הורה יקר!!! 8 דקות הקריטיות היומיומיים של הילדים שלך!!! מי יכול לעזור?

בכמה כסף אני יכול להציע את הקורס הזה לציבור הרחב???


  • סה"כ מצביעים
    16
  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לכולם

אני ראיתי איך שהגיבו להרב שטרן, ויצאת מהתפעלות על ה"נתינה" שיש כאן באתר,
כל הכבוד לכולם,

אשמח אם תוכלו לעזור לי
הפקתי סדנת שמע קצרה, עם הסוד של ה-8 דקות ביום, שהילדים מחליטים עלינו איזה הורים אנחנו, תומכים/מגינים, ואם כדאי לתת בנו אימון, והאם אנחנו הורים טובים או לא,
הסדנא בשפה מאוד נעימה וקלה,

אני צריך עזרה של כמה דברים.
א. איך אני מפרסם את זה, ומוכר את זה, כי יש כאן דברים שתוך יום אפשר לשנות את החיים של הילדים שלנו, שנחסוך ילדי רחוב, ועוד הרבה צרות,
ב. האם הפרסומת שכתבתי כאן למטה, משכנעת את המטרה.
ג. מי מכיר מקום או דרך שבו אני יכול לגרום לכמה שיותר אנשים לקבל את הסדנא, ולהרויח שינוי גדול בקשר עם הילדים שלנו.
תודה לכל מי שמגיב,
אם יש לך תגובה, אנא תגיב, כל תגובה יכולה לכוון אותי המון (וגם הערות יתקבלו בברכה-הדעה שלך שווה למידה)
אפרים


זה הפרסומת

ב"ה

חובה לכל הורה

8 הדקות הקריטיות היומיומיים של הילדים שלנו

שבו הם מהם מעמידים אותנו למבחן, ונותנים לנו ציון!!!


ב-8 דקות ביום, תוכלו להזניק את החיים של הילדים שלכם!!!!!


איך לגרום לילדים לזכור מאיתנו רק את הדברים הנעימים?
מתי הילדים מחלטים מהו הדימוי העצמי שלו? ועד כמה ההורה איתו?
איך פורקים מטען רגשי שלילי של ילדינו בכמה דקות ממוקדות?
מתי הילדים שלנו חושבים ומחליטים איזה הורים אנחנו?
מתי החלון של ה-8 דקות שיש לנו גישה לתכנות המח שלהם?
איך מתבצע ההחלטות הגורל של הילדים שלנו ב-8 הדקות?
איך להשתיל מסרים ישר אל התת מודע?
איך בונים את הערך העצמי של ילדינו בקלי קלות??
איך במעט זמן נוכל להשפיע המון על עתיד החיים של ילדינו??
איך רגע קשה יכול לגרום לילד החלטה גורלית על ההבנה שלו על העולם, איך נמנע אותה?
איך נוכל לגרום לילדים שלנו לחלום חלומות מעצימים?
למה ילדים לא אוהבים ששואלים מיד בהגיע הביתה, איך היה בחיידר?
איך יכול להיות שאנו אומרים משהו אחד, וילדינו מבין בדיוק הפוך??


סדנא קצרה מוקלטת שווה לכל נפש!!! שבתוכה
18 הרצאות קצרות שיגרמו לכם לעשות שינוי דרמטי בקשר עם ילדכם,
הכוללת הדרכה מעשית, פרקטית, טיפים מעשיים לשינוי החיים של ילדכם.

מה יקרה לכם?
תתחברו לילדים שלכם ברמת קשר גבוהה
תגרמו לילדים שלכם להעלאת ערך העצמי
תחסכו מילדכם דכאונות חלומות קשים, ותסכולים מיותרים.
תיכנסו לתהליך מרתק של קשר עם הילדים
והכל במאמץ של
8 דקות ביום!!!

בונוס!!!
תהליך מרתק של דמיון מודרך שיכניס אתכם לעשייה וליישום המיידי!!!
בונוס!!
הקראת מכתב של הבן שלך שמבקש ממך לנצל את 8 הדקות.. בליווי רקע מרגש
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
עושה רושם שיש לך הרבה חומר שם!

סימני הקריאה הכפולים פשוט הבריחו אותי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
התוכן משכנע רק שהוא ארוך מידי.
נדיר שהלקוח יקרא את כל הטקסט,
זה מתאים יותר לכותרות להרצאות.

בשביל שהפרסומת תקרא-
תקח משפט אחד מתמצת וברור.
עדיף לוותר על סימני הקריאה,
ולהשתמש פחות במילים כמו: קריטיות וחובה.
כך שהמודעה תהיה נעימה וחיובית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יש לי שתי המלצות:
1. לתת את זה לקופיריטר טוב, או איש מקצוע אחר לכתוב את זה
2. להוריד סימני קריאה, לא לצעוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ממש תודה על התגובה,
את המילים חובה לכל הורה, אני מקבל ואני מתכנן להוריד,
את ה"קריטי", נראה לי קריטי להשאיר,
יש לי תחושה שזה מילה ריגשית שמסעירה ועוצרת את הקורא,,
ואגב אלו אכן 8 דקות קריטיות.. ולמשל אחשוף לכם משהו קטן, כשהילד למשל חוזר הביתה, אני לא ממליץ בדקות הראשונות לשאול אותו איך היה? לא לגרום לו לעשות שום דבר, רק לתת לו משהו,, הוא מגיע עם מטען רגשי של כל היום, ואין מצב בעולם שילד יכול לפרק אפילו מאית ממה שהוא עבר, (לפעמים הוא לא יכול לספר כי הוא לא מבין מה הוא הרגיש), ויש כאן ממש רגעים קריטיים, כי ברגעים הללו שהוא מגיע עם מטען מלא רגשות, יש לו ציפייה שנקבל אותו, וניתן לו ולא נבקש ממנו שום דבר, (אני מציע אפילו להוריד את התיק ממנו ולתלות, ואפילו לא לבקש ממנו). אבל אני ממש מודה לכם על ההערה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
את ה"קריטי", נראה לי קריטי להשאיר,
יש לי תחושה שזה מילה ריגשית שמסעירה ועוצרת את הקורא,,
מסעירה את הקורא? אולי.
אני חושב שהיא עוצרת אותו, אבל לא בהכרח במובן שאתה בונה עליו...

אנשים לא אוהבים שמטיחים בהם שהם מפספסים משהו חשוב וקריטי, ועוד בתחום חינוך וגידול הילדים...

השאלה היא לא האמת שמאחורי המילים, אלא איך הלקוח הפוטנציאלי יקח אותן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כלל ידוע אומר; אנשים לא קונים מוצר הם קונים ערך/מאנשים...
נראה לי, שדווקא שבגלל שיש לכם הרבה חומר ותוכן להעביר, כן כדאי היה לשבת עם מישהו מוצלח בתחום, שיעבור על החומר שלכם, ואז למצוא את הדרך הנכונה להעביר את זה לציבור.
אישית, ברגע הראשון הבנתי שמודבר בסדנת שמעה של 8 דקות:D

בכל מקרה; הרבה-הרבה הצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה על התגובה המחכימה, והנותנת כיוונים נוספים
מה שנכון נכון,
אנשים לא אוהבים שמטיחים, זה נכון- השאלה אכן האם אנשים מרגישים הטחת אשמה, או שזה תלוי כל אחד מה הוא מרגיש.
העיקר הוא ממש איך הלקוח הפוטציאלי יקח אותם- זה נכון... וזה בטוח שה"קריטי" מעיף כמה לקוחות הצידה, אבל מצד שני הוא מביא קהל שאוהב את הישירות ואת הלדבר דוגרי, יש הרבה קהל לקוחות שהמילים הרגילות "בא לחזק את הקשר עם הילדים שלך ב-8 דקות שישפיעו על כל היום" לא משפיע עליהם, הם צריכים "הקפצה", מילים ריגשיות..."8 דקות קריטיות" . בכל מקרה, יכול להיות שאני טועה.
מי שיש לו דיעה בנושא, אשמח לשמוע, תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כלל ידוע אומר; אנשים לא קונים מוצר הם קונים ערך/מאנשים...
נראה לי, שדווקא שבגלל שיש לכם הרבה חומר ותוכן להעביר, כן כדאי היה לשבת עם מישהו מוצלח בתחום, שיעבור על החומר שלכם, ואז למצוא את הדרך הנכונה להעביר את זה לציבור.
אישית, ברגע הראשון הבנתי שמודבר בסדנת שמעה של 8 דקות:D

בכל מקרה; הרבה-הרבה הצלחה

וואו תודה רבה על התגובה.

רגע הראשון הבנתי שמודבר בסדנת שמעה של 8 דקות:):):):):):D
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
קבל ממני כלל מאוד בסיסי בשיווק ופרסום:
אתה צריך להעביר את המסר שאתה האוטוריטה בתחום, הדוקטור.
עכשיו תקרא את כל הטקסט שוב,
האם דוקטור היה כותב כך?
האם סימני הקריאה הכפולים לא מורידים את זה נמוך מידי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תודה לכל המגיבים,
זה ממש נחמד לקבל פידבק...
הסדנא המוקלטת הזאת שווה ערך גדול.
יש כאן ערך אדיר שיכול לגרום לשינוי מהיר ומעשי, הדרך החוויתית של שמיעת הסדנא עם שיטות שעובדות וממוקדות על תת המודע להטמעת החומר, גורמות לכך שהלקוחות מקבלים ערך ממשי מיידי, ובפרט שהפעולות שההורים מקבלים לעשות הם בסה"כ 8 דקות...

יחד עם זאת, אני רוצה להגיע למצב שאני מוכר מאוד בזול, משהו כמו 99 ש"ח
כי בוער לי שכמה שיותר אנשים יקבלו את ה"ערך הזה" כי המצב של היחס שלנו (גם אני) לילדים טעון שיפור,
עשיתי מחקר בעבר עם קבוצות של ילדים, האם הם אוהבים שקוראים להם "צדיק", הרוב הגדול אמרו שזה מעצבן אותם. (ומאז פיתחתי את הסדנא "אל תקרא לי צדיק") ושם גיליתי עד כמה יש מרחק ריגשי בין ההורים לילדיהם.. ואני מבין את כל מי שיגיד שזה מציק וזה לא נכון, אני מסכים עם כל אחד, אבל אני גם מסכים עם עשרות הפתקים שילדים כתבו לי והסבירו למה הרבה מחמאות מעצבנים אותם, מכעיסים אותם,. וגורמים להם להרגיש רע...
ולכן זה ערך כ"כ חשוב,
ואני מחפש דרך איך לעשות את השינוי של ה"8 דקות" ה"קריטיות":D באופן שהרבה אנשים בבת אחת יהנו מזה.
אם מישהו יודע כזה דרך, איך להגיע לקהל יעד גדול ולמכור בזול, אשמח מאוד שיציע לי כאן.
אני מצרף לכם תמונה של פתקים שהילדים כתבו לי את הסיבות שהם לא אוהבים שקוראים להם צדיק. (המחשה פשוטה תסביר לכם הכל: צדיק!! תוריד ת'זבל!!!)
תמונה1.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מתי הילדים שלנו חושבים ומחליטים איזה הורים אנחנו?
אישית, ברגע הראשון הבנתי שמודבר בסדנת שמעה של 8 דקות:D
יותר גרוע מזה,
אני ברגע הראשון חשבתי שמדובר ב-8 דקות ביום
בהן הילדים פשוט עומדים ומטיחים בהורים שלהם מה הם חושבים עליהם...

זה נבע אצלי באמת מעומס מלל ומסרים.
(לא הייתי מסוגלת לקרוא בעיון רב אז רפרפתי והגעתי למסקנה המוטעית הזאת...)

דבר ראשון,
כדי לפרסם,
חייבים, אבל חייבים למצוא מסר אחד ברור שמאחד את הכל ולפרסם רק אותו.
אח"כ בקטן אפשר להוסיף עוד.
(יש שם כמה משפטים שמדברים על אותו דבר מכיוונים שונים.
כלומר, יש שם הרבה "בשר" לתמצות...)
אחרי זה אפשר יהיה לעבור לשלבים הבאים.
הרבה הצלחה!

(אגב,
זה כל כך נכון מה שכתבת על ה"צדיק".
גם לי זה מאד מאד מפריע,
ואף פעם לא ידעתי להגדיר לעצמי למה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יותר גרוע מזה,
אני ברגע הראשון חשבתי שמדובר ב-8 דקות ביום
בהן הילדים פשוט עומדים ומטיחים בהורים שלהם מה הם חושבים עליהם...

זה נבע אצלי באמת מעומס מלל ומסרים.
(לא הייתי מסוגלת לקרוא בעיון רב אז רפרפתי והגעתי למסקנה המוטעית הזאת...)
דבר ראשון תודה רבה רבה על התגובה המעמיקה, והמלא ברעיונות..
אני ממש מקבל את הרעיון של הטעות שנובעת מהמודעה למבט מהיר, כי פרסומת צריכה להיות ברורה ומהירה מהרגע הראשון, נראה לי שהכותרת צריכה להיות יותר ברורה, ומי שירצה להמשיך לקרוא יוכל.
(אגב,
זה כל כך נכון מה שכתבת על ה"צדיק".
גם לי זה מאד מאד מפריע,
ואף פעם לא ידעתי להגדיר לעצמי למה...)
הנושא הזה בער לי שנים, ובזכות האמירות האלו, (שזה מפריע לי ואני לא יודע למה) עכשיו פיתחתי סדנא של 4 מפגשים, שהנוכחים הבינו עד כמה יש "מחמאות" שהורסות את הדימוי העצמי וחוסמות התקדמות (שכנראה יהיה גם בהמשך "הרצאות מוקלטות מזה), וכמה מוזר כשאני פותח את הסדנא ומבקש לנוכחים לכתוב מחמאה מילדות, וכולם אחרי שכותבים, נשאלים האם נהנו? כמעט כולם מרגישים איזה תחושת החמצה עם המחמאה.. והנושא הזה כ"כ יקר לליבי, רק השבוע סיימתי סדנא בצפת לקבוצת מלמדים, והתגובות בסוף המפגשים היה שהם קלטו עד כמה אפשר להחמיא בקלות מחמאות שיגרמו לילדים "עונג" לעשייה. ועד כמה מבלי משים יש מחמאות מזויפות שדורשות ומקשות.
אגב כדי להנות מתוכן מעצים בתחום ההתקדמות בחיים מתוך האנרגיות הפנימיות שלנו
תכניסו פרטי מייל למערכת העלון "זה אתה" שאני מוציא כל שבוע עם הדרכה מעשית לחינוך הילדים ותוכן מעשיר.
https://zeata.ravpage.co.il/zeata
הקישו כאן הכניסו פרטים וקבלו את העלון חינם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
זה נראה קצת שיש כאן שיח חירשים
בין הרצון העז שלך להשפיע את ה'תורות' בחינוך הילדים -
וזה נראה שיש לך מה למכור.
לבין התפקיד של המודעת פרסום בכל הסיפור....

-עובדה שהרבה מהניקים פה שוכנעו והזדהו בחלק מהתגובות שלך עם בעיות שהעלת.
אך על המלל במודעה דילגו...
=פספסת לקוחות.

ייתכן ויש לך ניסיון בשטח שהצלחת למכור ערכות חינוך כאלה גם עם מודעות שעוצבו ב'וורד'-
ייתכן,
( וגם יהיה קשה להתווכח עם זה)
אבל כדי לעשות את זה ל'בשורה' כפי שאתה רוצה-
המהלך צריך להיות יותר כוללני- עם מסרים אחידים בשיטה הכוללת שלך.
( במילה אחת - להתמקד!)

לדוגמה:
שיטת '_______'
-ילדים והורים מדברים.
אלפי מנויי 'זה אתה' כבר יודעים להצביע על שיפור משמעותי בקשר עם ילדיהם.

ואז:
שיטת וכו'
בסדרת שיעורי שמע חדשה וכו'

להוסיף במודעה שנות ניסיון או מס' מנויים,
כל דבר שיכול להצביע על שיטה שעובדת/סוחפת,
בהנחה שאנשים לא מעוניינים להיות שפני ניסיון.
כמובן, שלא יהיה עומס על הנסיון במגוון תחומים -
כי זה מצביע על' כלבויניק' ופחות איש מקצוע...

בהצלחה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

’’ שלום הרב פוגל. ראיתי שאתה מידי פעם כותב בפרוג, אולי תעלה שם את המחשבות שלי.

זכיתי להיות אברך.
הבעיה, אתכם, המחנכים, שאתם יצרתם לכם עולם סגור שבו מי שלא בעל ניסיון או הכשרה בעניין הזה אין לו זכות דיבור. איך אמר לי פעם מלמד צעיר אחד פעם באסיפת הורים? ’’אתה בא לרופא שיניים, אתה מביע דעה? לא, כי אתה לא מבין בשיניים, גם אם אתה משתמש בהן הרבה בסעודות מצווה, כך גם בחינוך: צריך להרכין ראש בפני אנשי החינוך’’. זו, לענ’’ד שטות מוחלטת. ילדים הם לא שיניים. וכמו שלך יש ילדים בכיתה לי יש ילדים סביב שולחן שבת שבועטים אחד בשני מתחת לשולחן ורבים מי יושב ליד אמא, ובסוף זו אותה הפרקטיקה ואין סיבה לחשוב שאתה מבין יותר.

סופו של דבר, אני הרבה יותר חשוב ממך במובן הזה שאברך זה פסגת העולם, יותר מכל המחנכים והמשרות, אני שומע שזה גם מה שאתה אומר לתלמידים הרכים שלך אז גם אתה תשב בשקט ותקשיב לסיפור של אברך, חשוב שתשמע דווקא את נקודת המבט הזו, מהצד, כי הספור שלי הוא על קודש הקודשים שלכם: התעודות.

אבא צעיר הייתי ותמים. האמנתי לכל מילה. הבכור שלי, יוני, סיפר כבר חודשיים לפני ט’’ו בשבט שהמלמד אמר: המבחן הזה קובע לתעודה! ושבישיבה רוצים גם תעודה של כיתה ו’. נלחצנו יחד וחזרנו חזק על החומר. וכך עם מבחנים נוספים שאמרו שזה לתעודה, כולל מבחן אחד לחשבון שרעייתי ישבה עם יוני נ’’י שעתיים בלילה להתכונן לקראתו, הרי זה לתעודה כן?

יום התעודה הגיע, בהתרגשות פתחנו, קראנו כל ציון, הקראנו בהטעמה ומצב רוחנו עלה וירד לפי הפלוסים והמינוסים שהוצמדו לט’’מ של לדבר ח’’ו על כ., אם הוצמד, ל’’ע ולא עליכם עד עולם. וכמובן, ערכנו חשבון נפש וחשבנו מה לעשות עם הנביא שהוא קיבל ציון פחות, הבטחנו להשתדל יותר בסדר וניקיון וכן הלאה.

השנים חלפו, ילדים נוספו, וחוויית התעודה הפכה למבלבלת. קודם כל גילינו שזה תלוי באופי של המלמד, מה שט’’מ- אצל אחד, הוא טוב+ אצל השני וזה לא נגמר. אני בטוח שההנהלות מנסות ליצור קו אחיד אבל זה מאוד סבוך כי באמת יש מלמדים שבדיקת המבחנים שלהם קלילה ומעגלת ויש כאלו דיקנים. יצא מצב, שהבן הבינוני שלי קיבל ציונים טובים מהמצטיין שבכיתה מעליו.

תחשוב על זה שהם הלכו יחד, כל הבני דודים, לסבא להראות לו את התעודה, והרושם שנוצר אצלו על תפקודם של נכדיו מוטעה כי זה תלוי במלמד או במורה. כי כל מלמד והאופי שלו.

וזה לפני שדיברנו על החיבור האישי שלפעמים לא מצליח להיווצר בין הילד למלמד, מה שיוצר תוצאה של שנה לא מוצלחת לילד, והתעודה לא משהו, אבל שנה אחרי זה עם מלמד אחר, כן נוצר קליק טוב, והתעודה מעוטרת. אז זה תעודה למלמד או לילד?

אני בטוח שיש מנהלים שיושבים שעות על ציוני התלמידים, שמעתי על בית ספר אחד לבנות בכרמיאל שכותבים הערה והסבר על כל ציון, אבל בסוף זה מאות תלמידים, זה לא פשוט.

עכשיו נעבור לילד השלישי שלי. הוא קצת חלש, אבל אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. וכל שנה מחדש הוא צריך לבכות ביום של התעודה, כי כמה שהוא התאמץ הציונים שלו נמוכים. למה?

והרביעי שלי, זה האיפרקטיבי, אלוף בחשבון, קיבל טעון שיפור בחשבון, שאלתי את הרב’ה אחה’’צ למה, אז הוא אמר לי: הוא התנהג זוועה. נו, אז לכן הוא לא יודע חשבון? באמת? מה זה קשור? שאלתי אותו למה אתה לא מוריד בהתנהגות, אז הוא אמר לי: לא, התנהגות זה של הרב’ה של הבוקר.

שתבין, מקצועות החול הן בשעה האחרונה של היום, אחת מתוך שמונה, ובה הבן שלי בהחלט לא משהו, אבל בתעודה הציונים הללו תופסים חצי מהנפח, זה לא הוגן. אני כותב פה על בנים, כי לא הבאתי מחיצה וזה פרוג והם צדיקים, אבל הוא הדין לבנות עם שינויים קלים.

אני יודע, מי שהילד שלו מהחמישיה הפותחת של הכיתה, הבן של השכנים, אלו המושלמים, וודאי אוהב את התעודה, למה לא?! תמיד נחמד לשמוע בפעם ה- 800 שאנחנו משפחה מושלמת.

אבל כנראה התעודות לא נועדו דווקא בשביל אלו.

אז בואו נדבר עלינו, האנשים הרגילים, שרצים את מירוץ החיים, משתדלים מאוד, לפעמים הולך לנו ולפעמים פחות, ולא, הילדים שלנו לא תמיד יודעים להביא לנו תעודה מושלמת, לנו מיועד התעודות.
ואז נשאלת השאלה: בשביל מה? בשביל לומר לנו במה אנחנו לא מושלמים? אנחנו כבר יודעים. אנחנו יודעים שהכתב של הילד שלנו לא משהו, וגם שהוא מאחר, ושהציונים שלו בנביא נוראיים. עכשיו זה גם מונצח בתעודה מוסדרת. בגלל זה הוא יפסיק לאחר?

הניסיון מוכיח שלא. להיפך, יותר מידי מקרים אנו מכירים שהתעודה הוציאה את הרוח מהמפרשים לילדים במקום להעצים אותם. לא יותר טובה שיחת מוטיבציה? מבצע טוב?
.
אחד המלמדים אמר לי: ההורים חייבים לקבל שיקוף של הילד זה יניע אותם לפעולות נחוצות. אני אברך פשוט, אבל מתפלא: אין דרך טובה יותר לדבר עם הורים? דרך התעודה? נגמרה לנו יכולת התקשורת? ואיפה היית עד עכשיו? וכולנו צריכים את הטקס הזה בגלל שני הורים שלא יודעים לשתף פעולה? אז תשלח תעודה רק להם. אגב, יש מורים מסודרים שפשוט שולחים כל מבחן להחתמה בבית כולל החתמה על ממוצע מידי פעם, אם זה באמת חשוב אפשר לעשות את זה בצורה הזו.

המחשבות האלו הלכו ונערמו לי במרוצת השנים, והיום כשהילדים נכנסים עם התעודה אני כבר מתייחס אחרת: קורא בקול רק ציונים משובחים, קורא את ההערה בהתלהבות, ורק נותן שוקולד לכולם. את הציונים הפחות אני קורא לעצמי אחר כך ומחליט לבד לפי העניין מה לעשות.

זהו זה. אני רק אברך, אבל גם לי מותר לומר משהו.

אז המסקנות שלי:
להורים: תעודה לא רק מלשון תיעוד אלא גם מלשון עידוד נצלו אותה רק לעידוד.
למורים: אתה לא מדמיין כמה רציני אנחנו, ההורים, לוקחים את התעודה ברצינות כמה צובט לנו כל הורדה בציון.
למנהלים: אולי, רק אולי, לחשוב על זה מחדש ולוותר או לעשות קצת שונה?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה