בקשה הילדים האלה לא גנבים

  • הוסף לסימניות
  • #1
הילדים האלה לא גנבים, הם פשוט ראו את העגלת-תאומים מונחת מחוץ לאיזה בניין, וחשבו לעצמם "היי, זה יכול להיות מעולה בשביל להוביל את הקרשים למדורת ל"ג בעומר". אחר כך הם פשוט שכחו להחזיר אותה למקום שממנו היא נלקחה. והאמת שהיא כבר הייתה במצב כל כך מזעזע שהילדים הניחו די בצדק שלבעלים כבר לא יהיה מה לעשות איתה.

הילדים האלה לא גנבים. הם פשוט לא חשבו שלכיסאות שעומדים במקלט יכול להיות שימוש יותר טוב מאשר לשבור אותם ולהעמיד את הקרשים כחומר בערה איכותי למדורה. מה, יכול להיות שזה כיסאות שעלו 300 ש"ח כל אחד, ונשמרו בינתיים במקלט מחוסר מקום בבית? לאאא. בטח שמרו את הכיסאות רק בשביל שתהיה לנו מדורה הכי גדולה בשכונה.

הילדים האלה לא גנבים. הם פשוט לא העלו על דעתם שיכולה להיות למישהו התנגדות לכך שהשביל הצר מאחורי הבתים ייחסם על ידי ערימת עצים שעתידה להישרף לכבוד התנא האלוקי. נכון שאנשים צריכים לעבור שם, אבל מה הבעיה? שיעשו את העיקוף שלוקח פי שניים זמן וכוח. שיתאמצו קצת, מה יש.

הילדים האלה לא גנבים. אולי קצת אטומים. אבל זה בסדר, הם ילדים.
אבל לילדים האלה יש הורים ומחנכים. אנחנו.
וכדאי שנסב את תשומת ליבם של הילדים היקרים, שאמנם להעמיד מדורה בל"ג בעומר זה מצווה גדולה (מן הסתם), אבל שמעתם ילדים על המושג של 'מצווה הבאה בעבירה?'
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה הילדים של ההורים שלוקחים את העגלה מהסופר עד המעלית של הבנין. ומחזירים לכשירחיב.
הדור שלנו צריך חיזוק גדול בנושא זהירות בכסף כשר - לדעת להחזיר הלוואות, לא לקנות אם אתה יודע שאין לך מאיפה לכסות את הקניה, לשמור על רכוש משותף, בעבודה כשאת מקבלת כסף על כל דקה, אז פשוט לתת תמורה על כל דקה...,
כשאתה בונה לא להזיק לרכוש הזולת, ואם הזקת, תתקן, תפצה... נתת שירות לא תקין, תדע לעמוד מאחורי הטעויות שלך, ועוד... ועוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
הילדים האלה לא גנבים.
וגם אנחנו כשהיינו ילדים לא היינו גנבים...
למרות שההורים שלנו היו מחנכים.
דור בא ודור הולך.
כמובן חייבים לחנך בלי סוף.
החינוך הטוב ביותר הוא דוגמה אישית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מזכיר לי שפגשתי את העגלת תאומים שלי בצרכניה
ילדת השכנים היתה זקוקה לה בשביל לסחוב את כל הקניה
במקרה מצאתי אותה אחכ בבנין ליד
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הילדים האלה לא גנבים, הם פשוט ראו את העגלת-תאומים מונחת מחוץ לאיזה בניין, וחשבו לעצמם "היי, זה יכול להיות מעולה בשביל להוביל את הקרשים למדורת ל"ג בעומר". אחר כך הם פשוט שכחו להחזיר אותה למקום שממנו היא נלקחה. והאמת שהיא כבר הייתה במצב כל כך מזעזע שהילדים הניחו די בצדק שלבעלים כבר לא יהיה מה לעשות איתה.

הילדים האלה לא גנבים. הם פשוט לא חשבו שלכיסאות שעומדים במקלט יכול להיות שימוש יותר טוב מאשר לשבור אותם ולהעמיד את הקרשים כחומר בערה איכותי למדורה. מה, יכול להיות שזה כיסאות שעלו 300 ש"ח כל אחד, ונשמרו בינתיים במקלט מחוסר מקום בבית? לאאא. בטח שמרו את הכיסאות רק בשביל שתהיה לנו מדורה הכי גדולה בשכונה.

הילדים האלה לא גנבים. הם פשוט לא העלו על דעתם שיכולה להיות למישהו התנגדות לכך שהשביל הצר מאחורי הבתים ייחסם על ידי ערימת עצים שעתידה להישרף לכבוד התנא האלוקי. נכון שאנשים צריכים לעבור שם, אבל מה הבעיה? שיעשו את העיקוף שלוקח פי שניים זמן וכוח. שיתאמצו קצת, מה יש.

הילדים האלה לא גנבים. אולי קצת אטומים. אבל זה בסדר, הם ילדים.
אבל לילדים האלה יש הורים ומחנכים. אנחנו.
וכדאי שנסב את תשומת ליבם של הילדים היקרים, שאמנם להעמיד מדורה בל"ג בעומר זה מצווה גדולה (מן הסתם), אבל שמעתם ילדים על המושג של 'מצווה הבאה בעבירה?'
הילדים האלה לא אשמים.
הילדים האלה נמצאים ברחוב למטה מגיל קטן מאוד. הם רק משחקים.
יש שם אף אחד שמשגיח עליהם, מזהיר אותם מסכנות ודואג לרווחתם.
הילדים האלה פועלים מאינסטינקטים טבעיים ומקבלים אפס חינוך והשגחה מחוץ לבית.

הילדים האלה הם אחד הדברים הכי עצובים שקשה לי להכיל.
והרחוב מלא מהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מי שיש לו ילדים מבין שזה מגיע מתמימות מיוחדת
(וזה לא גורע ממה שכתבו שצריל ללמד אותם)
מי שיש לו ילדים מבין שצריך לדעת מה הם עושים בכל רגע, ולחנך אותם שלא נוגעים ברכוש שלא שייך לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מי שיש לו ילדים, צריך לזכור
שהם שומעים מה הוא מדבר ואיך הוא מתנהג.
זה ממש לא מחייב ילדי רחוב שאין להם חינוך
זה ילדים מחונכים למופת.
אבל מה לעשות, מה שהם רואים משפיע יותר
ממה ש"מחנכים" אותם..

השיח הכללי בעולם הוא ניצול משאבים,
חישובי גג על גג איך עוד אפשר להרויח וכדו'.

ההורים האלה לא גנבים,
אבל הילד שמע אותם בשיחה פשוטה של תכנון התלושים
לקראת לידה/הנחה לארנונה/קבלת משכנתא.

ההורים הללו לא גנבים,
אבל הילד שמע איזה חוסר דיוק קטן בשיחה
שבאה להצדיק מעשה שההורה עשה,
או ראה משהו של חוסר התחשבות של ההורים באחרים..

ההורים הללו לא גנבים
אבל משום מה לא עלה בדעתם להרים בחנות
מוצר כלשהו שנפל בעקבות נגיעה שלהם,
גם אם לאחר מכן משהו דרך וכדו'
וגרם נזק לבעל החנות.

ההורים הללו לא גנבים,
הם רק לא חושבים על הסבל שעובר
על השכנים שלהם בקומות העליונות
בכל פעם שעוברים ליד הדלת שלהם
וצריך להריח את הפח או את הנעליים בחוץ,
כי בתוך הבית שלהם הכל צריך להיות נקי ומצוחצח.
אז לא נורא אם גם השביל יחסם לחודש..

ההורים הללו לא גנבים
אבל לא עמדו בהתחייבות כלשהי
אפילו הבטחה של ממתק לילד המחונך שלהם..

לא מצדיקה שום התנהגות שלילית
אבל כן מציעה בואו נבדוק את עצמינו
לפני שברור לנו ש"לילד שלנו זה לא יקרה"
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
וכדאי שנסב את תשומת ליבם של הילדים היקרים, שאמנם להעמיד מדורה בל"ג בעומר זה מצווה גדולה (מן הסתם), אבל שמעתם ילדים על המושג של 'מצווה הבאה בעבירה?'
ונסב את תשומת ליבם גם לכך שניתן להעלות את השלהבת ביום ל"ג בעומר עצמו, ואין צורך או חומרא לעשות זאת יום יום מפסח ועד עצרת, חדא, דלעיבור החודש לא חיישינן, ותו, שגם תושבי הבנינים הסמוכים נבראו במאמר 'נעשה אדם', ולמלא את ביתם אש ותמרות עשן זה לא תנאי ולא אלוקי. סתם סימפטום של ילדים שאת הוריהם מעניין רק דבר אחד - שיעופו מהעיניים - 'תנו לחיות לחיות בשקט'.
האמת, חבל על המילים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ליבם גם לכך שניתן להעלות את השלהבת ביום ל"ג בעומר עצמו
זה כבר קשור ללימוד שמותר לפרגן גם לשני
ואין אדם נוגע ממה שמוכן לחברו וכדו'
ושלא מרוויחים מלהזיק לאחרים

ממה שאני רואה במגרשים מסביבנו,
מדליקים אותם ילדים אחרים שקשה להם לפרגן
הם היו ממש שמחים שלא ידליקו להם את זה רגע לפני העיתוי המשולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מי שיש לו ילדים, צריך לזכור
שהם שומעים מה הוא מדבר ואיך הוא מתנהג.
זה ממש לא מחייב ילדי רחוב שאין להם חינוך
זה ילדים מחונכים למופת.
אבל מה לעשות, מה שהם רואים משפיע יותר
ממה ש"מחנכים" אותם..

השיח הכללי בעולם הוא ניצול משאבים,
חישובי גג על גג איך עוד אפשר להרויח וכדו'.

ההורים האלה לא גנבים,
אבל הילד שמע אותם בשיחה פשוטה של תכנון התלושים
לקראת לידה/הנחה לארנונה/קבלת משכנתא.

ההורים הללו לא גנבים,
אבל הילד שמע איזה חוסר דיוק קטן בשיחה
שבאה להצדיק מעשה שההורה עשה,
או ראה משהו של חוסר התחשבות של ההורים באחרים..

ההורים הללו לא גנבים
אבל משום מה לא עלה בדעתם להרים בחנות
מוצר כלשהו שנפל בעקבות נגיעה שלהם,
גם אם לאחר מכן משהו דרך וכדו'
וגרם נזק לבעל החנות.

ההורים הללו לא גנבים,
הם רק לא חושבים על הסבל שעובר
על השכנים שלהם בקומות העליונות
בכל פעם שעוברים ליד הדלת שלהם
וצריך להריח את הפח או את הנעליים בחוץ,
כי בתוך הבית שלהם הכל צריך להיות נקי ומצוחצח.
אז לא נורא אם גם השביל יחסם לחודש..

ההורים הללו לא גנבים
אבל לא עמדו בהתחייבות כלשהי
אפילו הבטחה של ממתק לילד המחונך שלהם..

לא מצדיקה שום התנהגות שלילית
אבל כן מציעה בואו נבדוק את עצמינו
לפני שברור לנו ש"לילד שלנו זה לא יקרה"
כל מילה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני היום חבר שלי סיפר לי שהשכן שלו למעלה ביקש רשות להרחיב נגיד 30%,ונתנו לו הסכמה.חבר שלי בק''ק,ושמו לא דברים שלא יפלו דברים עליו בחצר ובבית

בקיצור,הסירו את זה והוא מגלה שההוא התפרץ ימה וקדמה,כיסה לא את כל השמש בחדר שינה ובחצר....נזק של מאות אלפי שקלים וא''א לעשות כלום

אבל העיקר לא לאכול חמץ מקמח שאחרי פסח......
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

בס'ד
אתמול יצא לי לעשות מילוי מקום יומי כסייעת בגן גיל 3
דבר ראשון יצאתי נפעמת מאיזה דבר מדהים זה להיות גננת,
כמה יופי וטוב אפשר להכניס לילדים, כמה חוויות ילדות טובות אפשר לתת להם...

חוצמזה,
אשמח לעלות נקודה סופר חשובה!
היה לילדים הטהורים האלה מסיבת אותיות.
והגננת המתוקה הזו חילקה פתקים שכל ילד יכול להביא ממתק למסיבה לכל ילדי הגן...
היום הגעתי שוב לאותו גן, הפעם על תקן מילוי מקום לצהרונית..
והאמתתת שהתחלחלתי,
ב''ה לא כל הילדים הביאו ממתק (25+-)
רק חלק (15~)
וזה אומר שכל ילד יצא עם שקית ממתקים ענקית מלאה בסוכריות, טופים, שוקולדים וופלים וכל טוב סלע,
הצילווו
זה לא קצת מוגזם?
והרגע גם היה שמחת תורה שה' ישמור כמה ממתקים הילדים האלו אכלו בחג,
ועוד שניה חנוכה עם כל המסיבות ב'ה
לדעתי- מוגזם
וזה גם לא הגננת הראשונה שראיתי שעושה את זה.
למה למען ה' ילד בן 3 צריך לקבל ולאכול ככ' הרבה ממתקים?
הוא לא ישמח אותו דבר עם 2 ממתקים ומשחק נחמד?
לא יודעת, לי נראה קצת הזוי.

תסלחו לי אבל אחכ' הם לא ישנים בלילה מרב סוכרותולעים...
אני מאמינה שאני לא הראשונה שמעלה את זה לדיון
אבל יהיה לזה סוף?
אשמח לתשובות

וחשוב לי לציין שוב, אני מאוד מעריכה גננות , הן עושות את מלאכתן במסירות נפש!
תודה לכן מכל הלב
אני שכנה של שלושה ילדים מתוקים עם פיגור בינוני שחיים בבית אחד.
זהו אתגר קשוח בשגרה, אבל נסו לדמיין איך זה נראה בחופש הגדול...

כל המשפחה בבית, כולל המיוחדים שחוזרים ביום רגיל בין 4 ל6
אין להם סדר יום, ובטח שלא תעסוקה
(אם לא לוקחים בחשבון הצקות ומריבות)

אי אפשר לצאת איתם לטיולים, אי אפשר להשאיר בבית עם בייביסיטר

אי אפשר לשלוח לקייטנה, ואפשר רק לנסות להעביר בשלום עוד יום ועוד אחד.


עד היום הנס של הילדים המיוחדים וההורים שלהם היה ארגון עזרה ומרפא.

במשך שנים (בטח קרוב ל10) הוא משיג תקציבים , מתנדבות , ועורך קיטנות טיולים ונופשונים נון סטופ מסביב לשנה.

זה מתחיל ביום חמישי כל שבוע, ממשיך בחופש הגדול, ולא נגמר בחול המועד, ערב פסח, ובטח יש עוד זמנים ששכחתי.

וכל פעם ההצלה הזו היתה בחינם לגמרי. עיריית ביתר עילית הייתה מקצה מיקום , התקציבים הגיעו מעזרה ומרפא וההורים רק הודו לה' על מזלם הטוב.

אבל השנה העירייה הפסיקה להקצות את המתנ"ס לפעילות.
ומאז הילדים האלו בבית.

אני מקווה שרק מטעמים ענייניים, אבל אין לנו שום הבנה למה להפסיק פעילות מדהימה שכזו לארגון מיוחד שכזה ולחפש ארגון אחר(?) שעדיין לא נמצא.

אם אתם רוצים לעזור ולהקדיש שתי דקות מזמנכם כדי לתת תקווה לילדים האלו.
אנא שילחו מייל (ולאחר מכן כתבו שלחתי והקפיצו את השרשור)
לכתובת
pniyot
שטרודל
betar-illit.muni.il

אפשר להעתיק את הנוסח הבא:
שלום רב,
אני פונה אליכם בלב כואב , בנוגע להפסקת פעילות הנופשונים של עמותת עזרה ומרפא – מסגרת יקרה מפז לילדים המיוחדים ולמשפחותיהם.
המצב הנוכחי, בו הילדים נמצאים ימים ארוכים בבית ללא מענה, חסרי שגרה ומסגרת – הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. גם אם קיימות סיבות מוצדקות להפסקה, לא ייתכן שהמחיר הציבורי והאנושי יהיה כה כבד.
שמענו כי נשקלת העברת האחריות לגוף אחר – אך חשוב לומר בפשטות: עזרה ומרפא נתנו את הלב והנפש. עבור המשפחות, הם לא "ספק שירות" אלא שליחי ציבור אמיתיים, שבנו מערכת עם נשמה, רגישות, ועמידה באתגרים שדורשים מסירות נדירה.
הפסקת הפעילות שלהם, גם אם זמנית, יוצרת ריק מערכתי ורגשי כואב, שגם כל שינוי עתידי לא יוכל בקלות למלא.

אנא – אל תתעלמו מהכאב ומהזעקה השקטה של ילדים והורים.
השיבו את הפעילות – ותנו לעזרה ומרפא להמשיך להיות העוגן עבור משפחות רבות, שלמענן הם עושים את מה שכולנו היינו צריכים לעשות.

בתודה על האכפתיות ותקווה לשינוי מהיר.
כל המגזר שב לשגרה, אך השבר רק מחריף. חלפה תקופת החגים, וכעת, כשהחזרנו את ספרי התורה לארון ומתחילים לחזור לשגרה, אנו חייבים לזכור את מי שנותר מאחור.

בזמן שאנחנו היינו עטופים במשפחה ובקהילה, אלפי ילדים בציבור החרדי חוו שוב את הבדידות המזעזעת:
  • בראש השנה ויום הכיפורים: לא היה להם אב שיוביל אותם לתפילה, שילמד אותם את סדרי בית הכנסת הבסיסיים, או שייקח אותם לבית הכנסת.
  • בסוכות: לא היה מי שידאג להם לארבעת המינים, יבנה איתם ולהם סוכה או ינהל את שולחן החג כהלכה.
  • בשמחת תורה: רבים מהם לא רקדו ולא נגעו בספר התורה.
הבדידות הזו אינה נחלת החג בלבד – היא השגרה היומיומית שלהם.

אלו הם ילדי המשפחות החד-הוריות, "היתומים השקופים", המהווים אחוזים גבוהים מהמשפחות בערים רבות. זו כבר מזמן לא סטטיסטיקה יבשה, זו קטסטרופה רוחנית ורגשית מתמשכת:
  • נערים בני 12 שאינם יודעים כיצד מתנהלת תפילה במניין.
  • ילדים שאין להם מי שיחזור איתם על ה'נלמד בחיידר'.
  • ילדים הנושאים תווית של "משפחה גרושה" שמדירה אותם ומונעת מהם רשת ביטחון קהילתית.
הנתון המזעזע ביותר: מעל 30% מילדי הגרושים חוזרים על גורל הוריהם – מתגרשים בעצמם. אנחנו מגדלים פה דור שבור שדן את עצמו לכאב יומיומי.

זה הרגע להפסיק את האטימות!


הימים הנוראים עברו, אך גילוי כבוד שמיים הוא לא רק תפילה – הוא לקיחת אחריות על הנפש החלשה. האם יש חילול השם גדול יותר מלהזניח את נפשות ילדינו?

אנו דורשים מהרשויות המקומיות: הפסיקו להתחבא מאחורי 'שגרה'!


דורשים להקים "יחידה לטיפול במשפחות חד הוריות" – יחידה מצילת חיים שתפעל באופן קבוע, 365 ימים בשנה.
  1. סיוע רגשי מקצועי לילדים: טיפולים פרטניים וקבוצתיים בתרפיות שונות, שיאפשרו לילדים לבטא את הטראומה בסביבה תומכת ונטולת שיפוט.
  2. חונכים רגשיים: רשת ביטחון חיונית שתספק ליווי אישי קבוע בשעות אחר הצהריים, ותשלים את החסר ההורי.
  3. שיקום רוחני וקהילתי – שבתות וחגים מודרכים: ארגון שבתות וסעודות חג מסודרות שידגימו כיצד נראה שולחן שבת כהלכתו, ויעניקו לילדים מודל חיובי ותחושת שייכות – כי זכותו של כל ילד לחוש חלק מהקהילה! ("כולם פה ילדים גרושים?" שאל אחד הילדים– זו השאלה הנוקבת שצריכה להזעיק אותנו!).
  4. ליווי מקצועי להורים: צוות שילווה את ההורים קודם הגירושין (ויבדוק אם ניתן למנוע), וכן בזמן הגירושין ולאחריה.
  5. תמיכה כלכלית: חלוקת תלושים משמעותית לחג וקמחא דפסחא.
נפש של ילד להורים גרושים אינה הפקר!

✋ קריאה לציבור הרחב: הכוח לשינוי נמצא בידיך!


כוחו של הציבור החרדי טמון בערבות ההדדית שלו. איננו יכולים לחכות רק למערכת המוניציפלית כדי שתפתור את כל הכאב, אך אנו יכולים וצריכים להכריח אותה לפעול!

השינוי תלוי בכל אחת ואחת מאיתנו – הן בלב והן בקול.


לחץ ציבורי – זו האחריות שלך!​

זה לא רק קריאה רגשית, אלא דרישה מעשית. היחידה המצילת חיים הזו לא תקום עד שלא תהיה זעקה ציבורית מחייבת. (כיום העירייה חוששת לומר שהיא "ח"ו" דואגת למשפחות הללו).

הפעילו לחץ על נבחרי הציבור שלכם:
  1. שלחו הודעה לראש העיר, סגניו וחברי המועצה, ומי שלדעתכם יכול לסייע בנושא. העבירו את המסר הברור שהנושא דחוף ואינו סובל דיחוי.
  2. ספרו לשכנים, לחברים ולבני המשפחה על ילדי "היתום השקוף", והסבירו את הצורך ביחידה המצילת חיים.
    הפכו את הנושא לחלק מהשיח היומיומי שלכם, ודאגו שלא יירד מסדר היום.
רק לחץ מתמשך יגרום לעירייה להקצות את 3 מיליון השקלים שיצילו את הדור הבא!

בתקווה לבשורות טובות גם בנושא זה,
החותמים לדאגת הדור הצעיר במשפחות החד-הוריות.
לתגובות hdhwrywt @ gmail.com
אני כותבת את זה להעלות מודעות, השבוע נתקלתי בשתי מקרים שונים ונקרע הלב!!

בעלי שוחח עם מישהו נחמד בבית הכנסת, רווק מבוגר, שסיפר שהוא לא מבקש מאנשים לבוא אליהם לסעודות לשבת, רק אם מזמינים אותו הוא שמח מאוד מאוד ומגיע. ועכשיו, כך הוא סיפר, כבר כמה חודשים שהוא לא היה אצל אף משפחה לסעודה. הוא פשוט לבד!! 💔💔

ויומייים אחר כך התפרסם בקו חסד כלשהו שיש מישהו שמבקש להתארח לסעודות, אז אם מישהו מוכן להזמין אותו 😢זאת תהיה מצווה גדולה.

נזכרתי בחמותי היקרה שמארחת מדי פעם שכן חביב מהשכונה, ואני לא כל כך שמחתי (ואפילו החמצתי פנים😞) כששמעתי שהוא מגיע לסעודה, והתביישתי כולי.

האם יכול להיות שנרדמנו בשמירה??
איך לא שמנו לב למישהו בודד בבית הכנסת / לחברה מבוגרת שאנחנו מכירים / לשכן, למכר, ואולי אפילו הדוד שקצת נשכח במרוץ החיים.👦👴👩‍👦

בואו נרים את הכפפה, וכל מי שיכול- שיסתכל מסביב, ויזמין מישהו לסעודת שבת, בחיוך, בשמחה!! אפילו אם זה לא הכי טבעי או הכי נעים בפעם הראשונה. אתם תעשו להם את השבת! (אני יודעת שלא לכולם ולא בכל שלב בחיים זה מתאים, כמובן).🍰🍞😊😀

תרימו טלפון עוד היום. לא נשאיר אף יהודי / יהודייה לבד! 💕💜💖💙🤍
ואם אפילו מישהו אחד יקרא מה שכתבתי ויזמין מישהו לסעודה, והיה זה שכרינו!
בס"ד

חייו של עץ ארוכים ומפותלים הם. מתחילים תמיד בסתר, בלחות, בעומק האדמה. פורחים לנקודה דקה וירוקה המבצבצת לה אי שם. מוצאים את עצמם אחר כך כל אחד במקומו הוא. מי ביער עבות, מי בחורש דליל, ומי עומד בודד בכיכר.

אך כשם שכל הפירות הראשונים הגיעו לבסוף לירושלים, כך כל העצים בעיר זו מסיימים את חייהם במדורות ל'ג בעומר.

ושמעון מתזז בין גינה לאחורי חנות, מוצא שבר רפסודה בודד או שאריות ענף שבור. תמיד הוא מתחיל מאוחר מידי ומחפש לאט מידי, וגם הפעם הוא מתנחם בעובדה שחבריו מוצלחים בחיפוש יותר ממנו, כך שמדורה תיהיה בסוף.

אך טעם מריר עדיין מטייל בפיו כשהוא רואה ילד מוכר למחצה, כנראה אחד מהקטנים של כהן. שמסתובב עם עגלת-קניות מסופר שנסגר מזמן, כמעט קורסת ממשקל העצים הערומים בתוכה.

שמעון אינו בוהה בקנאה בילד-עם-העגלה, כך שלא זו הסיבה שהילד ניגש אליו.

"רוצה קצת?" הוא מצביע "יש לי מספיק".

...ושמעון אינו מספיק לשלול או לאשר כשלפניו מונחים כמה קרשים נאים שהוא עצמו לעולם לא היה מוצא, ורק ברגע האחרון הוא קורא לילד המתרחק "תודה כהן!" ומוסיף: "אחרי שתסיים עם המדורה שלך אתה יכול לבוא אלינו, אם אתה רוצה" ושמעון מחכה עד שהוא רואה הנהון קטן.
...
ברוכי אינו מתזז, הוא רק עומד ושוקל את צעדיו. מולו, בין העצים שמתחת לשביל, אצור אוצר של ענפים יבשים, אך ערימה וקוץ בה. קוצים וסרפדים הכריזו שלטון על האדמה, וברוכי אינו מחובבי השריטות.
ובעוד הוא תוהה אם עליו לחזור הביתה ולנעול נעליים סגורות, עובר לידו ילד כמעט-מוכר, דוחף עגלת קרשים כמעט-מלאה.
"צריך עזרה?" אומר הילד, וכבר מוציא מעגלתו פלטת-עץ שמונחת מיד על הקוצים.
"קח גם כמה קרשים" הוא מנדב, "יש לי מספיק".

...וברוכי מביט בילד המתרחק ובקושי זוכר לצעוק לו "כהן נכון?" ולהמשיך "אם יהיה לך זמן, אתה מוזמן לבקר במדורה שלנו", ולהסתכל בילד עם העגלה שמהנהן ממרחק.
...
נועם כבר אסף הכל, אתמול. לכן הוא רק עומד ומזעיף פרצוף על המקום בו היו אמורים להיות מחצית מקרשיו. "שכונה של גנבים" הוא מסנן לעבר האדמה הריקה. "אולי הם לא קלטו שזה מסומן" מציע איתי, מביט בעצב. "העיקר עצים אין" עונה לו נועם, כשהערב כבר נוטה להבריח את האור.

אך ילד זכיר-בקושי ניגש אליהם, מזיע ועייף, גורר עגלה עם כמה קרשים. "אתם צריכים?" הוא שואל "נשאר לי קצת".
... והוא כבר מספיק לשפוך את הקרשים מהעגלה ולהעלם מעין כשנועם נזכר לרוץ אחריו ולצעוק "ילד, אתה יכול לקפוץ אלינו לפני שתלך למדורה שלך, תודה על הקרשים!" והילד עם העגלה מהנהן, ומתרחק, ונעלם מעיניהם...

...וממשיך ללכת. עד שהוא עוצר את העגלה חסרת הקרשים בחצר חסרת קרשים, מביט בה לרגע, ועולה לביתו...

... ובליל ההילולה, בל"ג בעומר הוא עולה למרפסת לפני שהוא יורד במדרגות, והוא מתעלם ממבט של אחיו הבכור במשפחת כהן, ומשאלה של אחיו השני במשפחת כהן, ורק אומר להם שהוא יבקר אותם במדורות שלהם אם יהיה לו זמן...

...ואחרי שהילד-עם-העגלה מביט באורות הזעירים הנדלקים בכל מקום, הוא יורד במדרגות בריצה.
כי אולי אין לו מדורה אחת שהיא שלו, אך העיר מוארת.
כי הוא הדליק את ירושלים כולה.

לסיפורים הקודמים בסדרה:
סביבון
צלילים של בוקר מעורב ירושלמי
קו של גשם

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה