כל אחד צריך לדעת את הפסוק שלו.
האורח צריך לדאוג להיות לא תלוי, לאכול טוב בבית, להאכיל את הילדים*, להשכיב אותם לישון בבית גם אם המארח התחנן אם לדעתו זה מה שטוב להם. לעשות את שיקוליו הוא אם מדובר בשמחה כמו שבת והיא ללא ילדים - כן, הזמנה חלקית היא הזמנה שמראש לוקחת בחשבון שלא לכולם זה יסתדר - תמיד יש טקסט וסאבטקסט.
ומנגד
המארח, זה מש כמו הכנסת אורחים.
עליו לדאוג שיהיו לאורחיו די מקומות ישיבה, די אוכל, די נינוחות. שמחה היא לא אירוע שבעל השמחה נהנה בו במובן הבילויי. אלא במובן המרגש, של המשמעות. במובן שכל מי שהגיע היה לו טוב ויצא בטוב מהאירוע. שהכל דפק.
אם מזמינים עם ילדים אי אפשר לומר להורים שלהם - תאכילו אותם בבית.
צריך לדאוג למקומות ולאוכל. וגם מי שהאכיל בבית תמיד יכול להיקלע (במדינה מוכת הפגנות כמו שלנו...) לנסיעה בת 3 שעות...
ומנסיון, אם מכבדים ילדים - הם מחזירים כבוד.
אצלי בשמחות יחס הילדים למבוגרים הוא על כל מבוגר 2 ילדים...
אנחנו מחלקים להם מזכרות עם שמם, מכינים לכל אחד מהם מקום, מנות עם אוכל שהם אוהבים ושתיה שהם אוהבים... ותעסוקה לא מרעישה. והם מנגד מתנהגים חזרה ממש יפה. אין ילד רע - יש ילד רעב. מכירים?
אז ילדים שבעים, שיש להם מה לעשות, מתנהגים אחרת ואין להם סוכר מפעקאלה שמייצר להם את כל הרעיונות ההזויים.
העיקר שמחות בלב שמח
*אני ממליצה גם לבעלי השמחה וילדיהם לאכול טוב בבית לפני שיוצאים לאירוע. (רגע לפני שמלבישים את כל החבורה מחלצות) לרוב לבעלי השמחה אין ממש זמן לאכול רגוע באירוע. ואם הילדים שלהם עצמם שבעים הם פנויים יותר לשמחה ולקבלת האורחים ולניהול האירוע.
הנושאים החמים
] 
