היתה מסיבת סוף שנה? אמא, קחי יום חופש

  • הוסף לסימניות
  • #81
צודקות. זה מעצבן מאוד.
אבל אפשר לחשוב גם על הצד השני, הגננת עובדת ומשקיעה את כל הנשמה במסיבה הזאת.
היה לי השבוע מסיבה לבת שלי, ופגשתי את הגננת כמה ימים לפני המסיבה בשעה 11 בלילה בתחנה מחכה לאוטובוס בשביל לחזור הביתה...
האמת? ריחמתי עליה.
למרות שהייתי צריכה להפסיד יום עבודה בשביל להישאר בבית עם הבת שלי אחרי המסיבה, הייתי מרגישה מאוד לא בנוח להשאיר את הבת שלי בגן אחרי המסיבה. למרות שנשארו 3 ילדות.
הגננת שהשקיעה כל כך במסיבה מגיע לה קצת לנשום, קצת מחשבה. מה היה קורה אם 3 הילדות היו הולכות לחברות לכמה שעות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
נכתב ע"י לבן;n4963284:
החלטת.
לצערי אני לגמרי שם. נאלצתי לקחתי גם חל"ת. אין לי כרגע אפשרות לשום חופש משום סיבה. ובכל מקרה לגננת אין שום זכות חוקית ומוסרית לקחת חופש על חשבוני גם אם יש לי ימי חופשה כחול אשר על שפת הים. והשיפוטיות הזאת כאילו אמא שלא לוקחת חופש היא מזניחה או משהו דומה- זה דבר מכוער מאין כמוהו.

קיוויתי בשבילך.
משתתפת.
והטענה שלך צודקת גם בלי זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אכן גם חל"ת אי אפשר לקחת ללא גבול
ולא בכל עבודה אפשר לקחת חל"ת מתי שרק נח לך (או לגננת)
ואל תשכחו שיש עוד הרבה ימים שכאלו בשנה - אסרו חג, חנוכה, לג בעומר, דרוג תחילת שנה...

ואם הגננת כל כך התעייפה מההכנות למסיבה
ה3 שעות בגן לא יתישו אותה לגמרי
ובעוד שבוע היא יוצאת ל60 ימי חופשה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
נכתב ע"י מנגנת;n4963236:
יש דבר כזה חל"ת.

אצלנו למשל, בטלו את זה. או שתקחי מחלה, או חופשה בתשלום. אם אין לך מחלה (או אם את מקפידה לא לשקר, ולא לקחת חופשת מחלה ללא מחלה) ואין לך ימי חופשה מיותרים, את פשוט חייבת להגיע לעבודה.

ולעניין המסיבות - החלטתי שאין ברירה ואני לוקחת יום חופשה בשביל המסיבה שהיתה היום. אין לי איפה לשים את הילדה אחרי המסיבה, אז נספוג את יום החופשה, בינתיים יש לי רק ילדה אחת בגן, וב"ה יש לי כמה ימי חופשה שאני עדיין יכולה לנצל לשנה זו.
וראו נא הפתעה!
נגמרה המסיבה, שהיתה יפה ומושקעת מאד מאד, והגננת מכריזה: הילדות נשארות פה, יש לנו יום כיף :)
אין עליה. גננת מיוחדת (לא רק ולא בעיקר בגלל זה)
הלכתי הביתה והכנתי שניצלים, איזה כיף היה לכולם שפתאום אמא בבית ויש ארוחה חמה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
נכתב ע"י rachelgreen;n4964115:
אצלנו למשל, בטלו את זה. או שתקחי מחלה, או חופשה בתשלום. אם אין לך מחלה (או אם את מקפידה לא לשקר, ולא לקחת חופשת מחלה ללא מחלה) ואין לך ימי חופשה מיותרים, את פשוט חייבת להגיע לעבודה.

