בקשה היה לי דיון עם חברה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
אני

אני נסעתי באוטובוס לפגישות,
(לרוע מזלי הבחור ביקש פגישה באזור שמאד קרוב לסמינר שלי,
ולא אחזתי אבל בדיוק היה אז איזשהו כנס בסמינר וזה היה ממש בושות
לנסוע עם בגדי שבת כשכולם מבינים בדיוק לאיפה את הולכת בחמש בצהרים:)

הו.

מכאן אתה למד:
פגישה בערב - בגדי ערב.
פגישה ביום - לבוש יום יום מכובד.

חבל שזה לא נכנס ככלל בסיסי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
בלתק חלקי.
אבל מעניין אותי, אלה שמגיעות במונית כי זה מוזנח, זה בגלל שניפגתן מעט?
כאחת שנפגשה לא מעט פעמים אם הייתי כל פגישה מגיעה עם מונית הייתי מתרושקנת לחלוטין.

לנו יש רכב, בתחילה באמת היו מסיעים (מתוך שיקול שאגיע רגועה וכו וכו אבל כשהפגישות התחילו להתרבות ולא מרגשות נסעתי באוטובוס.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

נפתח לא מזמן אשכול ובו שאלות לסופרים שכתבו ספר פה בפרוג. @פניני ריין

אין לי הרשאה עדיין בקהילת כתיבה, אבל מכיוון שיש לי תכנית עתידית להצטרף אליה, אשמח להוסיף כמה שאלות משלי:
א. האם אתם כותבים כל יום? יוצא לכם ששבוע שלם לא כתבתם?
ב. שאלה לסופרים בהמשכים: האם אתם כותבים את כל הספר ואז מפרסמים? אם לא - מה קורה אם אתה מגלה סתירה בפרק שכתבת מזמן?
ג. סופר שכותב כמה שעות ביום - זו העבודה היחידה שלו? האם הרווח מזה מספיק בשביל להחזיק בית?
ד. כל מה ש @נודד הזכיר במאמר שלו, על הוצאה של ספר לאור - תקף גם לגבי מי שכתב פה ספר, והעירו לו לאורך הכתיבה?
ה. כמה זמן בממוצע לקח מרגע שחשבתם על העלילה עד שהספר היה כתוב? (בהשוואה אלי - יש לי עלילה כבר שנה, כתובה לפרטי פרטים, אבל אני אוחז בפרקים הראשונים. זה אומר שאני באמצע, בהתחלה או בסוף?)

יתכן ויהיו לי עוד שאלות, ואני אוסיף בהמשך. מוזמנים גם.
ישר כוח גדול לכל סופרי פרוג ואנשי קהילת הכתיבה שמנעימים לנו את החיים ועוד נותנים לנו עצות איך להנעים להם בחזרה...
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה