דרוש מידע הדרך לנתב בין החוצפה לדיני נפשות. עזרתכם!!

[וייס1]

מסתבר, שלא משנה בן כמה אתה, תמיד פוגשים בדרך צמתים שלא היית בהם קודם.
יש לי ילד בן 5, ילד טוב, באמת. לא כי הוא לא שובב, הוא פשוט ממושמע, באמת ילד טוב.
היום הגיע שכן לשחק איתו, כייף אמיתי. האחר הצהריים יעבור מהר כנראה.
או שלא.
אחרי עשר דק' הגיע עוד שני שכנים, לא הפריע לי בהתחלה. אדרבא, שיהנו.
אבל אחד מהאחרונים שהגיעו,
הצליח להוציא אותי משלוותי.
לא יכולה לשאת חוצפה, פשוט לא מסוגלת.
ילד בן 6 שאומר לי : "לא באתי לפה בשביל שתגידי לי מה מותר ומה אסור"
ולא. אני לא מרשה לקפוץ על הספות, בשום אופן, גם לא לילדים שלי.
או להתנדנד על כסאות בר, בסוף אני גם המבוגר האחראי, לא?!
להעיף נעליים באויר, עוד ספגתי .
והיו עוד הרבה הפתעות.

אבל לא זה הנושא.

חוץ מיזה שהותשתי (וטרם התאוששתי) ,
אני שוברת את הראש כבר כמה שעות.
אני לא מסוגלת לחשוב שהבן שלי יראה התנהגות כזו, שלא התנהג ככה גם
וזה לא חינוכי להסביר לו שחבר שלו לא מתנהג כמו שצריך (כי אחרי שהוא הלך הייתי צריכה
להסביר לבן שלי שוב שאצלנו לא קופצים על הספה, תוך כדי שהוא שקוע בקפיצות )
והכי גרוע,
שהחבר הזה הודיע שהוא נהנה מאוד, והוא יגיע מחר שוב.

איך ממתנים את זה?
איך??
והכי חשוב, מבלי שהילד/הוריו ירגישו..

אודה לעזתרכם.

 

[עיצוב גרפי מקצועי]

ילד בן 6 שאומר לי : "לא באתי לפה בשביל שתגידי לי מה מותר ומה אסור"

ילדים יכולים להתחצף זה ילדים אבל אתה כלפי עצמך צריך לחיות בצורה שלא ילד בן 6 מגדיר לך את תחומי השיפוט וזה ברור לכל הורה שכשהוא שולח ילד לבית אחר הילד יצטרך להתנהג על פי חוקי הבית כי אם לא הוא היה נותן לילד לשחק ברחוב ולא היה שולח אותו איליך ובכל מקרה אל תיקח יותר מדי ללב

 

[ש. צ. וינמן]

להציב גבולות.
וכמה שיותר מהר.
זה בהחלט לא נעים, אבל יחסוך הרבה עוגמות נפש בהמשך.
נכון, זה לא הילד שלך ואת לא אחראית על החינוך שלו.
ונכון שזה בס"ה ילד קטן, שלא חושב על מה שהוא אומר.
אבל-
זה הבית שלך, ואת זו שתחליטי מה נוח לך ואת מי מתאים לך להכניס.
אם זה אפשרי מבחינתך להגיד לו שיש תנאים למשחקים עם הבן שלך תגידי.
זה הכי הגיוני.
ומקובל לגמרי.
לכל בית יש כללים אחרים שצריך לדעת לכבד אותם.
יתכן והוא יהיה מופתע ויחזור שוב על מה שאמר לך בביקור הקודם.
ואת תחזרי על מה שאמרת. שזה תנאי למשחקים עם הבן שלך.
וזה בסדר גמור. אנושי לגמרי.
אם לא מתאים לך,
מותר ואפשרי לסרב להכניס אותו שוב.
לא חייבים להגיד לו שלך לא היה נעים וכו' וכו'
תמצאי כל תרוץ שנח ומתאים לך.
ומספיק להגיד שלא מתאים לך עכשיו אורחים.
הרבה נחת.

 

[בשעות הפנאי]

ככל הנראה הבן שלך עוד יראה מלאאאא דברים כאלה בחייו וגרועים הרבה יותר... גם מבוגרים....

אני הייתי מבהיר לילד הנ"ל ש'אצלינו בבית לא מדברים ככה ולא מתנהגים ככה' וש'מי שמדבר ככה לא יכול יותר לבוא אלינו' בצורה תקיפה אך מכבדת ובלי אמוציות...

ואכן, אם הבן שלך רואה שאת מוותרת למי שמתחצף, אין סיבה שלא יבצע את זה בעצמו....

 

[פוינט]

חשוב לדעתי לא להכנס להלם או ללחץ,
התגובה כלפי חוצפה או התנהגות לא ראויה מצד מי שאינו שייך אליך
חייב להיעשות מתוך יציבות ושלווה ומצד שני מתוך סמכות,
לא ניתן לילד אורח לערער את מקומך בבית,
ואפשר בהחלט להגיב לו באופן רגוע: אולי לא באת לכאן כדי שאגיד לך מה לעשות, אבל אצלינו בבית לא מתנהגים כך,
מאד נשמח שתשאר, אבל אם זה לא מתאים לך, אז תצטרך לחזור לבית.

בתגובה כזו הבן שלך מבין את ההבדלים....

מה שכן, כדי לחזק התנהגות חיובית של הילדים,
עלינו לשבח את ההתנהגות הרצויה, מיד פעם חשוב לומר לילדים שזכינו והם מתנהגים בדרך ארץ,
חשוב לפרט במה ראינו אצלם את העניין, כדי שיבינו למה התכוונו.

רק נחת

 

[מביטה]

לא באתי לפה בשביל שתגידי לי מה מותר ומה אסור

ממי הוא שמע את המשפט הזה?
מאח?
מאיפה זה בא? זה תואם גיל?
אז ממי אתה כן רוצה לשמוע מה מותר ומה אסור?

 

[וייס1]

מאד נשמח שתשאר, אבל אם זה לא מתאים לך, אז תצטרך לחזור לבית.

משפט כזה לא יכול לפגוע באמא של הילד?

 

[וייס1]

ממי הוא שמע את המשפט הזה?
מאח?
מאיפה זה בא? זה תואם גיל?
אז ממי אתה כן רוצה לשמוע מה מותר ומה אסור?

אין לי מושג,
שואלת את אותן שאלות.

וזה קשה, כי את אומרת X והוא ממשיך לעשות Y,
הרי הוא לא בא לשחק עם הבן שלך כדי שתגידי לו מה לעשות...

 

[TAKT]

לנסות להסביר בנחת
והיה ולא הולך - לנתב לו את הדרך החוצה.
ולפעמים 'וכל נתיבותיה שלום' זה להגיד שלום. . .

 

[וייס1]

להציב גבולות.
וכמה שיותר מהר.
זה בהחלט לא נעים, אבל יחסוך הרבה עוגמות נפש בהמשך.
נכון, זה לא הילד שלך ואת לא אחראית על החינוך שלו.
ונכון שזה בס"ה ילד קטן, שלא חושב על מה שהוא אומר.
אבל-
זה הבית שלך, ואת זו שתחליטי מה נוח לך ואת מי מתאים לך להכניס.
אם זה אפשרי מבחינתך להגיד לו שיש תנאים למשחקים עם הבן שלך תגידי.
זה הכי הגיוני.
ומקובל לגמרי.
לכל בית יש כללים אחרים שצריך לדעת לכבד אותם.
יתכן והוא יהיה מופתע ויחזור שוב על מה שאמר לך בביקור הקודם.
ואת תחזרי על מה שאמרת. שזה תנאי למשחקים עם הבן שלך.
וזה בסדר גמור. אנושי לגמרי.
אם לא מתאים לך,
מותר ואפשרי לסרב להכניס אותו שוב.
לא חייבים להגיד לו שלך לא היה נעים וכו' וכו'
תמצאי כל תרוץ שנח ומתאים לך.
ומספיק להגיד שלא מתאים לך עכשיו אורחים.
הרבה נחת.

אוקיי,
רואה שהתשובה הזו דיי נחרצת, וזו דעתי, אך אני נורא חוששת.
האם זו תגובה הגיונית להשיב לילד בן 5?
בסופו של יום, אין לי היכרות איתו מידי לעומק, רק שהוא בא מבית טוב.
אני לא רוצה שהאמא תיפגע או משהו,
והילד - ילד כזה שיש לו אומץ לומר משפטים כנ"ל ואחרים,
יכול גם לכעוס על התגובה שלי, ולפגוע בילד שלי..
הוא כריזמתי מאוד, לפי מה שראיתי היום.
ומאוד מחליט מי משחק עם מי ומה...

 

[בשעות הפנאי]

אוקיי,
רואה שהתשובה הזו דיי נחרצת, וזו דעתי, אך אני נורא חוששת.
האם זו תגובה הגיונית להשיב לילד בן 5?
בסופו של יום, אין לי היכרות איתו מידי לעומק, רק שהוא בא מבית טוב.
אני לא רוצה שהאמא תיפגע או משהו,
והילד - ילד כזה שיש לו אומץ לומר משפטים כנ"ל ואחרים,
יכול גם לכעוס על התגובה שלי, ולפגוע בילד שלי..
הוא כריזמתי מאוד, לפי מה שראיתי היום.
ומאוד מחליט מי משחק עם מי ומה...

לדעתי, ילד בגיל כזה שאומרים לו דברים נחרצים אבל בצורה נחמדה ולא מאיימת ותוקפנית, מכבד אותם ולא ירגיש צורך לנקום בילד שלך.
זה לשאלה ששאלת
מעבר לכך, ברור שלא בגלל פחד מכאלה דברים, את צריכה לוותר על דברים שנהוגים בבית שלך וחשובים לך.
לא מתנהלים מתוך פחד...

 

[כוכב103]

אם את חוששת ממנו על אחת כמה וכמה שאת לא מכניסה אותו אליך הביתה.
בבית שלך את הסמכות הבלעדית גם על הילדים שלך
וגם על החברים
ומי שלא מבין את זה - מקומו לא אצלך בבית!!!
ועצם הדבר שתבהירי את הענין- יסביר גם לבן שלך שההתנהגות של הילד הזה לא מקובלת עליך.
וגם אם יראה אותו עושה דברים לא מתאימים בכל מקום שהוא
הוא לא יעתיק אותו. כי מיד יבין שזה ילד חסר גבולות.

 

[עיצוב גרפי מקצועי]

והכי חשוב, מבלי שהילד/הוריו ירגישו..

משפט כזה לא יכול לפגוע באמא של הילד?

וזה קשה, כי את אומרת X והוא ממשיך לעשות Y,

הרי הוא לא בא לשחק עם הבן שלך כדי שתגידי לו מה לעשות...

האם זו תגובה הגיונית להשיב לילד בן 5?

אני לא רוצה שהאמא תיפגע או משהו,
יכול גם לכעוס על התגובה שלי, ולפגוע בילד שלי..
הוא כריזמתי מאוד, לפי מה שראיתי היום.
ומאוד מחליט מי משחק עם מי ומה...

אל תפחדי זה כולה ילד בן חמש ואם הוא באמת ממשפחה טובה זה לא יפגע באמא שלו הוא ישמע לך ולא יתנהג כמו מאפיונר קטן ויציק לבן שלך

 

[השמח בחלקו]

משפט כזה לא יכול לפגוע באמא של הילד?

אדרבה !
אולי גם ההורים צריכים חינוך...

 

[אין דברים כאלה]

גם אני חושב שלא צריך להיבהל וכו' ואסור להיכנע לילד וכו' ומקסימום להגיד לו שאם הוא לא יכול לעשות אז חבל אבל שיחזור הביתה וכו' אבל כבר הקדימו אותי כולם.
אתייחס לנקודה אחרת, אם הבן שלי ילך לשכן ויגיד כזה משפט אשמח מאוד אם יסבירו לו בעדינות שהוא חייב לקיים את חוקי הבית שהוא הולך לשם, הרי אחד מהשנים, או שההורים שלו לא יודעים לחנך אותו או שהם ג"כ מתמודדים עם הבעיה הזאת ומחפשים לזה פיתרון, ובכזה מצב טוב לילד לשמוע מגורם חיצוני שהוא צריך לקבל מרות.
טוב, אבל אולי זזה בגלל שאני האבא ולא האמא....

 

[שוקי פרוגר]

ילדים צריכים גבולות.
ילדים אוהבים גבולות.
אם תציבי לו גבולות ברורים הוא ירצה לבוא שוב ושוב.

 

[saryk]

אם הייתי אמא של הילד הזה - הייתי ממש רוצה לדעת שככה הוא מדבר/מתנהג אצל אחרים.

 

[GRN]

מסתבר, שלא משנה בן כמה אתה, תמיד פוגשים בדרך צמתים שלא היית בהם קודם.
יש לי ילד בן 5, ילד טוב, באמת. לא כי הוא לא שובב, הוא פשוט ממושמע, באמת ילד טוב.
היום הגיע שכן לשחק איתו, כייף אמיתי. האחר הצהריים יעבור מהר כנראה.
או שלא.
אחרי עשר דק' הגיע עוד שני שכנים, לא הפריע לי בהתחלה. אדרבא, שיהנו.
אבל אחד מהאחרונים שהגיעו,
הצליח להוציא אותי משלוותי.
לא יכולה לשאת חוצפה, פשוט לא מסוגלת.
ילד בן 6 שאומר לי : "לא באתי לפה בשביל שתגידי לי מה מותר ומה אסור"
ולא. אני לא מרשה לקפוץ על הספות, בשום אופן, גם לא לילדים שלי.
או להתנדנד על כסאות בר, בסוף אני גם המבוגר האחראי, לא?!
להעיף נעליים באויר, עוד ספגתי .
והיו עוד הרבה הפתעות.

אבל לא זה הנושא.

חוץ מיזה שהותשתי (וטרם התאוששתי) ,
אני שוברת את הראש כבר כמה שעות.
אני לא מסוגלת לחשוב שהבן שלי יראה התנהגות כזו, שלא התנהג ככה גם
וזה לא חינוכי להסביר לו שחבר שלו לא מתנהג כמו שצריך (כי אחרי שהוא הלך הייתי צריכה
להסביר לבן שלי שוב שאצלנו לא קופצים על הספה, תוך כדי שהוא שקוע בקפיצות )
והכי גרוע,
שהחבר הזה הודיע שהוא נהנה מאוד, והוא יגיע מחר שוב.

איך ממתנים את זה?
איך??
והכי חשוב, מבלי שהילד/הוריו ירגישו..

אודה לעזתרכם.

קודם כל, תודי להשם על הילד הילד ה""פשוט" ממושמע, באמת ילד טוב".
דבר שני, לא כתבת מילה של שיפוטיות על ההורים שלו, וכל הכבוד לך על זה!
דבר שלישי, אל תתרגשי! ככל שתהיי יותר רגועה ובטוחה בעצמך ובהרגלי הבית שלך, כך הילד יסגל אותם לעצמו במהירות. הוא ילמד שאצל וויס לא מדברים ככה, לא קופצים על הספה, מסדרים את המשחקים לפני שהולכים ובסוף מקבלים אפילו סוכריית עדש (גם אם בבית שלו זה לא "נחשב").
דבר רביעי, שקלי לספר להורים שלו. בנחמדות, בנעימות, בלי היסטריה. הורים רציניים רוצים לדעת מה קורה עם הילדים כשהם יוצאים מהבית.

 

[saryk]

אם הייתי אמא של הילד הזה - הייתי ממש רוצה לדעת שככה הוא מדבר/מתנהג אצל אחרים.

ומלבד זאת, לא מעט פעמים היו אצלנו ילדים שהשתוללו/לא דיברו יפה (לא, לא בכזו רמה, זה ממש מוגזם)
אף פעם לא היססתי להעיר להם. לא רואה בזה פגיעה, לא בילד ולא בהוריו.
הכללים אצליכם הם כאלו, מי שרוצה לבוא- שיכבד.
יכולה להבין אם היית מדברת על פגיעה כשמדובר על חוצפות. אבל הדוגמה הכי טובה זה קפיצות על הספה.
מה יש להיפגע אם בבית שלכם לא קופצים על הספה? זו העובדה וזה הנוהל.
אותו דבר על חוצפות/השתוללויות. אצלנו בבית לא עושים כך. וגמרנו.

 

[פוינט]

משפט כזה לא יכול לפגוע באמא של הילד?

אם המשפט נאמר מתוך חיוביות עם חיוך וברגוע ולא מתוך לחץ/כעס/בהלה,
הוא לא נשמע כזה מאיים,
זה סה"כ מבהיר לילד מה מתאים מה לא מתאים בצורה ברורה,

ותופתעי, לרוב הוא לא ירצה לחזור לבית...

אפשר, להוסיף מיד משפט מכוון: טוב, אני בטוחה שאתה רוצה להשאר, וזה נחמד לנו, אז בא תרד מהספה, יש המון מקום לשחק גם על הרצפה.
ולצאת מהחדר.

כך בטוח לא פגעת בו, וגם העניינים נשארו ברורים, ובזה שיצאת הבהרת לו שאת סומכת עליו.

אם למרות זאת, העניינים לא הסתדרו - משפט כמו: שלום חמוד, אם תרצה עוד פעם לבוא ולשחק על הרצפה - אתה מוזמן בשמחה, ש-ל-ו-ם. וללוות אותו אל הדלת.

אגב, כנראה שזה תהליך שצריך לעבור:
ילדים נענים כמעט במיידי, למבוגר עם סמכות.

ילד גם אם הוא חצוף ומתנהג באופן לא טוב
הוא סה"כ ילד שזקוק לאהבה, התייחסות, הערכה וכמו שכתבו מעלי - גם גבולות!
גבולות, נותנים לילד ביטחון, הוא מרגיש בטוח בתוך מרחב ברור.

המקום שאנחנו צריכים לפנות אל הילדים, הוא אכן ממקום שלא רוצה לפגוע בילד,
ולכן, כשהתגובה תגיע ממקום בוגר, סמכותי ואוהב (סה"כ כל הילדים חמודים, גם מתחת לחצוף הכי גדול מסתתר ילד קטן),
ולא ממקום שופט - (כמו: הילד הזה חצוף) וודאי לא ממקום מפחד,
בלי הרמת קול או מילים פוגעות,
היא לא תפגע בילד!