דרוש מידע האם ללכת ללמוד תכנות?

  • הוסף לסימניות
  • #81
המלצה שלי לפותחת האשכול.
תעשי היכרות עם תכנות.
בדרך כלל נותנים מזה "טעימות" בתיכונים. אבל גם אם לא קחי קורס מתחילים של C או פייתון.
ותבדקי את עצמך אם את נהנית מהענין או לא.

לדעתי אלו שמצליחות להיות מתכנתות טובות - הם אלו שאוהבות את המקצוע .
אלו שמסוגלות לחזור הביתה ולתכנת להנאתן...
שיש להם את חדוות הסיפוק מהצלחה של כתיבת "משהו יפה". או ממציאת באג אחרי כמה שעות של יגיעה...

מי שלא אוהבת מקצוע - תצליח בו פחות .
בתכנות זה בטח בדוק ומנוסה.
(חוץ מזה שאם היא תעבוד בו יהיה לה רע - שזה עוד ענין... אין שום טעם לסבול וללכת לעבודה בהרגשה של "אוף" במשך שנים , רק כי המקצוע הזה היה "נחשב" בסמינר...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
אם כבר נכנסתם עמוק לנושא...
יש לי חברה שאני מחפשת בשבילה עבודה עם הכנסה טובה ויש לה ראש בינוני אבל היא יצירתית תמיד מוצאת רעיונות מקוריים היא תחתור תמיד למטרה ואוהבת להשקיע יתאים לה המקצוע הזה הנקרא תיכנות??
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
משהי מכירה יועצת תעסוקתית טובה שאפשר לסמוך עליה
במודיעין עילית\ירושלים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אם כבר נכנסתם עמוק לנושא...
יש לי חברה שאני מחפשת בשבילה עבודה עם הכנסה טובה ויש לה ראש בינוני אבל היא יצירתית תמיד מוצאת רעיונות מקוריים היא תחתור תמיד למטרה ואוהבת להשקיע יתאים לה המקצוע הזה הנקרא תיכנות??
גרפיקה!!!!!! כל מילה שכתבת
יצירתית עם גרפיקה, וראש גדול,

וראש גדול, אני מתכוונת: לא לשבת בבית ולזרוק לעוד עיתון/אתר: גרפיקאית מעולה, ממש ממש מעולה, מקבלת את ככככלללל סוגי העבודות, חריצות|יעילות|זריזות|דייקנות|חדשנות
ולעשות דילים על המלצות תמורת 5% מהברוטו....

אלא אחת שיודעת לזהות צרכים של השוק, הזדמנויות, דברים שחסרים,
ליצור מוצרים, לרסס קטלוגים, לזהות לקוחות עדיפים, להגיע לעסקאות טובות.
מהר מאוד היא תגיע ל5 ספרות, בזמן שלה, בכיף שלה.

יצירתיות היא מכרה זהב,
האויב שלה זה עקביות (תכונת אופי מנוגדת, אבל נדרשת מאוד)
אבל עם הרבה אש מתגברים על הניגוד ביניהם ומגיעים לדברים יפים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
המלצה שלי לפותחת האשכול.
תעשי היכרות עם תכנות.
בדרך כלל נותנים מזה "טעימות" בתיכונים. אבל גם אם לא קחי קורס מתחילים של C או פייתון.
ותבדקי את עצמך אם את נהנית מהענין או לא.

לדעתי אלו שמצליחות להיות מתכנתות טובות - הם אלו שאוהבות את המקצוע .
אלו שמסוגלות לחזור הביתה ולתכנת להנאתן...
שיש להם את חדוות הסיפוק מהצלחה של כתיבת "משהו יפה". או ממציאת באג אחרי כמה שעות של יגיעה...

מי שלא אוהבת מקצוע - תצליח בו פחות .
בתכנות זה בטח בדוק ומנוסה.
(חוץ מזה שאם היא תעבוד בו יהיה לה רע - שזה עוד ענין... אין שום טעם לסבול וללכת לעבודה בהרגשה של "אוף" במשך שנים , רק כי המקצוע הזה היה "נחשב" בסמינר...)
אני הרבה זמן מחפשת מקום כפי המלצתך, מבוא לתכנות או קורס קצר שאפשר לראות אם נמשכים ואוהבים את המקצוע. באזור ירושלים.
אשמח למידע ממי שיש לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
אה, תודה אני רואה שחוסכים פה מלא כסף בענין התאמת מקצוע ...!
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
אני המלצתי לה ללמוד גרפיקה
אה, תודה אני רואה שחוסכים פה מלא כסף בענין התאמת מקצוע ...!
זה נכון שעניתי "מהבטן", בתור גרפיקאית
אבל קח את אותם ערבים מתוקשרים ומלאי "מומחים" של ההכוון התעסוקתי
עם גרפולוג, מורפולוג, יועץ תעסוקתי ומגדת עתידות או שתיים
שמקשיבים, מפענחים, מנתחים, מתלבטים
ולבסוף עשרה מתוך עשרה שהגיעו מקבלים "המלצה" ללכת על תחום של מהנדס בנין
ולמרבה הפלא, בדיוק מרכז ההכוון פותח בדיוק השבוע קורס של מהנדסי בנין ממש כאן, בבנין הזה.....

כללית, אני תמיד אומרת: בגרפיקה יש המון מקום לטיפוסי אופי שונים-למצוא את עצמם:
המסודרים ודייקנים יעבדו בעימוד ספרים
התחרותיים ילכו לפרסום,
האקשניסטים, העדינים, הטרנדים וכו' כל אחד בסגנון שלו יעצב: אלבומים, מוצרים, מתנות, ועוד,
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
אני הרבה זמן מחפשת מקום כפי המלצתך, מבוא לתכנות או קורס קצר שאפשר לראות אם נמשכים ואוהבים את המקצוע. באזור ירושלים.
אשמח למידע ממי שיש לה.
חפשי בגוגל Shecodes.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
תכנות זה הלימודים הכי קשים!

בלת''ק

ממש ממש לא.

בתור אחת שלמדה את זה [ושנאה את זה!!] - זה לא קשה.

זה פשוט משעמם. מאוד משעמם.

וזה לא קשור למתמטיקה, אלגברה, גאומטריה וכו'
תמיד הייתי מעולה במתמטיקה, אהבתי והצלחתי בזה. הייתי בקבוצת מתקדמות [מקביל ל'דוברות' באנגלית]
ועדיין - בתיכנות סבלתי משיעמום וחוסר עניין. הציונים היו טובים אבל המוטיבציה וההנאה - שאפו לאפס.

@מוצג , שחברה שלך תיקח בחשבון שאם היא לא משוגעת על זה - שלא תתקרב.
חבל שתסבול ותתחרט כל החיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
בלת''ק

ממש ממש לא.

בתור אחת שלמדה את זה [ושנאה את זה!!] - זה לא קשה.

זה פשוט משעמם. מאוד משעמם.

וזה לא קשור למתמטיקה, אלגברה, גאומטריה וכו'
תמיד הייתי מעולה במתמטיקה, אהבתי והצלחתי בזה. הייתי בקבוצת מתקדמות [מקביל ל'דוברות' באנגלית]
ועדיין - בתיכנות סבלתי משיעמום וחוסר עניין. הציונים היו טובים אבל המוטיבציה וההנאה - שאפו לאפס.

@מוצג , שחברה שלך תיקח בחשבון שאם היא לא משוגעת על זה - שלא תתקרב.
חבל שתסבול ותתחרט כל החיים.
את באה לומר שמי שאוהבת עיצוב ויצירתיות - תסבול בתחום?
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
את באה לומר שמי שאוהבת עיצוב ויצירתיות - תסבול בתחום?

לא בטוח.
היא באה לומר שזה לא משהו שמתאים לכל אחת.
ושיטת הנהירה אחרי המקצוע הלהיט והנחשב של עכשיו - בלי לבדוק קודם שאת אוהבת את המקצוע הזה היא שיטה פסולה ופסיכית.
הנה אני אוהבת תכנות ויש לי סיפוק וחדוות יצירה כל יום.
והכותבת לעיל המקצוע שעמם אותה לחלוטין...

וכמו שהזכרתי קודם - המצליחות הן אלו שאוהבות את המקצוע. כישורים תורמים לאהבת המקצוע - קשה לאהוב מקצוע אנליטי כל כך ללא כישורים מתאימים.
אך לא חובה שכל מי שאנליטית - אוהבת את המקצוע הזה.

היום לאנשים "הסתובב" איזה משהו בראש ואני אשכרה נתקלת בשאלות כמו - למה X לא רוצה ללמוד תכנות? מה? היא לא מספיק מוכשרת?? (מתוך המשוואה: מי שלא לומדת תכנות כנראה שהיא כל כך חלשה שהיא לא הצליחה אפילו להדחף ללימודים הללו. אין שום סיבה אחרת שלא ללמוד את המקצוע הזה).
אמהות מספרות לי בנימת יוקרה ש"הבת שלהם לומדת תכנות"
בחורים מחפשים "בחורה מתכנתת".
לא פלא שהבחורות חייבות / מחויבות ללמוד תכנות בלי שהמקצוע מעניין או מושך אותם.
(אלו תתקשנה הכי למצוא עבודה.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אלה לימודים ממש. לא קורס מבוא/קורס חינמי אינטרנטי.
הם לא.
אני התנדבתי באחד כזה.
זה אולי קורס שנמשך כמה חודשים אבל זה מצוין לחסרי רקע שרוצים להתחיל ועל הדרך לראות אם זה מתאים להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
הייטק זה עולם תעסוקתי גדול מאד, עם מבחר עצום של סוגי משרות ושפע סוגי חברות.
אני שנאתי את העבודה במקום מסוים ופורחת ב"ה במקום אחר.

לכל מקום ולכל נישה יש את הדרישות שלו, יהיו מקומות בהם תדרש יותר שקדנות ויהיו מקומות בהם תדרש יותר יצירתיות.
א"א להשוות בין סטארט אפ קטן ותזזיתי בת"א למערכות מידע מיושנות של חברת ביטוח.
לא דין ML לבדיקות תוכנה.
לא חושבת שיש כלל אצבע לנושא.
יש לא מעט משרות שגם בינוניות יכולות להשתלב בהן.

יש בעיה במגזר שבנות הולכות ללמוד תכנות בלי באמת להכיר את הנושא, לעומת המגזר הכללי בו משחקים בקוד מאנקי בילדות ומעלים אפליקציות בתיכון.
חושבת שלפני שמתחילים לימודי מקצוע של כמה שנים בלי הרבה אפשרויות להתחרט וללמוד משהו אחר בשנים שלאחר מכן, כדאי לנסות להכיר ולהשתפשף כדי להבין אם זה מתאים לך. אבל האמת היא שאין לי רעיון לשום מסגרת בה בחורה רווקה חרדית יכולה לעשות זאת.
צר לי אם לא הועלתי.

מה שכן, מי שרוצה להתקדם ולהצליח, חובה אנגלית מצוינת ויכולות חשיבה ומתמטיקה מעל הממוצע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
נכתב כאן שבשביל להצליח בתיכנות חייבים מצוינות במתמטיקה.
זה נכון גם לגבי בדיקות תוכנה אוטומטיות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
קחו בחשבון שמי שטוען שהלימודים היו קלים- מן הסתם לא עשה תואר.
בתואר הלימודים דורשים מאוד. נקודה. (כמובן שגם כאן תלוי- איזה תואר וכמה הבת מוכשרת וכו....)
ועוד משהו- למתחילות - קשה למצוא עבודה מתגמלת בהפרדה.
 
@קצרה - אני אוהבת את התשובות שלך באשכול
פשוט כל מילה!
נכתב כאן שבשביל להצליח בתיכנות חייבים מצוינות במתמטיקה.
לא ממש, צריך ראש אנליטי, לא מצוינות במתמטיקה (זה לא קשור כ"כ)
זה נכון גם לגבי בדיקות תוכנה אוטומטיות?
בדיקות זה נישה די שונה, צריך אומנם ראש אנליטי מעט, בעיקר באוטומציה, אבל מתאים גם מי שיש לו אנגלית טובה הבנה ותפיסה טובה של תהליכים, ראש ישר וכו'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה