התייעצות המודיע או משפחה?

[Ruti Kepler]

כמדומני שבפרסומת על 'דיזיין סיטי' יש הדמיה של נשים מצידן האחורי.

לאחר מבט מעמיק:
יש שניים שנראים מהגב, עם שיער לא קצוץ.
אך החליפה הארוכה, המכנסיים וסגנון העמידה שלהם, נראים כשל גברים. לאחד מהם יש גם זקן.
מכל מקום, אם זו הבעיה של 'משפחה', מצבו מצויין.

 

[אשכולית]

זה נקרא לתת במה

מדויק.

'משפחה' הוא עיתון איכותי, מקצועי ומלוטש, עם נראות גרפית משובחת, שמספק חווית קריאה אינטליגנטית ומעשירה. אבל יש נקודה שקצת מפריעה, לדעתי:
האדרה, אם לבחור במילה מאופקת, של אנשים שהתורה והמצוות הן לא הערכים הראשונים בסולם חייהם בלשון המעטה.
מבול הסופרלטיבים בכתבות הפרופיל או בראיונות איתם, מחלחל פנימה ויוצר סאב טקסט שגוי.

דוגמה?
בגיליון החג מופיע ראיון עם אלעד קופרמן. אין חולק על כך שהאיש נמנה עם בכירי התעשייה, והוא יוצר מבריק ומצליח. ההתקרבות לחיי היהדות נחמדה מאד. אבל מהו רטט הסילודין ונימת ההערצה השזורים לאורך הכתבה?
אני הכי בעד ראיונות מקצועיים, עם אנשי מפתח שיודעים דבר או שניים בתחום עיסוקם. ופרופיל של ידוען שמתקרב לדת- נו, אפשר בהחלט להבין שיש קהל רחב שמגלה ענין. אבל המסגרת, הגישה, ההתפעלות הבלתי מוסתרת...
במקרה הטוב- זה מציג אותנו באור נחיתי, כמו ילד פריפריה שקבל כרטיס להופעה בעיר הגדולה, והצליח להגניב תמונה עם הכוכב. קצת מביך, פרובינציאלי, שכונה כזה.
במקרה הפחות טוב-איזה דפוק אני, עוד אברכון אפור בספסל האחורי. הלוואי עלי לחיות כמוהו- יש לו את העולם הזה והעולם הבא ביחד, בעסקת 1+1 נוצצת.

 

[טיגריס]

מדויק.

'משפחה' הוא עיתון איכותי, מקצועי ומלוטש, עם נראות גרפית משובחת, שמספק חווית קריאה אינטליגנטית ומעשירה. אבל יש נקודה שקצת מפריעה, לדעתי:
האדרה, אם לבחור במילה מאופקת, של אנשים שהתורה והמצוות הן לא הערכים הראשונים בסולם חייהם בלשון המעטה.
מבול הסופרלטיבים בכתבות הפרופיל או בראיונות איתם, מחלחל פנימה ויוצר סאב טקסט שגוי.

דוגמה?
בגיליון החג מופיע ראיון עם אלעד קופרמן. אין חולק על כך שהאיש נמנה עם בכירי התעשייה, והוא יוצר מבריק ומצליח. ההתקרבות לחיי היהדות נחמדה מאד. אבל מהו רטט הסילודין ונימת ההערצה השזורים לאורך הכתבה?
אני הכי בעד ראיונות מקצועיים, עם אנשי מפתח שיודעים דבר או שניים בתחום עיסוקם. ופרופיל של ידוען שמתקרב לדת- נו, אפשר בהחלט להבין שיש קהל רחב שמגלה ענין. אבל המסגרת, הגישה, ההתפעלות הבלתי מוסתרת...
במקרה הטוב- זה מציג אותנו באור נחיתי, כמו ילד פריפריה שקבל כרטיס להופעה בעיר הגדולה, והצליח להגניב תמונה עם הכוכב. קצת מביך, פרובינציאלי, שכונה כזה.
במקרה הפחות טוב-איזה דפוק אני, עוד אברכון אפור בספסל האחורי. הלוואי עלי לחיות כמוהו- יש לו את העולם הזה והעולם הבא ביחד, בעסקת 1+1 נוצצת.

וזה עוד מהסיבות שגדולי הדור יצאו נגדו..

 

[bat 7]

מדויק.

'משפחה' הוא עיתון איכותי, מקצועי ומלוטש, עם נראות גרפית משובחת, שמספק חווית קריאה אינטליגנטית ומעשירה. אבל יש נקודה שקצת מפריעה, לדעתי:
האדרה, אם לבחור במילה מאופקת, של אנשים שהתורה והמצוות הן לא הערכים הראשונים בסולם חייהם בלשון המעטה.
מבול הסופרלטיבים בכתבות הפרופיל או בראיונות איתם, מחלחל פנימה ויוצר סאב טקסט שגוי.

דוגמה?
בגיליון החג מופיע ראיון עם אלעד קופרמן. אין חולק על כך שהאיש נמנה עם בכירי התעשייה, והוא יוצר מבריק ומצליח. ההתקרבות לחיי היהדות נחמדה מאד. אבל מהו רטט הסילודין ונימת ההערצה השזורים לאורך הכתבה?
אני הכי בעד ראיונות מקצועיים, עם אנשי מפתח שיודעים דבר או שניים בתחום עיסוקם. ופרופיל של ידוען שמתקרב לדת- נו, אפשר בהחלט להבין שיש קהל רחב שמגלה ענין. אבל המסגרת, הגישה, ההתפעלות הבלתי מוסתרת...
במקרה הטוב- זה מציג אותנו באור נחיתי, כמו ילד פריפריה שקבל כרטיס להופעה בעיר הגדולה, והצליח להגניב תמונה עם הכוכב. קצת מביך, פרובינציאלי, שכונה כזה.
במקרה הפחות טוב-איזה דפוק אני, עוד אברכון אפור בספסל האחורי. הלוואי עלי לחיות כמוהו- יש לו את העולם הזה והעולם הבא ביחד, בעסקת 1+1 נוצצת.

בדיוק כמו ההערצה לעולם האקדמיה שניכרת היטב בציבור שלנו.
האדרה לכל מחקר אקדמאי, ההילה שסביב תארים אקדמאיים...
בעוד שבעולם כולו האקדמיה הולכת ונחלשת,
מאבדת מזוהרה, שלא לומר גוססת אל מותה.
רק בציבור שלנו גילו בשנים האחרונות את אור האמת שנגה עליהם.

 

[אשכולית]

בעוד שבעולם כולו האקדמיה הולכת ונחלשת,
מאבדת מזוהרה, שלא לומר גוססת אל מותה.

מסייגת ואומרת שעדיין יש מקצועות שהאקדמיה מהווה ''שומרת סף'', עבורנו הצרכנים:
רפואה לענפיה, פסיכולוגיה, ועוד.
אבל בגדול את צודקת. לפני כמה חודשים יצא ספר בשם ''כל שקרי האקדמיה'' (שנכתב על ידי זוג אקדמאים), שמעז לקרוא תגר על ההגמוניה הזו.

 

[bat 7]

מסייגת ואומרת שעדיין יש מקצועות שהאקדמיה מהווה ''שומרת סף'', עבורנו הצרכנים:
רפואה לענפיה, פסיכולוגיה, ועוד.
אבל בגדול את צודקת. לפני כמה חודשים יצא ספר בשם ''כל שקרי האקדמיה'' (שנכתב על ידי זוג אקדמאים), שמעז לקרוא תגר על ההגמוניה הזו.

אני כבר אחרי קריאת הספר הזה...
אבל עוד לפניו חקרתי את הנושא הזה הרבה.
גם במקצועות האלו, שחשוב, בכל זאת לדעת שאתה הולך לקבל טיפול ממישהו שלמד משהו מסודר, המודל שהם מציעים שם הוא להפקיע את הלימודים מהאקדמיה לבתי ספר נקודתיים ויעילים הרבה יותר.
אבל זה כבר נושא בפני עצמו.

אני פשוט כל פעם נדהמת מחרדת הקודש שבה מצטטים אצלינו הוגי דעות מעולם האקדמיה, או מחקרים שאיש לא יודע כמעט על מה ולמה נערכו ומהי התועלת שלהם בעולם (בעיקר במדעי הרוח).

 

[נוי]

אני כבר אחרי קריאת הספר הזה...
אבל עוד לפניו חקרתי את הנושא הזה הרבה.
גם במקצועות האלו, שחשוב, בכל זאת לדעת שאתה הולך לקבל טיפול ממישהו שלמד משהו מסודר, המודל שהם מציעים שם הוא להפקיע את הלימודים מהאקדמיה לבתי ספר נקודתיים ויעילים הרבה יותר.
אבל זה כבר נושא בפני עצמו.

אני פשוט כל פעם נדהמת מחרדת הקודש שבה מצטטים אצלינו הוגי דעות מעולם האקדמיה, או מחקרים שאיש לא יודע כמעט על מה ולמה נערכו ומהי התועלת שלהם בעולם (בעיקר במדעי הרוח).

כל מילה.

 

[ששונית]

עיתון משפחה גם מהווה ראש חץ בעידוד והאדרת נשים עובדות.
כל כך צורם לי לראות שם באופן קבוע ומובנה הגדרות של מרואיינות: מנהלת חשבונות ואמא. מתכנתת ואמא.
לדעתי הם הביאו לציבור שלנו את ההסתכלות האוהדת לעבודת (או יותר נכון עבדות) אמהות עד שעות אחה"צ

 

[בשעות הקטנות]

קוראת את משפחה פעם בכמה שבתות, בשביל להתאוורר,
על המעלות והחסרונות כבר כתבו לעיל. לא מרגישה צורך להוסיף.

אשמח להאדיר מעט את "המודיע"- בית חמים ונעים למי שמחפש משהו גם לנשמה....
אינני משתייכת כלל ועיקר לזרם, (המכובד לכשעצמו), אבל אמי שנים עבדה בעיתון מאחורי הקלעים,
והעיתון היה מונח בביתנו תדיר.
בשנים הראשונות לנישואי עוד הייתי מנויה. לאחרונה הפסקתי.

בכל מקרה, כקוראת קבועה,
לא הרגשתי אף פעם שחסר לי מידע כלשהו שלא נכתב...
למרות הצנזורה ה"עודפת", למרות ה"גאוה" בכך שלא כתבו מה שיכול היה להיכתב,
בסופו של דבר נכתב בו הכל מכל כל....
אז לא כתוב שלח"כ מירב מיכאלי קוראים "מירב", נו, ו? ביג דיל!
אז לא כתבו: זוג, כתבו: שניים. בסדר.
מי כמו המגזר שלנו יודע, שלא ה"מה נכתב" הוא זה שקובע אלא ה"איך" נכתב.
יש בצניעות, בשתיקה, בברירת התוכן לדקי דקויות, משהו בוגר ומשובח יותר.
בסופו של דבר- מוסף המודיע של שבת- מושלם, עם א. פאר מספר אחת.
קראט- מקסים- בעיניי לא חסר בו כלום!
בקיצור- שווה קריאה!
ממליצה בחום!

 

[shira bira]

עיתון משפחה גם מהווה ראש חץ בעידוד והאדרת נשים עובדות.
כל כך צורם לי לראות שם באופן קבוע ומובנה הגדרות של מרואיינות: מנהלת חשבונות ואמא. מתכנתת ואמא.
לדעתי הם הביאו לציבור שלנו את ההסתכלות האוהדת לעבודת (או יותר נכון עבדות) אמהות עד שעות אחה"צ

לא ידעתי ששיקוף של מציאות נקרא האדרה.
הם אמורים לראיין רק את מי שעובדת עד אחת בצהריים?
את העבודה אחר הצהריים הביאה המציאות של נשים מפרנסות יחידות ובעלים אברכים זו הנהגה של גדולי הדור למקרה ששכחת.
בצירוף העובדה שאין יותר מקומות עבודה בהוראה ושיש יום לימודים ארוך
וגם העובדה הפשוטה שהיא לא מתאימה לכולם.
כנראה שאת לא מורה כי היום גם המורות עובדות אחרי צהריים.
ואם הקב"ה ברך אותך באפשרות לעבוד עד אחת בצהריים תודי לו על כך אבל לא כולם צריכים ויכולים להתכופף לנוסחה הזו.
(ולא. הדוגמא עם הסייעת ההיא לא רלוונטית. מעניין למה אפשר לעבוד בלילה בתפירה אבל אחר הצהריים זה אסור).

 

[shira bira]

מבול הסופרלטיבים בכתבות הפרופיל או בראיונות איתם

סופרלטיבים וכתיבה פחות מאופקת הם מאפיינים די ברורים של רוב העיתונות החרדית ולאו דווקא משפחה.

 

[Tweenset]

לא התכוונתם לזלזל
בפועל שכותבים שרבנים חותמים על מכתבים
שמטרתם אינטרסים כלכלים זה זילזול!!

לפי מה שאני הבנתי, בעלי אינטרסים פנו לרבנים שיחתמו על המכתב.
לא שהרבנים בעלי אינטרסים ח''ו.
זו לא פעם ראשונה, ולא שניה ולא שלישית שדברים מעין אלה קורים. לא סתם כבר לא מוציאים היום כתבי סירוב...

 

[דבורי]

דוגמה?
בגיליון החג מופיע ראיון עם אלעד קופרמן. אין חולק על כך שהאיש נמנה עם בכירי התעשייה, והוא יוצר מבריק ומצליח. ההתקרבות לחיי היהדות נחמדה מאד. אבל מהו רטט הסילודין ונימת ההערצה השזורים לאורך הכתבה?

הראיונות האלו כשהמרואיין מרגיש צורך נואש לשכנע כמה הוא קרוב לדת נראה כמו ההם שבכל מפגש עם חרדי בשוק הם חייבים לציין: סבא שלי היה רב.
משום מה, יש חרדים שאוהבים את זה...

 

[גימפעל]

אני קניתי 'המודיע' ונכון זה עיתון ולא מגזין, אבל הכתבות הרבה יותר מקיפות ומעניינות מהניפוח של משפחה, אין שם הרבה תמונות שמנפחות כל כתבה אבל מלא עם מלל וחומר קיראה מרתק,
יש כתבה המאוד מרתקת ממנחם גישייד על האי הבנה של חילוני (לא שונא דת) לחרדי - בצורה לא בכיינית בכלל,
כתבה מרתקת על דובאי,
כתבה מרתקת על הפצצת אטום ביפאן,

 

[ארבע]

עיתון משפחה גם מהווה ראש חץ בעידוד והאדרת נשים עובדות.
כל כך צורם לי לראות שם באופן קבוע ומובנה הגדרות של מרואיינות: מנהלת חשבונות ואמא. מתכנתת ואמא.
לדעתי הם הביאו לציבור שלנו את ההסתכלות האוהדת לעבודת (או יותר נכון עבדות) אמהות עד שעות אחה"צ

אני האחרונה שתעודד טביעה ושקיעה בקריירה, ואישית בחרתי בקוטב השני.

עם זאת, איני מסכימה כלל עם קביעתך. עיתון משפחה לא יצר את המציאות הזו, הוא פשוט מסתכל לה בעיניים. עבודת נשים היא כמעט הכרח, במקומות רבים. החזקת משפחה בכלכלה בת ימינו ובעלויות הדיור העכשוויות מחייבת משכורת פלוס.

אמנם איני קוראת קבועה של משפחה, ובהחלט גם יש לי השגות מסוימות על קו מסויים בו, חומרני מאד, אך יצא לי לקרוא את מדורה של תמר עבודי, בו היא מראיינת נשים שונות על עבודת ה' שלהן. שם הרגשתי שזו מין שלוחה של ארגון 'שמורה', ששם לו מטרה לגרום לנשים להישאר תמות ושמורות למרות אילוצי העבודה והפרנסה והניסיונות שהם מזמנים.

אולי קבלת את הרושם על האדרת העבודה בגלל שמראיינים שם נשים בטייטל המקצועי שלהן? ככותבת, יודעני כי הנכון לראיין שלושה אנשי מקצוע בתחום הרלוונטי לכתבה. כתבות המציגות מרואיינים ללא טייטל מזהה, ותחת שם מפוברק, נתפסות לרוב כבלתי אמינות. אין לכותב בעיה לבדות דמות ולשים מילים בפיה. הצגתה כפי שהיא במציאות תורמת לאמינות ולביסוס נכונות המידע שיצא מפיה.

 

[בוקר מואר]

אני קניתי 'המודיע' ונכון זה עיתון ולא מגזין, אבל הכתבות הרבה יותר מקיפות ומעניינות מהניפוח של משפחה, אין שם הרבה תמונות שמנפחות כל כתבה אבל מלא עם מלל וחומר קיראה מרתק,
יש כתבה המאוד מרתקת ממנחם גישייד על האי הבנה של חילוני (לא שונא דת) לחרדי - בצורה לא בכיינית בכלל,
כתבה מרתקת על דובאי,
כתבה מרתקת על הפצצת אטום ביפאן,

את "המודיע" של החג עוד לא קראתי. אולי אגיע לזה.

אבל את המוספים השבועיים של המודיע אני רואה לפעמים.
ואני מתבייש בשביל הקוראים של המודיע שככה צוחקים להם בפרצוף בלי בושה!

 

[גימפעל]

את "המודיע" של החג עוד לא קראתי. אולי אגיע לזה.

אבל את המוספים השבועיים של המודיע אני רואה לפעמים.
ואני מתבייש בשביל הקוראים של המודיע שככה צוחקים להם בפרצוף בלי בושה!

דוגמאות בבקשה,
אני שוקלת לעשות מנוי, וחשוב לי לדעת.

 

[גימפעל]

אחד המעלות הגדולות שאני נהניתי בהמודיע זה שהכתבות הפרסומיות הם בגופן שונה.

 

[פנינה :)]

לא נכנסת לכל הדיון הארוך מעליי.
באה להביא דעה קצת פחות נפוצה
כקוראת קבועה של משפחה, ולא קבועה של יתד,
השנה נהניתי מקטיפה פי כמה מבתוך!
היה הרבה יותר מה לקרוא, נטו, (תורידו עמודי פרסומות מבתוך ומקטיפה ותספרו נטו עמודים...)
יותר מעניין ויותר מגוון!
נכון שאין על הסדרות של בתוך, אבל כעיתון חג הוא היה חלש מאד.
@מירה דביר נהניתי מכתבה שלך.
כנל המוסף סיפורים- של משפחה חלש. קצר.
@dvory סיפור מרגש.
@Ruty Kepler איפה שלך?
של יתד בפירוש מעניין יותר.

 

[מתוכנתת]

מישהו קרא את מוסף הסיפורים של בקהילה?
בגלל המלצות מכאן קנינו את בקהילה, הרמה של המוסף סיפורים עדיף לא להגיד....
אחד אחד סיפורים תת רמה
מה יש בעיתון הזה??