שיתוף - לביקורת הזכר הזכרן (?)

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש הרבה דברים שאני יודע.

מה הרבה? המון!

אני יודע להחליף נורה ולגלות שקניתי נורה צהובה, להתקין מתלים, להתקין את אותם מתלים שוב כי לא היו ישרים...

בקיצור, מה אני מברבר, המון דברים!

אבל... יש דברים שאני פחות חזק בהם. כן, אני מודה.

מודה. פה אני מודה, בכללי לא אוהב להודות בשום מינוס.

במה עסקינן? קניות.

אז לפני שכל הנשים מהנהנות, עליי להדגיש.

אנחנו טובים בלעשות קניות! כשאנחנו (!) המחליטים מה לקנות. אף פעם לא קרה לי ששכחתי לקנות את האקסל שרציתי...

הלאה. נסכם. אני לא טוב בעסק, אבל לא אוהב להודות... בעיה.

היתקלות ענק בעניין נרשמה בשבוע שעבר.

עקב הגשם שהופיע בלי או עם התראה (תלוי אם אתם מאמינים לחזאים...) לא התאפשר להוציא את התינוק מהבית, ועל כן הוטלה עליי המשימה ללכת לקניות (שמירה כולל החלפת טיטולים? פחות...).

"אני עושה לך רשימה!" הודיעה האישה. אנוכי טענתי מנגד בתוקף שאסתדר בלי. למה? כי לראות גברים מסתובבים עם רשימה זה כמו לשים שלט 'לא סומכים עליי!' על הגב. כך לפחות לי זה מרגיש.

אז במקום הרשימה המביכה בכתב, קבלתי אותה בעל פה.

"תזכור. תירס בשימורים, חומוס חריף, ביצים סמול, לחם כוסמין, אורז בסמטי, חלב מועשר..." ירתה.

"זהו? אמרתי מנסה לסדר במוחי את כל המידע..."

"שניה. תביא גם דוריטוס טבעי, טיטולים 4+ ו... נראה לי זהו".

"נס". אמרתי.

"תודה!" היא אמרה.

יצאתי למערבולת הגשם חדור מטרה.

בחלוף חצי שעה חזרתי.

"כבר? ולמה רק שקית אחת איפה שאר השקיות? השארת אותם למטה?" הופתעה והקשתה האישה.

"איזה למטה... תקשיבי דינה. לא היה כלום!" עניתי מובך.

"מה לא היה? חלב?" תמהה.

"לא היה בשימורים!"

"מה? אוי... נו באמת! אז מה עם תירס?"

"המוכר אפילו לא הבין מה זה תירס חריף... ממש התביישתי!"

"אוי ויי..."

"חומוס מועשר לא היה. לחם בסמטי לא ראיתי וכבר לא העזתי לשאול את המוכר... אורז כוסמין הבאתי!"

"אוקיי, שיהיה. אוי ואבוי... איזה דוריטוס הבאת?"

"הבאתי שלוש חריף ושתי חמוץ חריף. באמת היה מבצע של 4+1 כמו שרצית..."

"חחח... ביצים הבאת?"

"מה מצחיק אני לא מבין. ושאלתי את המוכר מה זה ביצים טבעיות והוא אמר לי שאת מתכוונת לאורגניות וזה היה יקר! למה את צריכה את הדבר הזה?"

"טיטולים אני רואה שהבאת, נכון?" היא אמרה מותשת.

"הבאתי! אבל למה אנחנו צריכים את הטיטולים האלו? סמול זה למבוגרים!"
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
חחח
תעלו כמה ישותר, כמה שיותר!!
אני נשנקת פה מצחוק, וזה קורה עם כל קטע שלכם..
לדעתי כל עיתון ישמח לקבל טור מצחיק ומעניין שכזה.
למרות שטורים זה משהו תפוס בדרך כלל- השמחה בכוחה לשבר חומות!
זה פשוט טובב ושוב טוב (וסתם אגב, טוב גם להודות!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יש הרבה דברים שאני יודע.

מה הרבה? המון!

אני יודע להחליף נורה ולגלות שקניתי נורה צהובה, להתקין מתלים, להתקין את אותם מתלים שוב כי לא היו ישרים...

בקיצור, מה אני מברבר, המון דברים!

אבל... יש דברים שאני פחות חזק בהם. כן, אני מודה.

מודה. פה אני מודה, בכללי לא אוהב להודות בשום מינוס.

במה עסקינן? קניות.

אז לפני שכל הנשים מהנהנות, עליי להדגיש.

אנחנו טובים בלעשות קניות! כשאנחנו (!) המחליטים מה לקנות. אף פעם לא קרה לי ששכחתי לקנות את האקסל שרציתי...

הלאה. נסכם. אני לא טוב בעסק, אבל לא אוהב להודות... בעיה.

היתקלות ענק בעניין נרשמה בשבוע שעבר.

עקב הגשם שהופיע בלי או עם התראה (תלוי אם אתם מאמינים לחזאים...) לא התאפשר להוציא את התינוק מהבית, ועל כן הוטלה עליי המשימה ללכת לקניות (שמירה כולל החלפת טיטולים? פחות...).

"אני עושה לך רשימה!" הודיעה האישה. אנוכי טענתי מנגד בתוקף שאסתדר בלי. למה? כי לראות גברים מסתובבים עם רשימה זה כמו לשים שלט 'לא סומכים עליי!' על הגב. כך לפחות לי זה מרגיש.

אז במקום הרשימה המביכה בכתב, קבלתי אותה בעל פה.

"תזכור. תירס בשימורים, חומוס חריף, ביצים סמול, לחם כוסמין, אורז בסמטי, חלב מועשר..." ירתה.

"זהו? אמרתי מנסה לסדר במוחי את כל המידע..."

"שניה. תביא גם דוריטוס טבעי, טיטולים 4+ ו... נראה לי זהו".

"נס". אמרתי.

"תודה!" היא אמרה.

יצאתי למערבולת הגשם חדור מטרה.

בחלוף חצי שעה חזרתי.

"כבר? ולמה רק שקית אחת איפה שאר השקיות? השארת אותם למטה?" הופתעה והקשתה האישה.

"איזה למטה... תקשיבי דינה. לא היה כלום!" עניתי מובך.

"מה לא היה? חלב?" תמהה.

"לא היה בשימורים!"

"מה? אוי... נו באמת! אז מה עם תירס?"

"המוכר אפילו לא הבין מה זה תירס חריף... ממש התביישתי!"

"אוי ויי..."

"חומוס מועשר לא היה. לחם בסמטי לא ראיתי וכבר לא העזתי לשאול את המוכר... אורז כוסמין הבאתי!"

"אוקיי, שיהיה. אוי ואבוי... איזה דוריטוס הבאת?"

"הבאתי שלוש חריף ושתי חמוץ חריף. באמת היה מבצע של 4+1 כמו שרצית..."

"חחח... ביצים הבאת?"

"מה מצחיק אני לא מבין. ושאלתי את המוכר מה זה ביצים טבעיות והוא אמר לי שאת מתכוונת לאורגניות וזה היה יקר! למה את צריכה את הדבר הזה?"

"טיטולים אני רואה שהבאת, נכון?" היא אמרה מותשת.

"הבאתי! אבל למה אנחנו צריכים את הטיטולים האלו? סמול זה למבוגרים!"
רק תדמיין מה היה קורה לו הייתה שולחת אותך לרכוש אבקת כביסה ושמפו...
מדמיין לעצמי את האבקה בניחוח אבוקדו בתוספת שמן לבנדר שלוש באחד לגבר צבעוני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אחחח, גברים עליך ישראל.
הגברים הם הכי מתוק שיש. והחיבור בין גבר לאשה הוא בכלל גאוני.
כמו שכבר למדנו שמאחורי כל גבר בסופר עומדת אשה ששולטת עליו מרחוק.
ומאחורי כל אשה בסופר עומד גבר הרועד לגורל החשבון בנק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
רק תדמיין מה היה קורה לו הייתה שולחת אותך לרכוש אבקת כביסה ושמפו...
מדמיין לעצמי את האבקה בניחוח אבוקדו בתוספת שמן לבנדר שלוש באחד לגבר צבעוני...
חחח... רחמנא לישזבן! הזכרת לי את טורי
https://www.prog.co.il/threads/עדיף-כבר-בלי-העזרה-שלכם.858691/
לדעתי כל עיתון ישמח לקבל טור מצחיק ומעניין שכזה.
למרות שטורים זה משהו תפוס בדרך כלל- השמחה בכוחה לשבר חומות!
פתוח להצעות... אין לי מושג כל כך, איך זה עובד בעולם הזה.
מבין מהתגובה שהטור גם מקצועי. (איזה עיתון יקבל טור לא מקצועי?)

לא היו עוד תגובות על מקצועיות הטור, אשמח לדעת!
תודה לכל המגיבים, המחמיאים והמבקרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
הטור כתוב מצויין, אבל קצת מציק לי השימוש בסטריאוטיפים נדושים כל-כך.
טור על גבר שהולך לקניות, הוא ממש צפוי. אמנם התיאורים מבדחים ולא שגרתיים, אבל הקו הכללי אליו הולכים הדברים - לא מצליח ממש להפתיע, ולכן היחס אליו הוא כאל בדיחה מנוסחת היטב.
כגבר שהולך לקניות לעיתים אני מוכרח לומר, שעל פי מחקר לא מקצועי ולא אקדמי שערכתי, רוב הנוכחים בסופר הם גברים, ומעטים מהם מסתובבים עם רשימת קניות. זה לא שחשוב לי לומר שגברים גם הם מסוגלים או משהו כזה. אם הטור היה מפתיע - הייתי נהנה לקרוא אותו ולצחוק על עצמי גם אם אני איני עונה לדמות שבטור (כי בסוף לכל אחד יש את הטעויות שלו, וזה מה שיפה בהומור - היכולת לקחת מקרה אחד או טעות אחת ולעשות ממנו כלל שכל אחד מתחבר אליו). הבעיה שלי היא, שגם מדובר בסטריאוטיפ, וגם הסטריאוטיפ אינו נכון, וזה מקשה עליי כקורא להתחבר אליו.
לאורך כל הטור חיפשתי את ההפתעה, את הפאנץ׳, את הרגע בו הגבר אומר לאשתו: ׳עבדתי עלייך׳, או לחילופין - הרגע בו הוא מנסה לתרץ את עצמו ואומר שהילד לא מתאים לטיטול וצריך להחליף אותו. כשאין הפתעה, גם אם הניסוח ציורי ומנוסח בקפידה, הוא לא משאיר הרבה רושם, ובסוף - בתוצאה, אין הרבה הבדל בינו לבין בדיחות רשת חפורות כמו ׳הוראות הכנת עוגה לגבר׳.
מקווה שלא הפרזתי בביקורת. אם כן, תמיד אפשר לצעוק, להתרעם, לשים לייק זועם, לדווח על תוכן בלתי הולם או לכתוב בפנים חמורות הודעה פרטית עם הכותרת ׳בן אדם לחברו זה אש!!!׳
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הטור כתוב מצויין, אבל קצת מציק לי השימוש בסטריאוטיפים נדושים כל-כך.
טור על גבר שהולך לקניות, הוא ממש צפוי. אמנם התיאורים מבדחים ולא שגרתיים, אבל הקו הכללי אליו הולכים הדברים - לא מצליח ממש להפתיע, ולכן היחס אליו הוא כאל בדיחה מנוסחת היטב.
כגבר שהולך לקניות לעיתים אני מוכרח לומר, שעל פי מחקר לא מקצועי ולא אקדמי שערכתי, רוב הנוכחים בסופר הם גברים, ומעטים מהם מסתובבים עם רשימת קניות. זה לא שחשוב לי לומר שגברים גם הם מסוגלים או משהו כזה. אם הטור היה מפתיע - הייתי נהנה לקרוא אותו ולצחוק על עצמי גם אם אני איני עונה לדמות שבטור (כי בסוף לכל אחד יש את הטעויות שלו, וזה מה שיפה בהומור - היכולת לקחת מקרה אחד או טעות אחת ולעשות ממנו כלל שכל אחד מתחבר אליו). הבעיה שלי היא, שגם מדובר בסטריאוטיפ, וגם הסטריאוטיפ אינו נכון, וזה מקשה עליי כקורא להתחבר אליו.
לאורך כל הטור חיפשתי את ההפתעה, את הפאנץ׳, את הרגע בו הגבר אומר לאשתו: ׳עבדתי עלייך׳, או לחילופין - הרגע בו הוא מנסה לתרץ את עצמו ואומר שהילד לא מתאים לטיטול וצריך להחליף אותו. כשאין הפתעה, גם אם הניסוח ציורי ומנוסח בקפידה, הוא לא משאיר הרבה רושם, ובסוף - בתוצאה, אין הרבה הבדל בינו לבין בדיחות רשת חפורות כמו ׳הוראות הכנת עוגה לגבר׳.
מקווה שלא הפרזתי בביקורת. אם כן, תמיד אפשר לצעוק, להתרעם, לשים לייק זועם, לדווח על תוכן בלתי הולם או לכתוב בפנים חמורות הודעה פרטית עם הכותרת ׳בן אדם לחברו זה אש!!!׳
בן אדם לחברו זה אש!!! :mad::mad::mad::mad::mad: איך אתה מעז??
סתם. חס וחלילה. אוהב ביקורת! תודה עליה!
העניין הוא כך.
אכן. הנני מודע לכך שהסטריאוטיפים הללו נדושים. מודה שמודע...
אבל. הרעיון בטורים האלו שאני מחדש את הסטריאוטיפים. מכיוון שאתה ציפית לאורך הקטע שהסטראוטיפ יכשל (כי הרי לא יתכן שאכתוב עליו שוב...) פספסת את הרעיון הדווקא חדשני בתוך הסטראוטיפ שבו הגבר מחליף בתוך ההוראות בין התארים (אני לא ראיתי כזה).
נכון זה על אותו קו נדוש, אבל החידוש אמור לחפות, אם הוא טוב...
אז שאלות לציבור.
א. מסכימים עם הנכתב כאן (נפק"מ לעוד טורים בסגנון)?
ב. החידוש היה מספיק טוב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בן אדם לחברו זה אש!!! :mad::mad::mad::mad::mad: איך אתה מעז??
סתם. חס וחלילה. אוהב ביקורת! תודה עליה!
העניין הוא כך.
אכן. הנני מודע לכך שהסטריאוטיפים הללו נדושים. מודה שמודע...
אבל. הרעיון בטורים האלו שאני מחדש את הסטריאוטיפים. מכיוון שאתה ציפית לאורך הקטע שהסטראוטיפ יכשל (כי הרי לא יתכן שאכתוב עליו שוב...) פספסת את הרעיון הדווקא חדשני בתוך הסטראוטיפ שבו הגבר מחליף בתוך ההוראות בין התארים (אני לא ראיתי כזה).
נכון זה על אותו קו נדוש, אבל החידוש אמור לחפות, אם הוא טוב...
אז שאלות לציבור.
א. מסכימים עם הנכתב כאן (נפק"מ לעוד טורים בסגנון)?
ב. החידוש היה מספיק טוב?
חלילה! לא פספסתי!
אבל בסופו של דבר, גם הנושא העיקרי של הטור, מה שמאחורי השורות, צריך להיות מעניין ולא נדוש.
אם זו הייתה סתם בדיחה, ניתן היה להתעלם מזה. אבל כשכותב הטור מעיד על רצונו להיות מקצועי ולא רק מצחיק, אחד הדברים שצריך לקחת בחשבון הוא שלטור מקצועי צריך להיות ערך מוסף. רעיון מסוים, תובנה מסוימת - אפילו קטנה. זה מבחינתי ההבדל בין טור מקצועי לסתם בדיחה נחמדה (אמנם כבר כתבתי בעבר שלדעתי בדיחה גם היא יכולה להיות מקצועית, אבל אני מתכוון כאן לרף שלדוגמא מקובל בעיתונים רציניים, כי אני מבין שזה פחות או יותר הרמה שאתה חותר אליה). כיוון שכך, גם אם הטור מצליח לשעשע - עדיין, הנושא המרכזי לא מחדש כלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לשם שינוי בטור הזה אני מסכים עם @mic003 למרות שבדרך כלל לטורים שלך אין את החיסרון המדובר, (לדוגמא הסיפור עם נהגי המוניות, נגמר עם טוויסט מעניין, למרות שהנושא עצמו לא היה מחודש).
ועל טור כזה נאמר @אין פאנץ'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בן אדם לחברו זה אש!!! :mad::mad::mad::mad::mad: איך אתה מעז??
סתם. חס וחלילה. אוהב ביקורת! תודה עליה!
העניין הוא כך.
אכן. הנני מודע לכך שהסטריאוטיפים הללו נדושים. מודה שמודע...
אבל. הרעיון בטורים האלו שאני מחדש את הסטריאוטיפים. מכיוון שאתה ציפית לאורך הקטע שהסטראוטיפ יכשל (כי הרי לא יתכן שאכתוב עליו שוב...) פספסת את הרעיון הדווקא חדשני בתוך הסטראוטיפ שבו הגבר מחליף בתוך ההוראות בין התארים (אני לא ראיתי כזה).
נכון זה על אותו קו נדוש, אבל החידוש אמור לחפות, אם הוא טוב...
אז שאלות לציבור.
א. מסכימים עם הנכתב כאן (נפק"מ לעוד טורים בסגנון)?
ב. החידוש היה מספיק טוב?
ברגע שראיתי את הביקורת הנ"ל, זה ב ד י ו ק מה שעלה לי לראש!!!!
מסכימה בכל פה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נשיר ביחד...

וְקָרֶב קֶץ, אֲיֶה "שוּעָל"?
מְקוֹם נִשְמַט, אֲדָם הַבַּדְחָן,
מֶאּוּמָה הַרְשָאָה.
איך נגמר הפזמון?
...רוֹאֶה שִׁיבָה.
ברוך שובך! חזרת ובגדול!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת X איפה אתה????
הולך ברחוב, אוטובוס חולף לו לידי. עולה, משלם מתיישב.

ואז.... ראיתי אותו.
הוא הסתכל עליי, עיניים קרות יש לו. אני חושב.

" X מה אתה עושה פה???"
הוא שותק. הוא כזה חמוד...

"אה, שלום, " הוא עונה לי, "מה קורה????"

"בסדר, כאילו ב"ה, איזה יופי לפגוש אותך"

"אה" הוא שותק.

ואז רציתי לשאול אותו, מאוווודד.

הוא שתק.

"תגיד, עכשיו את כל האמת, זה היה לך כיף להציק לי, לחפור לי, להקניט אותי, להגיד שהאנגלית שלי גרועה, לקרוא לי "גולם"? זה היה לך כיף?"

הוא עוד שותק. מביט עליי. חצוף!

"לא, זה אפילו לא מצחיק, אתה אולי, מה שעשית, קידם אותך, מאוד, אבל האם חשבת עליי, כמה שאני בכיתי, אתה.... אתהה" הכעס נעצר לי בגרון, חנקתי אותו. "אתה, אתה בסדר?? אתה בחור נורמלי?? אתה חושב שאנשים אהבו אותך? אתה חושב שהם רצו להיות איתך?? אתה חושב שהם לא הגיעו אליי לבכות אצלי בשקט, וזה שלא דיברת עם ברגמן וזיגמן וחיימקה? אתה חושב שאף אחד לא ידע??"
הקול שלי עובר ללחישה " X למה עשית את זה? מיררת לי, לכולם את החיים, זה היה לך כיף?? תגיד את האמת! מה היה האינטרס שלך??"

"זה כיף לך??"


משהו בעניים שלו קצת התחלחל,

"אז, מה?" הוא אומר לי לבסוף, "אני, זה היה הטבע שלי, זה מה שרציתי, זה מה שהיה לי, ככה נולדתי, אתה לא יכולת לשנות אותי, אתה לא!
אתה חושב שזה היה לי טוב??"

אני שותק.

איך הוא דיבר.

בסוף כולם עזבו אותו, השאירו אותו לבד, בודד עצוב ומושפל עד אפר.

"תדע לך X אני אהבתי אותך, באמת אתה היית בחור מתוק" קולי מתמלא ברחמים, "עכשיו, לך תבקש סליחה"

"אפילו אם עבר יוהכ"פ?"

ווואי עוד שנייה הוא בוכה לי באוטבוס, לא נעים....

"אפילו"

האוטובוס עוצר, חורק, הוא יורד, משאיר אותי.

לבד.
"אני הולך לעשות את ה'משנת יוסף'!" הכרזתי לחלל הבית.

"שוב? אולי תבין כבר שזה לא בשבילך..." ניסתה אשתי את מזלה. "ניתן לאחד הילדים".

"למה לא בשבילי, למה?" קולי הפגוע ניסר את חלל הבית לחתיכות.

"אתה צריך שאני אזכיר לך? הביצים שבוע שעבר..."

"אוי באמת! אני הייתי אמור לראות שהאופניים של בייגלין עומדות שם?" זכרונן של הביצים מרות הגורל שסיימו את חייהם על בגדיהם של אנשים תמימים אכן לא מש ממני. "אפשר לחשוב כמה עולה תבנית ביצים..."

"כן, מילא הביצים, אבל מה אשמים האנשים נשים וטף שחזרו לביתם עטורי סירחון? רגע, מה עם הגבינות? אותן אתה גם זוכר?"

"די, תפסיקי, את יודעת שזו השיטה שלי, אני משאיר בכל מיני נקודות את הדברים ואחר כך לוקח אותם..."

"אני יודעת. אבל לשכוח בקצה הלובי של הבניין שלוש גבינות בחום של קיץ שאורי בץ היה יוצא מגדרו עליו? ושגילו אותן רק אחרי שהבניין הסריח ברמה כזו שכולם היו בטוחים שרינה הזקנה נפטרה, ופרצו לה למסכנה לבית בשלוש בצהריים?"

"באמת לא נעים. שחררו אותה כבר מהבית חולים אחרי הכוויות מהתה שנשפך עליה מהבהלה? לא משנה. די! אני יוצא! את תראי שאני יכול והכל יהיה טוב!"

------------------------------

הגעתי לשם.

'וואו, הגזימה הפעם! מה זה? שורש ברוקולי? כוסות זכוכית ושק תפוחי אדמה ענק? שילוב מפחיד! כמות מוצרים עצומה ועוד דברים שאנחנו אף פעם לא קונים דווקא בשבוע שאני צריך להוכיח את עצמי?'

עבדתי כמו חמור. באמת. באימה איומה שלא לשכוח ולא לשבור כלום.

העליתי את העגלה המפוצצת וההר שמעליה שאיים עשרות פעמים ליפול, במאמצי על אל ביתי.

"ראית דיתי? את הכל הבאתי בלי לשבור כלום!" אמרתי בדמעות מהזיעה שנכנסה לעיני, צונח על הספה באפיסת כוחות.

----------------------------

טענו שהתעלפתי.

טוב, איך אתם הייתם מגיבים כשהתגלה לכם שטעיתם באות אחת בשם המזמין בדף, ואת כל עבודת הפרך המזוויעה עשיתם בשביל השכן הכי שנוא עליכם בבנין?!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה