דרוש מידע הדבר שבארץ אנחנו צריכים ללמוד מחו"ל

  • הוסף לסימניות
  • #1
כאן באתר פרוג, רוב ככל הגולשים הינם בוגרי ישיבות, או נשואות לכאלה.
כל דרדק יודע את המסלול: ת"ת-ישי"ק-ישיבה גדולה-כולל, זה המודל הראוי.
אבל, אין זה סוד, שככל שעוברות השנים אחוז האברכים יורד בהתמדה.
מי שזוכה - מוצא תפקיד תורני בו הוא נשאר מחובר לתורה ואפילו מתעלה.
יש שמוצאים עבודה בקודש, מקצועות סביב התעסקות בתורה.
ויש שיוצאים לעבוד במקצועות חול.
ברגע שעוזבים את מסגרת הכולל, כל אחד מתמודד לעצמו.
יש שיאמרו: אלו החיים. צריך להתחיל להתמודד מתישהו, לא ?! אי אפשר כל הזמן לצפות שיעשו דברים בשבילך.
אבל, כאן מגיע הקטע העצוב:
בישיבות ובכוללים לומדים ללמוד בעיון, בצורה מושקעת ביותר. תוצאת הלוואי של זה היא זלזול בלימוד בעלב'תי.
לכן, מתוך פרפקציוניזם הרסני, רבים בוגרי הישיבות שפשוט אינם פותחים ספר.
ללמוד בעיון אין להם זמן, להצטרף לשיעור דף היומי - מה, אני בעלב'ת?
ואז - אם תעזבני יום, יומיים אעזבך.

ואת הפיתרון לזה -
צריך ללמוד מחו"ל.
אמנם בארץ יש הרבה יותר תורה, אבל יש משהו שבחו"ל עוקפים אותנו: כוללים לא רק לאברכים!
באמריקה זה לא מחזה נדיר להיכנס לבית כנסת לפנות בוקר, ולראות בית מדרש שוקק חיים, של אנשים עובדים שקמו מוקדם (וגם הלכו לישון מוקדם...) יש גם את אלו שיעשו סדר לימוד אחרי שחרית עד 11 ואז יוצאים למשרדים, גם הרוויחו את העמידה בפקקים...
והאמת היא שגם בינינו יש רבים כאלה, כל אחד והפיתרון האישי שלו:
יש שישארו בכולל לסדר אחד. (קשה מאוד, ומתאים רק למי שיכול סדר שלם, אחרת זה לפגר מאחורי כולם)
יש שקובעים חברותא באופן עצמאי.
אבל זה טיפה בים, וכולנו יודעים איך עולם התורה היה נראה אם שלב כלשהו ממרכיביו היה בנוי על יוזמה אישית נטו... מי שחשוב לו - שילמד אחרי החתונה...
ויש, אפשר לשמוע על בתי מדרש כאלה, אבל לצערנו הם נדירים.

כדאי שלכולנו יהיה חזון:
שבכל שכונה יהיו בתי מדרש שוקקי חיים, ולכל יהודי תהיה תובנה בסיסית שאין חיים בלי קביעות עיתים רצינית לתורה. בכל שלב.
כמו שכמעט לכל אחד יש מקום בבית כנסת כלשהו, כך כל אחד ימצא מקום בבית מדרש כלשהו.
כל אחד והלו"ז והאילוצים שלו,
כל אחד והעדפות הלימוד שלו,
יש בעיון ויש בבקיאות,
יש בחברותא, יש לבד, ויש בשיעור.
אינו דומה איש של תורה, למי שלא מצליח למצוא את הזמן לכך.

וכאן אני פונה לכל מי שמכיר מסגרת כזו -
שישתף אותה לתועלת הציבור, עם פרטי בית המדרש, מיקום, מה לומדים, שעות, ופרטי יצירת קשר.
בהודעה הבאה אשתף את פרטי בית המדרש בו אני לומד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מיקום: בית מדרש "פנינת אש"ר" בית וגן (ליד קרית נוער), ירושלים

בוקר: סדר לימוד אורח חיים, טור בית יוסף, משנ"ב וביאור הלכה.
כמעט שני מנייני לומדים, באוירה מאוד מיוחדת ומאוחדת. לכולם זה נותן טעם בחיים לפי הלכה, טעם בלימוד מתון אך עם תוצאות.
זמן הלימוד: 9:00-11:15 (3 פעמים בשבוע יש גם שיעור מפי מו"צ מבית וגן הרב שלמה אהרן בלוך)
לפרטים ותיאום חברותא אפשר לדבר עם אריאל 058-7743474

אחר הצהרים: סדר לימוד דף היומי בעיון (מתחילים מסכת מועד קטן בעוד שבועיים)
מניין לומדים, בליווי הרב חיים אולמן, עם שיעור קצר בסוף כל יום.
זמן הלימוד: 16:35-19:00 (מנחה 16:20, מעריב 19)
לפרטים ותיאום חברותא אפשר לדבר עם משה 053-3116707

ערב: סדר לימוד טור בית יוסף או"ח (כרגע סימן יב) לפי קצב של עמוד משנ"ב ליום.
25 לומדים.
זמן הלימוד: שעה לבחירה בין 20:30-22:30 (מעריב 20:15 או 22:30)
לפרטים ותיאום חברותא אפשר לדבר עם יעקב 052-7158051
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
שמואל@@

דבר אחד ברור .
רוב בתי המדרש האלו בחו"ל הם שייכים לחסידויות ברובם (והלימוד הוא יותר בסגנון בקיאות ולא עיוני)
בתי המדרש הליטאיים שם (בסגנון שציינת) הם מעטים בדיוק כמו בא"י,
הבעיה היא שציבור האברכים מכתיב מיהו אברך ומי לא, וההגדרה של אברך היא (לצערי....)
רק מי שלומד כל היום ! (לפחות בוקר וצהרים.)
הפתרון לא יהיה בתי המדרש הללו מכיוון שהלימוד בהם הוא לרוב בקיאותי דף היומי וכדו',
ובשביל ללמוד סוגיה באופן עיוני ומקיף צריך להיות לפחות סדר אחד של 3-4 שעות על מלא,
ואת זה לא תצליח להביא בבתי המדרש הללו.
(כל מה שכתבתי הוא מתוך צער רב ואתה צודק בכל מילה שבגלל זה בוגרי ישיבות לא פותחים ספר.. אבל זו האמת הכואבת....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני מחו'ל,ואצלינו (קהילה ספרדית) מ7 עד 9 אפשר לרראות חברותות של העובדים,אחרי זה לומדים שוב בין 4 ל6 עד מנחה,ושוב בין 6-45 עד 730 עוד הפעם לימוד ואז ערבית,,,,ובשבת הבית מדרש גם מתמלא מהרבה של העובדים

פשוט צריך לתת לזה ערך ועידוד פה בארץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני מחו'ל,ואצלינו (קהילה ספרדית) מ7 עד 9 אפשר לרראות חברותות של העובדים,אחרי זה לומדים שוב בין 4 ל6 עד מנחה,ושוב בין 6-45 עד 730 עוד הפעם לימוד ואז ערבית,,,,ובשבת הבית מדרש גם מתמלא מהרבה של העובדים

פשוט צריך לתת לזה ערך ועידוד פה בארץ

כל מה שכתבת מאד יפה
אבל עדיין זהו לימוד בקיאותי,
בוגרי הישיבות מחפשים לימוד עיוני ישיבתי
ובשעתיים לימוד לא לומדים עיוני , נקודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני מחו'ל,ואצלינו (קהילה ספרדית) מ7 עד 9 אפשר לרראות חברותות של העובדים,אחרי זה לומדים שוב בין 4 ל6 עד מנחה,ושוב בין 6-45 עד 730 עוד הפעם לימוד ואז ערבית,,,,ובשבת הבית מדרש גם מתמלא מהרבה של העובדים

פשוט צריך לתת לזה ערך ועידוד פה בארץ
עטרת תורה?
חכם יוסף הררי רפול שליט"א עשה מהפכה אדירה.
זה דבר עצום אבל זה נדיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כל מה שכתבת מאד יפה
אבל עדיין זהו לימוד בקיאותי,
בוגרי הישיבות מחפשים לימוד עיוני ישיבתי
ובשעתיים לימוד לא לומדים עיוני , נקודה.
אולי עיון ישיבתי א'א,אבל אפשר ללמוד הלכה בעיון ובאמת לצאת בקי בהמון הלכות כמעט כמא אברך טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יש כל מיני כוללים של סדרי ג'' שלומדים בעיון, לא עיון כבד אבל עיון מספיק בשביל לחוות את הלימוד הישיבתי הסוגיתי, ואם בשעה וחצי/שעתיים ניתן לעשות את זה בערב למה שלא יהיה אפשר בבוקר אותו דבר?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה