יש כאן משוכנעים שבגלל שהורים מחתנים אז מותר להם בדוחק אולי לקחת את הכסף.
בואו ונניח דברים על השולחן גם אם הם בכלל לא מחתנים הרי שהכסף שלהם על כך שזנו אותו מגיל 6 ועד חתונתו
 
שייך להם על פי דין תורה?
כמו שציינתי למעלה זה שאלה הלכתית סבוכה, תלויה בכמה דעות ובכמה משתנים ולמשל החלק כשהיה קטן והחלק כשהיה גדול ועוד הסתעפויות וזה גם תלוי אם התנו מראש [אין צורך עם הילד]
לענין הלכה למעשה צריך לשאול דיין רק ציינתי לסימן ער בחושן משפט וברמ"א שם סעיף ב
 
יש הרבה דברים שיכולים להיות מדהימים אבל קודם כל צריך לדעת את ההלכה הבסיסית.
וכמן שציינתי למעלה אפילו המשכורת של הילד גם שייכת להורה על פי ההלכה [לפחות לדעת הרמ"א והאשכנזים]
זה מאוד מדהים שיהיה כסף סיפתח לחיים אבל אולי בשביל זה נשדוד בנק?
אם מדברים כאן על הידברות מי אמר שההורים ציריכם הידברות אולי הפוך???
אולי במקום לפתוח כאן אשכולות על בזבזת של זוצי"ם אפשר לעשות הידברות עם ההורים אולי ניקח קצת מהתתחייבויות שלהם על עצמנו?

אנחנו קיבלנו מההורים ערמת שיקים לשנתיים של שכירות [אחרי השנה הראשונה] וב"ה לא נגענו אפילו בשיק אחד!!!
כל פעם חיכינו עוד חודש וראינו שגם החודש הסתדרנו.
וב"ה הרווחנו מאז המון אבל באותם הימים גרנו עם ילד מתחת לאדמה בפחות מ 28 מטר ומדובר בזמנים שכמעט לא היו יחידות כאלו ושמחנו על כך מאוד.
זה שוה בעולם הזה ובעולם הבא
מעשה ידיו זה פרי עבודת כפיים.
האם גם מתנות שילד שסמוך על שולחן הוריו מקבל - שייכים להוריו לפי ההלכה?
 
מעשה ידיו זה פרי עבודת כפיים.
האם גם מתנות שילד שסמוך על שולחן הוריו מקבל - שייכים להוריו לפי ההלכה?
ציינתי בענין זה מקורות.
ויש חילוקים גם בין מה שקיבל בזמן קטנותו לגדלותו ועוד חילוקי דינים ודעות.
ואיך מחשיבים את המענקים האם כמתנה או כמו דבר אחר.
רק באתי לעורר שיש כאן הלכות ולא רק תחושות בטן
 
וכמן שציינתי למעלה המשכורת של הילד גם שייכת להורה על פי ההלכה [לפחות לדעת הרמ"א והאשכנזים]
הדברים מורכבים יותר.
הרי יש חילוק בין מעשה ידיו למתנה
מה ההגדרה של חסכון לכל ילד?
ומה המנהג?
ומה אם תפס?
וכו׳

אבל שוכחים פה באשכול שכל הדינים האלה זה כשהיחסים בין ההורים לילדים כמו שכנים באותו בית
וכמו שכבר אמרו למעלה שהבעיה כאן זה לא הכסף
 
