כללי האריה שנתקעה עצם בגרונו-

[אפרתה]

מכירים את הסיפור הזה? בתחילה הוא הסכים לשלם הכל כדי להוציא את העצם, אחרי שבוע- הוא לא זכר את זה בכלל...

מכירים את הלקוחות שמתקשרים ב11PM להזמין עבודה של שבועיים למחר בבוקר, מבטיחים תשלום במזומן וכמה שתבקש. העבודה נעשית. מסתבר שלא עם תוצאות מקסימום. (לרעת היוצר)

אחרי שבוע-...מה זה המחיר הזה?
XY לוקח הרבה פחות. נדבר...

אין חשק להתדיין בכלל, הרי סיכמנו, לא?
מה אתם עונים במקרים כאלו?
(הצרה שזה קורה בדיוק עם חברים.)

 

[גרף הול]

ולכן אני לא אוהב לסכם "לופט גישעפטן".
מסכמים מראש מחיר משוער, ולא רק הבטחות סרק שאח"כ אין על מה להתבסס.

 

[אוהב0ישראל]

אני מקפיד לומר ללקוח בדיוק מה המחיר שעליו לשלם עוד לפני ביצוע העבודה.
יש כאלה שחושבים שאני קטנוני שאני ישר מדבר על כסף, אבל זו הצורה היחידה שאני
מכיר לצאת ישר, הוגן וגם.. לא מרומה.

 

[גרף הול]

אני מקפיד לומר ללקוח בדיוק מה המחיר שעליו לשלם עוד לפני ביצוע העבודה.
יש כאלה שחושבים שאני קטנוני שאני ישר מדבר על כסף, אבל זו הצורה היחידה שאני
מכיר לצאת ישר, הוגן וגם.. לא מרומה.

וגם עם מצב-רוח טוב בעבודה - כשאתה יודע שיש לזה תגמול לא רק "בערך"...

 

[תמנתי ווב דיזיין]

אוף, הלקוחות האלה.
מוציאים את החשק לעבוד במקצוע הזה.

 

[גרף הול]

לא "מכניסים" אותם לכתחילה - אז הם לא "מוציאים" את החשק...

 

[naamah]

שולחים הצעת מחיר מסודרת והלקוח מחזיר אישור בכתב.
אף אחד מעולם לא התמקח איתי אחרי זה.

 

[naamah]

אני מקפיד לומר ללקוח בדיוק מה המחיר שעליו לשלם עוד לפני ביצוע העבודה.
יש כאלה שחושבים שאני קטנוני שאני ישר מדבר על כסף, אבל זו הצורה היחידה שאני
מכיר לצאת ישר, הוגן וגם.. לא מרומה.

מה זאת אומרת? וכי יש תחום אחר שבו מתחילים לעבוד בלי לסכם מחיר קודם?
הגעת פעם לקופה בחנות בגדים עם חולצה שבחרת כשאתה שולף אשראי ונותן למוכר להחליט כמה תעלה לך החולצה?

 

[אוהב0ישראל]

צודקת בהחלט, ואחדד:
הגישה הרווחת כיום אצל לקוחות רבים, כפי שהרגילו אותם, שגרפיקה זה משהו ערטילאי כזה, משהו שאין לו חשבון מדויק, וברצותו יירד וברצותו יעלה.
ולכן יש הרבה כאלה שבאים ואומרים: תעשה לי ככה וככה... נסתדר...
ואז מתחילות ההצגות: מה, כל כך יקר? למה? מה כבר עשית? כמה זמן כבר לקח לך?

אז כשאני אומר להם מראש כמה יעלה, אני אולי נשמע להם קטנוני וקמצן, אבל אני יודע שהסיבה היחידה היא למנוע אי הבנות בסוף התהליך, אי הבנות שבדרך כלל מובילות למריבה ולחוסר נעימות עם הלקוח.

 

[אפרתה]

אבל אין להם זמן לדבר על כסף!!!

מדובר בעבודה מתחום אמנותי אחר, אבל העיקרון שווה.

 

[גילה]

כשאתם מגיעים לקניון, יעלה בדעתכם להתמקח עם המוכר בחנות? יש מחיר ודי!
בחנויות משלנו - זה חלק טבעי מהתהליך - כזו הצגה של הורדת מחיר.
וכך גם בעבודות מהסוג הזה. אין מחיר ברור.

 

[אפרתה]

אם צריך פריט לבוש דחוף- נכנסים לחנות ומשלמים כמה שעולה. נכון?
אז כאן מדובר על כתיבת חומר לפרויקט מסוים דחוף ברמה קריטית ומוכנים לשלם כל מחיר.
ההבדל הוא שבחנות א"א להוציא סחורה לפני התשלום, ובעבודות כאלה- משלמים בהמשך, רק שאז הפרויקט הסתיים ואת המחיר לא כ"כ מתחשק לשלם.

 

[נוי]

כשאתם מגיעים לקניון, יעלה בדעתכם להתמקח עם המוכר בחנות? יש מחיר ודי!
בחנויות משלנו - זה חלק טבעי מהתהליך - כזו הצגה של הורדת מחיר.
וכך גם בעבודות מהסוג הזה. אין מחיר ברור.

גם בקניון זה לא בהכרח, תמיד יהיו את אלו שיבדקו את כללי השוק המזרחי, ישגעו, ינדנדו ויתמקחו. זה העולם.
נותן השרות/מוכר צריך להבהיר מראש את הכללים, וממילא ההמשך אמור להיות יותר פשוט. חוץ ממקרים כרוניים יוצאים מהכלל. (פעם הייתה מישהי שהתבכיינה נוראות כי היא במצב כלכלי קשה. הצעתי לה, בכנות, לפנות ל"מסילה")

 

[אפרתה]

גם בקניון זה לא בהכרח, תמיד יהיו את אלו שיבדקו את כללי השוק המזרחי, ישגעו, ינדנדו ויתמקחו. זה העולם.
נותן השרות/מוכר צריך להבהיר מראש את הכללים, וממילא ההמשך אמור להיות יותר פשוט. חוץ ממקרים כרוניים יוצאים מהכלל. (פעם הייתה מישהי שהתבכיינה נוראות כי היא במצב כלכלי קשה. הצעתי לה, בכנות, לפנות ל"מסילה")

הענין הוא שמתחילים לספר על מחירים של אחרים וכו'.... ומתחשק לך לאמר להם- תלכו אל ההוא ודי. (ההוא לא יעשה את העבודה בשעות ובתנאים האלו אבל את מי זה מענין?

 

[גרף הול]

פעם קרה לי שלקוח ביקש עבודה באמצע הלילה - אבל באמצע הלילה ממש.
ואז דפקתי לו מחיר כהוגן [לא יפה מצידי...] אבל כדי שאח"כ לא יקרה את הבעיות כגון דא - לא הוצאתי לו את החומר לפני שהוא שילם, וכמובן לא מאגרסביות, דיפלומטי.

 

[אפרתה]

פעם קרה לי שלקוח ביקש עבודה באמצע הלילה - אבל באמצע הלילה ממש.
ואז דפקתי לו מחיר כהוגן [לא יפה מצידי...] אבל כדי שאח"כ לא יקרה את הבעיות כגון דא - לא הוצאתי לו את החומר לפני שהוא שילם, וכמובן לא מאגרסביות, דיפלומטי.

לו הייתי יכולה... תלושים דיווחים וכאלה

 

[תמנתי ווב דיזיין]

לא "מכניסים" אותם לכתחילה - אז הם לא "מוציאים" את החשק...

כאילו אני קוראת מחשבות. אדם ניכר בכוסו כיסו וכעסו.
ואת שלושת מידות אלה לא רואים על פניו ולא שומעים בדיבורו ולא קוראים במכתביו.
מרגישים בד"כ בסוף העבודה.

 

[חי זך]

קודם כל נוקבים בסכום המבוקש. לא אכפת אם זה טובה לחבר (לצערי למדתי שעם חברים כאלה לא עושים עסקים. כשהם צצים לי וידוע לי מניסיון שיהיו בעיות למרות ה"כן כן מה שתרצה" אז "המחשב בדיוק היום משוגע" וממליץ להם לחפש כתובת אחרת... אין ברירה.)