולפינתי החביבה, גם אני לא מבינה יידיש כשכותבים לא בפורום יידיש , אז מה?

 

[carambola]

בסידור הבן איש חי כתוב לשפוך לאיבוד את היין של 10 המכות (וצריך להזהר שלא ישפך ממנו, כי יש עליו כמו רוח רעה), ונותנים לרווק/ה שיעשו את זה כסגולה שעד שנה הבאה יתחתנו.
אצל אמא שלי (אפגניסטן) מלקים זה את זה ב"דיינו" עם בצל ירוק.
ואמא שלי שומרת חתיכה קטנה של האפיקומן כסגולה לשמירה על הבית מגנבים וכו', וכל שנה היא מחליפה אותה. (ואגב, בלי עין הרע מעולם לא היה לה גנב למרות שהיא בקומה נמוכה בבית ללא סורגים, שגם מאוד קל לטפס אליו מבחוץ.)
אגב, המנהגים האלה, ועוד רבים אחרים, נמצאים במחזור של פסח בן איש חי בסוף, עם פירוט על כל עדה ועדה. מומלץ לקרוא!

גם אצלנו שומרים כל שנה חתיכת אפיקומן לשמירה במשך כל השנה. (האמת, לא ידעתי מה המקור).
אנחנו אשכנזים.

 

[~נעמי~]

אם חושבים על זה יש בזה משהו ממש מרגש שלשלת הדורות כל אחד בארצו כל אחד הסבא תיאר את מה שחווה אצל אבותיו זה כל כך מוחשי כל פסח מחדש!

 

[למען דעת]

אשכנזים! מה עושים אצלכם?

 

[תלמידים]

אשכנזים! מה עושים אצלכם?

לא אוכלים אורז....!!
(האמת? חבל..)

 

[למען דעת]

לא שאלתי מה לא עושים...

 

[פיטפוט]

גם אצלנו לא אוכלים אורז...
אבל הכי חבל על הכמון.

 

[תדמית]

אולי באמת מישו יצליח להעלות לכאן את כל וואחד ג'די?!
(ואז בפסח יהיה מי שינצח על המקהלה הצולעת)

בטח הפרוגיסטים לא מבינים מה נפל עלינו, מילים מוזרות, לא קריאות וחסרות משמעות...

העליתי, לידיעתך

 

[.sima d]

מעניין פתאום לראות מי מהניקים ספרדי, מי אשכנזי, לא??!!!
(ודאי שיש את אלו שזה היה ברור תמיד....)

 

[רחלים]

טוב, רובם אשכנזים, לפי המתכונים, שמתי לב מזמן.
ונראה לי אצלי היה ברור תמיד שאני ספרדיה (אבא- אלג'יר, אמא-ג'רבא)

 

[שריתאליז]

מנהג הורי .ג'רבא
קערת ליל הסדר סלסלת קש ענקית (שאבת) בתוכה מלא מרורים, ביצים כמספר הסועדים שלמחרת יו"ט פוחסים אותם מעט ומטגנים במחבת - מיוחד - רק פעם בשנה.
זרוע של כבש - שלמחרת מחלקים ממנו לכל הסועדים , את העצם אמי היתה מניחה מתחת לארון לשמירה , מעולם לא התליעה ולא הופיעה בה נמלה .
שמים הרבה שום בקערה , איני מבינה את הקשר , אבל כך נהגו .
את החרוסת מכינים משהו מתבלינים , לא מתוק , אבל טעים נורא - אדם מיוחד היה מכין את זה ומוכר , נראה לי שזה סוד מקצועי תוניסאי .
בהא לחמא עניא מסובבים את כל הקערה הענקית מעל ראשי המסובים.
כשמגיעים ל"דם צפרדע כינים" שופכים את היין לתוך כלי שבור או פגום וזורקים רחוק שרגל אדם לא תדרוך על זה , ואומרים על כל שפיכה: ה' יצילנו , ה' יצילנו ..(סמסלינו)
היו יושבים על שולחנות נמוכים על הרצפה ..
בביתי שלי אני לא נוהגת את כל זה , יש לי קיבוץ גלויות . יפה להיזכר .
דרך אגב סגולה לזיווג - לוקחים את העצם של הזרוע ומחביאים בבגד של המיועד או המיועדת בלי שירגישו , ובאותה שנה מתחתנים. תנסו . אצלי זה עבד!

 

[יאלילי]

מנהג הורי .ג'רבא
דרך אגב סגולה לזיווג - לוקחים את העצם של הזרוע ומחביאים בבגד של המיועד או המיועדת בלי שירגישו , ובאותה שנה מתחתנים. תנסו . אצלי זה עבד!

אם את מדברת על סגולות לעניין זה,
אצלינו במשפחה נהוג סגולה לזיווג-לשפוך את היין של "שפוך חמתך"..

 

[A JERBI]

העליתי, לידיעתך

אבל לא כולם מרוקאים

 

[תלמידים]

שמעתי על סגולה למעוכבי שידוך, לקחת את קערת הסדר מהשולחן ולאחמ"כ להחזיר כפי סדר ההגדה.

 

[תלמידים]

ראו מה כוחם של מנהגים לעשות.
"חשוקי חמד" להרב יצחק זילברשטיין שליט"א, חתן הרב אלישיב זצ"ל:


התחתן עם נכריה, אך משתוקק ומחבב לקיים מצות אכילת מצה
שאלה. נאמר במסכת פסחים מב ע"א דרשה רב מתנה בפפוניא..., וצ"ע לשם מה כתבה הגמ' סיפור זה. והשיב בשערים המצוינים בהלכה דמזה יש ללמוד שהיה להם חביבות לקיום המצוות ואמונה בתורה ובת"ח שלא שאלו מפני מה צריכים דוקא מים שלנו.
מעשה שהיה ביהודי בן למשפחה שומ"צ, שהתדרדר מן הדרך הישרה, ואף נישא לגויה, רח"ל. המשפחה שלו ניתקה עימו כל מגע, והחרימה אותו באופן מוחלט. בהגיע ליל הסדר, ביקש האיש להזמין את עצמו אל משפחתו בגלל חביבות המצוה שראה בליל הסדר אצל הוריו ואינו יכול להתנתק מכך, הוריו התעוררו בשאלה, האם להסכים לכך ולארחו לחג הפסח, כדי שלא יאכל חמץ, או שמא לקיים "הלעיטהו לרשע", ולהשאירו כך גם בליל הסדר?
תשובה. מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א השיב שאם אפשר לשכנעו שלא יאכל חמץ ויאכל מצה, ולא להזמינו, מוטב, אבל אם הדבר אינו מתאפשר, מותר להזמינו. אבל כל זה בתנאי שלא יווצר חילול השם. ומה הוא חילול השם במקרה זה? כאשר השכנים רואים שהמשפחה השומ"צ 'מכירה' בפושע ההוא על ידי שהיא מזמינה אותו לביתם. עוד ציין מו"ח שאם אף אחד אינו יודע מההזמנה, מותר להביאו. וכמו כן אם השכנים מבינים שיש כאן חשבונות של קירוב, ואולי על ידי כך יש תקוה שישכנעוהו לעזוב את דרכו הרעה, גם אז מותר.

 

[בראש מילה]

תפסתי טרמפ.
אצל מי אומרים את הקידוש כל המשפחה ביחד, ואצל מי רק עורך הסדר מקדש?
(תנו בבקשה גם עדה)

אצל בעלי - הונגרים - כולם ביחד, כולל הנשים והבנות.
אצל הורי - פולנים - כמו בשבת, רק הגברים.