התייעצות הוא קיבל קנס על אי תיקוף הרב קו

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
העליתי בקהילת הכתיבה השבוע, אבל מעניין אותי מאוד לשמוע את דעתכם בנושא, נתקלתם במקרים כאלו/ לא, ואיך הגבתם (או שלא.)

נסעתי הבוקר באוטובוס פנימי, בירושלים.
אברך עדין הופתע כשהמבקר הודיע שלא תיקף, הוא טען שהצמיד את הכרטיס למכשיר התיקוף.
הפקח גער בו קולנית ובקש תעודת זהות.
הוא לא התווכח והגיש לו אותה.

בספסל לידי, ישובה גברת קשישה, לא דתיה. גברת אלגנטית כזו, שעצם ישיבתה באוטובוס העלה בי תהיה.
כעת, היא גונחת קלות ומודיעה: "כואב לי הלב."
מבטי הנוסעים כולם מופנים אליה, לרווחת האברך הנקנס.
היא נאנחת שוב דרמטית, ואומרת בקול גדול: "כואב לי הלב, לראות גנב עם פאות וזקן. בושה."
אה?
אני מביטה בה בהלם, באישה שליבה מאיים להשבר מחילול שמו יתברך.
סביב אנשים מהנהנים בראשם וטומנים אותו שוב בסמארטפוניהם, שם מתחוללות דרמות גדולות מאלו.
אני מרחמת על האיש הסמוק, על האישה כאובת הלב.

"סליחה, גברת", אני פונה אליה בדרך ארץ, "אפשר שאלה?"
היא מתרווחת על מושבה ובאדיבות שלא היתה מביישת נציג ארגוני זכויות אדם- עונה לי: "כן?!"
"פעם ראשונה שאת רואה נוסע נקנס על אי תשלום ברב קו?" אני סקרנית,
"כי אם ראית פעם צעיר ישראלי מקבל דו"ח, אני בטוחה שהאופן שבו הנוסע הזה התנהג בלט לך לטובה." אני מתגרה בה מעט. לא מרחיבה על קללות, צעקות ואפילו מכות שנוכחתי לראות במהלך בקרה.
הגברת מולי מהרהרת מעט, ומזדקפת בכעס: "אבל הוא חרדי, הוא צריך לכבד את התורה והדת! "
אני נהנית מתחושת המעורבות שלה, מהדאגה לכבוד ה'.
"הוא מראה לכולם שככה החרדים מתנהגים", מאלפת אותי הקשישה בינה.
אני לא מסוגלת לשתוק, ומאתגרת אותה בשאלת חשיבה: "אתיופי ששכח לתקף רב קו, ישנה את הסתכלותך על העדה האתיופית כולה?"
"מה הקשר?" היא מתעצבנת, ומגיעה למסקנה שטוב לא יצא לה מהדיון הזה.
"עזבי", היא מסכמת, "אני מכירה את החרדים מקרוב. אני נוסעת לפעמים באוטובוס שעובר בשכונת גאולה,
ורואה אותם עולים ונשארים כולם צמודים לדלת. כשמגיע פקח- הופ! הם כולם יורדים ובורחים. אני אומרת לך, נו. כל החרדים גנבים."
אני מצלצלת בפעמון, מתחבטת בשאלה האם להגיב, ומה.
"בכיתה חרדית" אני מונה את מילותיי בעודי מתרוממת, "יכולה חבילת טישיו להיות על השולחן במשך שבוע,
ואף ילדון מנוזל או אחר שנשפכה לו כוס מים- לא ישתמשו בה מבלי לבקש רשות. מנסיון.
לא כי זה לא הומני- טישיו עשוי להיות צורך אלמנטרי. ובמה מדובר? בחפץ בשווי אגורות.
ועדיין, גם בני שש יזהרו מלהשתמש בו.
זהירות מגזל, קוראים לזה. אחד הערכים הנעלים בציבור שומרי התורה והמצוות.
יום טוב, גברת. ועין טובה. "
בטישו אין את ההוראת היתר שיש בלגנוב את המדינה, וד"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ספציפית לגבי הסיטואציה המדוברת:
למחזיקי רב קו וטלפון כשר הרבה יותר מסובך כל נושא התיקוף,
והרבה יותר מצוי שיש בו תקלות לא רצוניות-כגון רב קו ריק (אין אפשרות להטעין באוטובוס)
רב קו תקול
מכשיר תיקוף תקול
וכן חופשי חודשי שמוטען ברב קו, והאוטובוס כ"כ מלא-שלא ניתן להגיע למכשיר התיקוף, והנוסע מסתמך ע"כ שגזל אין פה...
וכן הלאה
לעומת תיקוף באמצעות אפליקציה שמתאפשרת בקלות ומכל מקום באטובוס (אפילו אוטובוס מלא)

לא שזה מצדיק אי תיקוף, רק שבהחלט יכול להווצר מצב שטכנית לא היה תיקוף בשוגג גמור, ובגלל שבציבור החרדי הרב משתמשים ברב קו ולא בתיקוף באמצעות אפליקציה-נוצר מצב שהרבה נוסעים בלי לתקף..
באותה מידה שבנו את האפליקציה יכלו לבנות תוכנה שיוכלו לשלם עם הטלפון הכשר- אבל אף אחד לא טורח...
רק להביא פקחים שירדפו אותנו ולפרסם פרסומות פוגעות ומזלזלות בעיתונים,
רק על ההתנהלות המתעלמת והמפלה הזו בא לי פשוט לא לתקף, וזהו. שקופה- אז עד הסוף!
כמובן שמשלמים לפי ההלכה ולא עושים מה שבא,
למרות שזה שקוף שיש פה מונופול, אם קווי האוטובוס היו פתוחים לכמה חברות הם היו דואגים בשנייה לצורת תשלום נורמלית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
וואו וואו,
יפיפה, פשוט נהניתי לקרוא.
תודה על השיתוף!

בזה אמרת הכל.
אחוז האנשים שלא מתקפים מתוך כוונות לא טהורות, לדעתי הינו אחוז מזערי ואינו מייצג כלל ועיקר את הציבור הקדוש שלנו.
שמירה מגזל זורמת בדם שלנו, ואם נסתכל על אחוזים גדולים יותר במגזר, שכן ניתן ללמוד מהם משהו על הציבור.
נראה ציבור שמשלם בחירוף נפש, גם אם אין לו מקום לנשום באוטובוס, נראה אנשים קונים ניקובים גם אם אין חשש למבקר.., ונראה אנשים שטרודים מזה ששכחו את הרב קו, כדי לא להיכשל בעוון הגזל.
זה הציבור שלנו.
אשרינו שזכינו.
באמת אשרינו
ועדיין בעוון גזל יש הרבה שטחים אפורים שאנחנו דשים בעקבנו
איש איש ומקומו
אם זה -גזל זמן במקום העבודה- שזה לא ענין פשוט- שאני כשכירה מתחבטת רבות- מאיזה נקודה הפטפוטים שלי המעעבים אותי מלעבוד- מתחילים להיות בעייתיים
גם גזל הציבור קצת מזולזל
לדוגמא- מעלה סיטואציה שראיתי אתמול:
מישהו עולה לאוטובוס ומעונין שהאוטובוס יחכה לאח/ילד שלו שעוד לא הגיע לתחנה- אז הוא עומד רגל אחת בחוץ
רגל אחת בפנים ומונע מהנהג להמשיך לנסוע
האם מותר לכפות על הנהג והנוסעים להמתין חצי דקה, נניח, בלי לשאול אותם קודם?
או למשל אלו שלוקחים במשנת יוסף מה שלא הזמינו- גם אם ישלמו למחרת- - בעצם חוטאים בגזל- ממי שהזמין ועכשיו אין לו- וזה בלי סוף קורה

בקיצור הכי נח לטפוח לעצמנו על השכם... אבל תמיד יש מה לשפר ולדייק בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מאוד מתפעלת מפותחת האשכול. אני חושבת שבעיקר מה שחסר לנו, העם שבשדות זה ה"דע מה שתשיב". אני למשל, הייתי נאלמת דום ולא מעיזה להכניס את עצמי לפה של הזקנה. אולי כדאי לעשות אשכול מיוחד עם תשובות אפשריות למקרים אפשריים?
כי לדעתי, לשתוק זה לא טוב, שתיקה כהודאה. אבל אם כל אחד מאיתנו ידע מה לענות, בלי להתלהם, בלי להתווכח, רק בנעימות, אז יהיה אפשר להניע שינוי.
אשמח אם יהיו כאן כמה מוכשרים שיעלו סיטואציות ואופציות לתשובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
כמובן שלהכליל ציבור שלם בגלל מקרים בודדים זו טיפשות וגם חוצפה [ויפה הגיבה פותחת האשכול]
אבל נראה לי שהנושא בפורום כאן צריך להיות יותר על אותם מקרים בודדים [יחסית לציבור] מהמגזר החרדי,
ויש מה להרחיב בנושא,
ולא על אותם כמה ממורמרים ממגזרים אחרים.
הנושא בפורום לא אמור להיות על ה"מקרים הבודדים מהמגזר החרדי"
כיון שכל בנ"א חרדי לגופו יחליט האם הוא משלם או לא משלם
כמו שאצל החילונים היה מרד תיקופים ששם יותר קל לעשות את זה וד"ל
רובם ככולם משלמים
וכמו שלא נפתח נושא בפורום על אותם אנשים שהולכים גרביים אדומות
ולא שזה בעייתי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
@צילומנציה כל הסיטואציות שהעלת אכן נכונות, ופוגשות אותנו מי בכאלה מי באחרות.
אבל אני דיברתי על מבט, רגע אחד, על התמונה השלמה.
האם רוב המעשים שלנו כציבור נקיים מגזל? (במקום שיש אופציה ליפול שם), והתשובה היא כן לדעתי.
בקיצור הכי נח לטפוח לעצמנו על השכם... אבל תמיד יש מה לשפר ולדייק בנושא
ייתכן שזה הכי נוח, אבל לפעמים אנחנו שוכחים לעשות זאת, ויש לזה חשיבות גדולה.
אנחנו מתאמצים כל כך, חייב פידבק על זה בשביל כוח להמשך.
ואגב אם אנחנו אוחזים בסיטואציות שהצגת, זה מראה עד כמה אנחנו מקפידים על זה - שהגענו לנישות של אפור או שחור בהיר..
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
"סליחה, גברת", אני פונה אליה בדרך ארץ, "אפשר שאלה?"
היא מתרווחת על מושבה ובאדיבות שלא היתה מביישת נציג ארגוני זכויות אדם- עונה לי: "כן?!"
"פעם ראשונה שאת רואה נוסע נקנס על אי תשלום ברב קו?" אני סקרנית,
היהדות מחייבת אותה לרדת מהאוטובוס להחליף צד, לחזור הביתה ולהחליף את השיש ולהתפטר ממקום העבודה
בדרך שהיא בחרה ללכת היא מחפשת כל הזמן אילנות להיתלות בה למה לא לחזור בתשובה (המשפט שהיכ מפחיד אותה ומטריד אותה בלי סוף)
אני לא יודע כיצד הייתי מגיב לסיפור כזה, אך אכן חשוב לחדד שיש אפליה וזה בגלל אותה סיבה, ושיפסיקו לחפש תירוצים למה החרדים הם לא יהודים
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
באמת צריך להשתדל לתקף כל פעם למרות שזה לא תירוץ שהגברת תדבר ככה,
ובעזרת ה' יפסיקו עם הגזענות הזאת,
וגם העניין של המבקרים שלא מספיק מתחשבים ונותנים קנס בלי חשבון טעון טיפול דחוף,
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
באותה מידה שבנו את האפליקציה יכלו לבנות תוכנה שיוכלו לשלם עם הטלפון הכשר- אבל אף אחד לא טורח...
לא נכון ,
זה מסובך פי 1000, אין חיישן מיקום, אין סורק QR, כל פקח שיעלה יאמרו אנחנו בדיוק מתקשרים...., בסמארטפון זה שנייה אחת,
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אין כל חדש תחת השמש חז"ל כבר אמרו "רובם בגזל"
ויש רש"י שכותב "אשם בציבור" ומסביר הרא"ם שהכוונה לאשם גזלות שרוב הציבור יש לו שייכות איליו. כי אין אשם שהוא קרבן ציבור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני בתמימותי חשבתי שבעלי הסמארטפונים מיד סורקים ומשלמים
עד שהבנתי שהסריקה ממתינה לתשלום עד בוא הפקח
ברור
מה ניראה לכם הם כאלה צדיקים עולים מתקפים?
ורק בציבור שלנו כולם מנסים לגנוב?
אם יש גניבות פה ושם בציבור שלנו אז בציבור שלהם זה פי כמה וכמה!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אלו שכתבו על ההיתר לגנוב מהמדינה-
אני מאוד ישמח לשמוע מי הרב המתיר, אבל זה לא אפשרי בפורום הזה.
אני אשמח לפחות לשמוע אם אתם (או אלו שבאמת גונבים מהמדינה) נשמעים לו בכלל הפסקים או רק בענין הזה.
חוץ מכל זה- די ברור לי שהוא לא התכוון לגנבות כאלו. 🙁
וכקינוח: שמעתי פעם שאגד הופרטה חלקית מתישהו. במילים אחרות: אגד היא חברה ממשלית חלקית בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מה שמעניין פה הוא המחשבה, שלכולנו אסור לגנוב. חילונים ושומרי תו"מ כאחד.
האם אנחנו צריכים להזהר יותר- כדי לא לגרום לחילול השם,
או שאנחנו אנשים פרטיים ואנושיים, ולא צריכים להצדיק את קיומנו מולם.
אם שכחתי פעם רב קו בבית, זאת בעיה. אבל לא כי "אוי אוי אוי הנה הם יאמרו שכל החרדים גנבים."
בכלל, מאוד נראה לי שבמצב הזה, שכל בן עשרה או אישה חרדית הפכו ל"נציגי היהדות החרדית", בעל כרחנו,
היה כדאי שנדע איך להתנהג במצבים כאלו. דע מה שתשיב, וגם מתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לדוגמא- מעלה סיטואציה שראיתי אתמול:
מישהו עולה לאוטובוס ומעונין שהאוטובוס יחכה לאח/ילד שלו שעוד לא הגיע לתחנה- אז הוא עומד רגל אחת בחוץ
רגל אחת בפנים ומונע מהנהג להמשיך לנסוע
האם מותר לכפות על הנהג והנוסעים להמתין חצי דקה, נניח, בלי לשאול אותם קודם?
לפעמים צריך להתחשב!!!
שראיתי סיטואציה שהגבר החזיק את האוטובוס וחיכה שאשתו שהיא במצב תגיע ותעלה
והתחילו להעיר לו על זה (והוא הרגיש מאוד לא נעים)
לפעמים צריך לפקוח עיניים לצדדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לפעמים צריך להתחשב!!!
שראיתי סיטואציה שהגבר החזיק את האוטובוס וחיכה שאשתו שהיא במצב תגיע ותעלה
והתחילו להעיר לו על זה (והוא הרגיש מאוד לא נעים)
לפעמים צריך לפקוח עיניים לצדדים
זה נכון אבל מבחינה הילכתית זה אסור להחזיק אוטובוס בשביל משהו שרץ אלה אם כן הנהג מסכים
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
רק לי מפריעה הכותרת?
גם לי.
@עץ יפה נכון, כנוסעים אנחנו משתדלים להתחשב, (בטח במקרים כאלו) אבל אלו שמעכבים את האוטובוס צריכים לתת את הדעת על הנקודה הזאת:
זה נכון אבל מבחינה הילכתית זה אסור להחזיק אוטובוס בשביל משהו שרץ אלה אם כן הנהג מסכים
והנוסעים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

נסעתי הבוקר באוטובוס פנימי, בירושלים.
אברך עדין הופתע כשהמבקר הודיע שלא תיקף, הוא טען שהצמיד את הכרטיס למכשיר התיקוף.
הפקח גער בו קולנית ובקש תעודת זהות.
היהודי לא התווכח והגיש לו אותה.

בספסל לידי, ישובה גברת קשישה, לא דתיה. גברת אלגנטית כזו, שעצם ישיבתה באוטובוס העלה בי תהיה.
כעת, היא גונחת קלות ומודיעה: "כואב לי הלב."
מבטי הנוסעים כולם מופנים אליה, לרווחת האברך הנקנס.
היא נאנחת שוב דרמטית, ואומרת בקול גדול: "כואב לי הלב, לראות גנב עם פאות וזקן. בושה."
אה?
אני מביטה בה בהלם, באישה שליבה מאיים להשבר מחילול שמו יתברך.
סביב אנשים מהנהנים בראשם וטומנים אותו שוב בסמארטפוניהם, שם מתחוללות דרמות גדולות מאלו.
אני מרחמת על האיש הסמוק, על האישה כאובת הלב.

"סליחה, גברת", אני פונה אליה בדרך ארץ, "אפשר שאלה?"
היא מתרווחת על מושבה ובאדיבות שלא היתה מביישת נציג ארגוני זכויות אדם- עונה לי: "כן?!"
"פעם ראשונה שאת רואה נוסע נקנס על אי תשלום ברב קו?" אני סקרנית,
"כי אם ראית פעם צעיר ישראלי מקבל דו"ח, אני בטוחה שהאופן שבו הנוסע הזה התנהג בלט לך לטובה." אני מתגרה בה מעט. לא מרחיבה על קללות, צעקות ואפילו מכות שנוכחתי לראות במהלך בקרה.
הגברת מולי מהרהרת מעט, ומזדקפת בכעס: "אבל הוא חרדי, הוא צריך לכבד את התורה והדת! "
אני נהנית מתחושת המעורבות שלה, מהדאגה לכבוד ה'.
"הוא מראה לכולם שככה החרדים מתנהגים", מאלפת אותי הקשישה בינה.
אני לא מסוגלת לשתוק, ומאתגרת אותה בשאלת חשיבה: "אתיופי ששכח לתקף רב קו, ישנה את הסתכלותך על העדה האתיופית כולה?"
"מה הקשר?" היא מתעצבנת, ומגיעה למסקנה שטוב לא יצא לה מהדיון הזה.
"עזבי", היא מסכמת, "אני מכירה את החרדים מקרוב. אני נוסעת לפעמים באוטובוס שעובר בשכונת גאולה,
ורואה אותם עולים ונשארים כולם צמודים לדלת. כשמגיע פקח- הופ! הם כולם יורדים ובורחים. אני אומרת לך, נו. כל החרדים גנבים."
אני מצלצלת בפעמון, מתחבטת בשאלה האם להגיב, ומה.
"בכיתה חרדית" אני מונה את מילותיי בעודי מתרוממת, "יכולה חבילת טישיו להיות על השולחן במשך שבוע,
ואף ילדון מנוזל או אחר שנשפכה לו כוס מים- לא ישתמשו בה מבלי לבקש רשות. מנסיון.
לא כי זה לא הומני- טישיו עשוי להיות צורך אלמנטרי. ובמה מדובר? בחפץ בשווי אגורות.
ועדיין, גם בני שש יזהרו מלהשתמש בו.
זהירות מגזל, קוראים לזה. אחד הערכים הנעלים בציבור שומרי התורה והמצוות.
יום טוב, גברת. ועין טובה. "

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה