שיתוף החזן האומלל...

  • הוסף לסימניות
  • #1
כן, בסוף זה קורה. המיתרים מתחלדים, הלשון חורקת, הגרון יבש וצדוף... אבל את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק!
לכל חובבי החזנות וגם לאלה שלא...
חג פסח כשר ושמחחח!!!
 

קבצים מצורפים

  • החזן.jpg
    החזן.jpg
    KB 463.6 · צפיות: 525
  • הוסף לסימניות
  • #14
חמוד ממש..
כל הקימפוז התכנון והדרמה מקסימים
והנר... גדול.

מתחברת להארה שזה קצת מחזיר אותנו לקריקטורות אפלות בכיכוב מוטיבים ודמויות יהודיות
יש מצב שהיה כדאי טיפונת לעדן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
חלילה חלילה חלילה! לא הייתה כאן שום כוונה לבזות את הקדוש והיקר לנו, אלא רק סצנה סאטירית מחייו של חזן זקן... אם משהו חש זלזלול וכו'- הרני מתנצל!!
תודה על הערת תשומת הלב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
למה, זה נראה אנטישמי?
מאיזה כיוון בדיוק ?
מאז שבגרמניה הנאצים ציירו יהודים עם אפים גדולים כל ציור של יהודי עם אף גדול נהפך לאנטישמיות ???
לא מבין

לגבי הציור , חוץ מהפוזה המגניבה דל החזן
אהבתי את הסוריאליסטיות ...
החזן חי לו באיזה עולם דמיוני ומעופש משל עצמו ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
יש מצב שהיה כדאי טיפונת לעדן.
נכון
מאז שבגרמניה הנאצים ציירו יהודים עם אפים גדולים
זה לא רק אף גדול
זה גם סנטר משתרבב, כתפיים מגובנות, ושלד שדוף וגרום
נוספת גם ההבעה הלא מתחשבת שלו עם נגיעה של מרירות, שבזה ניסו לשכנע את דעת הקהל בהתייחס לדמות היהודית,
או במילים אחרות; סוג של מכשפים, ואת זה יצרו ע"י הגזמה והקצנה של הקוים האנושיים
ייתכן שמעט ריכוך בתווי הפנים ובגפיים יעשה את ההבדל המבוקש
אבל בגדול... זה גדוווול!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכון

זה לא רק אף גדול
זה גם סנטר משתרבב, כתפיים מגובנות, ושלד שדוף וגרום
נוספת גם ההבעה הלא מתחשבת שלו עם נגיעה של מרירות, שבזה ניסו לשכנע את דעת הקהל בהתייחס לדמות היהודית,
או במילים אחרות; סוג של מכשפים, ואת זה יצרו ע"י הגזמה והקצנה של הקוים האנושיים
ייתכן שמעט ריכוך בתווי הפנים ובגפיים יעשה את ההבדל המבוקש
אבל בגדול... זה גדוווול!!!
קראתי את זה שוב ושוב ושוב... מדהים!! כתיבה משגעת!! ראיתי בפרופיל שלך שאתה עוסק גם בכתיבה ספרותית, (אני מאאאד אוהב כתיבה ושירה) כישרון נדיר ומשובח, סקרנת אותי מאד!
אשמח אם תוכל לשתף אותי בעוד ממעשה ידיך.
לגבי הציור... יש מחלוקת ידועה אם יש גבולות לאומנות, ומה הם... בכל מקרה, לא הייתה חלילה וחס שום כוונה לזלזל בקדוש לנו!! ומשגר אני את התנצלותי אם משהו זיהה את זה כפגיעה וכו'.
ברכה והצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כישרון נדיר ומשובח, סקרנת אותי מאד!
תודה
יש מחלוקת ידועה אם יש גבולות לאומנות, ומה הם..
וכנראה כלם מודים שאין...
אמנם מיד שמתי לב לסגנון העולה מהציור, אבל אחרי הכל כלנו מושפעים מציורים שהדיו שלהם כבר [או עדיין לא] יָבַש
ממילא ראיתי כאן משהו אחר כמו; הגיל המתקדם, קולו הניחר בלי קהל, עד כלות[הנר], כובעו שכבר לגמרי לא יציב על ראשו, והעננות שמתקרבת אל הטריטוריה הבמתית שלו. והוא... עיניו עצומות מלראות...
ושוב, זה גדול! מובע היטב! המשך הצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני קורא את התגובות שלך שוב ושוב ושוב.. וזה טלטל אותי! מילים כל כך חזקות וצבעוניות,
איך שאתה תיארת את זה, לא צריך בכלל לראות את הציור.. (וזה אפילו יותר טוב ממנו).
העם שלנו והמגזר שלנו בפרט זקוק לאנשים כאלה שרגליהם אומנם דורכות על מדרכות אבן אפורות, אך ראשם ורוחם נמצאים אי שם באיזו פסגת הרים רחוקה...
אנשים שרואים בכל תפוח עולם מרגש ועוצמתי של אלפי גוונים.. טקסטורה נדירה, מרקם, ריח, טעם, צליל וסיפור חיים שלם שמתחיל בגרעין שהתפלל לגשם.. בזמן שרוב האנשים שרואים תפוח מסתכלים בכלל על המחיר...
זן נדיר של אנשים שנכחדו להם אי שם בתקופה הקלאסית...
תודה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לאחרונה נכנסתי חזק לתחום השדכנות. בניתי כמה בתים יפים בישראל - ענבי הגפן בענבי הגפן. הכול היה קסום ומושלם, עד שבאו הזוגות הצעירים והרסו, בלי טיפת מצפון, את מה שבניתי בעמל וביזע. הם דיברו על פערים בהשקפה, על חוסר התאמה בסיסי ועוד כל מיני שטויות. ענבי גפן הפכו צימוקים מצ’וקמקים.

"היא הייתה בשבילך כמו כפפה ליד", הטחתי באחד מהם כשבא בחוצפתו להאשים אותי בגירושיו. הוא הרים בדם קר גרזן על מזבח דומע, ועכשיו מטיל בוץ על שדכן צמרת.
"נכון, כפפה ליד", הוא ענה, "אבל הכפפה הזאת הייתה דביקה, לא נושמת וגרמה לי להזיע המון, אז זרקתי. אפשר לחשוב שחסרות כפפות בשוק!" קינח ביומרנות מופרזת.

למען הסר ספק: השידוכים שלי היו ענבי הגפן בענבי הגפן. פשוט, בכל אשכול גפנים יש גם כמה ענבים פיציים וחמוצים עד מחיצת עין ימין לכדי עיוורון זמני. לכל חקלאי מקצועי יש ענבים כאלה באשכולותיו, אז לי יצא מעט יותר כאלה. קורה.

עד לנקודת הזמן הזו ידעתי שאני שדכן מבריק, אבל לא שיערתי עד כמה. האסימון נפל כשהקולגה שלי לשדכנות, אך לא לסחיטת דמעות ממזבח, אמר לי בטון צוהל שמשהו בשוק של זיווג שני התעורר מאוד לאחרונה.
השוק הקשוח, שידענו כפסיבי וכמעט חסר תנועה, החל להכות גלים. הוא ראה בזה תעלומה, בעוד בי הבזיקה ההבנה: זו הצלחה אישית שלי.

הרי אני, בשבתי כשדכן בכיר, הכוונתי לא מעט מועמדי חיתון מהמגרש של זיווג ראשון לזה של זיווג שני. אם כן, מה הפלא שהפחתי רוח חיים בשוק רדום?

זה הזמן להכות על הברזל בעודו רותח, ולעבור לפעילות בשוק של זיווג שני.
הוא גם אטרקטיבי מאי פעם, אני גם מכיר היטב את הקולקציה הטרייה, וגם משלמים שם יותר טוב.

והתוצאה? כצפוי, הצלחה מסחררת. מזבח דומע מזיל עכשיו דמעות של אושר, סגירת מעגל מרגשת.
השיא הגיע כאשר תוך כשנה בישר לי אותו קולגה על התעוררות מופלאה וחסרת תקדים במונחים היסטוריים, בשוק של זיווג שלישי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה