יש עוד צדדים לסיפור ואני חושבת שאין הגמל רואה את דבשתו
וכל אחד זה תלוי בפוזיציה שבה הוא נמצא
לא לשפוט שום צד עד שממש נבין את שני הצדדים לחלוטין
זו בדיוק הטעות של רבים מהמגיבים כאן באשכול הזו
יש 2 צדדים... עניין של פוזיציה..... להבין את 2 הצדדים....
ראשית וככלל: אם יש נידון בין 2 צדדים כל אחד רואה את הצד שלו, נקודה.
ואת/ אתה מסתכל על הדברים
רק מהמשקפיים שלך.
ולכן ההתיימרות והנסיון כביכול לדבר
באותו משפט בשם 2 צדדים שגוי מיסודו
הטענות שעולות מהאשכול מקוממות אותי מ-2 צידי המתרס.
והאמת פשוטה:
לכל צד יש אחריות רק על הצד שלו, ואת הצד שלו לעשות הכי טוב ונכון שאפשר.
אתה צד א' - כל מה שמוטל עליך זה לעשות את תפקידך נכון כצד א' ורק כצד א'
אתה צד ב' - כנ"ל
הורה - צריך לעשות כל מאמץ ע"מ שיהיה באפשרותו להתחייב (מומלץ להתכונן הרבה קודם)
ובשעת ההתחייבות להתחייב רק על מה שהוא יכול לתת / ריאלי להתחייב,
ובמידה והמשאבים הכספיים מוגבלים - להתפשר על דברים שניתן כמו ישיבות מותג ועוד
מי שאין לו, וודאי שאל לו להתחייב סכומים מופקעים במיוחד אלא רק את מינימום הנדרש.
זוג נשוי - צריך לעשות כל מאמץ לראות את הנטל של ההורים, אם חיוני מצד המצב הכלכלי של ההורים
ואפשרי מצד הזוג - לוותר חלקית יותר או פחות בלב שלם (ורק בלב שלם, ויתור שלא בלב שלם לא נחשב ויתור),
אפשר גם לעזור להורים מכספי מעשרות ולשלם משכנתא, ואדרבה זה מבורך וקודם לכל מעשר אחר! כולל מעשרות למען חיתון ילדיהם עצמם בעתיד.
זוג שחי בהרגשה של 'מגיע לי' 'הבו לי' - הוא זוג לא תקין בעיני. נקודה. וזה לא משנה כלל ועיקר השאלה למה האבא לא נותן מה שהתחייב או למה הוא התחייב בכלל. זה לא התפקיד של הזוג ולא הצד שלהם -שיתעסקו רק עם המשבצת שלהם - להכיר תודה על מה שמקבלים (גם אם ה' ירחם זה "רק" מאה אלף ש"ח), זאת מעבר לחובה הגדולה עד מאד של כיבוד הורים.
בפרט ובפרט שיש זוגות צעירים שמסודרים יפה מאד, נשים שעובדות בהי טק ומקבלות שכר של 25-30 ++ ש"ח ברוטו, אז לגבי זוגות
ספציפים אלו אני שואלת: אתם לא אמורים ליטול את ההתחייבות של הוריכם? שאחריכם חיתנו ומשלמים על עוד כמה... זו לא טובה נעלה, זה מינימום של אנושיות, כן מכירה גם זוגות כאלו שמלאים טענות כרמון על כך שלא קבלו (ראה מטה סעיף 2)
אשה נשואה - אני רוצה להתייחס גם אלייך באופן ספציפי: מצד של "בת של" את הופכת להיות "אשה של"
את יודעת למה אבא התחייב עלייך? הוא עשה את זה בשבילו? נכון שיש בשולי השוליים עניינים של כבוד אישי לאבא, אבל אני מניחה שזה ממש בשוליים, מכירה הרבה אנשים ומשפחות.לא מכירה אבא אחד (!) שזה היה השיקול שלו. אבא רצה את טובתך ורצה לדאוג לך לחתן הכי טוב ומתאים לך, הוא לא רצה שתשבי בבית וילבינו שערות ראשך..
אני שמעתי על אבא אברך שבתו הגיעה לפרקה והוא פנה לאחד מגדו"י בשאלה כמה להתחייב? אין לו בצד, אין לו יכולת חודשית נוספת אבל זה. מה שמקובל ובלי התחייבות אי אפשר לו לחתן את ביתו. שאלה של תורה: מה מוטל עליו מצד חובת ההשתדלות
והרב ענה להתחייב, תתחייב כמה שמקובל (כמה מאות א"ש)
אז מה את תגידי לו היה זה אבא שלך?
שכל הסיבה שהוא התחייב זה כי אי אפשר אחרת, ואת המינימיום- של המינימום שהיה אפשרי ב"תנאי השוק" (וסליחה על ההגדרה הבוטה)
וכל מה שהוא רצה זה שתוכלי לצאת לחיים, להינשא, להיות מאושרת.
(כל השורות מעלה שורות מיודעות גם לבעל הנשוי - ודאי לאחר שאתה מכיר את אשתך ה - - אתה שמח ומאושר שהתחתנת איתה, ולא היית מוותר עליה בעד כל הון שבעולם, גם אם היית מודע ליכולת הכלכלית של משפחתה, היית בוחר בה ולא בכסף של אביה )
נ.ב :
1. למגיבים שמעודדים מעבר לפרפריה - מבורך, אבל גם שם עולה כסף רב (כ- מליון?) גם שם ההורים מתחייבים ונותנים לכאורה לא פחות, הפתרון הוא לא כלפי ההורים אלא כלפי הזוג שיכול להגיע לקורת גג. (עם משכנתא ריאלית)
2. הזילות בכסף שמקבלים... אוי הזילות....
אמנם מקובל 500-600-700 א"ש, אז אם זוג מקבל רחמנא לצלן 150 א"ש (מזומן!!!), או אפילו 300 א"ש
הוא מסוגל להתבכיין כאילו לא קבל...
אוי ואבוי
אתם יודעים כמה זה מאה וחמישים אלף ש"ח. אלף ועוד אלף ועוד אלף - כך מאה וחמישים פעמים - וזה נקרא אצל זוגות מסויימים לא לקבל ...
התייעצות האם מה שתמיד אמרו שבמקום שאבא אחד יקנה 10 דירות עדיף שכל זוג יקנה את הדירה של עצמו ,האם עכשיו זה אכן קורה?אוקי ולמה החלטת שהילדים שמבקשים אוכל מאנשים ברחוב זה דווקא ילד שאבא שלו אברך וחוסך לדירות?
