קורונה הורים בטירוף אונליין

מצב
הנושא נעול.
עשרה חודשים בשנה מורים נותנים חלקים מעצמם לכל ילד וילד
מסתכלים להם בעינים, מתיחסים ברצינות לצרכים ולרצונות, חושבים ומהרהרים בהתפתחות הילדים ובעתידם, נושאים בעול ומכילים ונוגעים בקשיים, התלבטות, צמתים חשובים ונקודות מפנה בחיי הילדים.

זהו לב לבה של העבודה. בנוסף הם מולחצים על ידי הפיקוח בהספקים, טבלאות למילוי, ניהול יומן (פיקוח:"רק בעט שחור או כחול, יש מורות שמילאו בצבעים אחרים!") תיעוד שיחות וועדות מועדות שונות, השגת מסמכים רלוונטים תיעוד כל הפעולות שננקטו עד כה ועודדדד
ובמוכש"ר, יש לציין כל זה קורה בזמן שאינו שיעורים, ללא תוספת תמורה

הדבר הזה מתרחש בכוכים צרים,לעיתים מחילות בטון אפלות מזגנים מושבתים וצפיפות איומה

אם תוסיפו לכך את העובדה שהמרוץ והקונפליקט והלב שניתן לילדים מתוגמלים במשכורת שבהרבה מדינות מתוקנות נחשבת ללא הוגנת יחסית לתמורה וההשקעה בחיי הילדים שלנו


אולי יקל עליכם להבין שאחרי עשרה חודשי השקעה שכזו מורים מוצפים, מלאים עד הקצה ומיחלים לחודשיים שקט. לשמוע את עצמם ולהתאפס
כן הם חלק מהעיסקה שתוארה לעיל.

שמים. בוקר. ספר.
שום דבר אחר
לחזור לכוחות של עצמי
להתרוקן לעוד תקופה של נתינה אינטנסיבית ולעיתים בתנאי קריעה

אני שומעת אתכם מנסים למדוד את התהיה שלהם שעולה, במשוואות מתמטיות, ומזדעקים.
בעיני מורים פשוט מדברים את הצורך הבסיסי שלהם בריקון ומנוחה
נראה לכם שכדאי להם לדבר על כך רק עם עמיתים?

לא נוכל להשיג אמפטיה למצבנו גם מכם, שבחרתם בקריירה אחרת, ובלי לשפוט?

ללא שום זלזול בחשיבות העבודה של המורים\ות
אבל אני מתה על זה שעובדי ההוראה בטוחים שכל עבודה אחרת זה בסך הכל לשבת על כוס קפה ולתקתק כמה שורות במחשב.
הייתי מצפה מהמורים\ות לקצת אמפתיה גם לעובדים במגזרים אחרים שאין לי כח לפרט כאן כמה הם נקרעים ונותנים מעצמם, ולא זוכים לימי עבודה מקוצרים וימי חופשה כפולים ומכופלים ומשכורת 13 וכו' וכו'....
 
עשרה חודשים בשנה מורים נותנים חלקים מעצמם לכל ילד וילד
מסתכלים להם בעינים, מתיחסים ברצינות לצרכים ולרצונות, חושבים ומהרהרים בהתפתחות הילדים ובעתידם, נושאים בעול ומכילים ונוגעים בקשיים, התלבטות, צמתים חשובים ונקודות מפנה בחיי הילדים.

זהו לב לבה של העבודה. בנוסף הם מולחצים על ידי הפיקוח בהספקים, טבלאות למילוי, ניהול יומן (פיקוח:"רק בעט שחור או כחול, יש מורות שמילאו בצבעים אחרים!") תיעוד שיחות וועדות מועדות שונות, השגת מסמכים רלוונטים תיעוד כל הפעולות שננקטו עד כה ועודדדד
ובמוכש"ר, יש לציין כל זה קורה בזמן שאינו שיעורים, ללא תוספת תמורה

הדבר הזה מתרחש בכוכים צרים,לעיתים מחילות בטון אפלות מזגנים מושבתים וצפיפות איומה

אם תוסיפו לכך את העובדה שהמרוץ והקונפליקט והלב שניתן לילדים מתוגמלים במשכורת שבהרבה מדינות מתוקנות נחשבת ללא הוגנת יחסית לתמורה וההשקעה בחיי הילדים שלנו


אולי יקל עליכם להבין שאחרי עשרה חודשי השקעה שכזו מורים מוצפים, מלאים עד הקצה ומיחלים לחודשיים שקט. לשמוע את עצמם ולהתאפס
כן הם חלק מהעיסקה שתוארה לעיל.

שמים. בוקר. ספר.
שום דבר אחר
לחזור לכוחות של עצמי
להתרוקן לעוד תקופה של נתינה אינטנסיבית ולעיתים בתנאי קריעה

אני שומעת אתכם מנסים למדוד את התהיה שלהם שעולה, במשוואות מתמטיות, ומזדעקים.
בעיני מורים פשוט מדברים את הצורך הבסיסי שלהם בריקון ומנוחה
נראה לכם שכדאי להם לדבר על כך רק עם עמיתים?

לא נוכל להשיג אמפטיה למצבנו גם מכם, שבחרתם בקריירה אחרת, ובלי לשפוט?
דמגוגיה בגרוש.
אני יכולה לתאר את אותו התיאור בדיוק על עצמי,
בהבדל קטן שאני לא רוצה 'לנוח' חודשיים בשקט,
אלא 'לעבוד' חודשיים בשקט....
 
ניסיתי לתאר לכם את העולם שלנו
מעולם לא זלזלתי כאן באיש

הנסיון לא צלח.
בכל אופן הייתי מצפה לשיח פתוח לצד השני ולא לויכוח לוהט ומתלהם.
כשאני מדברת עם הורים וילדים אני באמת מנסה לשמוע את העולם שלהם ולהתחבר אליו.
תמיד יש שם איזה קסם חדש שלא הכרתי
להכיר אנשים חדשים ונקודות מבט מקרוב זה מרתק, ומרחיב אופקים.
העולם הוא מורכב ומגוון למדי
 
נערך לאחרונה ב:
ללא שום זלזול בחשיבות העבודה של המורים\ות
אבל אני מתה על זה שעובדי ההוראה בטוחים שכל עבודה אחרת זה בסך הכל לשבת על כוס קפה ולתקתק כמה שורות במחשב.
הייתי מצפה מהמורים\ות לקצת אמפתיה גם לעובדים במגזרים אחרים שאין לי כח לפרט כאן כמה הם נקרעים ונותנים מעצמם, ולא זוכים לימי עבודה מקוצרים וימי חופשה כפולים ומכופלים ומשכורת 13 וכו' וכו'....
לגמרי ודווקא בתקופה כזו הם יכולים סוף סוף להתחיל להבין מה המשמעות של עבודה פקידותית. אבל עוד פעם הם הכי מסכנים מכולם
להעלות חומרים למחשב (שזה מה שהרבה מאיתנו עושים) זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע....
ושתקלות טכניות יכולות לחררפןן.
ולהרים כמה טלפונים לוקח שעות.
תכלס, אין להם עכשיו שום משימת משמעת, החזקת כתה, עבודה עם נשמות. שזה הדבר היחיד שתמיד הם יכלו להתלונן עליו ואנחנו נאלמנו דם.
הם נהיו בדיוק כמו אדריכלים/ מתכנתים ורואי חשבון.
אה, המערך לא לוקח לכם שניה וחצי? צריך לחשוב עליו? כי לי תכנית אדריכלית נשלפת מהשרוול. אני פשוט עושה העתק הדבק.
עבדת הרבה זמן והטלפון נפל? וולקאם טו זה קלאב של עובדי מחשב למיניהם. לא הולך מכוון אחד מנסים מהתחלה בדרך אחרת. וכן, זה קורה במשרד. אבל זה החמיר מאאד כשעברנו לעבוד מהבית. יש ימים שאת במשבר טכנולוגי אחד גדול. ולא, זה לא מענין את הבוס ורק תגידי שאת לא מסוגלת לעבוד כי האינטרנט הביתי שלך איטי.
את מנסה להשיג תלמידים ולא מצליחה, התקשורת לא מיטבית ומשהו ביניכם לא זורם. זה בדיוק קרה לי עם מהנדס החשמל. ספרי לי על זה......
הלו, בזעת אפיך תאכל לחם, יצא לכם להעביר על זה שיעור??
 
נערך לאחרונה ב:
אני חושבת שכל הדיונים בנושא הם מיותרים.
כל אחד אוהב לחשוב שהוא הכי מסכן ומשום מה מצער לראות שקיימת איזהשהיא קנאה
(ולא רוצה לכתוב שנאה) בלתי מוסברת במורות. קנאה שמעבירה כמה וכמה על דעתם.
ולמען הסר ספק -
אני מורה. ולא, לא בתקן. מורה מהפנים הפחות יפות ומחייכות בהוראה.
שנים של מילויי מקום, וכרגע על תקן ממלאת מקום קבועה.
מה שאומר - לעבוד עכשיו על כל השיעורים וכל מה שזה אומר - פחות או יותר בחינם.
אבל מה? אני מפרגנת לעמיתותי. כן, גם לאלו ש"גנבו" לי את המשרה בכח הפרוטקציה.
ואני גם לא מפרגנת על שם העתיד, כי אף אחד לא הבטיח לי תקן.
אבל זה המקצוע בו בחרתי, לטוב ולמוטב.
אף אחד לא חייב לי כלום, ובחיים בכלל, ובקורונה בפרט -
נגזר על כל אדם מידת עוגמת הנפש שתהיה לו.
אמונה פשוטה.

רק מה? הירידה הבלתי מובנת הזו לחיי המורות, וכמה שיש פה ושם איזשהוא קול שפוי מיד קופצים עליו כמה אחרים בשצף קצף ובזעם והכל כמובן רק מתוך הוגנות וצדק - מכוער בעיני. מאד.
מותר לקבל גם אם הכותבת היא מורה. כן.
הקנאה מוציאה את האדם מן העולם ומעבירה אותו על דעתו.
ואל תכנסו כאן בטיעונים. כולם צודקים.
אבל עוד לא פגשתי מקום שאדם לא מתבייש להציג את מידותיו הרעות לתפארה. ולהתעקש עליהן.
כולנו מצפים ומייחלים לבוא משיח. האם הדיונים הקטנוניים וצרות העין תחיש פעמיו? מסופקני.
אני בטוחה שיהיו כן אי אלו תגובות נזעמות ומתלהמות.
אך אני סיימתי לדוש בנושא.
 
יש פה אבסורד שזועק עד השמים: (ואני לא מורה!)
ההורים שקיבלו את ילדיהם הבייתה, מתקשים להתמודד ולהעסיק אותם ומייחלים ליום חזרתם לעבודה, (הקשה והשוחקת...) וזעקתם עולה עד השמים...
ודווקא הם, מנסים להוכיח בכל דרך שלהחזיק ילדים, למלא אותם בסיפוק ועשייה, לנהל להם סדר יום ולקחת אחריות על נשמות זה ממש לא שוחק ולא נורא, (כל עוד מדובר על המורים, כמובן...)

מדהים, מה שעושה הקורונה לאנשים....
 
יש פה אבסורד שזועק עד השמים: (ואני לא מורה!)
ההורים שקיבלו את ילדיהם הבייתה, מתקשים להתמודד ולהעסיק אותם ומייחלים ליום חזרתם לעבודה, (הקשה והשוחקת...) וזעקתם עולה... דווקא הם מנסים להוכיח בכל דרך שלהחזיק ילדים ולנהל סדר יום ולקחת אחריות על נשמות זה ממש לא שוחק ולא נורא, (כל עוד מדובר על המורים, כמובן...)

מדהים, מה שעושה הקורונה לאנשים....
המסקנות שלך שגויות.
יש פה הורים (ואני דווקא לא ביניהם ולו בגלל העובדה שיש לי בנים והם לא צפויים לחפוש חודשיים) שמעדיפים להעסיק את ילדיהם עכשיו באופן מלא.
ולחזור לשגרה כשיתאפשר. אם בגלל הקושי בלהעסיק ילדים פרק זמן משמעותי של חצי שנה.
ואולי הסיבה היא שאם הם לא מצליחים לפרנס עכשיו כיאות שיתנו להם לתקן את העובדה ביולי. המעסיקים לא יכולים לספוג את היקף העבודה של הורים כרגע לאורך זמן בלתי מוגבל.

במילים אחרות. אם הלמידה לא מיטבית ולא מעסיקה את הילדים אל תקיימו אותה בשביל לשמר על החופש הגדול. המטרה בעיני הורים רבים לא כה חשובה. (וטבעי שהמורים יחלקו עליהם)
 
עשרה חודשים בשנה מורים נותנים חלקים מעצמם לכל ילד וילד
מסתכלים להם בעינים, מתיחסים ברצינות לצרכים ולרצונות, חושבים ומהרהרים בהתפתחות הילדים ובעתידם, נושאים בעול ומכילים ונוגעים בקשיים, התלבטות, צמתים חשובים ונקודות מפנה בחיי הילדים.

זהו לב לבה של העבודה. בנוסף הם מולחצים על ידי הפיקוח בהספקים, טבלאות למילוי, ניהול יומן (פיקוח:"רק בעט שחור או כחול, יש מורות שמילאו בצבעים אחרים!") תיעוד שיחות וועדות מועדות שונות, השגת מסמכים רלוונטים תיעוד כל הפעולות שננקטו עד כה ועודדדד
ובמוכש"ר, יש לציין כל זה קורה בזמן שאינו שיעורים, ללא תוספת תמורה

הדבר הזה מתרחש בכוכים צרים,לעיתים מחילות בטון אפלות מזגנים מושבתים וצפיפות איומה

אם תוסיפו לכך את העובדה שהמרוץ והקונפליקט והלב שניתן לילדים מתוגמלים במשכורת שבהרבה מדינות מתוקנות נחשבת ללא הוגנת יחסית לתמורה וההשקעה בחיי הילדים שלנו


אולי יקל עליכם להבין שאחרי עשרה חודשי השקעה שכזו מורים מוצפים, מלאים עד הקצה ומיחלים לחודשיים שקט. לשמוע את עצמם ולהתאפס
כן הם חלק מהעיסקה שתוארה לעיל.

שמים. בוקר. ספר.
שום דבר אחר
לחזור לכוחות של עצמי
להתרוקן לעוד תקופה של נתינה אינטנסיבית ולעיתים בתנאי קריעה

אני שומעת אתכם מנסים למדוד את התהיה שלהם שעולה, במשוואות מתמטיות, ומזדעקים.
בעיני מורים פשוט מדברים את הצורך הבסיסי שלהם בריקון ומנוחה
נראה לכם שכדאי להם לדבר על כך רק עם עמיתים?

לא נוכל להשיג אמפטיה למצבנו גם מכם, שבחרתם בקריירה אחרת, ובלי לשפוט?
בדיוק הפוך: אנחנו רוצים שגם השנה יהיו להם חדשיים חופש, רק שהם יהיו עכשיו. ולא שבנוסף לעכשיו הם יקחו עוד חודשיים חופש.
 
או לנו,
שמתמרנות כרגע בין הבית והעבודה.
(וקשה לנו, למרות שאיננו מורות.)
אני בעד!
אני חושבת שהזוי! שלא נותנים לעובדים חודש חופש רצוף.
זה לתועלת המערכת!
שכל עובד יחליט מתי לקחת את הזמן הזה שיהיה בתשלום יחסי למשכורת שלו,
והעובדים ידאגו לבדוק ביניהם שיהיה להם תחליף (כמו מורה שמחפש ממלא מקום).
אני עצמי בתור עצמאית לוקחת חופש בתור חל"ת כי אני חייבת בין הזמנים עם הילדים.
ובמקום זה, עובדת בצורה מאומצת בחודשים של לפני ואחרי.
אם יהיה כזה הסדר גם לשכירים- ויעגנו אותו בצורה שתהיה טובה גם למעסיק,
יהיה מרווח נשימה לעובדים שלא ירגישו עבדים..

בתור בוסית (ואני לא) הייתי מעדיפה לתת משכורת בסיס נמוכה טיפה יותר,
ולהשלים אותה לעובד בחופש. בלי לדווח לו שזו ההתנהלות שלי.
שידע שאני מעריכה את העבודה שלו ומתגמלת אותו.

ואני מעריכה את כל העובדים באשר הם.
 
וואו.
נפגעתי אישית, לגמרי.
מאז שאני נמצאת כאן,

תמיד אשכולות נגד מורות הופכים למקום כל כך מזלזל, לא נעים,
ולא מאפשר שום לגיטימציה להבעת רגשות או לשיקוף הצד השני.

אני מגישה לבגרות וגם עובדת ועבדתי בסוגי עבודות נוספים
ולכל מקצוע יש את היתרונות ואת החסרונות שלו, בהחלט.
למקצוע ההוראה יש המון המון המון חסרונות
אבל אני לא מתכוונת להפוך יעד לעלבונות שהוטחו כאן במורות
ולנסות להסביר את ההיגיון במבנה השנה של המורים
ובצורך המערכתי בו- כמו למשל השתלמויות מרובות שאינן אפשריות תוך כדי השנה השוטפת.
( די כבר עם "חדשיים חופש".
כרגע, מבחני הבגרות יימשכו עד חודש אב,
ואין שום אפשרות לא להמשיך למידה.
וגם בשנה רגילה, בדרך כלל עד ט' באב אנחנו ממשיכות לעבוד באופן חלקי.
אם יש פה מישהו שמתעניין *באמת* אוכל לפרט).
וכן, אחד הדברים הבודדים שנותנים למורה כח לשרוד בעבודה הזו
הוא החופשים. ככה זה עובד.

בהערת אגב כללית:
יום אחד, והוא לא רחוק, מצב איכות ההוראה במגזר שלנו יהיה כמו במגזר הכללי, ונמוך מכך.
תורם לכך רבות שיח כמו זה שכאן
בחרתי במקצוע הזה כאחד מהמקצועות שאני עוסקת בהם
ואני אוהבת אותו
עבדתי קשה מאד כמו מרבית המורות כדי לקבל משרה חלקית במשכורת עלובה
אבל- מאז הבחירה הזאת, שמעתי כל כך הרבה זלזול, וכמעט רק!

את מוכשרת מידי בשביל הוראה
לא חבל עלייך
ממה תתפרנסו
אנחנו לא רוצים כלה מורה
הבן שלנו לא רוצה מורה
הם אמרו שהם רוצים הנדסאית או אדריכלית
אתן רק בחופש כל היום
חצופות
הא, את מורה?... באמת?...
זה בכלל לא נקרא עבודה
תעבדי יום אחד בעבודה נורמלית


די.
 
אני בעד!
אני חושבת שהזוי! שלא נותנים לעובדים חודש חופש רצוף.
זה לתועלת המערכת!
שכל עובד יחליט מתי לקחת את הזמן הזה שיהיה בתשלום יחסי למשכורת שלו,
והעובדים ידאגו לבדוק ביניהם שיהיה להם תחליף (כמו מורה שמחפש ממלא מקום).
אני עצמי בתור עצמאית לוקחת חופש בתור חל"ת כי אני חייבת בין הזמנים עם הילדים.
ובמקום זה, עובדת בצורה מאומצת בחודשים של לפני ואחרי.
אם יהיה כזה הסדר גם לשכירים- ויעגנו אותו בצורה שתהיה טובה גם למעסיק,
יהיה מרווח נשימה לעובדים שלא ירגישו עבדים..
אולי שכחת שהחופש שיש לעובדים בתשלום הוא 12 יום בשנה
ולמורים יש 96 ימי חופש בשנה בתשלום + מחלה מהיום הראשון
כל תוספת של חופש על חשבון המעסיק תגרום לקריסת המעסיקים.
ואין כזה דבר חופש על חשבון המדינה לעובדי המגזר הפרטי.
 
לכל עבודה יש יתרונות וחסרונות
בהוראה החסרונות הן השכר שנמוך משמעותית, השחיקה והעבודה גם מעבר לשעות הקבועות
היתרונות זה החופשים והשעות הנוחות יותר (במקום העבודה בבית יש הרבה שעות נוספות)
לא הגיוני ולא הוגן להתלונן ולהסתכל רק על היתרונות ולבקש להשאיר את המורים רק עם החסרונות.
 
מעניין.
אשכול כזה היה ננעל/נמחק לאחר כמה ימים.
אולי בגלל שמתווכחות פה גם מנהלות
 
אולי שכחת שהחופש שיש לעובדים בתשלום הוא 12 יום בשנה
ולמורים יש 96 ימי חופש בשנה בתשלום + מחלה מהיום הראשון
כל תוספת של חופש על חשבון המעסיק תגרום לקריסת המעסיקים.
ואין כזה דבר חופש על חשבון המדינה לעובדי המגזר הפרטי.
נכון, אז צריך לסדר את זה בחכמה.
אולי לא יוכלו להשוות לשכר המורים,
אבל לדעתי זה מאסט לתת לעובד חופש של חודש רצוף בשנה.

וכדי שלא יבוא על חשבון המעסיק, שיתן מראש שכר נמוך יותר.
עדיף שהעובד יתלונן שהוא מקבל 500 שח פחות לחודש,
ולעומת זאת ימצא את עצמו יכול לקחת חודש חופש בתשלום!
ותמיד אפשר למצוא פתרונות.
למעסיקים יש עניינים הרבה יותר אבסורדיים שעליהם לדאוג לעובד,
זכויות, פנסיות, וכו.
כך שהליך כזה- קטן עליהם..

זה שיש גוף שעומד מאחורי מורים ודואג להם, לא אמור לגרוע מעובדים אחרים,
וזו לא מציאות שחייבים לקבל אותה!
מספיקה הפגנת קוטג' אחת כדי לשנות ולהזיז דברים במדינה.
והיו דברים מעולם.
 
באמת שהאשכול הזה חייב להימחק.
עמ"י צריך ישועות בימים קשים אלו.
לכולם מאתגר בבית, לעובדות משרד וגם למורות.

מה נותן כל ההתלהמות הזאת?
 
גם אני שמעתי ממורה שעל שיעור של שעה עבדה כמה שעות להכין כי הכל פרונטלי יצא 4 שעות עבודה וזה מורה עם וותר של 30 שנה
ואגב גם לנו היה היו עול הענין וממש מסורבל וקשה המערכת אבל בטוחה שלאט לאט יסודר הענין
תודה לכל הטורחים על המלאכה
 
ניסיתי לתאר לכם את העולם שלנו
מעולם לא זלזלתי כאן באיש

הנסיון לא צלח.
מתנצלת אם התנסחתי בוטה מדי,
רק שאני אומרת שתגובה מעין זו (לא אישי, היו עוד כמה, גם באשכולות אחרים) שמנסה להראות לנו מהמבט של המורות עד כמה קשה להן,
רק מעצימה אצלינו את תחושת הניתוק של המורות מאיתנו.
זה קשה מה שאת מתארת!
אבל עם תיאורים כאלו בדיוק גם אנחנו מתמודדות!
זה לא מחדש לנו כלום!
 
פשוט לא חידשת לנו כלום
ורק הקפצת לנו את התחושה הבלתי נסבלת מול המורות שבטוחות שהם המגזר היחיד שעובד קשה.
אל תשכחו שהמורות והגננות חוץ מ-10 חודשי עבודה יש להם אח"כ חודש נוסף בחופש להתכונן לשנה"ל הבאה
ועוד משו
נשמע שמישו חייב אתכן לעבוד במה שאתן עובדות, כל אחת מכל צד שהוא יכולה לעשות הסבת מקצוע...
אבל' לא נראה לי שמתכנתת או אדריכלית או אפילו כל עובדת משרד אחרת תרצה להיות מורה או גננת ולקבל את השקלים בסוף החודש...
כי אחרי הכל אל תשכחו את המשכורות העלובות של עובדי ההוראה
 
אני בעד!
אני חושבת שהזוי! שלא נותנים לעובדים חודש חופש רצוף.
זה לתועלת המערכת!
שכל עובד יחליט מתי לקחת את הזמן הזה שיהיה בתשלום יחסי למשכורת שלו,
והעובדים ידאגו לבדוק ביניהם שיהיה להם תחליף (כמו מורה שמחפש ממלא מקום).
אני עצמי בתור עצמאית לוקחת חופש בתור חל"ת כי אני חייבת בין הזמנים עם הילדים.
ובמקום זה, עובדת בצורה מאומצת בחודשים של לפני ואחרי.
אם יהיה כזה הסדר גם לשכירים- ויעגנו אותו בצורה שתהיה טובה גם למעסיק,
יהיה מרווח נשימה לעובדים שלא ירגישו עבדים..

בתור בוסית (ואני לא) הייתי מעדיפה לתת משכורת בסיס נמוכה טיפה יותר,
ולהשלים אותה לעובד בחופש. בלי לדווח לו שזו ההתנהלות שלי.
שידע שאני מעריכה את העבודה שלו ומתגמלת אותו.

ואני מעריכה את כל העובדים באשר הם.
מפיך לשמים...
לצערי לא רואה את זה קורה בזמן הקרוב, כמו ש @shira bira פרטה.
אולי ביקום מקביל:rolleyes:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה