האם תפקידם של מאיירים הוא לחנך את הציבור? (לא רק למאיירים)

  • הוסף לסימניות
  • #41
ומה עם "היתה יולדת שחורים יולדת לבנים"?
אין ויכוח על כך שבהירות הייתה (ועדיין בחלק מהעולם) סטנדרט יופי.
הדיון לא היה על זה אלא על מדוע מקדשים את הנושא הזה בכלל.

לא סותר את העובדה שבעיני חיוור זה מכוער.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אני לא כלכך מוצא את עצמי בדיון הזה ,אבל ברצוני להוסיף שבתקופות קדומות יותר
באירופה (שבעצם מכתיבה מה זה יופי) שמנמן היה נתפס כיפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
שכוייח על האכילת ראש.

מזכיר לי שאימי ואני הלכנו לקנות לאחיינית שלי "בובת אמריקה" והרמתי ישר את הבלונדינית-תכולת העיניים מתוך אינסטינקט. אחיינית שלי יפיופה פיקחית ושחומה ואימי אמרה: "לא. ניקח את הבובה השחומה עם השיער החום, היא לא צריכה לחשוב שרק ילדות בלונדיניות הן יפות".
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
שכוייח על האכילת ראש.

מזכיר לי שאימי ואני הלכנו לקנות לאחיינית שלי "בובת אמריקה" והרמתי ישר את הבלונדינית-תכולת העיניים מתוך אינסטינקט. אחיינית שלי יפיופה פיקחית ושחומה ואימי אמרה: "לא. ניקח את הבובה השחומה עם השיער החום, היא לא צריכה לחשוב שרק ילדות בלונדיניות הן יפות".
נייס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מה לעשות עדין זו עובדה שכשרואים תינוקת בהירה וכחולה אומרים איזה יפיופה... בלי קשר לפרצוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
שכוייח על האכילת ראש.

מזכיר לי שאימי ואני הלכנו לקנות לאחיינית שלי "בובת אמריקה" והרמתי ישר את הבלונדינית-תכולת העיניים מתוך אינסטינקט. אחיינית שלי יפיופה פיקחית ושחומה ואימי אמרה: "לא. ניקח את הבובה השחומה עם השיער החום, היא לא צריכה לחשוב שרק ילדות בלונדיניות הן יפות".
לדעת אחיות שלי ברור שהבובות האלו יותר יפות בחום, הן בכלל לא הסכימו להסתכל על זו עם ה'שער הלבן' (ואפילו שקנו 2 בובות הן קנו 2 חומות אותו דבר...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
וואו,

לא קראתי תגובות אבל בוודאי שכמאיירים יש לנו חלק בשינוי התודעה, זו אחת הדרכים הטובות ביותר להשפיע על החשיבה של הזאטוטים והדור הבא, ולכן כל עלון/ספר וכו' שיוצא בפיקוח ולא על דעת המאיירים והכותבים בלבד שיוצא עם משני תודעה אפילו מזעריים חשוב. אני שמחה מאוד כשילדיי קוראים חומר שיכול לשנות להם חשיבה מעוותת בתת מודע כמו צבע עור של ילדים או אפילו ילד בכיסא גלגלים נניח.

יישר כוח על המילים המופלאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
ישר כח על העלאת הנושא והמודעות, לכם כציירים\מאיירים יש בהחלט כח להשפיע על התודעה בגיל הכי משמעותי בחיים של הילד,
כשקראתי את ההודעה הראשונה פשוט נאנחתי עמוקות, זה רק מעלה את כל התופעות בחברתנו שהיה ראוי לתקן דחוף [אני עדין מאוד].
ואומנים הם תמיד אנשים שמשנים מצבים, בגלל שיש להם יכולת חשיבה מופשטת יצירתית מקורית שונה וכו' וכו'

בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
תרשו לי לציין את @RacheliArt שמציירת בחודשים האחרונים קומיקס על עולי אתיופיה (בעיתון של תנועת ש"ס) והקומיקס הזה נקרא בשקיקה בשטיבלאך בירושלים...
תחשבו על זה שמדובר בעיתון שמחולק באלפי עותקים בבתי כנסת חרדיים, כמה ילדים חסידיים \ ליטאים או סתם אשכנזים שהקומיקס הזה נותן להם חשיפה לעולם אחר. שלא מוכר להם לצערנו.
ומחר כשהוא יעלה לאוטובוס ויראה ילד אתיופי,
הוא לא יצביע עליו וישאל בקול "אמא, למה הוא שחור?"...;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
חסדיאל תמונה 22.jpg
;) נחה עלי הרוח...

נ.ב נקפוץ על ההזדמנות ונקרא לכולנו.
די להלביש את כל הילדים אותו דבר. [מה אשם ילד בן 6 שהוא צריך ללכת עם מכנס סגול!! כי זה "צבע נייטרלי" כמו האחיות שלו]

די להתעסק בחיצוניות כל היום מותר להיות משוחררים נוחים ונעימים.

עדיף אמא\מורה שצועקת על הילדים בחוץ במקום לסנן בשקט "אתה... מה יצא ממך" את.. חכי בשידוכים חכי... חכי...."

:confused::confused::confused:
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
ואומנים הם תמיד אנשים שמשנים מצבים, בגלל שיש להם יכולת חשיבה מופשטת יצירתית מקורית שונה וכו' וכו'
אומנים הם אנשים רגילים עם כשרון שאפשר גם להתפרנס ממנו בדיוק כמו מתמטיקאי או קוסם או זמר כ"א והכישרון שלו אבל כולם אנשים רגילים חוץ מתלמידי חכמים שהם אנשים אחרים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
@מרים יעל
קודם כל אני חייבת לציין שהציורים שלך והכתיבה שלך מתחרים ביניהם
והשילוב של שניהם יחד בהגשה המיוחדת שלך זו יצירה שאני לא מפספסת.
לגבי בלונדינים חיוורים ושות'
מפליא אותי כל הדיון הזה. אני תמיד הייתי חיוורת עם עיניים בהירות וחלמתי להשתזף [רק נשרפתי:(]
תמיד קינאתי בחברותי השזופות וחשבתי שאין יפות מהן.
כיום זכיתי בבן שחום שנראה תימני קטן ומתולתל.
אני שואלת אותו "אתה יודע למה אני אוהבת אותך הכי?"
והוא עונה בגאווה "כי אני כושי"
בקיצור תציירי לנו כהים והרבה, העם אוהב אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אומנים הם אנשים רגילים עם כשרון שאפשר גם להתפרנס ממנו בדיוק כמו מתמטיקאי או קוסם או זמר כ"א והכישרון שלו אבל כולם אנשים רגילים חוץ מתלמידי חכמים שהם אנשים אחרים!
לדעתי זה קצת לא נכון אבל זה לא המקום להתווכח
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לדעתי זה קצת לא נכון אבל זה לא המקום להתווכח
אם זה לא המקום
אז זה לא המקום.
אין מה לעשות, גם אם יש לנו הרבה מה להגיב על זה, עדין, @מרים יעל היא הבוסית בנושא הזה
לא נורא
עברנו דברים קשים מזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
תקשיבי יעל ממש ריתקת אותי בדיוק לידי ישב עיתון קומיקס שחגג יום הולדת 200 פתחתי אותו ועברתי על כל הקומיקסים -ספרתי דמויות בלונדניות גינגיות חומות שחורות ואפורות והפלא ופלא כמו שרוב האוכלוסיה כהה כך גם בקומיקסים הרוב המוחץ היו שיער שחור או חום.( יש לציין משהו מוזר שהבחנתי שהגינגיות שלטו יותר מהבלונדיניות בשונה מהמציאות.)
אז לצבע שיער אין מקום לתלונה!
אבל באמת לצבע עור יש מקום לשינוי-אז דיברת על צבע עור או צבע שיער?
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
תקשיבי יעל ממש ריתקת אותי בדיוק לידי ישב עיתון קומיקס שחגג יום הולדת 200 פתחתי אותו ועברתי על כל הקומיקסים -ספרתי דמויות בלונדניות גינגיות חומות שחורות ואפורות והפלא ופלא כמו שרוב האוכלוסיה כהה כך גם בקומיקסים הרוב המוחץ היו שיער שחור או חום.( יש לציין משהו מוזר שהבחנתי שהגינגיות שלטו יותר מהבלונדיניות בשונה מהמציאות.)
אז לצבע שיער אין מקום לתלונה!
אבל באמת לצבע עור יש מקום לשינוי-אז דיברת על צבע עור או צבע שיער?
גם וגם
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אם זה לא המקום
אז זה לא המקום.
אין מה לעשות, גם אם יש לנו הרבה מה להגיב על זה, עדין, @מרים יעל היא הבוסית בנושא הזה
לא נורא
עברנו דברים קשים מזה
אתם יכולים להגיב בשמחה, אני מעדיפה לא להפוך את האשכול הזה לאשכול דיון על מהו אמן, זה פשוט נראה לי חבל. אפשר לפתוח אשכול נוסף, או לתפוס טרמפ על אשכולות קיימים בנושא. למה הציניות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אתם יכולים להגיב בשמחה, אני מעדיפה לא להפוך את האשכול הזה לאשכול דיון על מהו אמן, זה פשוט נראה לי חבל. אפשר לפתוח אשכול נוסף, או לתפוס טרמפ על אשכולות קיימים בנושא. למה הציניות?
אמן זה מלאכה שצריכה מחשבה שלפעמים רק מישהו שנולד עם כשרון מסוים יכול לעשותה למשל מלאכת הציור אבל מעבר לזה האמן הוא אדם רגיל והשאלה לא אם תפקידו לחנך או לא אלא שאין לו בכלל יכולת עליונה לחנך הוא פשוט אדם רגיל . לא יאומן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אתם יכולים להגיב בשמחה, אני מעדיפה לא להפוך את האשכול הזה לאשכול דיון על מהו אמן, זה פשוט נראה לי חבל. אפשר לפתוח אשכול נוסף, או לתפוס טרמפ על אשכולות קיימים בנושא. למה הציניות?
סליחה אם לא הובנתי
התכוונתי לתמוך במה שאמרת
רק להביע אהמממ שתיקה רועמת...?
סוג של.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם!
איזה כיף לחזור אליכם עם עוד חלק בסדרה שלנו על איור ראש 😆

התגעגעתם ?
כי אני כן, וממש כבר חיכיתי להביא לכם את הפוסט הזה.
ומסיבות טובות ומשמחות היו עיכובים
**פירוט והרחבה על כך בהודעה שאחרי הפוסט,
רק אומרת- שווה קריאה!


טוב, אז מה יש לנו היום?
ציר הזמן שעל הדף – איך מציירים גיל?
מכירים את זה שאתם מנסים לצייר לוחם קשוח,
ובסוף יוצא לכם ילד חמוד שנראה כאילו התחפש? (אם בפורים עסקינן)
מסתבר שהמרחק בין 'משחק ילדים' לבין 'מבוגר אחראי' על הדף,
נמדד לפעמים בעיקול בודד של קוים או חידודם.

כבר קרה לכם ששאלתם את עצמיכם:
"איך להפוך דמות מילד למבוגר בלי שזה ייראה פשוט כמו גרסה גדולה יותר של אותו דבר?"
(לפחות אני שאלתי את עצמי את השאלה הזו בתחילת דרכי בעולם האיור בכלל ובאיור אנימה בפרט 😅)

אז אגלה לכם שהסוד טמון בשינויים עדינים בפרופורציות.
ככל שהדמות צעירה יותר, הפנים "נאספות" כלפי מטה,
העיניים תופסות שטח גדול יותר והקווים מעוגלים ורכים. ככל שאנחנו מתבגרים,
הפנים מתארכות, קו הלסת מקבל נוכחות, והמרחקים בין תווי הפנים גדלים.

באנימה, ההבדלים בין ראש גברי לנשי יכולים להיות דקים מאוד, אבל הם קריטיים ליצירת אפיון אמין.
בעוד שדמויות נשיות יתאפיינו לרוב בקווי מתאר רכים יותר, עיניים גדולות ומצח מעוגל,
הדמויות הגבריות ידרשו מאיתנו קצת יותר זוויות: קו לסת מודגש יותר, אף בעל מבנה ברור יותר,ותווי פנים שמשדרים יציבות.

נראה יחד איך ההבדלים האלה באים לידי ביטוי בכל גיל – מהילדות ועד לבגרות.
בפוסט צירפתי לכם טיפים פרקטיים וזוויות שיעזרו לכם להבין את מבנה ראש הדמות שלכם על ציר הזמן,
בדגש להבדל בין בנים לבנות.

לפנינו תמונה של כלל הגילאים (בהכללה), ומניחה שכבר אתם רואים כמה הבדלים.
ראשים לפי גיל.jpg
בכל גיל יש ניואנסים קטנים שעושים את כל ההבדל,
בואו נעבור יחד על כל סוג גיל ונמצא את ההבדלים:

1. חוק ה"שליש התחתון": בציור ילדים ופעוטות, רוב תווי הפנים (עיניים, אף, פה) יתרכזו בחלק התחתון של הפנים. ככל שהדמות מתבגרת,
ה"מצח" הופך קטן יותר באופן יחסי, כי שאר תווי הפנים מתפרסים ותופסים מקום על הגולגולת שמתארכת.

ראשים לפי גיל 2.jpg⚠️ האליפסה הוורודה תוחמת את שטח ריכוז איברי הפנים, והמשולש מציין את יחסי המרחק באופן מדוייק בין העיניים והפה.
המשולש הינו שווה צלעות.

2. בלחיים של ילד נחפש את הקימור העגול (לחיים של תפוח),
בעוד אצל מבוגרים נתחיל לראות את ה"שקע" שמתחת לעצם הלחי ואת הקווים הישרים יותר של הלסת.
אך שימו לב! עדיין קיים הבדל דק בין ילד לילדה גם בצורת הלחיים- אצל ילדות יהיה קו מעוקל יותר.


image (44).png



3. אצל ילדים גדולים יותר נתחיל להבחין בקווים המנחים המאופיינים למין הדמות, כמו:
רוחב ראש, קו לסת זויתי לבנים ומעוגל יותר לבנות, לבנות ראש "ביצתי" יותר.
גם הצוואר מתחיל להשתנות, אם כי לרוב בגילאים האלה מציירים גם לבנים וגם לבנות אותו עובי צוואר,
ההבדל הוא בעיקר בחיבור של הצוואר לכתפיים.

image (45).png

4. אצל נוער כבר ההבדל יהיה מאוד בולט- לסת זוויתית לבנים
ולסת מעוגלת עם סיומת מחודדת לבנות.
image (46).png


לגבי מבוגרים, אין יותר מדיי ציוני הבדלים מבנוער.
כן יבואו עוד הבדלים לידי ביטוי בתווי הפנים ובמבנה הגוף, שאלו כבר נושאים בפני עצמם.
image (47).png

ועכשיו נעבור לפרופיל ונראה דגשים נוספים וזהים איך הם באים לידי ביטויי:


הבדל בין איש לאישה.jpg

בסופו של דבר, הדיוק הזה הוא לא רק עניין טכני.
כמו שראינו בפוסטים הקודמים, כשאנחנו יודעים "מה קורה מתחת לקווים", אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות יצירתיים וחופשיים באמת.
כשאנחנו מבינים איך לבנות מבנה ראש שמתאים בדיוק לגיל ולמגדר של הדמות, אנחנו מעניקים לה את הנשמה והעומק שמגיעים לה.

אז... מה דעתכם? אתם מרגישים שקל לכם יותר לאפיין ילדים או מבוגרים?
מחכה לשמוע מכם בתגובות, וכמובן – אם תרגלתם, אשמח מאוד לראות את השיתופים שלכם! 😎


____


❓ בפינת "הידעת?" אפקט ה"נאוטניה" (Neoteny)

האם תהיתם פעם למה אנחנו מרגישים דחף מיידי לגונן על דמויות מסוימות באנימה, בעוד שאחרות משדרות לנו סמכות ומרחק?

הכל נעוץ במושג שנקרא נאוטניה – מונח שמגיע מעולם הביולוגיה ומתאר שמירה על תכונות ילדותיות אצל יצורים בוגרים.
מאיירי אנימה ומנגה הם אמנים בשימוש בפסיכולוגיה הזו, כי רבת עצמה: כשאנחנו רואים דמות עם ראש עגול, עיניים גדולות ומיקום תווי פנים נמוך, המוח שלנו מפרש אותה אוטומטית כ"טובה", "תמימה" או כזו שצריך לגונן עליה.
בעצם כשהם יוצרים דמות "חמודה" (Kawaii) או כזו שמעוררת אמפתיה, הם ישמרו לה פרופורציות של ראש של ילד (עיניים גדולות ונמוכות, מצח רחב, סנטר קטן) גם אם היא אמורה להיות בוגרת.

מנגד, ככל שמאייר רוצה לשדר ניסיון חיים, עוצמה או ריחוק, הוא יאריך את תווי הפנים ויקטין את העיניים ביחס לראש. הדיוק הזה שדיברנו עליו במדריך הוא לא רק אנטומי –
הוא כלי פסיכולוגי רב עוצמה שמאפשר לכם "לתכנת" את הרגש של הצופה כלפי הדמות שלכם עוד לפני שהוא הכיר את הסיפור שלה.

האם תהיתם פעם למה יש דמויות באנימה שנראות לנו תמיד חביבות ומעוררות אמפתיה, גם כשהן כבר מזמן לא ילדים?

דוגמה קלאסית לדמות כזו היא- קן קובו (Ken Kubo) מהאנימה האייקונית Otaku no Video.
(אין בדוגמה זו המלצה לצפות באנימה!)
neoteny.jpg

שימו לב לעיצוב שלו: למרות שהוא בחור בוגר, תווי הפנים שלו שומרים על רכות ילדותית מובהקת.
קן קובו הוא דוגמה חיה לכך שניאוטניה היא בחירה אסטרטגית. הוא לא "סתם" נראה צעיר; המראה שלו נועד לשדר את הלב הטהור של היוצר שהוא.
למרות שהוא סטודנט בקולג' (ובמהלך הסדרה הופך לאדם בוגר ומצליח), העיצוב שלו שומר על תווי פנים עגולים, עיניים גדולות ומבט "פעור" וסקרן.
הבחירה הזו של האנימטורים לא הייתה מקרית – היא נועדה להדגיש את התמימות שלו, את ההתלהבות הבלתי נגמרת ואת העובדה שבנפשו הוא תמיד יישאר "ילד" שמאוהב בעולם היצירה.
והיא זו שגורמת לצופים להתחבר להתלהבות הטהורה שלו.

וכשמצאתי את הרפרנס של קן קובו, הרגשתי שהכל פתאום מתחבר.
יש משהו במבט שלו, בשמירה על הקווים הרכים האלה למרות שהוא כבר אדם בוגר, שמזכיר לנו למה אנחנו מציירים מלכתחילה –
כדי לשמור על הניצוץ, על הסקרנות ועל הלב שתמיד נשאר צעיר.

אז הטיפ שלי אליכם:
כשאתם מעצבים דמות בוגרת, תשאלו את עצמכם – כמה "ילד" אתם רוצים להשאיר בה?
הזווית של הלסת או הגודל של האישון הם אלו שיקבעו אם הקהל שלכם ירגיש כלפיה יראה או... חיבה עמוקה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה