דרוש מידע הוריך גרושים!

[מתכנתת+]

מסיפור שאני מכירה המצב היה מזעזע אבל לא התגרשו.
היה כמה שנים שהילדים היו מסכנים וסבלו קשות ואז כולנו היינו בטוחים שכבר עדיף לכל הצדדים שיתגרשו
אבל לאחר כמעט עשור הענינים השתפרו נרגעו והיתצבו מכול הבחינות
ועכשיו המצב לא מושלם ואידיאלי אבל יציב וטוב, וברור עדיף מגירושין
סוג של הסבלנות משתלמת אולי
גם בגירושין צריך להסתכל לטווח הרחוק

 

[סטיל יאנג]

החברה החרדית בישראל לוקה בזה הרבה יותר מחברות חרדיות בשאר העולם, והחברות החרדיות בשאר העולם אינם פחות בעלי חסד מבישראל, כך שלתרץ את זה ב"טוב לב" חוטא לאמת.

(בדברי אני מתייחס לחברה החרדית בישראל ביחס לשאר החברות החרדיות, ולא ביחס לחברה הכללית בישראל ובעולם. אין ספק שהעולם הכללי חוטא בלשון הרע ורכילות לא פחות מהמגזר החרדי ואולי אף יותר, רק שבמגזר החרדי זה יותר בולט כי מצופה מאיתנו להתנהגות אחרת - טובה יותר).

זה נכון. אבל- כאן בישראל אנחנו יותר מסוגרים.
דווקא בגלל שנצרכת כאן שמירה יותר גדולה....(בעניינים מסוימים)
וגם הקהילתיות אצלינו מתבטאת בצורה אחרת, וקצת מושפעת בירושלמיות,
זו פשוט תרבות אחרת. וכן, ההדדיות שלנו מתבטאת גם היא בצורה אחרת מחו"ל.
ומעל הכל- אם זה ככה. אז בואו לא נלמד מהמגזר הכללי, אלא מתוכינו ממש- חרדים מעבר לים!

 

[יהודי-פשוט]

ומעל הכל- אם זה ככה. אז בואו לא נלמד מהמגזר הכללי, אלא מתוכינו ממש- חרדים מעבר לים!

בואו לא נלמד מאף אחד
רק מעמינו מה נכון ומה לא

 

[stars]

זה נכון. אבל- כאן בישראל אנחנו יותר מסוגרים.
דווקא בגלל שנצרכת כאן שמירה יותר גדולה....(בעניינים מסוימים)
וגם הקהילתיות אצלינו מתבטאת בצורה אחרת, וקצת מושפעת בירושלמיות,
זו פשוט תרבות אחרת. וכן, ההדדיות שלנו מתבטאת גם היא בצורה אחרת מחו"ל.
ומעל הכל- אם זה ככה. אז בואו לא נלמד מהמגזר הכללי, אלא מתוכינו ממש- חרדים מעבר לים!

בלי "אבל". זה בדיוק מה שאני אומר. לא לתלות את זה ב"טוב לב" אלא בסיבות אחרות.

 

[stars]

לכל אלו שטוענים שתמיד יש בעיה לאחד הצדדים או שיכלו להסתדר- שמעתי לא מזמן מהרב חזקיהו יוסף קרלינשטיין שלפעמים הזיווג הראשון הוא לא הנכון אלא שהתחתנו מכל מיני סיבות- תפילות, וכדו'. אלא שהם באמת לא מתאימים אחד לשני, מתגרשים ומתחתנים עם הזיווג הנכון והאמיתי.

בערך כך כבר כתב המאירי (בבית הבחירה, תחילת מסכת סוטה) לפני 700 שנה.

מפינות הדת ומיסודותיה הוא להאמין ביושר משפטי הש"י להיות האדם נגמל ונענש בכל עניניו לפי מעשיו אם טוב ואם רע, ולא יעכב זה מזל ומערכת כוכבים או אחד מן המקרים. אלא שלפעמים יעזב למקרה או למזל, כשהאדם אינו ראוי לפי מעשיו להגמל או להענש, ואף זה נקרא צד עונש, על צד הפקע הגמול במקום שהיה האדם ראוי לעשות פעולות ראויות לגמול. אלא שבמי שאינו ראוי לכך לא יקרא עונש. וא"כ הזווג אף הוא מכלל הגמול או הפכו בהזמין השם בגורלו אשה משכלת והגונה או ההפך. וזהו שאמרו 'אין מזווגין לאדם אלא לפי מעשיו', ר"ל צנועה לצנוע ופרוצה לפרוץ. והדומה לזה ודרשו דרך אסמכתא ממה שאמר "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים". ומעתה כל שמשתדל בזווג כזה קשה הוא לזווגו. וסמכו ענין זה למה שאמר הכתוב "א-להים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות", כלומר כשם שהוצאת האסירים ממצרים היה בהשגחה מאתו ית' כן הושבת היחידים והזווגים זה בזה הוא בהשגחה מאתו יתברך. וענין 'בכושרות' פרשוהו בתלמוד המערב בחודש שהוא כשר לצאת, לא צנה ולא חמה וזהו ניסן. והעמידוה בזווג שני ר"ל שהוא בזמן ראוי לענש וגמול אבל בזמן שאינו ראוי לכך והוא הנקרא זווג ראשון מצד שסתמו הוא בזמן הקטנות סמוך לפרק יהיה ענינו כפי המקרה או מערכת התולדה. ועל זה אמרו "ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרה בת פלוני לפלוני ושדה פלוני לפלוני בנדוניתו" ואין לשון זווג שני או ראשון בא בדקדוק אלא לפי הזמן שהוא ראוי להגמל או להענש, ודברו חכמים בהווה.

 

[הודיה לוי.]

באמת מדהים אני מצטרפת לתחינות

ספוילר

undefined

תודה רבה.

הסיפור של @הודיה לוי. באמת יפה
אבל בפרקים האחרונים זה נהיה יותר סיפור על בן אדם שהסתבך בחובות
ופחות על ילדים לגרושים

תודה.

הסיפור רק בתחילתו (שבעה פרקים לא ארוכים במיוחד) אך כמובן שההתמודדות של האמא והילדים זה משהו שיהיה שזור לאורך כל הסיפור.

כפי שכתבתי, הסיפור לא יעסוק רק בנושא הגרושים אלא בנושאים נוספים כמו נוער מתמודד, סמינרים ועוד. לגבי הסיטואציה של האבא שנכנס לחובות זה סיפור אמיתי לחלוטין. שמעתי כמה מקרים כאלו והייתי חייבת להכניס גם את הנושא הזה. ואגב, גם בפרקים ו' וז' הבאתי את החוויה מהצד של הילדים ולא מהצד של אב המשפחה.



אגב, לא הספקתי להגיב לכולן אבל הכנסתי את כל מי שביקשה להיכנס לרשימת התפוצה. אבל הסיפור יתפרסם בתדירות גבוהה יותר כאן - בפרוג.

 

[מריומה~]

תודה רבה.

תודה.

הסיפור רק בתחילתו (שבעה פרקים לא ארוכים במיוחד) אך כמובן שההתמודדות של האמא והילדים זה משהו שיהיה שזור לאורך כל הסיפור.

כפי שכתבתי, הסיפור לא יעסוק רק בנושא הגרושים אלא בנושאים נוספים כמו נוער מתמודד, סמינרים ועוד. לגבי הסיטואציה של האבא שנכנס לחובות זה סיפור אמיתי לחלוטין. שמעתי כמה מקרים כאלו והייתי חייבת להכניס גם את הנושא הזה. ואגב, גם בפרקים ו' וז' הבאתי את החוויה מהצד של הילדים ולא מהצד של אב המשפחה.



אגב, לא הספקתי להגיב לכולן אבל הכנסתי את כל מי שביקשה להיכנס לרשימת התפוצה. אבל הסיפור יתפרסם בתדירות גבוהה יותר כאן - בפרוג.

תוכלי לכתוב כאן קישור לסיפור?

 

[BIZZARC- עשירה]

הציבור החרדי בוחש היטב היטב בקדחת של השיני רק בגלל טוב ליבו (אני לא צינית)

כשאת אומרת את זה את מתכוונת להדגיש שהציבור החרדי לוקה בזה יותר מציבורים אחרים פה בארץ?

כי זה נכון שמציבור חרדי מצופה להרבה יותר
אבל זה לא נכון שיש פה יותר רכילויות מאשר בציבור אחר.
ולכן ההדגש החרדי הוא פשוט מיותר.
רק בגלל שאנחנו

אנחנו רוצים לתקן את עצמינו, ואנחנו מעניינים אותנו.

 

[הודיה לוי.]

תוכלי לכתוב כאן קישור לסיפור?

הבריחה אל הלא נודע

 

[דוקים]

ילדים שגדלים בבית של הורים שצריכים להתגרש ולא מתגרשים הם בהרבה יותר אומללים ופגועים בנפשם מילדים להורים גרושים

הרב שטיינמן זצ"ל אמר הפוך.
הוא אמר שעדיף לראות שרבים אבל אפשר להשאר ביחד מאשר לחוות את המורכבות של החיים שאחרי ואת הניתוק והשנאה של אחרי הגירושים. [הוא אמר שהשנאה הגדולה ביותר היא זו הקיימת בין בני זוג גרושים]
והוא אמר זאת במצבי קיצון גם של אלימות.
בכל מקרה,
המסקנה היא שצריך להזהר מלהביע דעה.
שילכו לגדולים ולרבנים שמתמצאים בנושא ושהם יכנסו לעובי הקורה ויעזרו להחליט.
מי שרוצה בטובת הזוג צריך לתמוך ולשתוק.
לתמוך ולעזור כמה שרק אפשר אבל בלי לקחת שום צד לשום כיוון, גם כשנראה לו שהוא מבין ויודע בדיוק מה קורה.
המריבה היא מריבת הזוג וכמו שאין סיבה שהילדים יהיו צד, כך אין סיבה שחברים ומשפחה יהיו צד.
זה קשה מאד כשאלו אנשים קרובים, אבל זה אפשרי - לתועלת כל הצדדים.

 

[TYPE:{programmer}]

היי
את אולי צודקת במידה מסוימת

אבל סתם אני מעונינת לעורר שאין זה נכון בכלל להזדעק ולהתקרפד רק ואך ורק מצד הילדים שבסיפור

הנשים הן ממש לא לא חשובות

האשכול נפתח על ילדי הגרושים, לא?
אני טועה?
כמובן שאפשר ורצוי להביא את כל הצדדים
אבל בהחלט דובר על פגיעת הילדים כתוצאה מגירושין.
ולכן כתבתי את שכתבתי ואני כותב את מה שאני כותב....

 

[דיני]

כשאת אומרת את זה את מתכוונת להדגיש שהציבור החרדי לוקה בזה יותר מציבורים אחרים פה בארץ?

כי זה נכון שמציבור חרדי מצופה להרבה יותר
אבל זה לא נכון שיש פה יותר רכילויות מאשר בציבור אחר.
ולכן ההדגש החרדי הוא פשוט מיותר.
רק בגלל שאנחנו

לא כי חרדים, אלא כי זו דרכה של כל חברה בסגנון קהילתי.
החברה החילונית, בגדול, מורכבת מאוסף של יחידים.
והחברה החרדית מורכבת מקהילות, יש סגורות ויש פתוחות מאד ולא מחייבות.
רמת הרכילות היא פועל נגזר מרמת הקהילתיות.

 

[דיני]

החברה החרדית בישראל לוקה בזה הרבה יותר מחברות חרדיות בשאר העולם, והחברות החרדיות בשאר העולם אינם פחות בעלי חסד מבישראל, כך שלתרץ את זה ב"טוב לב" חוטא לאמת.

(בדברי אני מתייחס לחברה החרדית בישראל ביחס לשאר החברות החרדיות, ולא ביחס לחברה הכללית בישראל ובעולם. אין ספק שהעולם הכללי חוטא בלשון הרע ורכילות לא פחות מהמגזר החרדי ואולי אף יותר, רק שבמגזר החרדי זה יותר בולט כי מצופה מאיתנו להתנהגות אחרת - טובה יותר).

מעולם לא ביקרתי בקהילה יהודית בחול, אבל האם זה באמת זה ככה, שכל הקהילות יותר טובות בתחום הזה מהממוצע פה בארץ?
למשל קהילות חסידיות סגורות בחול מול קהילות דומות פה בארץ - יש הבדל?
אם כך, יש במה לקנא

 

[BIZZARC- עשירה]

לא כי חרדים, אלא כי זו דרכה של כל חברה בסגנון קהילתי.
החברה החילונית, בגדול, מורכבת מאוסף של יחידים.
והחברה החרדית מורכבת מקהילות, יש סגורות ויש פתוחות מאד ולא מחייבות.
רמת הרכילות היא פועל נגזר מרמת הקהילתיות.

זה לא נכון.

 

[stars]

מעולם לא ביקרתי בקהילה יהודית בחול, אבל האם זה באמת זה ככה, שכל הקהילות יותר טובות בתחום הזה מהממוצע פה בארץ?
למשל קהילות חסידיות סגורות בחול מול קהילות דומות פה בארץ - יש הבדל?
אם כך, יש במה לקנא

אני לא ממש מכיר קהילות חסידיות, אבל בקרב הקהילות הליטאיות בהחלט כן. לא שהקהילות הללו חפות מכך, אבל ביחס לארץ המצב הרבה יותר טוב. זה פשוט ענין מנטלי כמה מתערבים בחיים של אחרים בלי להתבקש לעשות כך...

 

[דיני]

אני לא ממש מכיר קהילות חסידיות, אבל בקרב הקהילות הליטאיות בהחלט כן. לא שהקהילות הללו חפות מכך, אבל ביחס לארץ המצב הרבה יותר טוב. זה פשוט ענין מנטלי כמה מתערבים בחיים של אחרים בלי להתבקש לעשות כך...

אני גם מקהילה ליטאית, שכונה מעורבת, אין בכלל קהילתיות חונקת (יש הרבה עזרה בצנעה למי שצריך), רכלנות בין הנשים גם לא מקובלת (אולי בשושו אחד על אחד).
יכול להיות שאתה מתכוון לסוג האנשים שמרגישים שכל העולם על הכתפיים שלהם ומתערבים לאחרים בחיים - אולי בחול יש פחות מפה?

 

[stars]

אני גם מקהילה ליטאית, שכונה מעורבת, אין בכלל קהילתיות חונקת (יש הרבה עזרה בצנעה למי שצריך), רכלנות בין הנשים גם לא מקובלת (אולי בשושו אחד על אחד).
יכול להיות שאתה מתכוון לסוג האנשים שמרגישים שכל העולם על הכתפיים שלהם ומתערבים לאחרים בחיים - אולי בחול יש פחות מפה?

כן.
במקום שבו גדלתי בארץ גם לא היו יותר מדי רכילויות יחסית למקומות אחרים, ולכן לא ניתן להכליל ולומר ״כל״ הקהילות (כפי שכתבת לעיל), אבל באופן כללי בארץ זו בעיה יותר גדולה יחסית למגזר החרדי בחו״ל.

 

[דיני]

כן.
במקום שבו גדלתי בארץ גם לא היו יותר מדי רכילויות יחסית למקומות אחרים, ולכן לא ניתן להכליל ולומר ״כל״ הקהילות (כפי שכתבת לעיל), אבל באופן כללי בארץ זו בעיה יותר גדולה יחסית למגזר החרדי בחו״ל.

איה הסרגל המודד?

יכול להיות שזה באמת קטע מנטלי. אני לא רואה טיפוסים אירופאים בהגדרה בוחשים בחיים של השני, אבל זה כל כך ישראלי

 

[א. שטיגליץ]

הערה לגופו של עניין:
לדעתי מתבקש שחברה שרוצה לשרוד לא תקבל באופן חיובי ובאמפטיה גרושין,
שמעתי מכמה מדריכי חתנים שכמעט לכל זוג יש רגע בחיים שעובר להם בראש מחשבה על גרושין.
וברור שחלק ממנוף הלחץ על זוגות לא להתגרש בקלות הוא היחס השלילי של החברה לתופעה,
אמנם צריך לשמור על איזון ברמת הלחץ כדי שבמצב שחייבים להתגרש - כן תהיה יכולת להתגבר על הלחץ החברתי ולהתגרש.
בתקווה שהלחץ החברתי יגרום לאנשים להשקיע יותר בעבודת המידות שלהם ולשפר את הזוגיות ולא סתם לחיות ביחד כי לא נעים להתגרש.
אין כאן שום כוונה להצדיק פגיעה ח"ו בחפים מפשע וגם לא באשמים, וודאי שלא בילדים שלא קשורים לעניין, אבל גרושים צריכים להבין שגם אם הגרושין שלהם היו מוכרחים לגמרי - הם יאלצו להיות עם סטיגמה ואי נעימות - למען השמירה על כלל החברה שבה הם חיים.

 

[ששל]

שמעתי מכמה מדריכי חתנים שכמעט לכל זוג יש רגע בחיים שעובר להם בראש מחשבה על גרושין.

זה שהם אומרים לא אומר שזה נכון.