אתה טוען שהערך הוא פנימי, כי לא ייתכן שאם אנשים היו חושבים שזה לא שווה זה לא היה שווה.
אבל זהו, שזה בדיוק איך ערך של דברים נקבע.
יושבים אלף מאה אנשים כמוך, וכולם מסתכלים על שרשרת זהב, ואומרים לעצמם זה גם יפה, וגם עמיד לאורך זמן, אז בטוח זה שווה יותר משרשרת פלסטיק שלא עמידה לאורך זמן.
מה שזה יוצר, זה שני דברים.
דבר ראשון, זה בדיוק מה קובע את המחיר. כלומר הסיבה ששרשרת לא עולה עשירית ממחירה כיום, זה לא בגלל ש...
יש לזהב ערך על פני שאר המתכות, בכך שהוא יפה יותר, ועמיד לאורך זמן יותר.
אלא בגלל שמפני כך אנשים שואלים בזעזוע,
שרשרת זהב, שאתה קונה בחנות תכשיטים אמורה בעיקרון לעלות רק עשר אחוז ממחירה כיום?
ובכך נקבע המחיר של כל דבר, מזהב, דרך מניות, ועד לחם של אנג'ל. כי זה גם טעים, וגם רך, אז ברור שזה עולה 7 ולא שקל אחד.
כלומר, גם ערך פנימי, שאנשים מנסים לדחוף לתודעה, הוא שקר אחד ענק. אין בכלכלה משהו עם ערך פנימי, גם דירה בתל אביב שווה רק כי "זה גם ליד הרכבת, וגם ליד המשכורות, וגם יש ביקוש, וגם הכל גודל"
ולכן, ערך פנימי זה קונספירציה.
מה שכן יש, זה ערך יציב, ערך ריאלי.
כלומר, כשמנייה נמכרת בשליש משווי החברה, או בפי מאה,שניהם הגיוניים במתמטיקה הטהורה באותה מידה, כי גם השווי של המנייה נקבע כי זה מה שאנשים חושבים, וגם השווי של החברה עצמה נקבע באותה דרך בסוף.
כלומר, נניח שאפל שווה אלך ש''ח, וביטקוין מאה מליון. עכשיו אתם אומרים, אפל, באמת שווה, כי היא מוכרת, וקיימת, וכל זה, והמחזור שלה הוא עשר אלף, אז שווה לקנות.
ביטקוין, שווה רק כי אנשים חושבים ככה, זה לא שווי פנימי.
אז זהו, שגם אפל, שווה כי יש לה מחזור, כי היא מוכרת מוצרים, כי אנשים קונים אותם, במחיר מסוים, שהוא יותר מעלות החומר, רק כי הם חושבים שזה הגיוני. וגם אם זה יהיה בדיוק בעלות החומרים, זה גם לא יהיה שווי פנימי, כי כל חומר נקבע, כי זה מה שאנשים מוכנים לשלם על חתיכת מתכת, על שעת עבודה, וכדומה.
אז באותה מידה שביטקוין יכול מחר להיות דולר כי אנשים לא יהיה בקטע, גם אפל או קוקה קולה, יכולים לאבד פופולריות, גם אצל משקיעים, וגם אצל קונים, וגם אצל יצרנים, וכל השווי הפנימי שלה, זה אלפי אנשים באלפי משרות ופוזיציות, שמעריכים את הביטקוין האישי שהם מייצרים לקוקה קולה במחיר מסוים, ואם יום אחד אחד מהם יעלם, יתברר מה זה שווי פנימי בדיוק.
אז מה זה כן שווי פנימי? פרה. כן, פרה. פעם, לפני שאנשים דיברו בפרוג על כסף, לא היה להם כסף, הייתה להם פרה. ולפרה, היה שווי פנימי. כמה? פרה. בדיוק. כמה זה בשקלים? זהו, ששווי פנימי לא קיים בשקלים. וגם לא בזהב, וגם לא בפרה, כשהיא מחליפה שני כבשים נניח.
אז כן, לכסף יש ערך פנימי, ולביטקוין, ולפרה, ולשרשרת זהב. הערך הפנימי שלהם הוא פנימי, ולכן הוא לא יכול להימדד בדבר אחר.
אז פעם הבאה שמישהו מסביר לכם שפעם דולר היה שווה באמת, כי הוא ייצג זהב, והיום הוא שווה רק כי אנשים מוכנים לקבל אותו, תאמרו לו שגם הזהב ההוא שווה רק כי אנשים מוכנים לקבל אותו.
לכן, החלוקה היא לא שווי פנימי ושווי לא יודע איך קוראים לזה, אלא שווי יציב, ושווי תנודתי.
קוקה קולה, שווה כבר 100 שנה, ולכן אנשים מעריכים שהיא תהיה עוד מאה. האימון הזה, הוא חלק מהשווי של קוקה קולה, כי אנשים משלמים עליו.
סטארטאפ, יש לו שווי אחר, החזון, השאיפה, יש אנשים שמשלמים גם על זה.
ולביטקוין, יש הייפ, טרנדיות, הבטחות צבעוניות, ועבר טוב מדי. גם על זה אנשים משלמים.
אז אם מדברים על השקעה בטוחה, אין.
אם מדברים על השקעה נכונה על סמך העבר, אז תלוי כמה, זהב עולה 3000 שנה, וביטקוין 15 שנה, אבל באחוזים, הוא לוקח. וגם ברקשייר.
על סמך ההווה בהתעלמות מהעבר, ההיגיון בקניית כל מנייה שהיא, שווה בדיוק.
על סמך עתיד, צריך לסחור במידע פנים, וזה לא חוקי.
ועל סמך שווי פנימי, תשקיעו בלימוד התורה, או בפרה.
אז איך אני מחליט מה להשקיע?
לפי תחושת בטן, כי בסוף, אני מנחש, וזה גם תחושת בטן, שיהיה למספיק אנשים את אותה תחושת בטן, שזה יעלה.
וגם לפי העבר, כי אם הוא לא היה שם בשביל שנלמד ממנו, הוא לא היה שם.