הנושאים החמים
מנחם מלוין
משתמש רשום
- הוסף לסימניות
- #1
בתגובה למה שמתפרסם כאן לגבי ילדים עם סיוטים וצורך להישמר
איך מסבירים לילד ארוע חרום שקרה בסביבתו.
ילד שפוחד וסיוטים וכו' מלמד אותנו שלא תיווכנו לו טוב מספיק את הארועים שחולפים סביבו.
זהו אות אתראה שלא צריך בעצמו להכניס אותנו ללחץ, אבל כן צריך להזכיר לנו שיש מה לשפר בהסברת המצב לילד.
עוד לפני שאמשיך אומר שעקרונית כל מה שיועיל שנאמר לילד (-מדובר על שיועיל באמת-) יועיל גם לנו כהורים.
העקרונות בהסבר לילדים לגבי ארועים מלחיצים הם:
א. לא צריך לומר את כל הפרטים לילד, פרטים מפחידים אפשר להשמיט, אבל בשום אופן לא ראוי לומר דברים שיקריים. זה לא מועיל, רק מזיק.
ב.יש לומר לילד מה ארע, לתת לו מידע נכון מדוייק, בקור רוח ויציבות. אם הארוע מפחיד גם אותנו, אפשר לבקש ממישהו אחר לדבר עם הילד וכמובן גם איתנו.
ג. אפשר לומר לילד: "כן, יש דברים שגם אמא\אבא\הרב\המשטרה\צה"ל (וכו' לפי המצב והערכים שלכם) לא יכולים להתגבר עליהם. אבל אנחנו מאמינים שיהיה טוב, ואנחנו נעשה כמיטב יכולתינו למנוע את הדברים הרעים ולהתגבר.
ד. אחרי שמספרים לילד מה ארע יש לשמוע את הרגשות שלו, לראות היכן הוא מונח ומה זה עושה לו. אף פעם לא לאסור עליו לבטא רגשות כאלה, אך לעדן אותם. לתמוך.
ה. לנסות לראות מה אנו יכולים לעשות למנוע\לפתור את הבעיה. לנסות לראות את המצב מזוית של בחירה ועשיה, של אמונה ואחריות.
ו. אנו כמבוגרים אחראים על שלומם הנפשי והגופני של ילדינו ותלמידינו. וגם על של עצמינו. אם מזהים מישהו במשפחה או בקהילה שנמצא במצוקה יש להפנות ובדרך כלל גם לפנות בעצמינו, לגורם מטפל.
אלו רק מעט עקרונות על רגל אחת.
אוכל להפנות אתכם לחומרים נוספים.
את הדברים אני כותב מתוך דאגה לשלומכם, מתוך נסיוני כיועץ חינוכי בעבר.
את הדברים אני כותב מתוך דאגה לשלומכם, על חשבון זמן העבודה שלי. צריך!
מנחם 0587-123-609
כמובן יש מבינים גדולים יותר ממני.
רק כתבתי כדי לעורר את מי שמבין יותר שיכתוב טוב יותר.
איך מסבירים לילד ארוע חרום שקרה בסביבתו.
ילד שפוחד וסיוטים וכו' מלמד אותנו שלא תיווכנו לו טוב מספיק את הארועים שחולפים סביבו.
זהו אות אתראה שלא צריך בעצמו להכניס אותנו ללחץ, אבל כן צריך להזכיר לנו שיש מה לשפר בהסברת המצב לילד.
עוד לפני שאמשיך אומר שעקרונית כל מה שיועיל שנאמר לילד (-מדובר על שיועיל באמת-) יועיל גם לנו כהורים.
העקרונות בהסבר לילדים לגבי ארועים מלחיצים הם:
א. לא צריך לומר את כל הפרטים לילד, פרטים מפחידים אפשר להשמיט, אבל בשום אופן לא ראוי לומר דברים שיקריים. זה לא מועיל, רק מזיק.
ב.יש לומר לילד מה ארע, לתת לו מידע נכון מדוייק, בקור רוח ויציבות. אם הארוע מפחיד גם אותנו, אפשר לבקש ממישהו אחר לדבר עם הילד וכמובן גם איתנו.
ג. אפשר לומר לילד: "כן, יש דברים שגם אמא\אבא\הרב\המשטרה\צה"ל (וכו' לפי המצב והערכים שלכם) לא יכולים להתגבר עליהם. אבל אנחנו מאמינים שיהיה טוב, ואנחנו נעשה כמיטב יכולתינו למנוע את הדברים הרעים ולהתגבר.
ד. אחרי שמספרים לילד מה ארע יש לשמוע את הרגשות שלו, לראות היכן הוא מונח ומה זה עושה לו. אף פעם לא לאסור עליו לבטא רגשות כאלה, אך לעדן אותם. לתמוך.
ה. לנסות לראות מה אנו יכולים לעשות למנוע\לפתור את הבעיה. לנסות לראות את המצב מזוית של בחירה ועשיה, של אמונה ואחריות.
ו. אנו כמבוגרים אחראים על שלומם הנפשי והגופני של ילדינו ותלמידינו. וגם על של עצמינו. אם מזהים מישהו במשפחה או בקהילה שנמצא במצוקה יש להפנות ובדרך כלל גם לפנות בעצמינו, לגורם מטפל.
אלו רק מעט עקרונות על רגל אחת.
אוכל להפנות אתכם לחומרים נוספים.
את הדברים אני כותב מתוך דאגה לשלומכם, מתוך נסיוני כיועץ חינוכי בעבר.
את הדברים אני כותב מתוך דאגה לשלומכם, על חשבון זמן העבודה שלי. צריך!
מנחם 0587-123-609
כמובן יש מבינים גדולים יותר ממני.
רק כתבתי כדי לעורר את מי שמבין יותר שיכתוב טוב יותר.
Reactions: נחליאלי(ת), דיתוש, BIZZARC- עשירה ועוד 57 משתמשים60 //