ולעניין המסיבות - החלטתי שאין ברירה ואני לוקחת יום חופשה בשביל המסיבה שהיתה היום. אין לי איפה לשים את הילדה אחרי המסיבה, אז נספוג את יום החופשה, בינתיים יש לי רק ילדה אחת בגן, וב"ה יש לי כמה ימי חופשה שאני עדיין יכולה לנצל לשנה זו.
וראו נא הפתעה!
נגמרה המסיבה, שהיתה יפה ומושקעת מאד מאד, והגננת מכריזה: הילדות נשארות פה, יש לנו יום כיף :)
אין עליה. גננת מיוחדת (לא רק ולא בעיקר בגלל זה)
הלכתי הביתה והכנתי שניצלים, איזה כיף היה לכולם שפתאום אמא בבית ויש ארוחה חמה :)

אמא מזניחה.
במקום לעשות יום כיף עם הילדה, מכינה שניצלים;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
נכתב ע"י efrat1;n4964132:
אמא מזניחה.
במקום לעשות יום כיף עם הילדה, מכינה שניצלים;)

פשוט גועל נפש של אמא !
חחח
מה שיצא, זה שהילדה היתה ביום כיף עם הגננת, לי היה יום כיף עם השניצלים, ולכל המשפחה היה יום כיף כיף עם אמא בארוחת צהריים! (במיוחד לאבא שאני פשוט לא יודעת איך הוא מסתדר איתם לבד כל יום)
איזה שווה זה... בא לי להיות עקרת בית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
הערת סוגריים....
מה יש לכן עם ילדות בגיל 4?
הבת שלי בת 4 ואני רואה אותה ואת חברותיה ושכנותיה(בגילאים חופפים, צעירים ובוגרים מעט יותר)
משחקות שעות רבות ביחד,

 
  • הוסף לסימניות
  • #88
נכתב ע"י rachelgreen;n4964115:
אצלנו למשל, בטלו את זה. או שתקחי מחלה, או חופשה בתשלום. אם אין לך מחלה (או אם את מקפידה לא לשקר, ולא לקחת חופשת מחלה ללא מחלה) ואין לך ימי חופשה מיותרים, את פשוט חייבת להגיע לעבודה.

אני חושבת שזה לא אנושי. יוצר הרגשה של עבדות.
יש הרבה אילוצים במקומות עבודה, אבל אני חושבת שעם זה לא הייתי משלימה.
טוב, NEVER SAY NEVER כמו שאומרים,
ואולי אני רגישה יותר מכן בנושא הזה,
אבל בעיני זה נורא.

(אף פעם לא לקחתי חל"ת, וישתבח שמו- גם ימי המחלה שלי ביתרה, ימי חופשה אף פעם לא מספיקים אבל אני מצליחה להסתדר עם מה שיש,
אבל אם המעסיק שלי היה כזה שלא מאפשר העדרות כשיש צורך אמיתי, והצבירה בתלוש משמעותית לו יותר ממינימום של יחס אנושי- אני לא רוצה לעבוד אצלו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
נכתב ע"י מנגנת;n4964440:
אני חושבת שזה לא אנושי. יוצר הרגשה של עבדות.
יש הרבה אילוצים במקומות עבודה, אבל אני חושבת שעם זה לא הייתי משלימה.
טוב, NEVER SAY NEVER כמו שאומרים,
ואולי אני רגישה יותר מכן בנושא הזה,
אבל בעיני זה נורא.

(אף פעם לא לקחתי חל"ת, וישתבח שמו- גם ימי המחלה שלי ביתרה, ימי חופשה אף פעם לא מספיקים אבל אני מצליחה להסתדר עם מה שיש,
אבל אם המעסיק שלי היה כזה שלא מאפשר העדרות כשיש צורך אמיתי, והצבירה בתלוש משמעותית לו יותר ממינימום של יחס אנושי- אני לא רוצה לעבוד אצלו)
זה נורא גם בעיני. אבל מה שמעצבן הוא שחיפשתי בחוק, וזה חוקי. אין למעסיק שום חיוב לאפשר לעובד לקחת חל"ת
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
מצטרפת למנגנת
ויש לי שאלה
אם יום אחד יבוא עובד שניצל כבר הכל ולא יגיע מסיבה מאד מוצדקת (לטעמי, חום זה מוצדק לגמריי.)
המעביד הנ"ל יפטר אותה???????????????????
עם כל הכבוד לא נראה לי

(ואין בזה כדי לדון על תוכן האשכול רק שאלה ל rachelgreen ולכל אלה שכתבו שאין להן אפשרות לקחת ימי חופש בשופו"א בגלל המעסיק)
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
נכתב ע"י מנגנת;n4964440:
אני חושבת שזה לא אנושי. יוצר הרגשה של עבדות.
יש הרבה אילוצים במקומות עבודה, אבל אני חושבת שעם זה לא הייתי משלימה.
טוב, NEVER SAY NEVER כמו שאומרים,
ואולי אני רגישה יותר מכן בנושא הזה,
אבל בעיני זה נורא.

(אף פעם לא לקחתי חל"ת, וישתבח שמו- גם ימי המחלה שלי ביתרה, ימי חופשה אף פעם לא מספיקים אבל אני מצליחה להסתדר עם מה שיש,
אבל אם המעסיק שלי היה כזה שלא מאפשר העדרות כשיש צורך אמיתי, והצבירה בתלוש משמעותית לו יותר ממינימום של יחס אנושי- אני לא רוצה לעבוד אצלו)

לא הצלחתי להבין מה לא אנושי?
לבן אדם יש עסק והוא מעסיק אותך, את לא יכולה לקחת כל פעם חופש (לפי החופשות של הגנים)
במיוחד עם עובדים בעבודה שאין אפשרות למחליפה ואז הבוס יוצא מופסד
חוץ מזה שעל היום הראשון לא משלמים ימי מחלה ככה שיום אחד שאת לוקחת חופש תמיד יצא ללא תשלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
נכתב ע"י שקדיה;n4964501:
מצטרפת למנגנת
ויש לי שאלה
אם יום אחד יבוא עובד שניצל כבר הכל ולא יגיע מסיבה מאד מוצדקת (לטעמי, חום זה מוצדק לגמריי.)
המעביד הנ"ל יפטר אותה???????????????????
עם כל הכבוד לא נראה לי

(ואין בזה כדי לדון על תוכן האשכול רק שאלה ל rachelgreen ולכל אלה שכתבו שאין להן אפשרות לקחת ימי חופש בשופו"א בגלל המעסיק)

אני לא חושבת שיפטרו. אבל זה לא יעבור בשתיקה, נגדיר ככה.
מקסימום, אפשר לעבוד עם חום, לא? מה הבעיה? לוקחים אופטלגין.. עובדים מהבית.. משלימים שעות בשאר החודש.. נו באמת, ככה כולם חיים היום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
זה לא אנושי להודיע כך בצורה גורפת
וכותב לך זאת מי שפיטרה עובדים שלקחו חופשים על ימין ועל שמאל בלי אחריות
(לא הודיעו שהם מאחרים/לא מגיעים או יצאו לכל מני סידורים ושמחות קטנות ולא הבינו מה הבעיה שהם תוקעים אותנו)
אז אחרי שהודענו להם מראש שזה לא מקובל עלינו יותר
והם המשיכו פשוט פיטרנו

אבל לפעמים רואים על עובד שהוא משתדל ובסה"כ בסדר
אבל קורה שהוא ניצל כבר את כל הימים או היתה לו תקופה סוערת
אז יפה להתחשב בעובד חזרה

בד"כ יחסי עובד ומעביד המורים להיות הוגנים אחד מול השני
ולא ללכת ראש בראש
זה אף פעם לא הוכיח את עצמו
(גם עובדים שכל הזמן מחפשים לסחוט את המעביד ומתלוננים לא מתקדמים לשומקום מלבד רצון לראות אותם מחוץ למערכת)
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
נכתב ע"י קריצה;n4964508:
לא הצלחתי להבין מה לא אנושי?
לבן אדם יש עסק והוא מעסיק אותך, את לא יכולה לקחת כל פעם חופש (לפי החופשות של הגנים)
במיוחד עם עובדים בעבודה שאין אפשרות למחליפה ואז הבוס יוצא מופסד
חוץ מזה שעל היום הראשון לא משלמים ימי מחלה ככה שיום אחד שאת לוקחת חופש תמיד יצא ללא תשלום.

לא אמרתי לא הוגן. לא אמרתי לא חוקי. אמרתי לא אנושי.
ודאי שבעל העסק רשאי להחזיק אצלו שליטה במתרחש בעסק, וכחלק מזה- בנוכחות העובדים שלו.
אבל המצב שתואר כאן עובר את הגבול ממחויבות מתבקשת של העובד, לשעבוד שלו.
ניתן לדון האם מסיבת סוף שנה בגן מצדיקה העדרות, בעיני המעסיק. ניתן לקחת בחשבון את תדירות בקשות החל"ת של העובד. ניתן לצפות מהעובד להשלים את העבודה באופן כלשהו. כל זה בתחום מחויבות נורמלית של עובד.
אבל להודיע מראש שאין חל"ת זה להתיחס לעובד כמשאב יבש בעסק, להפוך את העובד לנכס של המעסיק. מעסיק שיוצר דרישה להגיע לעבודה עם חום הוא אדם שמרגיש שהעובד וחייו שייכים לו. זה- לא אנושי.
המעסיק יכול להחליט מה לעשות עם העסק שלו, ובכלל זה לפטר עובד שהמחויבות שלו לעבודה אינה מספקת. הוא לא יכול להחליט במקום העובד, ולאלץ אותו להתנהל בניגוד לצרכיו. זה לא ניהול עובד, זה ניהול מכונה. השפלה ורוע.
עובד ומעביד נורמליים יוצרים מערכת יחסים הוגנת, שבה העובד נמנע מהעדרות עד כמה שניתן והמעסיק אינו קשוח מידי אם באפשרותו להתגמש. אם אחד הצדדים חורג מההוגנות הזאת, על הצד השני לסיים את ההתקשרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
נכתב ע"י מנגנת;n4964828:
עובד ומעביד נורמליים יוצרים מערכת יחסים הוגנת, שבה העובד נמנע מהעדרות עד כמה שניתן והמעסיק אינו קשוח מידי אם באפשרותו להתגמש. אם אחד הצדדים חורג מההוגנות הזאת, על הצד השני לסיים את ההתקשרות.

בחלק הראשון מסכימה איתך,
הבעיה שלא לכל העובדות זה ברור יש מושג שנקרא מוסר עבודה ולא כולם מכירות אותו
ברור שאם עובדת לוקחת חופש כל יום שילד חולה או שיש חופש בגנים ולאר מנסה למצוא סידור אחר המעסיק ידרוש ממנה להגיע לעבודה עם חום, כמות הימי חופש שיש בגנים יכולה להקריס עסק שלם ובודאי שזה יסתיים בפיטורים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
בגן שלי הקטנה שלי
יש ילדה שהתיתמה מאמא לאחרונה
למסיב ת סוף השנה הוזמנו אחיות גדולות / דודות צעירות
אולי תציעו את זה לגננות ,
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
נכתב ע"י מנגנת;n4964828:
לא אמרתי לא הוגן. לא אמרתי לא חוקי. אמרתי לא אנושי.
ודאי שבעל העסק רשאי להחזיק אצלו שליטה במתרחש בעסק, וכחלק מזה- בנוכחות העובדים שלו.
אבל המצב שתואר כאן עובר את הגבול ממחויבות מתבקשת של העובד, לשעבוד שלו.
ניתן לדון האם מסיבת סוף שנה בגן מצדיקה העדרות, בעיני המעסיק. ניתן לקחת בחשבון את תדירות בקשות החל"ת של העובד. ניתן לצפות מהעובד להשלים את העבודה באופן כלשהו. כל זה בתחום מחויבות נורמלית של עובד.
אבל להודיע מראש שאין חל"ת זה להתיחס לעובד כמשאב יבש בעסק, להפוך את העובד לנכס של המעסיק. מעסיק שיוצר דרישה להגיע לעבודה עם חום הוא אדם שמרגיש שהעובד וחייו שייכים לו. זה- לא אנושי.
המעסיק יכול להחליט מה לעשות עם העסק שלו, ובכלל זה לפטר עובד שהמחויבות שלו לעבודה אינה מספקת. הוא לא יכול להחליט במקום העובד, ולאלץ אותו להתנהל בניגוד לצרכיו. זה לא ניהול עובד, זה ניהול מכונה. השפלה ורוע.
עובד ומעביד נורמליים יוצרים מערכת יחסים הוגנת, שבה העובד נמנע מהעדרות עד כמה שניתן והמעסיק אינו קשוח מידי אם באפשרותו להתגמש. אם אחד הצדדים חורג מההוגנות הזאת, על הצד השני לסיים את ההתקשרות.

מנגנת,
לצערי נוכחתי כמה וכמה פעמים שכשבוס מגיע למצב שהוא צריך להיות כל כך קשוח ולא לאפשר שעה של העדרות זה בדרך כלל בגלל עובדות שמנצלות כל סיבה להעדר מהעבודה. ברית של אחיין? שעתיים שלוש חופש, מסיבת סופשנה? יום שלם בשביל להרגיש אמא למופת! אחותי מתחתנת היום? יומיים העדרות!
יש מקומות עבודה שמוכרחים להיות מאוישיים רוב הזמן, וכשהבוס קולט שהעובדות מנצלות את החל"ת ופוגעות לו בעסק במקום להתאמץ ולהגיע גם בזמנים קשים- אז הוא הופך לקשוח וגם עובדות מסורות סובלות מזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
נכתב ע"י מנגנת;n4964828:
אבל להודיע מראש שאין חל"ת זה להתיחס לעובד כמשאב יבש בעסק, להפוך את העובד לנכס של המעסיק. מעסיק שיוצר דרישה להגיע לעבודה עם חום הוא אדם שמרגיש שהעובד וחייו שייכים לו. זה- לא אנושי.
המעסיק יכול להחליט מה לעשות עם העסק שלו, ובכלל זה לפטר עובד שהמחויבות שלו לעבודה אינה מספקת. הוא לא יכול להחליט במקום העובד, ולאלץ אותו להתנהל בניגוד לצרכיו. זה לא ניהול עובד, זה ניהול מכונה. השפלה ורוע.
עובד ומעביד נורמליים יוצרים מערכת יחסים הוגנת, שבה העובד נמנע מהעדרות עד כמה שניתן והמעסיק אינו קשוח מידי אם באפשרותו להתגמש. אם אחד הצדדים חורג מההוגנות הזאת, על הצד השני לסיים את ההתקשרות.

לכי לשרות לקוחות של ויזה כאל ותראי מה זו עבדות ועדין נשארות שם הרבה נשים לעבוד (עבדתי שם בעבר וכל יום מחלה או חופשה היתה אחרי מאבקים ועשתה את המוות)

 
  • הוסף לסימניות
  • #99
נכתב ע"י לבן;n4965978:
מנגנת,
לצערי נוכחתי כמה וכמה פעמים שכשבוס מגיע למצב שהוא צריך להיות כל כך קשוח ולא לאפשר שעה של העדרות זה בדרך כלל בגלל עובדות שמנצלות כל סיבה להעדר מהעבודה. ברית של אחיין? שעתיים שלוש חופש, מסיבת סופשנה? יום שלם בשביל להרגיש אמא למופת! אחותי מתחתנת היום? יומיים העדרות!
יש מקומות עבודה שמוכרחים להיות מאוישיים רוב הזמן, וכשהבוס קולט שהעובדות מנצלות את החל"ת ופוגעות לו בעסק במקום להתאמץ ולהגיע גם בזמנים קשים- אז הוא הופך לקשוח וגם עובדות מסורות סובלות מזה.

עובדות שמנצלות- מגיע להן.
הייתי מצפה ממעסיק ליצור בידול לטובת עובדות מסורות. זה ישתלם לו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה