דיון המדריך לכתיבת ספר רב מכר בציבור החרדי

[יוסף יצחק פ.]

איזה סיפוק יהיה לך כשיחמיאו לך על ספר שכזה?!

איזה סיפוק יש למתרגם שתירגם ספר ידוע כשמחמיאים לו?

 

[מירי11111]

איזה סיפוק יש למתרגם שתירגם ספר ידוע כשמחמיאים לו?

למה?
נראה לי גילי בר הלל עשתה עבודה מצוינת.
אבל היא חתומה על תרגום! לא על הכתיבה!

 

[לוטם]

למה?
נראה לי גילי בר הלל עשתה עבודה מצוינת.
אבל היא חתומה על תרגום! לא על הכתיבה!

אבל אם מחמיאים לך על כתיבה אני לא חושבת שזה אומר תרגום או "גיור", אבל שכל אחד יעשה את החשבונות שלו...

 

[לוטם]

איזה סיפוק יש למתרגם שתירגם ספר ידוע כשמחמיאים לו?

שוב, אם מחמיאים על התרגום, באמת אין בעיה וזה מגיע לו.

 

[Chaya Lea]

טוב, נכתבו כאן דברים חכמים מאוד.
לי נשאר להגיד רק דבר אחד, כמו שבשירים שאנחנו שומעים יש הקפדה גדולה מאוד לא לשמוע לחנים גויים או להבדיל כל לחן אפילו של יהודי שאנחנו לא יודעים מה המקור שלו ואפילו הוא חיבר אותו בעצמו. כי לחן מגיע מהנפש של האדם פנימה וכשאתה שומע את הלחן, שר אותו, אתה מתחבר באותו רגע לנפשו של אותו אחד. רק תחשבו אם הייתם רוצים להתחבר לנפשו של כל מלחין.
אני מאמינה שאותו דבר בכתיבה. אומנם אולי היא לא שווה במהותה ללחן, אבל כתיבה טובה מגיעה מבפנים, ממקומות בנפש של הכותב. אז גם אם הלכת ו'גיירת' את הספר, הנפש של המקור עדיין נמצאת בתוכו. אז לפחות תעשה את המינימום ותכתוב את המקור לטובת אנשים שלא מעוניניים בספרות הזו.
אגב גיור שירים וספרים עדיין לא מבטיח תוכן נקי. בשירים, הלחן נשאר פשוט המילים משתנות והחומרה היא אותה חומרה. ובספרים הרוח והעלילה הם בדיוק אותו הדבר והכיפה תועיל כמו כוסות רוח למת.

הוצאת לי את המילים מהפה.
זו דעתי מילה במילה.
אם אני לא קוראת את הספרות הזו אני גם לא רוצה שום קשר אליה וחבל שהסופרים לא יוצרים בעצמם את העלילות. זה לא שבראש החרדי אין רעיונות ופוטנציאל להוציא ספרים רבי מכר גם בלי זה.
גם ככה חסר מבחר בספרות שלנו אז שמישהו יקום וירים את הכפפה...
אגב שגם בתחומים האחרים- שירים, סרטים, זה עצוב וחבל.
נכון שאם יכתבו מראש שהספרים מגויירים זה יגביל לי (אולי משמעותית) את כמות הספרים שאקרא אבל לפחות שיתנו לי אפשרות בחירה ולדעת מה אני קוראת.

 

[הגיבן (ת)]

וחבל שהסופרים לא יוצרים בעצמם את העלילות

זאת פשוט הכללה. אני מאמינה שמרבית הספרים אצלנו מקוריים, ופלגיאט זה מעשה יוצא דופן. הגיוני שיש פרמיס דומה, או שזה ז'אנר קיים אבל כל הספרות לא מועתקת.

 

[הגיבן (ת)]

בנוגע ליצירה ההיא ספציפית - לא. אבל ל'תחושת הבטן' הזו שהמתינה זמן רב לצאת לעולם, נוספו עוד כמה השערות.

בדיוק כמו כל לשוה"ע, אתה יכול לחשוש לזה, ולהתייחס בהתאם לסופר הזה, בלי להכפיש את שמו או לפגוע בו. למשל, אם אתה נמנע מספרות חיצונית מטעמים רוחניים - אתה יכול להימנע מהספרים של הסופר הזה.

אגב, הייתם קונים ספר (שאתם יודעים שהוא) כזה?

כן. רימייק יכול להביא תוצאות מאוד מעניינות ופלוס חשוב זה שהמעתיק גם "מנקה" במקומי את החומר. כמובן, בתנאי שהיוצר מציין מקור.

בעיקרון מותר לי להשתמש במונחים כאלו ואחרים - שהופיעו בספרים אחרים? (נגיד אנשי אלמוות, דרקונים, גמדים ושאר מרעין בישין'?).

אי אפשר לתפוס בעלות על רעיונות רחבים. למשל, דרקונים מופיעים במיתוסים של מספר תרבויות בעולם. איך יוצר יכול לטעון שזה שלו? אבל, לו יצויר שנתקלת בדרקונים בספר אחד בלבד של ניל גיימאן - ואתה מעתיק את הדרקון הספציפי שלו, כפי שג.ק. ראולינג עשתה - אז זה טיפה יותר בעייתי.

נגיד שגם האירועים והדמויות שלך תואמים את הסיפור של גיימאן - אין ספק שזה פלגיאט. אם הדרקון הוא הדבר היחיד שהעתקת ממנו - קשה להגיד שזה אסור, אבל זה כן מטופש. כדאי שאתה תחקור בעצמך את הרעיון הרחב. תוכל להיעזר בהיסטוריה, במיתולוגיה, במקורות שלנו, ובמגוון רחב יותר של סיפורים - כדי שתוכל להעניק לדרקון ביטוי ייחודי משלך.

אז.. משתלם להעתיק? לא יתבעו אותי? הציבור בכלל יאהב זה?

נכון. יהיו אשכולות שלמים על ההונאה שלך, אבל תכלס אני מהמרת שזה ימכור. מאוד קל להגיע ליצירה מרשימה אחרי שמעתיקים, ומאוד קשה להגיע לזה מעבודה מקורית - פשוט מפני שליצור בעצמך זה דורש יותר השקעה, יותר בנייה, ויותר זמן ויותר ניסיון.

 

[R.E.Y]

מסכימה עם מה שנכתב כאן מעליי, רציתי רק להוסיף, קורה הרבה פעמים שיש לך רעיון מסויים כמה שנים, את אפילו כותבת עליו למגירה וחושבת יום אחד להוציא אותו, ופתאום יוצא ספר שמדבר על אותו רעיון בדיוק. זה מתסכל.
אני מכירה מישהי שבנתה עלילה מסויימת על פנימייה רוסית וערכה עבודת מחקר רחבה, ופתאום הגיע הספר 'לב של קרח' של מ. קינן, וגנב לה את ההצגה.
נכון שעדיין זה לא אחד על אחד ובגדול הסיפור שונה, אבל הרעיון כבר היה בשימוש, וזה יכול לשדר העתקה וכו'

 

[לוטם]

יש גם את האפשרות שזו לא ממש העתקה. בנאדם קורא ספר מסוים, נהנה, ומחליט שהוא רוצה לקרוא עוד ספרים בסגנון הזה. אבל אין... אז הוא פשוט מחליט להרים את הכפפה ולכתוב ספר נוסף על אותו רעיון.

 

[כתב עט]

מסכימה עם מה שנכתב כאן מעליי, רציתי רק להוסיף, קורה הרבה פעמים שיש לך רעיון מסויים כמה שנים, את אפילו כותבת עליו למגירה וחושבת יום אחד להוציא אותו, ופתאום יוצא ספר שמדבר על אותו רעיון בדיוק. זה מתסכל.
אני מכירה מישהי שבנתה עלילה מסויימת על פנימייה רוסית וערכה עבודת מחקר רחבה, ופתאום הגיע הספר 'לב של קרח' של מ. קינן, וגנב לה את ההצגה.
נכון שעדיין זה לא אחד על אחד ובגדול הסיפור שונה, אבל הרעיון כבר היה בשימוש, וזה יכול לשדר העתקה וכו'

מסכימה עם זה.
גם אני הייתי בתהליך כתיבה די רציני. הפסקתי באמצע מסיבות טכניות.
היום, כשאני רואה ספרים שמזכירים ממש את מה שכתבתי כבר לפני 15 שנים:
א. אני לא מסוגלת לקרוא אותם.
ב. אני מצטערת על ההתמהמהות שלי אז.

ודוגמא נוספת, כשהייתי בעבר בסדנה של כתיבה יוצרת, נדרשנו לכתוב תקציר לאתגר קומיקס.
עד שעיבדתי את התקציר שלי, הכולל גיבור בעל מאפיין ייחודי מאוד, התברר לי שמשתתפת אחרת בסדנה כבר
כתבה תקציר עם גיבור דומה.

 

[~שפרה~]

התחלתי לכתוב תגובה, ומחקתי. חושבת שלא כדאי להרחיב עוד בנושא ההתחלתי של האשכול, הוא עלול להגיע לפליטות מיותרות. זו דעתי ומי שהבין, אשריו.

 

[Chaya Lea]

זאת פשוט הכללה. אני מאמינה שמרבית הספרים אצלנו מקוריים, ופלגיאט זה מעשה יוצא דופן. הגיוני שיש פרמיס דומה, או שזה ז'אנר קיים אבל כל הספרות לא מועתקת.

הסופרים שעושים זאת, לא התכוונתי לכלל הסופרים כי ברור שזה לא כולם!
התכוונתי שחבל שזו הדרך שבה סופרים משתמשים.

 

[יוסף יצחק פ.]

מהצד השני אפשר לראות ז'אנרים נשחקים ונדושים המתבטאים בספרים שונים (בד"כ, הגיבור / חבורת ילדים, נלחמים מול הרשע (נדיר שהוא לא ערבי) ומצילים את המדינה), ועדיין יוצאים ויצאו, נמכרים וימכרו.

 

[רוח פרצים]

מהצד השני אפשר לראות ז'אנרים נשחקים ונדושים המתבטאים בספרים שונים (בד"כ, הגיבור / חבורת ילדים, נלחמים מול הרשע (נדיר שהוא לא ערבי) ומצילים את המדינה), ועדיין יוצאים ויצאו, נמכרים וימכרו.

זה רק בגלל שאין חלופות והשוק הזה הוא מונופול בלי תחרות.
אגב, גם בסרטים זה ככה וזה מרתיח אותי. ליוצרים החרדים אין תחרות. אז למה להם להשקיע? יבוא איזה גרובייס ויוציא סרטים שגם לפני שמונים שנה לא הייתי רואה גם בעד שלום ואף אחד לא יפצה פה ואנשים יקנו ממנו רק כי הם לא מכירים משהו אחר

 

[מרים יעל]

למה להעתיק?
זה לא כל כך כיף.
אני מסכימה שרוב הסופרים שנחשדים בהעתקה הם כאלה שלא שמו לב שהם מושפעים יתר על המידה או שהם השתמשו בקלישאות פופולאריות. לצורך העניין, אם @הגיבן (ת) הזכירה את ג'ק ריצ'ר, אני מסכימה שהרבה מותחני פעולה דומים זה לזה ושצריך להיזהר לא לחשוד בזה כפלגיאט. עם זאת, נניח שבוקר אחד היה צץ על מדפינו הכשרים והמהודרים סיפור על בחור חוזר בתשובה, סוכן מוסד לשעבר, שכעת מסרב להשתקע ומשוטט לו בטרמפים, כשבכיסו רק מברשת שיניים, אז ובכן אז הייתי חושדת. במילים אחרות, יש מאפיינים עקרוניים בסיפור או בדמות שאותם ממש פדיחה לגנוב, ושקל להבחין כשהם גנובים. כמעט כמו ליצור דמות של נער קוסם עם צלקת ברק, בשם אריה פטרוב.
וכן, יצא לי לשבת בכמה סרטים חרדיים, או לקרוא ספר כנ''ל, ולחוות רגע מאכזב של 'היי..... רק רגע אחד.' וזה היה רק בגלל אותם מאפיינים בולטים, לא בגלל סגנונות עלילה דומים.

בניגוד לזה, אפשר להשתמש ברעיון, ולהפוך אותו ל*שלך*.
וההוכחה שאפשר לעשות זאת בהצלחה? המון יצירות מפורסמות הן מבוססות במידה זו או אחרת על יצירות מפורסמות אחרות (מלך האריות/המלט, האוס/שרלוק) היוצרים לפעמים מודים בזה ואפילו שותלים ביצי הפתעה ורמזים מכוונים ליצירות הבסיס, והמעריצים (כמעט תמיד) מבסוטים. חלק מהיצירות האלה גם עקפו את יצירות המקור שמהן (לכאורה) העתיקו. עובדה, כמעט אף אחד לא מכיר את 'קימבה האריה הלבן' ואני די בטוחה שכל מי שחי היום לפחות יודע מה זה מלך האריות.

לסיכום, כמו שאמר אהרון סורקין; "כותבים טובים משאילים מכותבים אחרים. כותבים מעולים גונבים מהם בצורה מוחלטת"

 

[הגיבן (ת)]

בניגוד לזה, אפשר להשתמש ברעיון, ולהפוך אותו ל*שלך*.

רק אם המקורי בנחלת הכלל. אסור להשתמש במשהו שלא שייך לך, גם אם אתה מכנה את זה "השראה".

ספוילר: אפשרויות אחרות להשתמש

1 - לבקש רשות מהיוצר המקורי, מניסיון אישי בציור - רבים מוחמאים ומאשרים בשמחה. 2- לרכוש זכויות ליצירה המקורית, לדוגמא היוצר של קימבה האריה הלבן רכש זכויות לבסס את היצירה שלו על במבי של דיסני 3 - לעשות פנפיקשן - כלומר לא להרויח כלום מהיצירה שלך. 4 - לעשות פארודיה - שמוגן בגלל חופש הביטוי או משהו. 5 - לצורך לימוד - גם כן תודות לדמוקרטיה.

אני יודעת שהרבה מכם בטוחים שאם זה "הומאז'" או "השראה" או "רפרנס" אז אין שום בעיה, אבל זה פשוט לא נכון. תבדקו את היצירות המפורסמות שעשו את הדברים האלה - ואתם תראו שהיה מותר להם כי היה להם זכויות חוקיות להשתמש ביצירה.

 

[מרים יעל]

רק אם המקורי בנחלת הכלל. אסור להשתמש במשהו שלא שייך לך, גם אם אתה מכנה את זה "השראה".

ספוילר: אפשרויות אחרות להשתמש

1 - לבקש רשות מהיוצר המקורי, מניסיון אישי בציור - רבים מוחמאים ומאשרים בשמחה. 2- לרכוש זכויות ליצירה המקורית, לדוגמא היוצר של קימבה האריה הלבן רכש זכויות לבסס את היצירה שלו על במבי של דיסני 3 - לעשות פנפיקשן - כלומר לא להרויח כלום מהיצירה שלך. 4 - לעשות פארודיה - שמוגן בגלל חופש הביטוי או משהו. 5 - לצורך לימוד - גם כן תודות לדמוקרטיה.

אני יודעת שהרבה מכם בטוחים שאם זה "הומאז'" או "השראה" או "רפרנס" אז אין שום בעיה, אבל זה פשוט לא נכון. תבדקו את היצירות המפורסמות שעשו את הדברים האלה - ואתם תראו שהיה מותר להם כי היה להם זכויות חוקיות להשתמש ביצירה.

אה מותק, אני חושבת שהגישה שלך קצת נוקשה במיוחד שאת כבר מכירה את השפה הלא-במיוחד-מדויקת שלי... כשאמרתי 'להשתמש ברעיון' התכוונתי לגישה הכללית לגבי יצירתיות. אנחנו לא ממציאים שום דבר, אנחנו לא במאה החמש עשרה. יצירה אנושית היא תמיד חיבור של כמה מרכיבים, ולזה התכוונתי.

 

[הגיבן (ת)]

אה מותק, אני חושבת שהגישה שלך קצת נוקשה במיוחד שאת כבר מכירה את השפה הלא-במיוחד-מדויקת שלי... כשאמרתי 'להשתמש ברעיון' התכוונתי לגישה הכללית לגבי יצירתיות. אנחנו לא ממציאים שום דבר, אנחנו לא במאה החמש עשרה. יצירה אנושית היא תמיד חיבור של כמה מרכיבים, ולזה התכוונתי

הבהרה פיירית. אבל אני כבר יודעת איך יוציאו את מה שאמרת מהקשרו, וחשוב שכולם יבינו את הכלל הפשוט הזה. לא, אי אפשר לקחת את שרלוק הולמס ולהפוך את זה לרעיון שלך. אלא אם כן היוצר מת לפני יותר מ-50 שנה. זה ככה פשוט.