נערך לאחרונה ב:
אני אולי צעירה, אבל משכבת הגיל שעוד לא היה חיסכון לכל ילד.
וחושבת שהכסף שהמדינה הקצתה זה נכס שמדהים שיהיה אותו לאיש צעיר שמתחיל את החיים.
הלוואי ולי היה משהו כזה.
בפרט שזה לא על חשבוני, מה יותר טוב מזה?
אבל הכסף של ההכפלה שאני מוסיפה זה כסף שאני חסכתי לטובת חתונת הילד וחשוב לי שזה ישמש לייעוד הזה.
ואם חלילה הייתי נקלעת למקרה של פותח האשכול, הייתי מודיעה לילד שזה הסכום שהיה מיועד לחתונתו והוא מתקזז...
עוד לפני שמדברים על חתונה,
איך אמרת, המדינה הקצתה כסף לאיש צעיר להתחיל את החיים
בציבור הכללי האידיאל זה לקחת את זה ללימודי מקצוע, לא?
בציבור שלנו זה ברור ומובן מאליו שההורים מממנים לבנות את הסמינר,
את כל לימודי המקצועות שזה אלפי שקלים בשנה,
אז אבא שלך הקציב סכום כדי להעמיד אותך על הרגליים כשאת מתחילה את החיים,
רוב הבנות מתחתנות היום כשהן עובדות ואם הן עדיין בלימודים אז ההורים תומכים בהם
בשביל מה בדיוק צריך את הסכום של החסכון?
 
הדברים מורכבים יותר.
הרי יש חילוק בין מעשה ידיו למתנה
מה ההגדרה של חסכון לכל ילד?
ומה המנהג?
ומה אם תפס?
וכו׳

אבל שוכחים פה שכל הדינים האלה זה כשהיחסים בין ההורים לילדים כמו שכנים באותו בית
וכמו שכבר אמרו למעלה שהבעיה כאן זה לא הכסף
לא שמת לב אבל ציינתי לחילוקים אלו.
ובעיקרון העניין היה לעורר כאן את הצעירים שמשוכנעים שכל העולם שלהם ועוד צריך לקיים איתם הידברות.
 
כשבעלי היה ילד, חמי וחמותי פתחו על שמו קופת גמל, שעם השנים הצטברו בה סכום יפה.

גילינו על קיומה רק אחרי החתונה, בפעם הראשונה שבה הגיע אלינו לדואר הדו"ח מהקרן.
בעלי שאל את ההורים שלו מה זה, קיבל תשובה,
ואת הדוחות הבאים אפילו לא פתחנו, אלא העברנו ישירות להורים.

בשלב כלשהו הם נזקקו לכסף, והעברנו את הסכום במלואו, בלי לחשוב לרגע שזה אולי כסף שלנו.

בחשבון פשוט, הסכום שחמי וחמותי הוציאו על החתונה שלנו, ריהוט ראשוני, שכר דירה בשנים הראשונות, וסיוע בהון העצמי לדירה (שלא מתקרב לסכומים בציבור הליטאי) גבוה בהרבה ממה שהיה בקרן.
אבל גם אם זה לא היה נכון, מדובר בכסף שמלכתחילה היה מיועד אליהם, שיוציאו על פי הבנתם, והרישום על שם בעלי היה משיקולים אחרים של תנאי הקרן.

למרות זאת, אני כן חושבת שכדאי ליידע את הילדים מראש שמדובר בכסף שההורים חשבו לנצל להוצאות החתונה שלהם.
שלא יתחילו "לבנות" עליו, ולהתאכזב כשיגלו שזה לא מסתדר עם התוכניות.
ובהתחשב בעובדה שההוצאות החתונה שלהם כנראה יעלו בהרבה על הסכום שייצבר שם, אני לא רואה דרך שבה זה לא בסדר.

הבן שלי מתקרב לבר מצווה שלו.
חלק מהמשפחה שלנו מגיע מציבור שבו מקובל לתת צ'קים לאירועים כאלו.
הבן שלי שאל בתמימות איך הוא יקבל את הכסף אם אין לו חשבון בנק.
הבהרנו לו שהצ'קים מיועדים למי שמשלם על האירוע.
הוא הודיע מיד שהוא מעדיף את הצד שנותן מתנות, אבל הוא לרגע לא חשב שזה לא הוגן שניקח את הכסף
 
הבן שלי מתקרב לבר מצווה שלו.
חלק מהמשפחה שלנו מגיע מציבור שבו מקובל לתת צ'קים לאירועים כאלו.
הבן שלי שאל בתמימות איך הוא יקבל את הכסף אם אין לו חשבון בנק.
הבהרנו לו שהצ'קים מיועדים למי שמשלם על האירוע.
הוא הודיע מיד שהוא מעדיף את הצד שנותן מתנות, אבל הוא לרגע לא חשב שזה לא הוגן שניקח את הכסף

אנחנו בדקנו איתו לפי הכיתוב על המעטפה
רוב נותני הצ'קים כתבו "לחתן הבר מצווה ..." וכו
ועל המוטב כתבו שם משפחה בלבד - ולכן הפקדנו בבנק והעברנו לילד.

מי שכתב "למשפחת... מזל טוב לרגל הכנס בנכם..."
או כאלו שציינו במוטב את שמי או שם בעלי הפרטי - לקחנו לעצמינו.
 
אנחנו בדקנו איתו לפי הכיתוב על המעטפה
רוב נותני הצ'קים כתבו "לחתן הבר מצווה ..." וכו
ועל המוטב כתבו שם משפחה בלבד - ולכן הפקדנו בבנק והעברנו לילד.

מי שכתב "למשפחת... מזל טוב לרגל הכנס בנכם..."
או כאלו שציינו במוטב את שמי או שם בעלי הפרטי - לקחנו לעצמינו.
מדובר בבר מצווה ראשונה שלנו
כך שאני עדיין לא יודעת מה אנשים ירשמו במעטפה.
אכן אם ירשמו שזה לילד, זה באמת עבורו.
מהיכרות עם האנשים, כנראה שירשמו עבור ההורים (מדובר במנטליות של "לכסות את המנה")
וזה בשונה מהחתונות, שבהם כנראה שירשמו את הצ'קים על שם הזוג.

אבל אני באמת אהיה יותר חכמה אחרי האירוע.
 
קח סגולה לעשירות...
עד איכן הוא כיבוד אב ואם אמר להן ולי אתם שואלין לכו שאלו לדמה בן נתינה דמה בן נתינה ראש פטר בולי הוה פעם אחת היתה אמו מסטרתו לפני בולי שלו ונפל קורדקסין שלה מידה והושיט לה כדי שלא תצטער א"ר חזקיה הגוי האשקלוני היה וראש כל פטר בולי היה ואבן שישב עליה אביו לא ישב עליה מימיו וכיון שמת עשה אותה יראה משלו פעם אחת אבדה ישפה של בנימין אמרין מאן דאית ליה טבא דכוותה אמרין דאית לדמה בן נתינה אזלון לגביה ופסקו ליה עמיה במאה דינרין סליק בעא מייתיתא להון ואשכח לאבוי דמך ואית דאמרין מפתחא דתיבותא הוה יהיב גוא אצבעיה דאבוה ואית דאמרין ריגליה הוות פשוטא על תיבותא נחת לגביהון אמר לון לא יכילית מייתיתה לכון אמרין דלמא דהוא בעי פריטין טובן אסקיניה למאתים אסקיניה לאלף כיון דאיתיעיר אביו מן שינתיה סלק ואייתיתה להון בעו מיתן ליה כד פסקו לה לאחרייא ולא קביל אמר מה אנא מזבנא לכון איקרא דאבהתי בפריטין איני נהנה מכיבוד אבותיי כלום מה פרע לו הקב"ה שכר אמר רבי יוסי בי רבי בון בו בלילה ילדה פרתו אדומה ושקלו לו ישראל משקלה זהב ושקלוה א"ר שבתי כתיב (איוב לז) ומשפט ורב צדקה לא יענה אין הקב"ה משהא מתן שכרה של עושה מצות בגוים [ירושלמי קדושין א,ז.]
נכון ביותר!
אבל אני מדבר על החויה שלי כ'ילד' ועל הההמלצה שלי לכולם- לי זה כאב שלא דיברו איתי ע"ז מילה, הרגשתי מחטף כי- הרבה מסביבי ההורים שלהם נתנו להם סכום זה (שוב- הסכום הבסיסי של המדינה) וזה היה נראה די ברור מאליו.
אז אני לא יודע מה קורה בכל מקום אם הילד מקבל או לא אבל ממליץ לדבר ע"ז כי יכול להיות שהילד חושב שהוא אמור לקבל, בלי קשר להאם זה נכון או לא.
כן- אני מכיר הרבה שנותנים לילדים.

אז בתור סגולה לעשירות אמצתי את הסגולה.
אבל בתור המלצה לציבור אני חושב שההורים צריכים לשתף, וכן- לי זה חרה שאבי לא שיתף אותי, וזה שני כותב שהוא לא שיתף אותי -לענ"ד-אין בכך זלזול בהורה.
 
מדובר בבר מצווה ראשונה שלנו
כך שאני עדיין לא יודעת מה אנשים ירשמו במעטפה.
אכן אם ירשמו שזה לילד, זה באמת עבורו.
מהיכרות עם האנשים, כנראה שירשמו עבור ההורים (מדובר במנטליות של "לכסות את המנה")
וזה בשונה מהחתונות, שבהם כנראה שירשמו את הצ'קים על שם הזוג.

אבל אני באמת אהיה יותר חכמה אחרי האירוע.
באופן אישי אם זה היה המצב אצלי
הייתי נותנת מתנה לילד מכספי איזשהו חלק מהסכום

מוודאת שיש לו כמות ספרים ברמה סבירה לילד בר מצווה
משהו שתואם את שאר בני גילו
כן. כחלק מהוצאות הבר מצווה.

אבל בהקשר כאן לאשכול - אכן אף אחד לא חייב לילד כלום.
זה נטו רצון שלי להעניק לו.
 
באופן אישי אם זה היה המצב אצלי
הייתי נותנת מתנה לילד מכספי איזשהו חלק מהסכום

מוודאת שיש לו כמות ספרים ברמה סבירה לילד בר מצווה
משהו שתואם את שאר בני גילו
כן. כחלק מהוצאות הבר מצווה.
הצד השני ככל הנראה יתן ספרים (או כרטיסי מתנה לספרים), כך שאני לא דואגת.

אבל זו בהחלט נקודה חשובה לשים לב אליה, אם זה לא יהיה המצב.
 
לא שמת לב אבל ציינתי לחילוקים אלו.
ובעיקרון העניין היה לעורר כאן את הצעירים שמשוכנעים שכל העולם שלהם ועוד צריך לקיים איתם הידברות.
‏עכשיו הבנתי זה הודעה הסמוכה לשלי וכשהגבתי על הקודמת עוד לא התפרסמה
 
הצד השני ככל הנראה יתן ספרים (או כרטיסי מתנה לספרים), כך שאני לא דואגת.

אבל זו בהחלט נקודה חשובה לשים לב אליה, אם זה לא יהיה המצב.
כן.
אבל לכל ילד יש 2 צדדים שנותנים ספרים...
ספרים הם ענין יקר מאוד היום. כך שמצד אחד עלול לצאת ארון ספרים דל מדי.

בינינו .. הם לא באמת משתמשים בספרים בגיל הזה
ואחר כך - יש מחשב למרבית הספרים. ובתי מדרשות עמוסי ספרים.
רק אלו שבאמת מניחים על השולחן מתי שלא לומדים בבית כנסת. בעיקר ספרי בסיס ממש.

בכל זאת הייתי מוודאת (אצל הילד עצמו) שהכמות שיש לו תואמת (לפחות מבחינתו) פחות או יותר את רף בני כיתתו. לא נורא אם קצת פחות העיקר שבערך.
 
נכון ביותר!
אבל אני מדבר על החויה שלי כ'ילד' ועל הההמלצה שלי לכולם- לי זה כאב שלא דיברו איתי ע"ז מילה, הרגשתי מחטף כי- הרבה מסביבי ההורים שלהם נתנו להם סכום זה (שוב- הסכום הבסיסי של המדינה) וזה היה נראה די ברור מאליו.
אז אני לא יודע מה קורה בכל מקום אם הילד מקבל או לא אבל ממליץ לדבר ע"ז כי יכול להיות שהילד חושב שהוא אמור לקבל, בלי קשר להאם זה נכון או לא.
כן- אני מכיר הרבה שנותנים לילדים.

אז בתור סגולה לעשירות אמצתי את הסגולה.
אבל בתור המלצה לציבור אני חושב שההורים צריכים לשתף, וכן- לי זה חרה שאבי לא שיתף אותי, וזה שני כותב שהוא לא שיתף אותי -לענ"ד-אין בכך זלזול בהורה.
לא יודעת איזו סביבה יש לך.
בסביבתי רוב האנשים לוקחים את הכסף לנישואי הילד.
ומדובר גם באנשים שלא נוגעים במשכורת של הילדה ומממנים לה הכל עד החתונה.
 
תשובה לשאלה שבתחילת האשכול:
כשהילד הזה יגיע לגיל 18 הוא לא יעלה על קצה דעתו שהכסף לא שייך להורים -
הבן שלי מתקרב לבר מצווה שלו.
חלק מהמשפחה שלנו מגיע מציבור שבו מקובל לתת צ'קים לאירועים כאלו.
הבן שלי שאל בתמימות איך הוא יקבל את הכסף אם אין לו חשבון בנק.
הבהרנו לו שהצ'קים מיועדים למי שמשלם על האירוע.
הוא הודיע מיד שהוא מעדיף את הצד שנותן מתנות, אבל הוא לרגע לא חשב שזה לא הוגן שניקח את הכסף
וכשהילד הזה יגדל, הוא יצפה שישבו איתו וידברו איתו ויבדקו למי המדינה תכננה לתת את זה, וכולי האי ואולי.
אנחנו בדקנו איתו לפי הכיתוב על המעטפה
רוב נותני הצ'קים כתבו "לחתן הבר מצווה ..." וכו
ועל המוטב כתבו שם משפחה בלבד - ולכן הפקדנו בבנק והעברנו לילד.

מי שכתב "למשפחת... מזל טוב לרגל הכנס בנכם..."
או כאלו שציינו במוטב את שמי או שם בעלי הפרטי - לקחנו לעצמינו.
הכל ענין של חינוך.
 
כן.
אבל לכל ילד יש 2 צדדים שנותנים ספרים...
ספרים הם ענין יקר מאוד היום. כך שמצד אחד עלול לצאת ארון ספרים דל מדי.

בינינו .. הם לא באמת משתמשים בספרים בגיל הזה
ואחר כך - יש מחשב למרבית הספרים. ובתי מדרשות עמוסי ספרים.
רק אלו שבאמת מניחים על השולחן מתי שלא לומדים בבית כנסת. בעיקר ספרי בסיס ממש.

בכל זאת הייתי מוודאת (אצל הילד עצמו) שהכמות שיש לו תואמת (לפחות מבחינתו) פחות או יותר את רף בני כיתתו. לא נורא אם קצת פחות העיקר שבערך.
התלמוד תורה שבו הוא לומד מגוון מאד מהבחינה הזו, כך שאני לא חושבת שיהיה משהו מקובל בקרב בני כיתתו.
אבל בהחלט נתת לי נקודה שחשוב לבדוק.

(התלמוד תורה שלו מגוון גם מעוד בחינות.
סיכוי סביר שתהיה שונות גדולה גם בסגנון האירוע.
ההערכה שלי היא שאנחנו נמצאים במקום טוב באמצע, ויש עוד מספיק ילדים עם הסגנון שאנחנו מכוונים אליו, אבל הוא בהחלט יצטרך להתמודד עם זה שיהיו ילדים בכיתה עם אירוע "נוצץ" יותר משלו.
וזה לא אומר שאני צריכה לפצות אותו על זה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה