בקשה הילדים האלה לא גנבים

  • הוסף לסימניות
  • #1
הילדים האלה לא גנבים, הם פשוט ראו את העגלת-תאומים מונחת מחוץ לאיזה בניין, וחשבו לעצמם "היי, זה יכול להיות מעולה בשביל להוביל את הקרשים למדורת ל"ג בעומר". אחר כך הם פשוט שכחו להחזיר אותה למקום שממנו היא נלקחה. והאמת שהיא כבר הייתה במצב כל כך מזעזע שהילדים הניחו די בצדק שלבעלים כבר לא יהיה מה לעשות איתה.

הילדים האלה לא גנבים. הם פשוט לא חשבו שלכיסאות שעומדים במקלט יכול להיות שימוש יותר טוב מאשר לשבור אותם ולהעמיד את הקרשים כחומר בערה איכותי למדורה. מה, יכול להיות שזה כיסאות שעלו 300 ש"ח כל אחד, ונשמרו בינתיים במקלט מחוסר מקום בבית? לאאא. בטח שמרו את הכיסאות רק בשביל שתהיה לנו מדורה הכי גדולה בשכונה.

הילדים האלה לא גנבים. הם פשוט לא העלו על דעתם שיכולה להיות למישהו התנגדות לכך שהשביל הצר מאחורי הבתים ייחסם על ידי ערימת עצים שעתידה להישרף לכבוד התנא האלוקי. נכון שאנשים צריכים לעבור שם, אבל מה הבעיה? שיעשו את העיקוף שלוקח פי שניים זמן וכוח. שיתאמצו קצת, מה יש.

הילדים האלה לא גנבים. אולי קצת אטומים. אבל זה בסדר, הם ילדים.
אבל לילדים האלה יש הורים ומחנכים. אנחנו.
וכדאי שנסב את תשומת ליבם של הילדים היקרים, שאמנם להעמיד מדורה בל"ג בעומר זה מצווה גדולה (מן הסתם), אבל שמעתם ילדים על המושג של 'מצווה הבאה בעבירה?'
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה הילדים של ההורים שלוקחים את העגלה מהסופר עד המעלית של הבנין. ומחזירים לכשירחיב.
הדור שלנו צריך חיזוק גדול בנושא זהירות בכסף כשר - לדעת להחזיר הלוואות, לא לקנות אם אתה יודע שאין לך מאיפה לכסות את הקניה, לשמור על רכוש משותף, בעבודה כשאת מקבלת כסף על כל דקה, אז פשוט לתת תמורה על כל דקה...,
כשאתה בונה לא להזיק לרכוש הזולת, ואם הזקת, תתקן, תפצה... נתת שירות לא תקין, תדע לעמוד מאחורי הטעויות שלך, ועוד... ועוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
הילדים האלה לא גנבים.
וגם אנחנו כשהיינו ילדים לא היינו גנבים...
למרות שההורים שלנו היו מחנכים.
דור בא ודור הולך.
כמובן חייבים לחנך בלי סוף.
החינוך הטוב ביותר הוא דוגמה אישית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מזכיר לי שפגשתי את העגלת תאומים שלי בצרכניה
ילדת השכנים היתה זקוקה לה בשביל לסחוב את כל הקניה
במקרה מצאתי אותה אחכ בבנין ליד
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הילדים האלה לא גנבים, הם פשוט ראו את העגלת-תאומים מונחת מחוץ לאיזה בניין, וחשבו לעצמם "היי, זה יכול להיות מעולה בשביל להוביל את הקרשים למדורת ל"ג בעומר". אחר כך הם פשוט שכחו להחזיר אותה למקום שממנו היא נלקחה. והאמת שהיא כבר הייתה במצב כל כך מזעזע שהילדים הניחו די בצדק שלבעלים כבר לא יהיה מה לעשות איתה.

הילדים האלה לא גנבים. הם פשוט לא חשבו שלכיסאות שעומדים במקלט יכול להיות שימוש יותר טוב מאשר לשבור אותם ולהעמיד את הקרשים כחומר בערה איכותי למדורה. מה, יכול להיות שזה כיסאות שעלו 300 ש"ח כל אחד, ונשמרו בינתיים במקלט מחוסר מקום בבית? לאאא. בטח שמרו את הכיסאות רק בשביל שתהיה לנו מדורה הכי גדולה בשכונה.

הילדים האלה לא גנבים. הם פשוט לא העלו על דעתם שיכולה להיות למישהו התנגדות לכך שהשביל הצר מאחורי הבתים ייחסם על ידי ערימת עצים שעתידה להישרף לכבוד התנא האלוקי. נכון שאנשים צריכים לעבור שם, אבל מה הבעיה? שיעשו את העיקוף שלוקח פי שניים זמן וכוח. שיתאמצו קצת, מה יש.

הילדים האלה לא גנבים. אולי קצת אטומים. אבל זה בסדר, הם ילדים.
אבל לילדים האלה יש הורים ומחנכים. אנחנו.
וכדאי שנסב את תשומת ליבם של הילדים היקרים, שאמנם להעמיד מדורה בל"ג בעומר זה מצווה גדולה (מן הסתם), אבל שמעתם ילדים על המושג של 'מצווה הבאה בעבירה?'
הילדים האלה לא אשמים.
הילדים האלה נמצאים ברחוב למטה מגיל קטן מאוד. הם רק משחקים.
יש שם אף אחד שמשגיח עליהם, מזהיר אותם מסכנות ודואג לרווחתם.
הילדים האלה פועלים מאינסטינקטים טבעיים ומקבלים אפס חינוך והשגחה מחוץ לבית.

הילדים האלה הם אחד הדברים הכי עצובים שקשה לי להכיל.
והרחוב מלא מהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מי שיש לו ילדים מבין שזה מגיע מתמימות מיוחדת
(וזה לא גורע ממה שכתבו שצריל ללמד אותם)
מי שיש לו ילדים מבין שצריך לדעת מה הם עושים בכל רגע, ולחנך אותם שלא נוגעים ברכוש שלא שייך לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מי שיש לו ילדים, צריך לזכור
שהם שומעים מה הוא מדבר ואיך הוא מתנהג.
זה ממש לא מחייב ילדי רחוב שאין להם חינוך
זה ילדים מחונכים למופת.
אבל מה לעשות, מה שהם רואים משפיע יותר
ממה ש"מחנכים" אותם..

השיח הכללי בעולם הוא ניצול משאבים,
חישובי גג על גג איך עוד אפשר להרויח וכדו'.

ההורים האלה לא גנבים,
אבל הילד שמע אותם בשיחה פשוטה של תכנון התלושים
לקראת לידה/הנחה לארנונה/קבלת משכנתא.

ההורים הללו לא גנבים,
אבל הילד שמע איזה חוסר דיוק קטן בשיחה
שבאה להצדיק מעשה שההורה עשה,
או ראה משהו של חוסר התחשבות של ההורים באחרים..

ההורים הללו לא גנבים
אבל משום מה לא עלה בדעתם להרים בחנות
מוצר כלשהו שנפל בעקבות נגיעה שלהם,
גם אם לאחר מכן משהו דרך וכדו'
וגרם נזק לבעל החנות.

ההורים הללו לא גנבים,
הם רק לא חושבים על הסבל שעובר
על השכנים שלהם בקומות העליונות
בכל פעם שעוברים ליד הדלת שלהם
וצריך להריח את הפח או את הנעליים בחוץ,
כי בתוך הבית שלהם הכל צריך להיות נקי ומצוחצח.
אז לא נורא אם גם השביל יחסם לחודש..

ההורים הללו לא גנבים
אבל לא עמדו בהתחייבות כלשהי
אפילו הבטחה של ממתק לילד המחונך שלהם..

לא מצדיקה שום התנהגות שלילית
אבל כן מציעה בואו נבדוק את עצמינו
לפני שברור לנו ש"לילד שלנו זה לא יקרה"
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
וכדאי שנסב את תשומת ליבם של הילדים היקרים, שאמנם להעמיד מדורה בל"ג בעומר זה מצווה גדולה (מן הסתם), אבל שמעתם ילדים על המושג של 'מצווה הבאה בעבירה?'
ונסב את תשומת ליבם גם לכך שניתן להעלות את השלהבת ביום ל"ג בעומר עצמו, ואין צורך או חומרא לעשות זאת יום יום מפסח ועד עצרת, חדא, דלעיבור החודש לא חיישינן, ותו, שגם תושבי הבנינים הסמוכים נבראו במאמר 'נעשה אדם', ולמלא את ביתם אש ותמרות עשן זה לא תנאי ולא אלוקי. סתם סימפטום של ילדים שאת הוריהם מעניין רק דבר אחד - שיעופו מהעיניים - 'תנו לחיות לחיות בשקט'.
האמת, חבל על המילים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ליבם גם לכך שניתן להעלות את השלהבת ביום ל"ג בעומר עצמו
זה כבר קשור ללימוד שמותר לפרגן גם לשני
ואין אדם נוגע ממה שמוכן לחברו וכדו'
ושלא מרוויחים מלהזיק לאחרים

ממה שאני רואה במגרשים מסביבנו,
מדליקים אותם ילדים אחרים שקשה להם לפרגן
הם היו ממש שמחים שלא ידליקו להם את זה רגע לפני העיתוי המשולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מי שיש לו ילדים, צריך לזכור
שהם שומעים מה הוא מדבר ואיך הוא מתנהג.
זה ממש לא מחייב ילדי רחוב שאין להם חינוך
זה ילדים מחונכים למופת.
אבל מה לעשות, מה שהם רואים משפיע יותר
ממה ש"מחנכים" אותם..

השיח הכללי בעולם הוא ניצול משאבים,
חישובי גג על גג איך עוד אפשר להרויח וכדו'.

ההורים האלה לא גנבים,
אבל הילד שמע אותם בשיחה פשוטה של תכנון התלושים
לקראת לידה/הנחה לארנונה/קבלת משכנתא.

ההורים הללו לא גנבים,
אבל הילד שמע איזה חוסר דיוק קטן בשיחה
שבאה להצדיק מעשה שההורה עשה,
או ראה משהו של חוסר התחשבות של ההורים באחרים..

ההורים הללו לא גנבים
אבל משום מה לא עלה בדעתם להרים בחנות
מוצר כלשהו שנפל בעקבות נגיעה שלהם,
גם אם לאחר מכן משהו דרך וכדו'
וגרם נזק לבעל החנות.

ההורים הללו לא גנבים,
הם רק לא חושבים על הסבל שעובר
על השכנים שלהם בקומות העליונות
בכל פעם שעוברים ליד הדלת שלהם
וצריך להריח את הפח או את הנעליים בחוץ,
כי בתוך הבית שלהם הכל צריך להיות נקי ומצוחצח.
אז לא נורא אם גם השביל יחסם לחודש..

ההורים הללו לא גנבים
אבל לא עמדו בהתחייבות כלשהי
אפילו הבטחה של ממתק לילד המחונך שלהם..

לא מצדיקה שום התנהגות שלילית
אבל כן מציעה בואו נבדוק את עצמינו
לפני שברור לנו ש"לילד שלנו זה לא יקרה"
כל מילה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני היום חבר שלי סיפר לי שהשכן שלו למעלה ביקש רשות להרחיב נגיד 30%,ונתנו לו הסכמה.חבר שלי בק''ק,ושמו לא דברים שלא יפלו דברים עליו בחצר ובבית

בקיצור,הסירו את זה והוא מגלה שההוא התפרץ ימה וקדמה,כיסה לא את כל השמש בחדר שינה ובחצר....נזק של מאות אלפי שקלים וא''א לעשות כלום

אבל העיקר לא לאכול חמץ מקמח שאחרי פסח......
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בס'ד
אתמול יצא לי לעשות מילוי מקום יומי כסייעת בגן גיל 3
דבר ראשון יצאתי נפעמת מאיזה דבר מדהים זה להיות גננת,
כמה יופי וטוב אפשר להכניס לילדים, כמה חוויות ילדות טובות אפשר לתת להם...

חוצמזה,
אשמח לעלות נקודה סופר חשובה!
היה לילדים הטהורים האלה מסיבת אותיות.
והגננת המתוקה הזו חילקה פתקים שכל ילד יכול להביא ממתק למסיבה לכל ילדי הגן...
היום הגעתי שוב לאותו גן, הפעם על תקן מילוי מקום לצהרונית..
והאמתתת שהתחלחלתי,
ב''ה לא כל הילדים הביאו ממתק (25+-)
רק חלק (15~)
וזה אומר שכל ילד יצא עם שקית ממתקים ענקית מלאה בסוכריות, טופים, שוקולדים וופלים וכל טוב סלע,
הצילווו
זה לא קצת מוגזם?
והרגע גם היה שמחת תורה שה' ישמור כמה ממתקים הילדים האלו אכלו בחג,
ועוד שניה חנוכה עם כל המסיבות ב'ה
לדעתי- מוגזם
וזה גם לא הגננת הראשונה שראיתי שעושה את זה.
למה למען ה' ילד בן 3 צריך לקבל ולאכול ככ' הרבה ממתקים?
הוא לא ישמח אותו דבר עם 2 ממתקים ומשחק נחמד?
לא יודעת, לי נראה קצת הזוי.

תסלחו לי אבל אחכ' הם לא ישנים בלילה מרב סוכרותולעים...
אני מאמינה שאני לא הראשונה שמעלה את זה לדיון
אבל יהיה לזה סוף?
אשמח לתשובות

וחשוב לי לציין שוב, אני מאוד מעריכה גננות , הן עושות את מלאכתן במסירות נפש!
תודה לכן מכל הלב
אני שכנה של שלושה ילדים מתוקים עם פיגור בינוני שחיים בבית אחד.
זהו אתגר קשוח בשגרה, אבל נסו לדמיין איך זה נראה בחופש הגדול...

כל המשפחה בבית, כולל המיוחדים שחוזרים ביום רגיל בין 4 ל6
אין להם סדר יום, ובטח שלא תעסוקה
(אם לא לוקחים בחשבון הצקות ומריבות)

אי אפשר לצאת איתם לטיולים, אי אפשר להשאיר בבית עם בייביסיטר

אי אפשר לשלוח לקייטנה, ואפשר רק לנסות להעביר בשלום עוד יום ועוד אחד.


עד היום הנס של הילדים המיוחדים וההורים שלהם היה ארגון עזרה ומרפא.

במשך שנים (בטח קרוב ל10) הוא משיג תקציבים , מתנדבות , ועורך קיטנות טיולים ונופשונים נון סטופ מסביב לשנה.

זה מתחיל ביום חמישי כל שבוע, ממשיך בחופש הגדול, ולא נגמר בחול המועד, ערב פסח, ובטח יש עוד זמנים ששכחתי.

וכל פעם ההצלה הזו היתה בחינם לגמרי. עיריית ביתר עילית הייתה מקצה מיקום , התקציבים הגיעו מעזרה ומרפא וההורים רק הודו לה' על מזלם הטוב.

אבל השנה העירייה הפסיקה להקצות את המתנ"ס לפעילות.
ומאז הילדים האלו בבית.

אני מקווה שרק מטעמים ענייניים, אבל אין לנו שום הבנה למה להפסיק פעילות מדהימה שכזו לארגון מיוחד שכזה ולחפש ארגון אחר(?) שעדיין לא נמצא.

אם אתם רוצים לעזור ולהקדיש שתי דקות מזמנכם כדי לתת תקווה לילדים האלו.
אנא שילחו מייל (ולאחר מכן כתבו שלחתי והקפיצו את השרשור)
לכתובת
pniyot
שטרודל
betar-illit.muni.il

אפשר להעתיק את הנוסח הבא:
שלום רב,
אני פונה אליכם בלב כואב , בנוגע להפסקת פעילות הנופשונים של עמותת עזרה ומרפא – מסגרת יקרה מפז לילדים המיוחדים ולמשפחותיהם.
המצב הנוכחי, בו הילדים נמצאים ימים ארוכים בבית ללא מענה, חסרי שגרה ומסגרת – הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. גם אם קיימות סיבות מוצדקות להפסקה, לא ייתכן שהמחיר הציבורי והאנושי יהיה כה כבד.
שמענו כי נשקלת העברת האחריות לגוף אחר – אך חשוב לומר בפשטות: עזרה ומרפא נתנו את הלב והנפש. עבור המשפחות, הם לא "ספק שירות" אלא שליחי ציבור אמיתיים, שבנו מערכת עם נשמה, רגישות, ועמידה באתגרים שדורשים מסירות נדירה.
הפסקת הפעילות שלהם, גם אם זמנית, יוצרת ריק מערכתי ורגשי כואב, שגם כל שינוי עתידי לא יוכל בקלות למלא.

אנא – אל תתעלמו מהכאב ומהזעקה השקטה של ילדים והורים.
השיבו את הפעילות – ותנו לעזרה ומרפא להמשיך להיות העוגן עבור משפחות רבות, שלמענן הם עושים את מה שכולנו היינו צריכים לעשות.

בתודה על האכפתיות ותקווה לשינוי מהיר.
כל המגזר שב לשגרה, אך השבר רק מחריף. חלפה תקופת החגים, וכעת, כשהחזרנו את ספרי התורה לארון ומתחילים לחזור לשגרה, אנו חייבים לזכור את מי שנותר מאחור.

בזמן שאנחנו היינו עטופים במשפחה ובקהילה, אלפי ילדים בציבור החרדי חוו שוב את הבדידות המזעזעת:
  • בראש השנה ויום הכיפורים: לא היה להם אב שיוביל אותם לתפילה, שילמד אותם את סדרי בית הכנסת הבסיסיים, או שייקח אותם לבית הכנסת.
  • בסוכות: לא היה מי שידאג להם לארבעת המינים, יבנה איתם ולהם סוכה או ינהל את שולחן החג כהלכה.
  • בשמחת תורה: רבים מהם לא רקדו ולא נגעו בספר התורה.
הבדידות הזו אינה נחלת החג בלבד – היא השגרה היומיומית שלהם.

אלו הם ילדי המשפחות החד-הוריות, "היתומים השקופים", המהווים אחוזים גבוהים מהמשפחות בערים רבות. זו כבר מזמן לא סטטיסטיקה יבשה, זו קטסטרופה רוחנית ורגשית מתמשכת:
  • נערים בני 12 שאינם יודעים כיצד מתנהלת תפילה במניין.
  • ילדים שאין להם מי שיחזור איתם על ה'נלמד בחיידר'.
  • ילדים הנושאים תווית של "משפחה גרושה" שמדירה אותם ומונעת מהם רשת ביטחון קהילתית.
הנתון המזעזע ביותר: מעל 30% מילדי הגרושים חוזרים על גורל הוריהם – מתגרשים בעצמם. אנחנו מגדלים פה דור שבור שדן את עצמו לכאב יומיומי.

זה הרגע להפסיק את האטימות!


הימים הנוראים עברו, אך גילוי כבוד שמיים הוא לא רק תפילה – הוא לקיחת אחריות על הנפש החלשה. האם יש חילול השם גדול יותר מלהזניח את נפשות ילדינו?

אנו דורשים מהרשויות המקומיות: הפסיקו להתחבא מאחורי 'שגרה'!


דורשים להקים "יחידה לטיפול במשפחות חד הוריות" – יחידה מצילת חיים שתפעל באופן קבוע, 365 ימים בשנה.
  1. סיוע רגשי מקצועי לילדים: טיפולים פרטניים וקבוצתיים בתרפיות שונות, שיאפשרו לילדים לבטא את הטראומה בסביבה תומכת ונטולת שיפוט.
  2. חונכים רגשיים: רשת ביטחון חיונית שתספק ליווי אישי קבוע בשעות אחר הצהריים, ותשלים את החסר ההורי.
  3. שיקום רוחני וקהילתי – שבתות וחגים מודרכים: ארגון שבתות וסעודות חג מסודרות שידגימו כיצד נראה שולחן שבת כהלכתו, ויעניקו לילדים מודל חיובי ותחושת שייכות – כי זכותו של כל ילד לחוש חלק מהקהילה! ("כולם פה ילדים גרושים?" שאל אחד הילדים– זו השאלה הנוקבת שצריכה להזעיק אותנו!).
  4. ליווי מקצועי להורים: צוות שילווה את ההורים קודם הגירושין (ויבדוק אם ניתן למנוע), וכן בזמן הגירושין ולאחריה.
  5. תמיכה כלכלית: חלוקת תלושים משמעותית לחג וקמחא דפסחא.
נפש של ילד להורים גרושים אינה הפקר!

✋ קריאה לציבור הרחב: הכוח לשינוי נמצא בידיך!


כוחו של הציבור החרדי טמון בערבות ההדדית שלו. איננו יכולים לחכות רק למערכת המוניציפלית כדי שתפתור את כל הכאב, אך אנו יכולים וצריכים להכריח אותה לפעול!

השינוי תלוי בכל אחת ואחת מאיתנו – הן בלב והן בקול.


לחץ ציבורי – זו האחריות שלך!​

זה לא רק קריאה רגשית, אלא דרישה מעשית. היחידה המצילת חיים הזו לא תקום עד שלא תהיה זעקה ציבורית מחייבת. (כיום העירייה חוששת לומר שהיא "ח"ו" דואגת למשפחות הללו).

הפעילו לחץ על נבחרי הציבור שלכם:
  1. שלחו הודעה לראש העיר, סגניו וחברי המועצה, ומי שלדעתכם יכול לסייע בנושא. העבירו את המסר הברור שהנושא דחוף ואינו סובל דיחוי.
  2. ספרו לשכנים, לחברים ולבני המשפחה על ילדי "היתום השקוף", והסבירו את הצורך ביחידה המצילת חיים.
    הפכו את הנושא לחלק מהשיח היומיומי שלכם, ודאגו שלא יירד מסדר היום.
רק לחץ מתמשך יגרום לעירייה להקצות את 3 מיליון השקלים שיצילו את הדור הבא!

בתקווה לבשורות טובות גם בנושא זה,
החותמים לדאגת הדור הצעיר במשפחות החד-הוריות.
לתגובות hdhwrywt @ gmail.com
אני כותבת את זה להעלות מודעות, השבוע נתקלתי בשתי מקרים שונים ונקרע הלב!!

בעלי שוחח עם מישהו נחמד בבית הכנסת, רווק מבוגר, שסיפר שהוא לא מבקש מאנשים לבוא אליהם לסעודות לשבת, רק אם מזמינים אותו הוא שמח מאוד מאוד ומגיע. ועכשיו, כך הוא סיפר, כבר כמה חודשים שהוא לא היה אצל אף משפחה לסעודה. הוא פשוט לבד!! 💔💔

ויומייים אחר כך התפרסם בקו חסד כלשהו שיש מישהו שמבקש להתארח לסעודות, אז אם מישהו מוכן להזמין אותו 😢זאת תהיה מצווה גדולה.

נזכרתי בחמותי היקרה שמארחת מדי פעם שכן חביב מהשכונה, ואני לא כל כך שמחתי (ואפילו החמצתי פנים😞) כששמעתי שהוא מגיע לסעודה, והתביישתי כולי.

האם יכול להיות שנרדמנו בשמירה??
איך לא שמנו לב למישהו בודד בבית הכנסת / לחברה מבוגרת שאנחנו מכירים / לשכן, למכר, ואולי אפילו הדוד שקצת נשכח במרוץ החיים.👦👴👩‍👦

בואו נרים את הכפפה, וכל מי שיכול- שיסתכל מסביב, ויזמין מישהו לסעודת שבת, בחיוך, בשמחה!! אפילו אם זה לא הכי טבעי או הכי נעים בפעם הראשונה. אתם תעשו להם את השבת! (אני יודעת שלא לכולם ולא בכל שלב בחיים זה מתאים, כמובן).🍰🍞😊😀

תרימו טלפון עוד היום. לא נשאיר אף יהודי / יהודייה לבד! 💕💜💖💙🤍
ואם אפילו מישהו אחד יקרא מה שכתבתי ויזמין מישהו לסעודה, והיה זה שכרינו!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה