דרוש מידע האם צליאק הוא תורשתי/גנטי?

[מור יוסף]

אני לא ציליאקית ב"ה אבל לפי איך שהבנתי מהרופא, אז הסיכויים מאוד גדולים למי שצ'יליאקי ולא נשמר וזה לא משנה אם יש לו תופעות לוואי חיצוניות שהוא מרגיש.

עכשיו קראתי למעלה תגובה ממנה אני מבין שיש רופאים שלא בדיוק הולכים עם הכיוון הזה.

לרוב זה מאד משפחתי והרבה פעמים מגלים כמה...
יש רופאים שאומרים שאם אין תופעות אין צורך לבדוק

 

[שערים עיצוב ועימוד]

עכשיו קראתי למעלה תגובה ממנה אני מבין שיש רופאים שלא בדיוק הולכים עם הכיוון הזה.

שימו לב לדיוק
כתבתי שיש רופאים שלא אמרו לבדוק (לאחר שהתגלה בן משפחה צליאקי) אם אין תופעות שמתאימות לתסמיני צליאק
אבל אם בדקו ויצא צליאק, גם אם אין תסמינים, ודאי חובה לשמור!
ונשמרתם...

 

[מור יוסף]

שימו לב לדיוק
כתבתי שיש רופאים שלא אמרו לבדוק
אבל אם בדקו ויצא צליאק
ודאי חובה לשמור!
ונשמרתם...

לא הבנתי
סבירות מאוד גבוהה שיש צליאק במשפחה
יש כאן אחד או כמה מבני משפחה עם צליאק סמוי
הרופאים לא ממליצים לבדוק על אף כל הנזקים העתידיים
למה מי שכן נבדק וקיבל תשובה חיובית אמור להישמר?

 

[שערים עיצוב ועימוד]

לא הבנתי
סבירות מאוד גבוהה שיש צליאק במשפחה
יש כאן אחד או כמה מבני משפחה עם צליאק סמוי
הרופאים לא ממליצים לבדוק על אף כל הנזקים העתידיים
למה מי שכן נבדק וקיבל תשובה חיובית אמור להישמר?

תשאלו את הגסטרו...

 

[BIZZARC- עשירה]

עכשיו קראתי למעלה תגובה ממנה אני מבין שיש רופאים שלא בדיוק הולכים עם הכיוון הזה.

אם יודעים שיש ציליאק ויש סבירות גבוהה לפגיעה מאי זהירות מגלוטן, גם אם אין תסמינים חיצוניים לאורך השנים
לא חכם יותר להיזהר ברגע שיודעים לפני שקוראת פגיעה?

 

[מור יוסף]

אם יודעים שיש ציליאק ויש סבירות גבוהה לפגיעה מאי זהירות מגלוטן, גם אם אין תסמינים חיצוניים לאורך השנים
לא חכם יותר להיזהר ברגע שיודעים לפני שקוראת פגיעה?

אפשר גם להיזהר מלאכול סוכר כי זה מזיק לעתיד
אפשר לעשות בדיקות כל היום כדי למצוא מחלות
אפשר ללכת לגור במדבר כדי לא לסבול מזיהום אויר
השאלה מה השכיחות שיהיו בעיות לעתיד
השאלה לאיזה סיכון נכנסים
אם יש רופאים שאומרים שאין צורך לחפש צליאק אם אין תופעות לוואי, אני מניח שאין כאן סיכון עתידי בשכיחות גדולה.

 

[BIZZARC- עשירה]

אפשר גם להיזהר מלאכול סוכר כי זה מזיק לעתיד
אפשר לעשות בדיקות כל היום כדי למצוא מחלות
אפשר ללכת לגור במדבר כדי לא לסבול מזיהום אויר
השאלה מה השכיחות שיהיו בעיות לעתיד
השאלה לאיזה סיכון נכנסים
אם יש רופאים שאומרים שאין צורך לחפש צליאק אם אין תופעות לוואי, אני מניח שאין כאן סיכון עתידי בשכיחות גדולה.

לא אמרתי שצריך לבדוק אם אין סיבה לבדוק, אבל אם יש סיבה לבדוק (רופא אומר)
ומתגלה ציליאק אז נראה לי טעות לא להישמר רק כי אין תופעות לוואי חיצוניות.

את הציליאק אני מכירה מקרוב רק בגלל מקרה שהתברר אחרי שנוצרה פגיעה פנימית בלי שהיו תסמינים לזה לאורך השנים לפני.

ורק בהקשר לסוכר אני חושבת שזה ספציפית כן צריך להיזהר בגלל הסכנות לעתיד.

 

[רות גולדבלט]

אם נניח מגלים אצל הילד שלי צליאק
ולי יש הרבה תופעות שיכולות להיות קשורות בצילאק
מומלץ לי לבדוק בעצמי?
וסליחה על ההקפצה
פשוט מחפש אשכול שיכול להיות קשור
מחפש מידע אמין
שאין סיבה לא לבדוק אני יודע לבד

כן. מומלץ לבדוק.
כתבתי כתבה על צליאק וחקרתי היטב את הנושא.
הנתונים מדהימים!

 

[רות גולדבלט]

מעתיקה ממאמרים שפורסמו ברשת שאספתי לצורך הכתבה

מה גורם לצליאק?

הגורם למחלה נותר בלתי ידוע עד לתקופת מלחמת העולם השנייה.

באותה העת שרר בהולנד רעב קשה, לחם כמעט שלא היה בנמצא, וילדים רבים סבלו מתת־תזונה. למרות מצבם התזונתי הירוד של הילדים התברר - באופן פרדוקסלי - שרבים מהם, שסבלו מצליאק לפני המלחמה, הרגישו טוב יותר דווקא במהלכה, בעת שהיו רעבים ללחם.

רופא הולנדי בשם ויליאם דיק (William Dicke) שם לב לפרדוקס הזה, ולאחר שהסתיימה המלחמה חקר אותו. הוא היה הראשון שהצליח לקשר בין גלוטן לבין התפתחות המחלה.



פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב:

לאחרונה אנו פוגשים ביותר אנשים בשנות ה-40 או ה-50 לחייהם, שלפתע התבשרו על כך שהם לוקים בצליאק, ותמיד נשאלת השאלה, האם מדובר בוואריאנט "מאוחר" של המחלה, מה שנהוג לכנות “late onset”, או שמא הוחמץ אצלם אבחון המחלה שנים קודם לכן.

תמיד מרתק להבין את נפלאות גופנו, ואף מפתיע שמחלה כה "מוכרת" כמו צליאק, שהמנגנון הפתולוגי שלה לגמרי מפוענח ומובן, כמו גם השיטות המקובלות לאבחן אותה, ואף על פי כן דווקא בצליאק יש מקרים כה רבים הנותרים בלתי מאובחנים. ואמנם, מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שרק 10-20% ממקרי צליאק מזוהים בארצות המערב (50% בפינלנד, 25% באנגליה ובאוסטרליה, ורק 5% (!!) בארה"ב).


הגיל בו מתפרצת מחלת צליאק הוא בדרך כלל בין 6 חודשים עד 7 שנים (גיל חציוני של 3 שנים), אך קיים פער משמעותי בין גיל המופע הסרולוגי של המפגע לבין הגיל בו יש זיהוי קליני של תסמיניו: באוסטרליה לדוגמה, הגיל הממוצע בו מתגלה צליאק הוא 40 שנה (!!).

יש לבטח גורמים רבים הקובעים את גיל הופעת תסמיני המפגע, את עוצמת התסמינים, ובהתאם את היכולת לגלות אותם מוקדם ככל האפשר. הבנת השיטות העדכניות לזיהוי צליאק חיונית מאין כמותה, בייחוד כשמדובר בילדים בגיל רך יחסית, בהם חיוני להתחיל בדיאטה נטולת-גלוטן שאיתה צריך להתמיד לאורך שנות החיים.

מספר הילדים המאובחנים עם צליאק נמצא בקו עליה, אך זאת כנראה בשל שיפור בשיטות המעבדה, והמודעוּת למחלה, ובמיוחד לצורותיה הפחות אופייניות. כיום יש נטייה לגילוי המחלה בשלב מאוחר יותר של הילדוּת, בעיקר באלה עם צורות צליאק פחות אופייניות.




לדוגמה, מחקר משנת 2008 הראה שאם עד שנת 1995 הגיל הממוצע של אבחון צליאק בילדים היה ½5, הרי שבשנים שאחרי 1995 הגיל הממוצע בו אובחנה המחלה בילדים, היה 9 שנים.

האם צליאק תורשתית?

יש בפירוש מרכיב גנטי חזק במחלת צליאק, עם סכנה של כ-10% ללקות בה אם יש בן משפחה מדרגה ראשונה אחד נוסף הסובל מצליאק.

הסכנה גדלה באופן משמעותי בתאומים זהים (סיכוי של 85% של צליאק אם התאום האחר לוקה בה) או בתאומים לא זהים (סיכוי של 20% ללקות הדדית במחלה). לכן סיפור משפחתי הוא אחד מגורמי הסיכון החזקים ביותר לצליאק.




בנוסף, יש קשר של צליאק עם מספר מחלות או מפגעים אחרים, שיכול לסייע בהחלטה אם כדאי לחקור אפשרות של צליאק.




אם מאובחנת מחלת צליאק בבן-משפחה, יש סיכוי של 1:6 שבן משפחה אחר מדרגה ראשונה לוקה בה, ויש חוקרים הסבורים שכדאי לבחון אפשרות של צליאק באופן שגרתי בחולי סוכרת type 1, באלה עם תסמונת Turner, תסמונת Williams או עם תסמונת Down, אם כי אין הסכמה כללית לגבי הסתברות הצירופים האחרונים.




יחד עם זאת יש ראיות שמשיקולים של עלות-יעילות (cost effectiveness), במקרים של סוכרת type 1, יש הצדקה לערוך בירור של צליאק.




המלצות של המכונים הבריאות הלאומיים למצוינות במחקר, NICE, תומכות במסמך משנת 2009 בבדיקות לבירור צליאק בילדים ובמבוגרים עם סוכרת type 1, תסמונת המעי הרגיז (IBS), עם מחלת בלוטת התריס על רקע אוטואימוני, או עם מחלת גרד העור האוטואימונית, דרמטיטיס הרפטיפורמיס.

 

[חחח]

כן. מומלץ לבדוק.
כתבתי כתבה על צליאק וחקרתי היטב את הנושא.
הנתונים מדהימים!

רות, הכתבה שלך הייתה מיוחדת!
נכתבה ברגישות והסבירה יפה את העניין לקהל הרחב שלא מכיר מקרוב.
יישר כוח!

 

[רספקט]

אם בבדיקות דם נראה כי אין ציליאק, אבל יש חשד לגבי הילדה חשד (כאבי בטן, גובה, מחלות עור - אטופיק והתקרחויות)
האם כדאי לעשות ביופסיה או שאין ציליאק סמוי?