היתה מסיבת סוף שנה? אמא, קחי יום חופש

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני אוהבת את הגננות של הבנות שלי , והכי רוצה בעולם שיתנו להן משכורות מנופחות ולא יעשקו אותן , ושיבואו מסופקות ומאושרות לעבודה בגיל ושיר ורננה.
יש נושא שמקפיץ אותי והוא היד הקלה על ההדק בנושא חופשים.
מילא מה שמשרד החינוך מאשר אני חושקת שיניים ומתפללת לשינוי מהיר ולנהלים שפויים יותר,
ומילא שהחופש הגדול מתקרב ואיתו לחץ הדם שלי מזנק לשיאים כי לי יש שבוע חופש ו-7 שבועות לשבור את הראש,

אבל היתה לנו היום מסיבה בגן ,
המסיבה המקסימה הסתיימה ב-10:30 ואז קרה משהו מענין-
כל האמהות לקחו את הילדות הביתה!
היו כמה אמיצות ששאלו את הגננת אם יש חופש היום והיא ענתה- רשמית זה יום רגיל , אבל אף אחת לא משאירה את הילדה שלה.
ואז התחילו המהומי "לא נעים, מה, אני אהיה הרשעית היחידה שמשאירה בגן?" ו-30 אמהות, חלקן עובדות , חלקן עובדות בבית, חלקן סתם כך בונות עולמות על הספקים בבוקר, ואולי יש כמה שרצו להעיז לנוח ולחלום בבוקר הזה- לקחו בדממה את הילדות ...
מה דעתכן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני השלמתי את השעות האלו על חשבון שעות השינה שלי:(.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני לא גננת, אבל המסיבות מגיעות לקו הגמר אחרי שעות מטורפות של השקעה, לחץ וחוסר שינה. הילדות ממש לא פנויות להמשך יום לימודים בגן ולגננות באמת מגיע חצי יום חופשה. גם לי היה קשה מאד שבוע שעבר לתמרן עם העבודה אבל אני מרגישה שהמקום של המחויבות לעבודה הכניס אותנו לעמדת התקפה מזעזעת מול הגנים והמעונות. כל דבר בודקים את לשון החוק והמחויבות. למה איבדנו את החיוך הנעים והמאיר שאומר לגננות: איזה יופי שתוכלו קצת, קצת לנוח אחרי העבודה המטורפת וההשקעה הרבה. מה כל התלונות נגד הצוות החינוכי בגיל הרך והנסיון לבדוק אותם כל הזמן מול הנהלים? נראה לי שקצת נסחפנו, וחבל. וכן, אני עובדת במשרה מלאה פלוס וב"ה רצה ממסיבת סוף שנה אחת לשנייה עם ילדים צפופים בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא הבנתי מה את רוצה מהגננות
מישהו אמר לך לקחת, מה לעשות שבמציאות רוב ההורים לוקחים את הילדות-כן נותנים את היום הפינוק המושלם הזה פעם בשנה, שהאמא מקרקרת מסביבה מ-8 עד הצהריים. ובינינו כמה אנחנו מרשות לעצמינו לתת להם את זה בסתם יום של חול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י דבורי לוי;n4955244:
אני לא גננת, אבל המסיבות מגיעות לקו הגמר אחרי שעות מטורפות של השקעה, לחץ וחוסר שינה. הילדות ממש לא פנויות להמשך יום לימודים בגן ולגננות באמת מגיע חצי יום חופשה. גם לי היה קשה מאד שבוע שעבר לתמרן עם העבודה אבל אני מרגישה שהמקום של המחויבות לעבודה הכניס אותנו לעמדת התקפה מזעזעת מול הגנים והמעונות. כל דבר בודקים את לשון החוק והמחויבות. למה איבדנו את החיוך הנעים והמאיר שאומר לגננות: איזה יופי שתוכלו קצת, קצת לנוח אחרי העבודה המטורפת וההשקעה הרבה. מה כל התלונות נגד הצוות החינוכי בגיל הרך והנסיון לבדוק אותם כל הזמן מול הנהלים? נראה לי שקצת נסחפנו, וחבל. וכן, אני עובדת במשרה מלאה פלוס וב"ה רצה ממסיבת סוף שנה אחת לשנייה עם ילדים צפופים בבית.

נכון הגננת עבדה המון המון על המסיבה, אבל יש לה עוד מעט חודשיים חופש!
למה אי אפשר להמשיך ולעשות לילדות יום חמוד שלא מן המנין,
קצת משחקים בפינות השונות, אולי להביא טרמפולינה או -את יודעת מה- להשיג גננת מחליפה שתעסיק את הילדות!
למה 30 אמהות פלוס מינוס אמורות לקחת יום חופש ולהפסיד הרבה כסף
נכון, אנחנו בדור מטורף שאמהות עובדות בו , עובדות קשה, וצריך לקלוט את זה ולהתחשב גם בנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
א. לא כל האמהות בחופש ביום שישי
ב. לא מזמנים את ההורים אצלנו יותר מפעם בשנה(במסגרות הרגילות)
ג. המסיבות לא אורכות יותר משעתיים, ומתחילות מוקדם בד"כ

נכון שכפול כמה ילדים זה מצטבר...
חלק מתפקידנו כהורים.
תודה לה'!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י האמת;n4955276:
לא הבנתי מה את רוצה מהגננות
מישהו אמר לך לקחת, מה עשות שבמציאות רוב ההורים לוקחים את הילדות-כן נותנים את היום הפינוק המושלם הזה פעם בשנה, שהאמא מקרקרת מסביבה מ-8 עד הצהריים. ובינינו כמה אנחנו מרשות לעצמינו לתת להם את זה בסתם יום של חול.

אף אחד לא אמר לקחת- אבל אף אחד לא אמר להשאיר!
וכשיש משהו לא חד משמעי מתחיל ה-"כן נעים, לא נעים"
מי הכניס את הנורמה הזו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני שולחת את הילדה לחברה שאמא שלה פחות לחוצה, וזה דוקא עוזר לה שהילדה עסוקה.
וכן לוקחת בחשבון שהשעות האלה יחסרו לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י חמג;n4955292:
א. לא כל האמהות בחופש ביום שישי
ב. לא מזמנים את ההורים אצלנו יותר מפעם בשנה(במסגרות הרגילות)
ג. המסיבות לא אורכות יותר משעתיים, ומתחילות מוקדם בד"כ

נכון שכפול כמה ילדים זה מצטבר...
חלק מתפקידנו כהורים.
תודה לה'!!!!!!!!!!

א. אלה שלא בחופש ביום שישי , בד"כ גם לא בחופש ביום אחר, הגננות הרי לא יכולות להתאים את המסיבה ליום החופשי של המורות/גננות מבין אמהות ילדות הגן. אז למה לא לעשות את זה בשישי, יום שבו לאמהות רבות כן יש חופש?
ב. לו יהי, ועדיין, פעם בשנה כפול מספר ילדים...
ג. כפי שכתבה פותחת האשכול, מה עוזר שהמסיבה מסתיימת מוקדם אם את חייבת לקחת איתך את הילד הביתה???
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
א. מתנגדת למסיבה ביום שישי
עם כל הכבוד זה יום קשה גם לאמהות עובדות וגם לאלו שלא
כך שכולם נדפקים מההסדר הזה
ב. צודקת והיה יפה לו הגננת היתה מודיעה מראש שניתן להשאיר את הילדים ולא מצפה מהאמהות לקחת אותם
ג. עדין יש אמהות שמשאירות את הילדה אצל משפחה/חברה/סבתא/שכנה ויכולות ללכת לעבודה
יש גם אמהות שעובדות מהבית ופחות מפריע להן שהבת מסתובבת סביבון
ויש אמהו שיכולות לקחת את הילדה לעבודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אל תעבדו על המסיבה!!!! בטח לא חודשיים!!!! מי ביקש זאת מידכם???
מי צריך מסיבות כאלו בגנים?!

אל תעבדו חודשיים. אל תעבדו אפילו יומיים.
שירו לנו שני שירים, תעשו הפעלה ספונטנית עם האמהות, תביאו אביזרים משנה שעברה (יש לי סדרת בנות וממש לא אכפת לי שיהיו להן אותם אביזרים במסיבות בגנים).

אל תתאמנו חודשיים. אפילו שבוע אל תתאמנו. עזבו את הילדות שלנו לשחק בחול במנוחה, תפנקו אותן, תנו להן אהבה וכיף ולקשקש בצבעי אצבעות על דפים מודפסים מהצד השני. ולהדביק חלקיקי גזירים ונוצצים וכפתורים על בריסטול. ולשחק עוד, אמרנו כבר?

במקביל ובלי קשר, אני בדרך כלל לוקחת את הילדה החוגגת איתי לעבודה להמשך היום, שתקשט לי בציורים את העמדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מסכימה עם כל מילה
בגן של אחד הילדים שלי קראו למפעילה והגננת צילמה את הילדים (לאמא. שתאמין :) )
ושלחה לכל אמא 5 תמונות מהילד שנהנה כל היום כולל האמא שלא היתה צריכה לצאת למסיבה


 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י רותי קפלר;n4955376:
אל תעבדו על המסיבה!!!! בטח לא חודשיים!!!! מי ביקש זאת מידכם???
מי צריך מסיבות כאלו בגנים?!

אל תעבדו חודשיים. אל תעבדו אפילו יומיים.
שירו לנו שני שירים, תעשו הפעלה ספונטנית עם האמהות, תביאו אביזרים משנה שעברה (יש לי סדרת בנות וממש לא אכפת לי שיהיו להן אותם אביזרים במסיבות בגנים).

אל תתאמנו חודשיים. אפילו שבוע אל תתאמנו. עזבו את הילדות שלנו לשחק בחול במנוחה, תפנקו אותן, תנו להן אהבה וכיף ולקשקש בצבעי אצבעות על דפים מודפסים מהצד השני. ולהדביק חלקיקי גזירים ונוצצים וכפתורים על בריסטול. ולשחק עוד, אמרנו כבר?

במקביל ובלי קשר, אני בדרך כלל לוקחת את הילדה החוגגת איתי לעבודה להמשך היום, שתקשט לי בציורים את העמדה.

מסכימה לחלוטין!
אף אחד כולל הילדות לא צריך השקעה מטורפת, משהו קצר וספונטני יעשה את העבודה אותו דבר ואולי טוב יותר.
ולי למשל יש בוס שלא מסכים שיביאו ילדות לעבודה כי טיב העבודה שלי כולל הרבה פגישות וסגירת עיסקאות וזה לא הכי מתאים שילדה מתוקה מדבש נמצאת בשטח עם בקשות ומשאלות שונות .
אז אני לוקחת יום חופש, ועובדת קצת /הרבה מהבית, והגננת נחה מהעבודה הקשה. הגיוני בסה"כ:confused:
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כנראה שזה ענין של אופי...
אני מאד נהנת במסיבות של הבנות שלי קודם כל מדברים ומתרגשים מזה שבועים כל המשפחה. יום קודם אנחנו אופות ביחד. הילדה בוחרת תיסרוקת וכו'. ו אמא באה לגן (שיא הריגוש) ואז יום פינוק עם ביתי הזדמנות פז.בבית אני מראה לביתי את ההסרטות במחשב. זה כיף חיים. נו אז לוקחים יום עבודה שילך למסיבות ולא למחלות.

להשאיר ילדות בגן זה יותר רע בשביל הבנות שלכן מאשר לגננת. אני אישית הצעתי לאמא לקחת את הבת שלה אלי הביתה. חסר לכן אמהות שיקבלו בשמחה את הבת שלך?
תתחילו להבין שזה שאתן יושבות במשרד ועובדות קשה אני לא מזלזלת אבל תבינו שגננות קורעות את עצמן בשביל הילדה שלך. זו עבודה של 24 שעות ביממה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לא מסכימה לגמרי עם ההמנעות מחזרות. עצם החזרות והציפיה למסיבה היא חלק מההתרגשות ומכל העניין.
אבל לשחרר אחרי המסיבה? אופס....
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
איזה יופי שיש גננות כאלו משקיעניות.
איזה יופי שיש אמהות פנויות שלוקחות את הילדות אחרי המסיבה ליום שכולו פינוק.
ואיזה יופי שיש מי שמחנך את האמהות העובדות, ומרסן אותן במרוץ המטורף שלהן אחרי הקריירה.
איזה יופי שיש מי שמחליט בשבילי באיזה יום ובאיזה מינון אתן את הפינוק ההכרחי לבתי האומללה, שכל השנה אני זורקת אותה בחוסר אחריות לידי גננות עשוקות, שקורעות את עצמן ומחכות כבר לחודשיים חופש העלובים שלהן.
איזה יופי. רק בבקשה תסבירו את זה לבוס.

אגב, בשנה אחת המסיבה היתה ביום החופשי שלי, רציתי לקחת את הילדה הביתה אחרי המסיבה, אבל היא לא רצתה. בגן היה הכי מעניין: נשארו קבוצה גדולה של ילדות, והיו המון שאריות מהמסיבה והחלפת חוויות. זה היה יום לא שגרתי לגמרי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה