הילדה והקו

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
פורסם בעיתון קטיפה של החג,
שמעתי שאהבו - אז משתפת :)
הבקשה:
איורים בקו מינימליסטי לכתבה בעיתון נשים.
כל איור צורף לקטע כתבה בנפרד,
כך שזה לא היה כמו קומיקס - כמו שצירפתי כאן בשביל להראות.

מוצאי חג שמח ורק בשורות טובות טובות השנה אמן!!!

כמובן אין להעביר להעתיק להשתמש וכו' וכו' וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
החזרת אותי לשיעור ההוא בסמינר...

נתת לאלגוריה ההיא חיות. שלא היתה בדפי השחור לבן הדהוים מאי אז...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אפשר להעלות את כל הכתבה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מה היה הרעיון ומה היתה הכוונה בציורים אלו ?
מה הנושא ?
בכדי שנבין....

תודה וחורף בריא עם המון הצלחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מתוק מתוק!
אהבתי מאוד!
אין על הקו שלך!

נ.ב.
בעיתון זה הופיע בלי הציור של האיש, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ציורים חמודים!!!

אבל אפשר הסבר בבקשה לגברים שלא היו בשיעור ההוא בסמינר....:rolleyes:;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מתוווק!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הילדה והקו
בְּחֶבֶל אֶרֶץ קָטָן וְנִסְתָּר, בְּעֵמֶק, לְמַרְגְּלוֹת הָרִים נִשָּׂאִים אֲפוּפֵי הוֹד בְּרֵאשִׁית, חָיְתָה לָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה וּמְאֻשֶּׁרֶת.
הָיְתָה הַיַּלְדָּה מְקַפֶּצֶת עַל הַמִּדְרוֹנוֹת הַתְּלוּלִים, הָיְתָה מְדַלֶּגֶת עַל הַגְּבָעוֹת וְהָיְתָה קוֹטֶפֶת צִמְחֵי נוֹי מַרְהִיבִים.
בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְשׁוֹבָבוֹת הָיְתָה עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי קַו דַּק, שֶׁהִתְגַּלְגֵּל לְעֶבְרָהּ בְּמוֹרְדוֹת הָהָר, הָלוֹךְ וְהִתְגַּלְגֵּל, הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב.
זֶה הַקַּו שֶׁלִּי, אָמְרָה, וְהַקַּו הִסְכִּים וַאֲפִלּוּ שָׂמַח.
בְּכָל אֲשֶׁר הָלְכָה הָיָה מִשְׂתָּרֵךְ לְצִדָּהּ: מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ עִמָּהּ, טוֹבֵל רַגְלָיו בַּנַּחַל וְחוֹבֵט רֹאשׁוֹ בַּסְּלָעִים.
בְּכָל אֲשֶׁר הָלְכָה – הָלַךְ לוֹ גַּם הַקַּו, הַקַּו שֶׁלָּהּ.
יָמִים רַבִּים חָלְפוּ בָּעֵמֶק הָרוֹגֵעַ, יַלְדָּתֵנוּ הַקְּטַנָּה הָלְכָה וְגָדְלָה, הָלְכָה וּבָגְרָה, וְהַקַּו שֶׁלָּהּ – אִתָּהּ. לֹא עוֹד קַו-קַו דַּק, מִשְׂתָּרֵךְ, כִּי גָּדַל לוֹ הַקַּו, הִתְעַבָּה, הִתְאָרֵךְ.
וַיְהִי הַיּוֹם, וּשְׁלֹשָׁה עוֹבְרֵי אֹרַח נִקְלְעוּ לָעֵמֶק.
- מָה הַקַּו הַזֶּה לָךְ? שָׁאַל אֶחָד מֵהֶם אֶת הַיַּלְדָּה בְּהִשְׁתָּאוּת – לְשֵׁם מָה אַתְּ הוֹלֶכֶת אַחֲרָיו וְשׁוֹמֶרֶת אֶת צְעָדָיו?
הַבִּיטִי בִּי! מַה טּוֹב לְהִתְהַלֵּךְ לְלֹא כַּבְלֵי קַוִּים! לָתוּר אַרְצוֹת תֵּבֵל, לַחְזוֹת פִּלְאֵי עוֹלָם. לְכִי לָךְ, וְעִזְבִי לָךְ אֶת הַקַּו הַלָּזֶה, הוּא מֵצֵר וּמַגְבִּיל!
- הוּא מַנְחֶה וּמוֹבִיל! הֵשִׁיבָה הַיַּלְדָּה בִּנְחִישׁוּת, וְאָחֲזָה בַּקַּו שֶׁלָּהּ בְּחָזְקָה.
- שֶׁמָּא תְּשַׁנִּי אוֹתוֹ מְעַט? הִצִּיעַ אַחֵר בְּקוֹל רַךְ. הִנֵּה, רְאִי: גַּם לִי יֵשׁ קַו, קַו גָּמִישׁ וּמִתְגַּלְגֵּל, מִתְפַּתֵּל וּמִסְתַּלְסֵל...
- וּמִסְתַּבֵּךְ וּמִתְבַּלְבֵּל! הִמְשִׁיכָה הַיַּלְדָּה מִיָּד – אֵין טוֹב מִקַּו יָשָׁר, חָלָק וּבָרוּר. קַו יַצִּיב וְאֵיתָן, הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו. לֹא אֲמִירֶנּוּ בְּאַחֵר, לֹא אֲשַׁנֶּה וְלֹא אַחְלִיף!
- אוּלָם רְאִי, הִסְבִּיר הַשְּׁלִישִׁי בְּכֹבֶד רֹאשׁ – יָשָׁן הוּא הַקַּו וְחַלָּשׁ, אוּלַי תִּרְכְּשִׁי לָךְ חָדָשׁ?
- טוֹב הוּא וְגַם מְקֻדָּשׁ! עָנְתָה הַיַּלְדָּה בְּתֹקֶף וּפָרְשָׁה לָהּ מֵהֶם.
וְהָיָה הַקַּו שֶׁלָּהּ הוֹלֵךְ לְפָנֶיהָ בְּאוֹן וּבְגָאוֹן, צוֹלֵחַ נְהָרוֹת וּמַגְבִּיהַּ הָרִים, לֹא שָׁחָה קוֹמָתוֹ וְלֹא תַּשׁ כֹּחוֹ, וְלֹא נִתְעַרְעֵר וְלֹא נִתְפּוֹרֵר.
צַעַד אַחַר צַעַד הָיוּ מְטַפְּסִים. מְהַלְּכִים בִּזְהִירוּת בֵּינוֹת לְסַלְעֵי מָגוֹר וּלְקוֹצִים דּוֹקְרָנִיִּים. הַקַּו הָיָה מְהַלֵּךְ בָּרֹאשׁ, וְהִיא צוֹעֶדֶת אַחֲרָיו בִּמְסִירוּת וּבֶאֱמוּנָה.
מֵרֹאשׁ הָהָר נִשְׁקַף נוֹף מַרְהִיב: שְׂדוֹת קָמָה מַזְהִיבִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שׁוֹשַׁנִּים סְמוּקוֹת וּפַרְפָּרִים צִבְעוֹנִיִּים וְעַלִּיזִים.
נֵלֵךְ לְשָׁם? לָחֲשָׁה הַיַּלְדָּה לַקַּו.
עַד כָּאן! קָבַע הַקַּו.
רַק לְרֶגַע קָט וּמִיָּד נָשׁוּב! הִתְחַנְּנָה הַיַּלְדָּה בְּחֵן. מְעַט אֲוִיר לִשְׁאֹף, לִרְאוֹת עוֹלָם וְנוֹף...
הַקַּו לֹא הֶאֱרִיךְ בִּדְבָרִים. לֹא אֵלֵךְ לְשָׁם – אָמַר בְּנִימָה שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמַּעַת לִשְׁתֵּי פָּנִים, וְהִתְיַצֵּב לוֹ אֵיתָן וּמְחַיֵּךְ בִּמְרוֹמֵי הַפִּסְגָּה.
אֵלֵךְ בִּלְעָדָיו! חָלְפָה מַחְשָׁבָה נוֹעֶזֶת בְּמֹחָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה, וְהִיא נִסְּתָה לְדַלֵּג בִּקְלִילוּת מֵעָלָיו: אֶל רֵיחָם הַמְשַׁכֵּר שֶׁל הַפְּרָחִים, אֶל שִׁפְעַת הַצְּבָעִים מַרְהִיבֵי הָעַיִן, אֶל מֵעֵבֶר לְקַו הַגְּבוּל.
אַךְ שָׁמְטוּ רַגְלֶיהָ אֶת הַפִּסְגָּה, וּפִתְאוֹם חָשָׁה אֵיךְ נִשְׁמֶטֶת הַקַּרְקַע מִתַּחְתֶּיהָ. אֲבָנִים נִדַּרְדְּרוּ בְּקוֹל שָׁאוֹן, תְּהוֹם עֲמֻקָּה נִפְעֲרָה לְמוּלָהּ, חוֹשֶׂפֶת שִׁנֵּי סֶלַע חַדּוֹת.
הַיַּלְדָּה תָּרָה נוֹאָשׁוֹת אַחֲרֵי קָנֶה רָצוּץ לְהִשָּׁעֵן עָלָיו, אַחֲרֵי קַשׁ לְהֵאָחֵז בּוֹ, וְלַשָּׁוְא, וְהַתְּהוֹם הָלְכָה הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב...
וְהִנֵּה לְפֶתַע הִתְגַּלְגֵּל וּבָא מֵאֵי שָׁם קַו מֻכָּר וְחָבִיב, קַו מָסוּר וְדוֹאֵג, נֶאֱמָן וְאוֹהֵב. וְהָיָה הַקַּו נִכְרָךְ סְבִיבָהּ כְּחֶבֶל הַצָּלָה וּמוֹשִׁיעָהּ מִבּוֹר הַשָּׁאוֹן, מִטִּיט הַיָּוֵן.
עוֹדֶנָּה מְהַרְהֶרֶת, וְרוּחַ סְעָרָה הֵחֵלָּה מְנַשֶּׁבֶת בְּעֹז, מְנִיעָה בְּחָזְקָה אֶת אֲמִירֵי הָעֵצִים, מְפָרֶקֶת הָרִים וּמְשַׁבֶּרֶת סְלָעִים.
הַיַּלְדָּה נִטַּלְטְלָה מִצַּד לְצַד, הָרוּחַ שָׁרְקָה בְּאָזְנֶיהָ, וְכָל גּוּפָהּ נִרְעַד מִצִּנָּה.
"הַקַּו" – חָלְפָה מִיָּד מַחְשָׁבָה בְּמֹחָהּ. הֵיכָן הוּא? אוּלַי נִצַּחְתּוֹ הַסְּעָרָה? שֶׁמָּא נִתַּק וְנִקְרַע?
אַךְ לֹא. הַקַּו נִצַּב בִּמְקוֹמוֹ, אֵיתָן וְשָׁלֵו כְּמִקֹּדֶם, לֹא סָטָה כִּמְלֹא הַנִּימָה, לֹא נִתְלַשׁ וְלֹא נֶחְלַשׁ. הוּא נִצַּב עַל עָמְדוֹ, מְחַיֵּךְ לַקֹּר וְלוֹעֵג לַסּוּפָה.
הָרוּחַ חָלְפָה עַל פָּנָיו, מְיַלֶּלֶת אַכְזָבָה, מְבִינָה שֶׁלֹּא תּוּכַל לוֹ.
מִי יִתְּנֵנִי אֵיתָנָה כְּמוֹתוֹ – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה בְּלִבָּהּ – מִי יִתְּנֵנִי, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד עִמּוֹ בִּמְחִצָּתוֹ, לְהַרְגִּישׁ עַל יָדוֹ בְּטוּחָה וּמוּגֶנֶת, לִשְׁאֹב מִכֹּחוֹ, מִשַּׁלְוָתוֹ.
מְלֵאָה תְּפִלָּה וְתִקְוָה אָחֲזָה הַיַּלְדָּה בְּקַוָּהּ, וְחָשָׁה כֵּיצַד הוֹלֵךְ וְהוֹפֵךְ לְקִנְיָן בְּנַפְשָׁהּ, לְקַו בִּנְיָן אֵיתָן וּבִלְתִּי מְעֻרְעָר.
עָבְרוּ שָׁנִים, וְקַו הַבִּנְיָן מִלֵּא אֶת הָעֵמֶק בָּתִּים לָרֹב – אֵיתָנִים וְנֶאֱמָנִים.
לֹא עוֹד קָטָן הָיָה הָעֵמֶק וְנִסְתָּר, כִּי גָּדַל הוּא וְרָחַב וּפָרַח.
תּוֹשָׁבִים חֲדָשִׁים הִגִּיעוּ אֵלָיו לִתְקֹעַ בּוֹ יְתֵדָם וְלִבְנוֹת עָלָיו עֲתִידָם.
וְיַלְדָּתֵנוּ הַגְּדוֹלָה חָיְתָה בֵּינֵיהֶם בְּאֹשֶׁר וּבְבִטְחָה, בְּעֹנֶג וּבְשִׂמְחָה.
כִּי בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּהּ, בִּקְצֵה תֵּבֵל מִלּוֹתָיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תודה לכולם,
בקשתי מהגרפיקאית את הכתבה המעומדת - אם תשלח לי, אעלה לכאן בשמחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י levy;1784910:
מתוק מתוק!
אהבתי מאוד!
אין על הקו שלך!

נ.ב.
בעיתון זה הופיע בלי הציור של האיש, לא?

חחח
אכן!
יפה ששמת לב. :)
המבקר פסל.. העליתי לכאן את המקורי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י pr;1785098:
חחח
אכן!
יפה ששמת לב. :)
המבקר פסל.. העליתי לכאן את המקורי.

ממש יפה ונעים לעין,
מסקרן לשמוע למה הוא פסל את האיש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גבר, מדבר עם ילדה..
לא משנה שבקטע זה בדיוק ככה,
ועוד יש שם שניים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
זה קטע עתיק יומין..
לא נראה לי הייתי היחידה שהשתמשה בו :)
באופן אישי שמעתי את הסיפור הזה כמה וכמה פעמים, עוד מבית הספר.
וכן יצא לי לצייר אותו לכמה וכמה מדריכות :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י pr;1785190:
גבר, מדבר עם ילדה..
לא משנה שבקטע זה בדיוק ככה,
ועוד יש שם שניים.

אה הא.
בכל אופן ממש ממש יפה,
וממש מתאים לעיתון לנשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יפה מאוד!
הסגנון הזה הוא משהו חדש ומקסים אצלך- די מזכיר את הציורים בקריצה של בתוך המשפחה. נכון?!
אהבתי.
ו-כן,
באמת הגיע הזמן לשפצץ קצת את האיורים הלקוניים והמיושנים שהתגלגלו עד היום בין המדריכות והמורות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לא נראה לי שזה מתאים לילדות, זה מדי מופשט כזה..
לילדות הייתי עושה משהו יותר מלא וצבעוני, ומפורט.
אבל תודה, נעים מאד לשמוע. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
הציורים שלך מעלים לי תמיד תהיה
למה א"א לצלצל פעמים....;)
אהבתי מאד את המינימלסטיות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה